- פרטים
-
קטגוריה: מאמרים אקטואליים
-
פורסם בשישי, 05 מרס 2021 12:57
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 2536
בס"ד
יום שישי. ערב שבת פרשת פרה. קודש וחול משמשים בערבוביה. טומאה וטהרה. חטא העגל והפרה הממתינה כדי לטהר מטומאת מת. בית המקדש השלישי עומד אחר כותלנו, גדול, קדוש, רק מחכה שנהיה מוכנים.
ואנחנו בתוך ביתינו, אבל בגלות.
רוצים להיכנס - אך מצאונו השומרים.
רוצים לבוא הביתה - ומגורשים משם.
וגם השכינה מגורשת.
וגם ארצנו מוצפת נכרים.
וגם השליט כאן, ערב רב של סובייקטים לא טובים, מורדים ופושעים, מחללים אותנו, מחללים את ביתינו, מחללים את מסורת הברית.
ואת נשות הערב רב, שבאות לקלל את אבא שלנו בפתח ביתו, מקיפים שוטרים של ערב רב, שוטרים של מלכות רשע, שלטון של גלות.
מקיפים במשמרת כבוד - ומונעים כל מאבק.
ואנחנו שוב באים ושוב זועקים ושוב נאנקים, וכבר אנקתינו נשמעת. וה' רואה הכל.
וגם במקום שגורשה שכינתו, גם שם הוא נמצא. וגם בתוך הטומאה הכי גדולה. וגם בתוך הכפירה והלעג והתוהו והערב רב. גם שם ה' נמצא וגם שם ה' רואה וגם משם הוא יגאל אותנו.
וההחלטה הזו של שלטון הערב רב, החלטה שמכירה במשחקי ילדים של "גיור רפורמי", של יומרה לצרף לעם הקדוש והנשגב שלנו, שעבר אלפי שנות מסע, ערב רב של עמים שאפילו לא לומדים להיות יהודים אלא לומדים כללי דת אחרת, דת שמורדת בכל עיקרי אמונה ובכל השולחן הערוך ובכל עשרת הדיברות!
ההחלטה הזו, המכאיבה הזו, גם היא אינה אלא שעון מעורר שבא להעיר אותנו, להבין עד כמה אנחנו בתוך הגאולה ובתוך הגלות בו זמנית.
אנחנו גולים בארצנו.
ועוד פסיעה והתהום מציפה את כולנו - ועוד פסיעה ואין עם ישראל אלא אוסף של עמים שהצטרפו לדת הרפורמית, שאין היא יהדות! כי דת שלועגת ליהדות אינה יהדות! כי דת שמורדת בעיקרי האמונה אינה יהדות! כי דת שמביאה אנשים אל ביתו של המלך כדי ללעוג לו וכדי למרוד בדבריו - זו לא יהדות! זהו חטא העגל!
חטא העגל כל ראש חודש.
חטא העגל מול משכן השכינה.
ומה יהיה?
וכך כתבתי לפני כ-16 שנה, כאשר הבג"צ - אולי לא אותם אנשים אך אותה רשעות ואותה טומאה ואותו רוע - החליט להכיר בגיורים רפורמיים מחו"ל:
"שבוע שעבר תם חזון מדינת היהודים. מדינת ישראל הפכה סופית להיות מדינה של כל אזרחיה. כל מי שרוצה יכול לבוא, ללמוד קורס, לקבל חותמת והופ, הינה הוא זכאי לקבל סל קליטה על חשבון משלמי המיסים. בשבוע שעבר חרבה מדינת היהודים. והשאלה הגדולה היא מה יבנה על חורבותיה.
האם יצליח אהרון ברק לממש את חזונו, שהוא גם חלום הבלהות של הסאטמרים? האם יצליח בית המשפט העליון להפוך את המדינה הזו למדינה של גויים מכל האומות, לפס יצור חדש של שואה שקטה ואולי גם שואה רועשת? האם אנחנו, צאצאי היהודים, נצטרך שוב לקחת את מקל הנדודים, ולצאת לחפש מקלט חדש להסתתר בו מפני הפרעות והפוגרומים שממתינים לנו בפתח?
ואולי אנחנו נתעורר סוף סוף, ואז ה' ירחם עלינו, ודווקא על חורבותיה של מדינת היהודים תקום סוף סוף המדינה היהודית האמיתית, מדינה שתהיה מבוססת על ערכי התנ"ך, והחוקה שלה תהיה עשרת הדיברות? אולי דווקא על חורבותיו של חזונו של הרצל ימומש סוף סוף חזון הנביאים?
ימים יגידו מה יהיה, אבל בינתיים, מן הראוי לצקת מצבת שיש גדולה על פתחו של בית המשפט העליון בירושלים, ולכתוב עליה באותיות של קידוש לבנה:
פ"נ מדינת היהודים. בת 57 היתה במותה. ת.נ.צ.ב.ה."
ימים עברו, קרוב ל-16 שנה, אם נדייק. ובמהלך הימים האלו שעברו, הוצפה הארץ במליון גויים, נישואי תערובת הפכו לנורמה, התגברות על היצרים הפכה למעשה "לא חוקי", מחבלים קיבלו אות כבוד, ותומכות טרור קיבלו משמרות של שוטרים כדי לגרש את השכינה מביתה -
ואנחנו נבוכים, בוכים, תוהים, מה יקרה עכשיו? לאן נגיע? מה עוד צפוי להיות?
כבר התהום פעורה לפנינו, ורק לזעוק אפשר.
ופתאום מגיעה הנחמה, בתוך נבואת יחזקאל הנביא היא צומחת, בתוך נבואה שהיא לכאורה נבואת פורענות, אך אין נבואה שמחה ממנה, ואת התגשמותה אנו רואים מול עינינו. התגשמות כואבת, ומלאה אור של אהבה.
וכך כותב יחזקאל הנביא, פרק כ':
"כה אמר ה' אלקים
הלדרוש אותי אתם באים , חי אני אם אדרש לכם נאום ה' אלקים,
ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב...
ואשא ידי להם לאמור אני ה' אלקיכם
ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אלא ארץ אשר תרתי להם
זבת חלב ודבש
צבי היא לכל הארצות.
ואומר אליהם: איש שיקוצי עיניו השליכו
ובגילולי מצרים אל תיטמאו....
וימרו בי, ולא אבוא לשמוע אלי...
את שיקוצי עיניהם לא השליכו ואת גילולי מצרים לא עזבו.
ואומר לשפוך חמתי עליהם...
ואעש למען שמי
לבלתי החל לעיני הגויים אשר המה בתוכם
אשר נודעתי אליהם לעיניהם.
ואוציאם מארץ מצרים ואביאם אל המדבר.
ואתן להם את חוקותי ואת משפטי הודעתי אותם
אשר יעשה אותם האדם וחי בהם
וגם את שבתותי נתתי להם
להיות לאות ביני וביניהם
לדעת כי אני ה' מקדשם!
וימרו בי בית ישראל...
בחוקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אותם האדם וחי בהם
ואת שבתותי חיללו מאוד.
ואומר לשפוך חמתי עליהם....
ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגויים
אשר הוצאתים לעיניהם.
וגם אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי
זבת חלב ודבש, צבי היא לכל הארצות
יען במשפטי מאסו ואת חוקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חיללו
כי אחרי גילוליהם ליבם הולך
ותחס עיני עליהם משחתם
ולא עשיתי אותם כלה במדבר.
ואומר אל בניהם במדבר:
בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמורו ובגילוליהם אל תטמאו
אני ה' אלוקיהם, בחוקותי לכו, ואת משפטי שמרו, ועשו אותם
ואת שבתותי קדשו, והיו לאות ביני וביניכם,
לדעת כי אני ה' אלוקיכם.
וימרו בי הבנים. בחוקותי לא הלכו, ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם,
אשר יעשה אותם האדם וחי בהם,
ואת שבתותי חיללו,
ואומר לשפוך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר.
והשיבותי את ידי, ואעש למען שמי, לבלתי החל לעיני הגויים אשר הוצאתי אותם לעיניהם.
גם אני נשאתי את ידי להם במדבר, להפיץ אותם בגויים ולזרות אותם בארצות,
יען משפטי לא עשו, וחוקותי מאסו, ואת שבתותי חיללו, ואחרי גילולי אבותם היו עיניהם."
ואז ממשיך יחזקאל לדבר על זקני ישראל על הבמות והשיקוצים אשר בימיהם, והוא מזהיר אותם:
העולה על רוחכם היו לא תהיה"
אשר אתם אומרים נהיה כגויים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן.
חי אני נאום ה' אלקים
אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם.
והוצאתי אתכם מן העמים
וקיבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם
ביד חזקה ובזרוע נטויה בחימה שפוכה
והבאתי אתכם אל מדבר העמים
ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים.
כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים
כן אשפוט אתכם נאום ה' אלקים
והעברתי אתכם תחת השבט
והבאתי אתכם במסורת הברית
וברותי מכם המורדים והפושעים בי.
מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא
וידעתם כי אני ה'....
בריח ניחוח ארצה אתכם
בהוציאי אתכם מן העמים
וקיבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם
ונקדשתי בכם לעיני הגויים
וידעתם כי אני ה'
בהביאי אתכם אל אדמת ישראל
אל הארץ אשר נשאתי את ידי
לתת אותה לאבותיכם.
וזכרתם שם את דרכיכם
ואת כל עלילותיכם....
וידעתם כי אני ה' בעשותי אתכם למען שמי
לא כדרכיכים הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל
נאום ה' אלקים"
והנבואה הקדושה הזו, לכאורה נבואת מוסר היא, נבואת תוכחה
אך גם נבואת נחמה:
לא כדרככם אעשה איתכם, ילדים שלי, ולא כעלילותיכם,
ואם גם חטאתם, וגם נפלתם, וגם התלכלכתם בבוץ,
וגם מריתם, וגם מרדתם, וגם ישבתם שנים רבות על הגדר,
ולא מחיתם על כבודי, ולא התקהלתם להגן על שמי, ולא נלחמתם מול הקמים לחלל את שמי בתוך ביתי,
ולא מנעתם את הצפת ארצי בגויים, ולא שמרתם על אחים שלכם, ולא שמעתם את שמי,
וגם את כבודי חיללתם, וגם את כתרי שברתם, וגם לא התקהלתם לשמור,
ואת שבתותי חיללתם מאוד,
ואת טומאות העמים הבאתם אל ביתי,
אבל אני לא אפר את בריתי
ולא אשפוך את חמתי,
ובעדינות אעיר אתכם, ובאהבה, ואמלוך.
וגם הכתר שלי ששברתם, והתפזר בעולם, כתר של כבוד שחולל,
כתר תורה, כהונה ומלכות ששברתם,
כתר שהתפזר בכל העולם - ובשליחותי הוא נשלח.
והחיבוק שלי, גם אם הוא כואב, אין מנוס ממנו
עד שתתעוררו.
עד שתקומו להגן על שמי.
עד שתתקהלו לשמור על כבודי.
עד שתבינו שאתם עם סגולה
שאני אבא שלכם ואתם בני.
שהחוקים שנתתי לכם, חוקי אמת הם, חוקי עולם, חוקי נצח
חוקים שבשבילם בראתי את עולמי
ובשבילם בראתי אתכם.
עד כאן.
ונבואת הנחמה הזו מראה שה' לא ינטוש אותנו, שה' שומר עלינו, שה' נמצא איתנו,
שה' מנהיג אותנו בהנהגה גלויה, ברורה, ומלאה אהבה ורחמים.
וגם הכתר, ממידת הרחמים הוא.
שבת שלום
- פרטים
-
קטגוריה: מאמרים אקטואליים
-
פורסם בשלישי, 02 מרס 2021 10:05
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1675
מאמר זה הוא בן 16 שנים, פורסם במקור באתר מחלקה ראשונה ולמרבה הצער הפך אקטואלי שוב.
בית המשפט העליון החליט להכיר ב"גיורי קפיצה", והציבור ה"נאור" של מדינת ישראל צהל ושמח. הינה, סוף סוף הגענו אל המנוחה ואל הנחלה, אל הפלורליזם, אל ההכרה בכל הזרמים של היהדות.
כמה טוב. כמה נחמד. הינה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.
כעת, כל מי שיהיה מעוניין בכך, יוכל ללמוד את לימודי היהדות כאן בארץ, ואחר-כך לנסוע לחו"ל ולקבל "תעודת גיור" מרב של קהילה כלשהי, אורתודוקסית, קונסרבטיבית, או רפורמית והינה, הוא יהודי. כמה חביב. כמה נחמד. כמה פלורליסטי.
הציבור הנאור של מדינת ישראל צהל ושמח, והציבור הנאור של הודו, סין, מקסיקו, תאילנד, ויתר ארצות העולם השלישי, גם הוא צהל ושמח. הינה, סוף סוף נפתח בפניהם הפתח להגיע אל המערב.
בואו, בואו בהמוניכם, סינים יקרים, מקסיקנים יקרים, תאילנדים יקרים. לא. אתם לא חייבים לקבל על עצמכם עול תורה ומצוות. כל מה שצריך לעשות זה לעבור איזה קורס מזורז של שנה-שנתיים, ואחר-כך לחזור לארץ מוצאיכם, למצוא איזה רבאי שאוהב כסף, להחתים אותו על תעודה והופ. הינה. גם אתם יהודים. אולי תצטרכו לעבור גם טקס של "ברית מילה", שהוא קצת כואב, אבל במאמץ לא גדול, אולי תוכלו למצוא גם רבאי שיסכים לגייר אתכם גם בלי הטקס הזה. בסך הכל הרי ממילא אין בכוונתכם לשמור על כללי היהדות, אז מה כל-כך קריטי דווקא בברית המילה. הכל שאלה של תקציבים, אתם יודעים.
אז נכון שתצטרכו להשקיע קצת כסף כדי לקבל את "תעודת הגיור". אולי תצטרכו גם לתרום קצת כסף לקהילה המקומית, אבל מיד אחר-כך תקבלו לידכם את מפתח הזהב. מיד אחר-כך תקבלו אזרחות של כבוד במדינת ישראל. תקבלו סל קליטה עשיר. תקבלו פטור ממסים ופטור ממכסים ודיור במרכז קליטה ושהות באולפן והכל, בלי שום מחויבויות. העיקר שיש לכם תעודה.
אז מה אם אבותינו סבלו אלפיים שנה בגלל יהדותם, בזמן שאבותיכם ישבו להם ועיבדו את מטעי הפאלחה שלהם בסין, מקסיקו ותאילנד. אז מה אם אבותינו שמרו את החוקים של אלוקים, בעוד אבותיכם השתחוו לעץ ולאבן. אז מה אם אנחנו עברנו גירושים, מסעות צלב, גיטאות, אינקווזיציות, שואה - ואתם לא עברתם כלום. בואו, הצטרפו. יש מקום לכולם.
אז מה המשמעות של היהדות בעיניכם? לאום? לא. יהדות אינה לאום. עובדה שכל אדם, מכל לאום שהוא, יכול להצטרף אליה. דת? לא. הרי אתם לא שומרים על כלום. יש לכם תעודה של יהודי - ואפילו ברית מילה אולי לא עשיתם. יש לכם תעודה של יהודי - האם אתם שומרים על עשרת הדברות? האם אתם שומרים את השבת? האם אתם שומעים לקול הציוויים שה' ציווה את העם היהודי? לא. אז במה באה לידי ביטוי עובדת הצטרפותכם לעם היהודי???? בכך שלמדתם קורס של שנתיים??? בכך שתרמתם קצת כסף לקהילה אנונימית אי-שם באמריקה??? במה אתם יהודים???
אנחנו עברנו מסע של אלפיים שנה - ואתם???
הציבור הנאור במדינת ישראל שש ושמח. הציבור הנאור בארצות העולם השלישי שש ושמח, ובשמים - המולה. כל מנהיגי הציונות לדורותיהם באים שם ומתקבצים סביב מושבו של תיאודור הרצל, ובאים אליו בטרוניות: הבטחתם מדינת יהודים, הבטחתם שלום בבית, הבטחתם אביב ופריחות - ואומנם, קמה לה מדינת היהודים, גדלה ופרחה, צמחה ולבלבה - אבל עכשיו באים בנינו, וקוטעים אותה מבפנים.
אנחנו באנו, נטענו, יבשנו ביצות, נטענו כרמים ופרדסים - והכל לשווא. אנחנו חיפשנו מקום שיהיה מקלט לעם היהודי - ועכשיו, גם המקלט מפסיק להיות יהודי.
הינה באים בנינו, ומייבאים הינה גויים בהמוניהם. גויים עם תעודות. הינה באים להם גויים מכל רחבי העולם. אנשים נחמדים מהודו, סין, מקסיקו ותאילנד. הם לומדים קורס של שנתיים. הם נוסעים לחו"ל לקבל תעודת גיור - והינה, הם כאן. הם ובניהם ואבותיהם וכל אשר להם. ואולי נשנה את חוק השבות שיאפשר עליה גם של מישהו שהוא שכן של מישהו שהתגייר? למה לא, יש מקום לכולם!!!
ועוד כמה שנים, ר"ל, יבואו ילדיהם של העולים ויבנו להם את בתי התפילה שלהם. יקימו מסגדים וכנסיות ובתים לאליליהם. יקימו פסלים של ישו ומריה ופסלים של בודהא ופסלים של כל מי שהם רגילים לסגוד לו. ויום אחד לאחר-מכן, יקומו אנשי המזרח הרחוק והקרוב ויחליטו ביחד שלא נוח לנו במחיצתנו, שאנחנו יהודים מדי וגם מסריחים מדי. ואז יספרו צאצאי הקואזאקים והנאצים לצאצאי הסינים והתאילנדים על סודות הפוגרומים ומסעות הצלב וההשמדה - והינה, הגיע הזמן שנחזור להיות יהודי נודד, ונלך לחפש לנו מקלט חדש. כי את המקלט הנוכחי החרבנו במו ידינו.
אבל מצד שני, למה לדאוג כל-כך הרבה? הרי אם נגיע למצב שבו כבר לא יובטח רוב יהודי כאן, במדינת ישראל, נוכל למצוא פתרונות משפטיים פשוטים ומיידיים, כדי להציל את המצב:
פתרון אפשרי אחד יהיה לפנות את דרום תל אביב מתושביו היהודיים, ולהקים בה את "מדינת המזרח הרחוק", וכך לשמור על רוב יהודי במדינת ישראל. ואז יתקיימו להם זו בצד זו מדינה פלשתינית ומדינת מזרח רחוק ומדינת מזרח אירופה שילכו ויתרחבו, לצד מדינה יהודית שתלך ותצטמצם, עד שתעלם מעצמה.
ופתרון אלטרנטיבי שני הוא פשוט להחליט שכל מי שגר פה, במדינה, הוא אוטומטית יהודי. למה לא בעצם? אולי גם הפלשתינים הם בעצם יהודים? בואו, נעביר אותם קורס של שנתיים, ניתן להם תעודה, והינה - כולם יהודים.
אז מה אם הם מתאבדים. גם אנחנו.
באים מייסדי המדינה החלוצים. באים אנשי העליות שבאו הינה ונטעו פה כרמים ונטעו פה פרדסים והקימו גשרים ועמלו על מה שאנחנו קיבלנו מן המוכן. באים מייסדי המדינה ושואלים: האם לשם כך באנו הנה? הרי באנו הינה כדי לממש את התקווה בת שנות אלפיים להיות עם חופשי בארצנו - והינה, במו ידיהם באים בנינו וכורתים את העצים שאנחנו נטענו. באים בנינו ומנפצים את התקווה.
ומה יהיה עכשיו. מה יהיה, הם שואלים. הבטחתם מדינת יהודים!!!
הם שואלים ותיאודור הרצל ע"ה מביט בהם במבוכה ואינו עונה דבר. את זה אפילו הרצל לא חזה. מה יהיה? מה יהיה, אנחנו שואלים. מה יהיה עכשיו?
בשבוע שעבר תם חזון מדינת היהודים. מדינת ישראל הפכה סופית להיות מדינה של כל אזרחיה. כל מי שרוצה יכול לבוא, ללמוד קורס, לקבל חותמת והופ, הינה הוא זכאי לקבל סל קליטה על חשבון משלמי המיסים. בשבוע שעבר חרבה מדינת היהודים. והשאלה הגדולה היא מה יבנה על חורבותיה.
האם יצליח אהרון ברק לממש את חזונו, שהוא גם חלום הבלהות של הסאטמרים? האם יצליח בית המשפט העליון להפוך את המדינה הזו למדינה של גויים מכל האומות, לפס יצור חדש של שואה שקטה ואולי גם שואה רועשת? האם אנחנו, צאצאי היהודים, נצטרך שוב לקחת את מקל הנדודים, ולצאת לחפש מקלט חדש להסתתר בו מפני הפרעות והפוגרומים שממתינים לנו בפתח?
ואולי אנחנו נתעורר סוף סוף, ואז ה' ירחם עלינו, ודווקא על חורבותיה של מדינת היהודים תקום סוף סוף המדינה היהודית האמיתית, מדינה שתהיה מבוססת על ערכי התנ"ך, והחוקה שלה תהיה עשרת הדיברות? אולי דווקא על חורבותיו של חזונו של הרצל ימומש סוף סוף חזון הנביאים?
ימים יגידו מה יהיה, אבל בינתיים, מן הראוי לצקת מצבת שיש גדולה על פתחו של בית המשפט העליון בירושלים, ולכתוב עליה באותיות של קידוש לבנה:
פ"נ מדינת היהודים. בת 57 היתה במותה. ת.נ.צ.ב.ה.
- פרטים
-
קטגוריה: מאמרים אקטואליים
-
פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 17:12
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1498
ביום ראשון הקרוב, א' טבת, בשעה 7:00, בבוקר שוב מתכננת חבורת הרפורמים הזו להגיע לחלל חלילה את הכותל. ואנחנו היהודים, צאצאי אברהם, יצחק ויעקב, נדרשים שוב לצאת למלחמת מצווה. לא מלחמה ברובים ולא מלחמה במקלות. מלחמה בנוכחות. נבוא בראש חודש ונראה לאבא שבשמים שאנחנו בניו ושאנחנו איתו ושלא נוותר על שריד בית מקדשנו ושלא נוותר על הקדושה ושלא נוותר על התקווה. נבוא לכותל ונתפלל לגאולה. נבוא לכותל ונמלא אותו עוד ועוד, ונתפלל עוד ועוד, יותר ויותר, עד שהטומאה הזו תחלוף בעזרת ה' בקרוב.
ישראל שנת 200 לפני הספירה. גל של "קידמה" שוטף את ישראל. רעיונות תרבותיים נאורים ומוארים ממלאים את פני הארץ. כיתות כיתות של מתיוונים אצילים, יפים, גלויי ראש, שמקדמים ערכים חשובים כמו ספורט, מדע, אומנות, ותרבות, באים לקבוע פה עובדות בשטח. בהתחלה בדרך של הקמת איצטדיונים ובתי תענוגות, ובהמשך בדרך של חקיקה.
והכהנים, אלו שקיבלו מסורת של קדושה מדור לדור, מתפוצצים מזעזוע. החוק בידיים של המתייוונים האלו. כל דבר שהם עושים, המחוקק תומך בהם. בתי המשפט ההליניסטיים מעוותים את החוקה כדי לתמוך במעשיהם. כשהם הגיעו הם היו נחמדים ומנומסים, אך אט אט התנהגותם הופכת להיות פחות נחמדה ויותר מפלצתית וכפייתית.
אסור לשמור על חוקי הצניעות: זה הדרת נשים לא לאפשר לכלה צעירה להגיע קודם אל ביתו של ההגמון, כדי לעודד התבוללות מואצת על פי כללי הדת החדשה. הרי זה פופולארי, מתקדם, נאור, מה זה לשמור על דת מסוגרת שאינה מאפשרת לחבריה להינשא לדתות אחרות? זה חשוך, פרימיטיבי, מיושן! בשביל מה?
אסור לשמור את השבת: זו הדרת יום בשבוע שיכול להיות פרודוקטיבי יותר. בואו נפתח בתי עינוגים בשבת ונישא משאות בשבת ובהמשך גם נעניש את מי שמסרב לעבוד בשבת. נכון שהם יהודים אבל מי הרשה להם להתנהג אחרת מאשר המרחב ההליניסטי המתקדם והמשכיל?
אסור למול את הילדים: הרי הם קטינים. זו פגיעה בזכויות הגיל הרך.
ואם היהודים יעזו להתמרד, נגיד להם שהם מיושנים, ונפרסם מאמרים מלומדים, וניתן פרסים לפורעים הנאורים, ונאדיר את שמותיהם, ונסגור כל תיק חקירה נגדם, ונשתוק לנוכח כל התפרעויותיהם, וככה נמחוק חלילה את הקיום היהודי העתיק והמפואר, וישראל תהפוך להיות אחת מארצותיו של אנטיוכוס הרביעי, מלך הממלכה הסלאוקית המפוארת. והיהודים? אל תדאגו, הם יתכופפו, ומי שלא יסכים להתכופף, עוד נכופף אותו, בשוט או בגזר.
אבל אנחנו היהודים יש לנו תרבות מפוארת משלנו. אבל אנחנו היהודים יש לנו מסורת אבות של אלפי שנים. בנים אנחנו לאברהם אבינו, שהושלך לכבשן האש כדי לא להשתחוות לפסל – ואיך נשתחווה לדיוקנו של אנטיוכוס? תלמידיו של משה רבינו אנחנו, ובהר סיני נתן לנו ה' את התורה, ואיך נתכחש למצוותיה? והתורה שלנו היא נצחית – איך נוותר עליה תמורת נזיד עדשים של תרבות יוונית קלוקלת?
התחלק עם ישראל לשניים: ישראל הראשונה, האנשים ה"משכילים" ו"הנאורים" ו"המתורבתים", שהחליטו "להתאים את הדת" לתרבות ההליניסטית השלטת, ואחר כך התבוללו עם האומות שמסביבם, והפכו ליוונים ואחר כך לרומאים ואחר כך לנוצרים אנטישמיים, וישראל השניה, אנחנו, היהודים ששמרו אמונים למורשת אבות, ונאלצו לברוח למערות, לגטאות, לשכונות סגורות, כדי שיוכלו לנהל את כללי דתם בלי להיתפס. מדי פעם הם שיחקו בסביבונים, כדי להעמיד פנים של משתתפים בתרבות השלטת, כדי שלא יתפסו אותם על מעשים שאסור לעשות לפי החוקה היוונית. אתם היהודים לא עובדים, לא לומדים, לא יודעים כלום, ולכן צריך להוציא אתכם מהחוק, ואם נתפוס אתכם נשליך אתכם לכלא, או פשוט נוציא אתכם להורג עם כלי הנשק המתקדמים שלנו, פאר התרבות היוונית המתקדמת והשולטת בעולם כולו.
ואז קמה משפחת כוהנים אחת קטנה, משפחתו של מתיתיהו וחמשת בניו, והחליטה לשים לזה סוף. איש אחד זקן עם חמש בנים, שחזה בחילול בית המקדש, שחזה בהחדרה הבריונית של התרבות ההליניסטית בתוכו, ויצא למרד. מי לה' אלי. ופרצה המלחמה. וניצחנו. וה' ברחמיו הרבים עמד לנו בעת צרתנו, רב את דיננו, דן את דיננו, ונתן טמאים ביד טהורים, רבים ביד מעטים, זדים ביד עוסקי תורתיך. וילדי ישראל שוב נימולו, והתורה שוב נלמדה בראש חוצות, ושבת קודש שוב נשמרה ושמלתה חזרה להיות צחה ומוארת, והקדושה שוב חזרה לבית המקדש, ופח השמן האחד, הטהור, ששרד את הטומאה ההליניסטית בלי להיפצע ובלי להיפגע, דלק שמונה ימים, והפיץ אור גדול, ולזכרו אנו חוגגים את חנוכה שמונה ימים, ומדליקים נרות שמונה ימים, לזכר הנס הגדול של נצחון הקודש על הטומאה.
אלפיים ומאתיים שנים חלפו מאז, אבל המאבק נותר אותו מאבק. שוב מנסה התרבות ההליניסטית לשלוט. שוב מנסים המתיוונים לכפות את תרבותם. שוב מגיעה קבוצה של מתיוונות לחלל את שריד בית מקדשנו ועוד קוראת לעצמה "נשות הכותל" ו"מנהג המקום", כאילו מנהג המקום במקום הכי קדוש ליהדות הוא לעבור על עשרת הדיברות שאלקים נתן לנו בסיני, ושוב מנסים לאסור עלינו ללמוד תורה במוסדות החינוך שלנו, ולאסור על העובדים במקומות העבודה לשמור על קדושת השבת, ושוב מיבאים הנה מאות אלפי חסרי דת מכל העולם, צאצאי האנשים שהציקו והתעללו ביהודי רוסיה, אוקראינה, אתיופיה ועוד, וכל זה רק בגלל לחץ של כמה מתיוונים רפורמים מארצות הברית, שלא טרחו לעלות הנה, ולא טרחו להילחם פה, ורק טורחים כל הזמן להגיד לנו מה לעשות, ואיך לתת לנו עצות אחיתופל שמטרתם אחת: נסיון נואל להשמיד את מה שאמור היה להיות "מדינת היהודים" ולהפוך אותו לעוד סניף של מדינת ערב רב של עמים ואומות, כמיטב המסורת הרפורמית לדורותיה.
וכך מגיעים הנה מאות אלפי גויים חסרי קשר, שמגיעים הנה בגלל חוק שבות מזויף, כאשר על פי נתונים רשמיים, מתוך כל 8 עולים חדשים, מעל 7 הם גויים גמורים (!), ואותם מאות אלפי גויים מגיעים הנה מטעמים כלכליים, לא נוח להם שאין להם בשר לבן לאכול, ושאין להם תחבורה ציבורית בשבת, ושהאוירה כאן יהודית מדי עבור אנטישמיים שכמותם שנלחמו ביהודי ארצותיהם מאות רבות של שנים. ועל המצע הזה מפרסם במפורש ח"כ אלכס קושניר ממפלגת "ישראל ביתנו" את קמפיין הבחירות הבא: "תאר לך שיש לך מבוגר שתלוי בך. אתה מאכיל אותו, משקה אותו. הוא לא עובד, הוא לא לומד, הוא לא משרת בצבא וממש לא יודע שום דבר.... יותר מזה , הוא מתחיל וזה קורה לכל אחד מאיתנו. יותר ממליון נציגים של הקהילה האורתודוכסית מתקיימים היום על חשבוננו. המדינה מסבסדת אותם על חשבון המסים שלנו, על חשבון העבודה שלנו. מספיק! רק ישראל ביתנו חזקה מבטיחה ממשלה ללא אורתודוכסים..."
זה לא קשור בכלל לנושא, אבל משום מה, המונולוג הזה של קושניר הזכיר לי אישה מבוגרת אחת, ממוצא רוסי, שהיתה איתי בחדר בבית חולים "אורתודוכסי" אחד לפני כשלושה חודשים. היא לא דיברה עברית, היא היתה סיעודית לגמרי, ולא היה אף אחד איתה, חוץ מבן יחיד אחד, שהיה מגיע לבקר מדי פעם. וכשהיא היתה לבדה, בודדה ומיוסרת, כל צוות בית החולים התגייס לטפל בה. וצוות בית החולים, מהרופאים המומחים ועד כח העזר, היה מורכב כולו מ"פרזיטים אורתודוכסים": אלו שלא היו יהודים אורתודוכסים, היו אורתודוכסים ערבים. וכולם כולם טיפלו בה, באותה אישה, ודיברו איתה, ושאלו אם כואב, והאכילו, והשקו והלבישו, ודאגו, וטיפלו במסירות – כמיטב המסורת ה"אורתודוכסית" לדורותיה.
כמיטב המסורת היהודית האורתודוכסית, שהמצביעים האנטישמיים של "ישראל ביתנו" כל כך מזלזלים בה ויורקים עליה. אותה מסורת של חמלה, של חסד, של אהבת חינם, שהקוזאקים האנטישמיים, שהיגרו הנה בגלל קוצר ראייתנו, ובגלל שלא שינינו את חוק השבות, ובגלל שמישהו אי שם חילק להם תעודות מזויפות על סבא יהודי, ואת כל המסורת היפה הזו שלנו, אותם קוזאקים אנטישמיים באים ומנסים לדרוס.
ונחזור לסרטון האנטישמי של ח"כ קושניר: רק רגע, האם זה בכלל חוקי? ואני לתומי חשבתי שעל פי האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות, שאושררה על ידי ממשלת ישראל, ניתן להגביל את חופש הביטוי לטובת שמירת זכויותיו או שמו הטוב של הזולת, או לשם שמירתם של הביטחון הלאומי, של הסדר הציבורי, של בריאות הציבור או של המוסר הציבורי. אז איך מרשים לדבר כזה לקרות?
יש ישראל הראשונה וישראל השניה, אומר העיתונאי ד"ר אבישי בן חיים. ואני רוצה להוסיף תיקון קל: אתה צודק, אבל יש גם ישראל השלישית.
כי אם ישראל הראשונה הם ה"אדונים" בני המעמד האשכנזי הגבוה שגרים בווילות ובשכונות יוקרה, וישראל השניה הם הפועלים שנאלצים לעבוד קשה כדי לספק את צרכיהם של ה"אדונים" העשירים והנאורים, וגרים בפריפריה ובשיכונים, הרי ישראל השלישית הם אנחנו, בני כל העדות, שומרי המצוות, שנאלצים להתחבא כדי שה"אדונים" ה"נאורים" לא יאסרו אותנו, ולא יאסרו עלינו לקיים את חוקי דתנו. אנחנו, שומרי המצוות, שנאלצים להתחבא בשכונות מרוחקות כדי שמישהו יסכים לתת לילדים שלנו גן. שנאלצים להתחבא ולהעלם ולהיאלם כדי שלא יאסרו עלינו להמשיך ללמוד תורה. כדי שלא יאסרו אותנו אם נמשיך לשמור על חוקיה. אנחנו, שנאלצים להיאבק כדי לשמור על קדושת השבת מול האיומים של הקמים נגדנו. מול האיומים של אלו שמנסים לאסור עלינו ללמוד תורה! ללמוד יוונית עתיקה - מותר. לארגן כנס על הפרעות כאלו ואחרות - זה אידיאל, אבל ללמד יהדות – אוי ואבוי - את זה מדינת ישראל כבר לא יכולה לתקצב. חס וחלילה. מה פתאום ללמד יהדות? הרי זה לא מספיק "נאור"!
ורק כאן, במדינת היהודים, בשנת 2019, קצינים מסולקים מן הצבא רק בגלל דעותיהם היהודיות. ורק כאן, במדינת היהודים, אנשים מודרים מהכנסת רק בגלל שחשובה להם ההלכה ושמירת קדושת הנישואים בעם ישראל. וכאן, במדינת היהודים, בשנת 2019, המקום הכי קדוש שלנו מחולל מדי חודש בחודשו על ידי קבוצת רפורמיות שמגיעות ומבזות ומלעיגות ולועגות נגד הדת שלנו, במקום התפילה הכי קדוש לדת שלנו.
אבל איך זה ייתכן? הרי זו עבירה פלילית, עם עונש מאסר, לפגוע ברגשי דת! אז איך זה ש-31 שנה נשות הכותל באות, מפריעות לנו להתפלל, לועגות לדת שלנו, לועגות לאמונה שלנו, וכל זה מתוך כפירה בתורה וכפירה באלקים וכפירה בקדושת הכותל?
נכון, ההתנהגות הזו היא פלילית, אבל בתנאי שלא מדובר במישהו דוס. אם הנפגע הוא דוס או דוסית, רגשותיו לא נספרים, הרי לדוסים אין רגשות. ושיגידו תודה שעוד לא גירשנו אותם מפה.
ובני ישראל השלישית, אנחנו, שומרי המצוות, קולנו נרמס, זעקתנו לא נשמעת, התקשורת נלחמת נגדנו, שלטון החוק לא מגן עלינו. בצבא מנסים להכריח אותנו לעבור על הדת – ואיש לא מגן. במקומות העבודה מנסים להכריח אותנו לרמוס את שבת קודש – ואיש לא מגן. בערי ישראל דתנו נרמסת בפרהסיה – ואיש לא מגן. בכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, מגיעה קבוצת מתיוונות רפורמיות כדי ללעוג לדתנו, באופן שאסור על פי החוק – ואיש לא מגן. שהרי, את מי בכלל מעניין מה אומר החוק, שהרי על פוגרום נגד דוסים מגיע רק פרס. ובדיוק כמו בסדום, את הפורעים מרוממים ומאדירים ונותנים להם פרסים ותקציבים וכבוד, ואת שומרי המצוות רומסים ורומסים ושוב רומסים. אתם הרי דוסים חשוכים, אתם לא עובדים ולא לומדים ולא עושים כלום. מתי כבר תעופו לנו מהעיניים. מתי כבר נסיים אנחנו להתבולל, ואז נגרש אתכם מפה, ותגידו תודה שלא הוצאנו להורג את כל מי שאינו משתחווה לפסל שלנו ואת כל מי שלא מסכים לשמוע שירת נשים שהיא האליל החדש שלנו. ותגידו תודה שעוד לא חוקקנו חוק רשמי נגד ברית מילה ונגד שביתה ממלאכה ביום השבת.
המלחמה היא אותה מלחמה. המאבק הוא אותו מאבק. ואפילו המקום הוא (כמעט) אותו מקום. ואותה מייסדת הארגון הפוגעני הזה שכבר שלושים ואחת שנים ברציפות מחללת את קדושת הכותל בטקסים פוגעניים המנוגדים לדת היהודית, היא אותה אחת שמתגאה בכך שגרמה לפריצת חומות קדושת השבת בירושלים עיר הקודש, והיא אותה אחת שנלחמת בעד ההתבוללות ונגד מניעתה. וחברותיה להתנהגות הלא חוקית הזו נגד ה"דוסיות" בכותל, הן עצמן אלו שמארגנות את מצעדי התועבה, ומארגנות ערבי חילול השבת במקומות שונים בארץ, ונאבקות אפילו נגד האיש שהציל את חייהם של אלפי ואולי רבבות אנשים – הלא הוא הרב אלימלך פירר מבני ברק.
אבל חברות מתיוונות יקרות, שימו לב: כל זה לא יעזור לכם כלום. לא לכם ולא למנטורים הרפורמים שלכן, שמממנים אתכן ומפעילים אתכן מרחוק. אתם לא תעלימו אותנו. אתם לא תכבו אותנו. אתם לא תכבו את האש שלנו באמצעות אש זרה. ולא תשחקו עוד באש בשריד בית מקדשנו. הדת שלנו היא דת אמת. היא דת אלוקית שקיבלנו לפני אלפי שנה, ואותה אנו שומרים ובה אנו דבקים ואותה אנו אוהבים, ובשמה עלינו על המוקד כבר אלפי שנים, ואת קדושתה נשמור בכל מחיר, יהיה אשר יהיה, עד ביאת גואל צדק, שאתם המתיוונים כבר מחקתם מזמן. כבר שכחתם מזמן שהוא עומד אחר כותלנו.
ביום ראשון הקרוב, א' טבת, בשעה 7:00, בבוקר שוב מתכננת חבורת הרפורמים הזו להגיע לחלל חלילה את הכותל. חבורה שנלחמת נגד קדושת השבת, נגד הצניעות היהודית שלנו, נגד קדושת הסידור, נגד קדושת ספר התורה. נגד כל דבר שבקדושה. חבורה שבסידורים המזויפים שלהם יש זלזול בבית המקדש ובעבודת הקודש, ושבסידורים המזויפים שלהם יש נוסחים שעוברים על עשרת הדיברות. חבורה שאין אצלה מושג של אמת ואין אצלה מושג של מסורת ואין אצלה מושג של איכפתיות כלפי האחר. רק ציניות אינסופית, מהולה בשנאה, מהולה באלימות ובעבודה זרה, זרה, זרה מאוד. זרה מדי. ואבני הכותל זועקים לעזרה ומי יעמוד מנגד.
ואנחנו היהודים, צאצאי אברהם, יצחק ויעקב, נדרשים שוב לצאת למלחמת מצווה. לא מלחמה ברובים ולא מלחמה במקלות. מלחמה בנוכחות. נבוא בראש חודש ונראה לאבא שבשמים שאנחנו בניו ושאנחנו איתו ושלא נוותר על שריד בית מקדשנו ושלא נוותר על הקדושה ושלא נוותר על התקווה. נבוא לכותל ונתפלל לגאולה. נבוא לכותל ונמלא אותו עוד ועוד, ונתפלל עוד ועוד, יותר ויותר, עד שהטומאה הזו תחלוף בעזרת ה' בקרוב. עד שאותם הנאבקים נגד היהדות, נגד עשרת הדיברות, נגד כל דבר שבקדושה, יתייאשו ויחזרו לוילות הפאר שלהם, ויפסיקו לנסות לפגוע בנו ובדרכנו ובבתינו ובביתנו, ומוטב שיחזרו אף הם בתשובה.
תורת ישראל היא תורה חיה, קיימת, נושמת ונצחית, וה' מחכה לנו לראות האם באמת איכפת לנו. האם באמת נאמנים אנו לתורתו, ולאמת האחת, הנצחית, מעתה ועד עולם. האם באמת נבוא ונראה שאיכפת לנו. נבוא ונתפלל מהסידורים האמיתיים שלנו, בכל הנוסחים שהתפללו אבותינו. בכל הנוסחים שנוסחו על ידי חז"ל. בכל הנוסחים המוגדרים בהלכה. ובניגוד לניסוח הרפורמי המזויף, שעובר על עשרת הדיברות. נבוא אל הבית שלו, אל ביתו של ה', ונאמר לו: אבא, הנה, חזרנו, באנו הביתה, ואנחנו כן רוצים גאולה. וכן רוצים מקדש. וכן רוצים משיח. ואנחנו כאן.
"פשוט תתפללי אל ה'", אומרת לי תיירת אמריקאית אחת בתחנת האוטובוס ליד הכותל, כמה ימים אחרי שנשות הכותל הכניסו ספר תורה לשרותים כדי לבזותו. "פשוט תתפללי אל ה'", היא אומרת, "כאן הוא המקום הטוב ביותר, וה' הוא היחיד שיכול לעשות כאן משהו. זה הכל."
בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו, מבחוץ או מבפנים, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.
אם רק נכאב. אם רק נזעק. אם רק נתפלל. אם רק נבוא ונעמוד כחומה בצורה מול המתיוונים המודרנים של היום. אם רק נצפה לישועה. זה הכל. בואו.
