אהרון  והקטורת

 שיר מאת: אהובה קליין ©

ישראל  מעלים חרון

כנגד משה ואהרון

דרור ללשונם  נותנים

במוות אותם מאשימים.

אלוקים צופה ומאזין

דברים בספר נכתבים

נחוש להענישם מהרה

חיש לנגפם במגפה!

מלאך המוות נזעק

פועל לְלֹא כְּחַל וּשְׂרַק

חרמש קוצרים מניף

בשר ודם מכחיד.

אהרון וקטורת בידו

רץ כאיל, כְּאֵב בליבו

בין המתים לחיים נעצר

כהרף עין הנגף  נגמר!

הערה: השיר בהשראת פרשת קורח [חומש במדבר]

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת קורח

פורסם ב25 אוקטובר 2020

כניסות: 1817

• אהובה קליין
• פרשת קורח
• הקטורת

פרשת קורח - כיצד נעצרת המגפה בעם?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו פותחת במחלוקת קורח ועדתו  הטוענים כנגד משה ואהרון:"רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה'; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל ה'" [במדבר ט"ז, ג]

משה מציע לקורח ועדתו: לקחת מחתות עם קטורת וגם  את אהרון הוא מצווה לעשות כן, והיה האיש אשר יבחר על ידי ה' הוא ,הוא הקדוש האמתי! הוסיף משה ואמר להם: לא די לכם שנבחרתם לשרת את אלוקים בעבודת המשכן מתוקף - היותכם לוויים וכעת אתם מבקשים גם  כהונה ? בהמשך משה שולח שליחים לקרוא לדתן ואבירם בני אליאב - אך הם סרבו לעלות אליו. לאחר שלקחו האנשים את מחתות האש עם הקטורת ונעמדו בפתח אוהל מועד עם משה ואהרון , קורח ועדתו מתאספים ,גם שם, מתגלה כבוד ה' אל כל העדה. אלוקים מבקש מאהרון ומשה להיבדל מקורח ועדתו, תגובת משה ואהרון ממש מרגשת! הם נופלים על פניהם  ומבקשים רחמים לפני ה' ואומרים: "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל-הָעֵדָה תִּקְצֹף". [שם , ט"ז, כ"ב]

לבסוף התייצבו גם  דתן ואבירם עם משפחותיהם – אבל בפתח אוהליהם , לעומתם קורח היה ליד פתח אוהל מועד. ואז מודיע להם משה:

אתם תיווכחו לדעת, כי  כל מה  שעשיתי – נעשה- בשליחות אלוקית בלבד ולא על דעת עצמי - אם דתן ואבירם וכל הנלווים אליהם ימותו במיתה טבעית כדרך כל בשר ודם- יהיה זה אות כי אינני  פועל מתוך שליחות ה' וכל מה שעשיתי - עשיתי מתוך ליבי. אבל אם יתרחש נס- שלא כגדר הטבע והאדמה   תפתח את פיה ותבלע את האנשים האלה, אז תדעו כי  הם לא האמינו בשליחותי  ובכך הכעיסו את ה'.

בהמשך מתארת התורה- את העונש הכבד שקיבלו בציווי ה': "וַיְהִי, כְּכַלֹּתוֹ, לְדַבֵּר, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה ; וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם. וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ.  וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, חַיִּים--שְׁאֹלָה; וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל"  [במדבר ט"ז, ל"א-  ל"ד]

תגובת  בני ישראל, הייתה: בריחה מהמקום- מרוב פחד ובהלה: "וְכָל-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם--נָסוּ לְקֹלָם....." [שם,  ט"ז, ל"ד]   על  כעס בני ישראל אנו קוראים בהמשך  הפרשה:

"וַיִּלֹּנוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמָּחֳרָת, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, לֵאמֹר:  אַתֶּם הֲמִתֶּם, אֶת-עַם יְהוָה"

העונש מאת אלוקים: מגפה על העם!

משה מבקש מאהרון: ללכת עם הקטורת בתוך  הקהל- במטרה  לעצור את המגפה הנוראה- כפי שהכתוב מתאר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. הֵרֹמּוּ, מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת, וַאֲכַלֶּה אֹתָם, כְּרָגַע; וַיִּפְּלוּ, עַל-פְּנֵיהֶם.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת-הַמַּחְתָּה וְתֶן-עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת, וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל-הָעֵדָה, וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם:  כִּי-יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה, הֵחֵל הַנָּגֶף.  וַייִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה, וַיָּרָץ אֶל-תּוֹךְ הַקָּהָל, וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף, בָּעָם; וַיִּתֵּן, אֶת-הַקְּטֹרֶת, וַיְכַפֵּר, עַל-הָעָם.  וַיַּעֲמֹד בֵּין-הַמֵּתִים, וּבֵין הַחַיִּים; וַתֵּיעָצַר, הַמַּגֵּפָה". [שם ,י"ז, ט'- י"ד]

השאלות הן:

א] מה משמעות השם: קרח ?

ב] על מה התלוננו בני ישראל ?

ג] כיצד נעצרה המגפה?

תשובות

קורח- משמעות שמו:

מתברר ששמו של  קרח נדרש על ידי- חז"ל בראשי תיבות:

ק -  קנאה- לפי שהיה מקנא במעמדם וגדולתם של משה ואהרון כמנהיגים על עם ישראל.

ר  - רוממות - היה רודף אחרי כתר  המנהיגות בעם - כדי לרכוש כבוד  ורוממות.

ח  - חמדן היה - הייתה לו תאווה  לאצטלה שאינו ראוי לה.

חכמים אמרו "על שלושה מידות אלו: הקנאה ,התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" [מסכת אבות ד', כ"א]

כמו כן, חז"ל, גוזרים את השם: "קורח" מלשון  קורחה- שנעשה קורחה- חורבן בישראל [סנהדרין ק"ט, ע"ב]

בדברים אלו חז"ל מבטאים את גודל הסכנה שריחפה על ישראל בתקופה הזו -כתוצאה  מהמחלוקת שקורח ואנשיו יצרו עד כי חז"ל פסקו:

"קורח ועדתו אין להם חלק לעולם הבא" [שם סנהדרין ק"ט] ועוד אמרו חכמנו:" עדת קורח לא היה להם חלק בארץ .

תלונות עם ישראל.

האגדה מספרת:

" וילונו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרון: אתם המתם את עם ה', ויקהלו על משה ועל אהרון ,וירא כבוד ה' ויכס הענן את אוהל מועד, וידבר ה' אל משה לאמור: הרומו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע! ובדבר ה' את הדברים האלה ויחל הנגף  בעם"! על פי דברי האגדה: העם כיוון את הכעס כלפיי  המנהיגים: משה ואהרון. והאשים אותם בכך שהם אשמים במוות של העם.

השל" ה  [הקדוש  רבי ישעיהו הלוי הורוביץ] סבור: כי העם התרעם  בשל העונש הכבד לאנשים שרק  הכבוד  העביר אותם על דעתם. והאמת שקורח ואנשיו היו קדושי  עליון.

"העמק דבר" מסביר באותו כיוון, היות ובני ישראל ראו - כי המחתות שבהן – מקריבי הקטורת עשו את עבודותיהם- קודשו לשם שמים- ועוד שימשו  אחר כך למזבח .מתוך כך- הסיקו מסקנה: שאם משה ואהרון לא היו גורמים למותם בכוונה- של מקריבי הקטורת - שמספרם היה  מאתיים וחמישים איש- הרי הם  היו חוזרים בתשובה.

החת"ם סופר גם  אומר: כי בני ישראל התבססו על מראית עיניהם- כי מחתותם של מאתיים וחמישים מקריבי הקטורת-  נתקדשו לשמים- ומכאן שכוונת אנשים אלה- הייתה טהורה- כי אילו באמת היו חייבים מיתה, לא היה  הכלי שהשתמשו בו מתקבל ככלי שרת במשכן.

הרמב"ן אף הוא מסכים - כי משה ואהרון גרמו למה שקרה, במה שהשיאו להם עצה כזו להקטיר קטורת זרה,  לאחר שהצטוו על דבר זה מה'. הרי זה שהאדמה פצתה את פיה ובלעה את קורח ועדתו הייתה בציווי ה'! לפי שציווה: "העלו מסביב" אבל שריפת מאתיים וחמישים איש חשודה הייתה בעיניהם- כי היא נעשתה בציווי משה ואהרון בלבד. ועוד טוען הרמב"ן: כי העם אמר: "אתם המיתם.." במה שהעמדתם אותם כוהנים כמתחרים למשה ואהרון.  "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל-הָעֵדָה תִּקְצֹף"?

עצירת המגפה

האגדה מספרת:  כי משה אומר לאהרון ,  לקחת מחתה עם קטורת ולהתהלך עמה בתוך מחנה העם- כדי לעצור  את המגפה.  ברגע הראשון, אהרון מסרב לבצע את הציווי באומרו: "הלהרגני אתה אומר, אחי.? הן הקריבו שני בניי - נדב ואביהוא אש זרה וימותו לפני ה', ועתה, אתה אומר אלי: הוצא את הקודש החוצה!?

אמר משה: ידוע תדע, אחי, כי ברגע דברך אלי את הדברים  האלה, החל הנגף בעם! 

ויהי אך אמר משה את הדבר הזה ויתעורר אהרון מאד ויאמר: לא ידעתי ולא עלתה על ליבי- כי  בי תלויים חיי בני ישראל: ועתה אמהרה לעשות כדברך, כי טוב אשר אמות אנוכי ואל ייפול משערת  איש מבני ישראל ארצה.

וימהר אהרון ויעש כדבר משה, וירץ אל תוך הקהל ויעמוד בין המתים ובין החיים , ותעצר המגפה..."

רבינו בחי מביא את דברי רז"ל: כשנכנס אהרון אל המחנה הוא מצא את מלאך המוות- עומד ומחבל, מיד עצר אותו ולא הניח לו להמשיך בכך, אלא נעמד בין החיים למתים, ואמר למלאך: אני באתי בשליחות משה, ענה לו המלאך: "אתה שלוחו של בשר ודם ואני שלוחו של הקב"ה, ענה לו אהרון: הרי הקב"ה ומשה נמצאים בפתח אוהל מועד- נלך אליהם. אך המלאך לא התייחס לדבריו- עד שאהרון עצרו במותניו והוליכו לשם. וכך המגפה נעצרה.

לסיכום, לאור האמור לעיל : בפרשה זו -  מתגלים משה ואהרון – מנהיגים – נשגבים , בעלי רחמים ומסירות נפש ,עד כי מבקשים רחמים על קורח ועדתו באומרם: "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל-הָעֵדָה תִּקְצֹף" ?!

 מנגד, מתגלים קורח ואנשיו חסרי אחריות בהתנהגותם:

על כך אמר רבי שמעון בן יוחאי: משל לבני אדם שהיו יושבים בתוך ספינה ואחד מהם קדח חור בתוך דופן הספינה הגובל בתאו - בו הוא יושב.

אמרו לו חבריו: מדוע אתה קודח חור במקום ישיבתך?

ענה להם?  מה אכפת לכם,  אני קודח רק במקומי! אמרו לו: אתה גורם לכך שמי הים יציפו תכף את הספינה  ומה יהיה גורל כולנו?

בפרשתנו, אהרון הכהן- בציווי  משה- מצליח ,בסייעתא דשמיא ,לעצור את המגפה בעזרת  הקטורת.

מכאן לומדים :מה כוחה של מסירות נפש   וכוחה של הקטורת- המכילה: מיני בשמים מיוחדים ואף חלבנה שריחה פחות נעים - מסמלת את אחדות עם ישראל  ויפים דברי דוד המלך:

" תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב". [תהלים, קמ"א, ב]

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת קורח

פורסם ב25 אוקטובר 2020

כניסות: 1605

• אהובה קליין
• פרשת קורח

האדמה פּוֹעֶרֶת – פיה

 שיר מאת: אהובה קליין

עת הופיעו קורח ואנשיו

משה בהם לוטש עיניו

אהרון  מתקשה להאמין

לנוכח מחזה תעתועים.

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא

כהרף עין התעוררה פְּלוּגְתָּא

אנשים  רמי מעלה -בינה נטשו

בידי מלך עליון-  חיש נענשו.

האדמה פּוֹעֶרֶת – פיה

מערבלת  חיש  רגביה

אוי לאותם  מרעין בישין

קורח ועדתו   באדמה נבלעים

כל ישראל נסו לקולם

הבהלה פשטה בכולם

קולות בקעו ממעמקים

הרעידו אוזני  ההמונים.

הערה: השיר בהשראת פרשת קורח[חומש במדבר]

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת קורח

פורסם ב25 אוקטובר 2020

כניסות: 1497

• אהובה קליין
• פרשת קורח

פרשת קורח -  תגובת בני ישראל לעונשם של קורח ועדתו !

מאת: אהובה קליין .

פרשה זו פותחת במחלוקת קורח ועדתו :

"וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן- פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן.  וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם.  וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה'; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל ה'.  וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו".[במדבר  ט"ז, א-ה]

העונש:

"וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם.  לב וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ.  לג וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, חַיִּים--שְׁאֹלָה; וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל". [שם ט"ז, ל"א- ל"ד]

תגובת עם ישראל:

"וְכָל-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם--נָסוּ לְקֹלָם:  כִּי אָמְרוּ, פֶּן-תִּבְלָעֵנוּ הָאָרֶץ". [שם ט"ז, ל"ד]

השאלות הן:

א] כיצד צמחה המחלוקת?

ב] מהי מחלוקת לשם שמים?

ג] כיצד הגיבו בני ישראל לעונש הנורא?

תשובות

צמיחת המחלוקת

בחוברת: "באר הפרשה"- מאת דברי הרב אברהם אלימלך בידרמן ישנו הסבר מעניין:

הקב"ה ברא עולם  שכולו  טוב ולא חסר בו דבר, לכל בריה ובריה נתן לקיים שליחות בעולם הזה, ואם האדם מקיים את שליחותו הספציפית בעבודת ה' לפי  מה שהועידו לו מלמעלה - נחשב הוא לאדם רם מעלה בפני ה', רבי  דוד מלעלוב אמר: שאם קורח היה יודע  שאפשר לעבוד את ה' בשליחות המיוחדת  המיועדת לו, עבודתו הייתה נחשבת לעבודת הכהן הגדול ,אז לא היה פותח כלל במחלוקת. וכל המחלוקת שלו עם משה ואהרון הייתה מחמת שחשב שישנו פער גדול בתפקידים בינו וביניהם.

הרמב"ן מסכים , כי בין המתקוממים נגד משה ואהרון – היו אלה שחשו שקיפחו את זכויותיהם, אך הרמב"ן מתמקד בגורם העיקרי שלדעתו  הצמיח  את עניין המחלוקת  וזה - העונש הקשה על חטא המרגלים.  דור המדבר- נענש בכיליון ואיבד את זכות כניסתו לארץ ישראל והנשיאים נענשו במגפה- מתוך כך פרצה החוצה מרירות שהצטברה  בתוך ליבם - שהיו מאוכזבים מהציפיות ועד כה לא העזו לצאת כנגד משה ,אך כעת כאשר המצב היה כל כך נואש בעיניהם- הם ניצלו את הרגע- לבוא בתרעומות כנגד משה ואהרון וזה ,למרות שכל אחד היה לו את הכעס הספציפי  האישי שלו.

קורח היה מאוכזב בגלל נשיאותו של אליצפן וקינא בכהונת אהרון,

דתן ואבירם התרעמו על עצם היציאה ממצרים במטרה להמיתם במדבר. הבכורים- כעסו על עצם הרחקתם מעבודת האלוקים.

כול הקבוצה  הזו התלכדה- מתוך אכזבה וייאוש כאיש אחד נגד משה ואהרון.

ספורנו מסביר את חוצפתם של דתן ואבירם באומרם: "אף לא אל ארץ  זבת חלב ודבש הביאתנו"- הם התכוונו כי משה  נתן להם ארץ ישראל של מעלה ולא ארץ ישראל של מטה- כלומר נתן להם רק מצוות בהליכות של שדה וכרם הכול רק מבחינה רוחנית ,הבטחות של דמיון, אך לא הבטחות שמתגשמות באופן מוחשי.

האדמו"ר מלובאוויטש טוען: כי טעותם של המרגלים הייתה במחשבתם : שאם עולים לארץ ישראל ,הרי שם  כל החוקים משתנים, אין יותר לחם מן השמים אלא- הם  כביכול-  יורדים ממדרגתם השמימית- אל עולם המעש.

משה שכנע אותם כי הדרך הנכונה היא: לרדת לעולם המעשה ולקדש את העבודה על ידי תורה ומצוות.

ראיתי רעיון יפה בספר: "באר משה על התורה"- הוא ממשיך את  הרעיון של קדושת עולם המעשה בחיי היום יום של היהודי ולהמחשת הרעיון  מביא את  סמל מנורת הזהב במשכן ומאוחר יותר במקדש , למרות שהייתה עשויה מקשה אחת של זהב - היה צורך להשתמש בה עם הקורנס - כדי ליצור  את צורתה והדבר מרמז על:  היגיעה הרבה של כל עם ישראל כולל אנשי המעלה שהרי הנשמה קרויה :"נר" - כמו שנאמר: "נר ה'  נשמת אדם" [משלי כ', כ"ו] על כן גם אנשים רמי מעלה -בדומה למנורת הזהב  זקוקים לעמל רב כדי לנסוק לשלמות.

רבי שמואל דוד לוצטו [שד"ל] סבור: שהמחלוקת קשורה להקמת המשכן במדבר, משהוקם המשכן ונודעו משפטי הקורבנות ודרכי העבודה לפי צוויי ה' - מכאן ואילך היה יכול להיות כל אחד כוהן ונביא ללא משה ואהרון ,לכן קורח ועדתו  פונים למשה במילים: "רַב-לָכֶם"! כלומר,  שלטתם עלינו מספיק עד היום!

מחלוקת לשם שמים?

חז"ל אומרים: "איזו מחלוקת שאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח ועדתו" ולא כתוב: "קרח ומשה" מהטעם שקורח ועדתו היו מפולגים בינם לבין עצמם- אך מאוחדים בדעותיהם כנגד משה.

"כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵיּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם ? זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ":  [מסכת אבות ה, י"ז]

רבינו יונה מסביר: בית שמאי ובית הלל – לא נחלקו למען הגדולה שלהם ,אלא מטרתם הייתה:" להוציא דבר לאמיתו ולהעמיד הדברים על בוריין - נמצאו שניהם מתכוונים לדבר אחד- לעבודתו של מקום"- במילים אחרות, בית שמאי ובית הלל - לא חיפשו כבוד ולא התנשאו- אלא חתרו לאותה מטרה- לעבוד את ה' בדרך ישרה.

 דעת מקרא סבור: כי מחלוקת זו- של קורח הייתה הראשונה שפורצת על רקע רעיוני –רוחני- ולא גשמי. וזאת גם אם ברור לגמרי שהסיבות  היו אחרות.

 לא הושם הדגש על מזון, מים, אלא על קדושה.

 נראה שחטא המרגלים ומחלוקת קורח ועדתו -היו המשברים הקשים- שבאמצעותם חושל עם ישראל שיצא ממצרים והוכשר לקראת ירושת הארץ המובטחת.

תגובת בני ישראל לעונש קורח ועדתו.

כתוצאה מהעונש הקשה של קורח ועדתו בני ישראל נסו מרוב פחד- כמו שהכתוב מציין: "כָל-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם--נָסוּ לְקֹלָם.."

דעת מקרא סבור: שבני ישראל נבהלו מהקולות בעת שהחוטאים נבלעו באדמה.

רבינו בחיי מביא את דברי רז"ל, בני ישראל היו שומעים את קולם של היורדים למעמקי האדמה – צועקים: משה אמת ותורתו אמת"! וידוע כי כך משפט הרשעים בגיהינום לצעוק מתוך ייסורים ולהצדיק עליהם את הדין.

מעשה שהיה: אמר רבה בר חנה: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגשתי ערבי אחד שאמר לי: בוא ואראה לך היכן נבלעו קורח ואנשיו ? והנה התגלה לפניי-שני בקעים שיוצא מהם עשן, לקח הערבי גיזת צמר הרטיב אותה במים שם אותה בראש החרב והכניס זאת לשם והחרב נחרכה, זה  הוכיח כמה לוהט היה אותו מקום ואמר אותו ערבי:  בוא תקשיב לקולות והנה נשמע: "משה אמת ותורתו אמת" והמשיך אותו ערבי ואמר: כל  שלושים יום הגיהינום מחזיר אותם למקום זה בדומה לבשר שמתבשל בסיר ואומרים: "משה אמת ותורתו אמת" והם בדאים- כלומר בהתנהגות שלהם כשחטאו- הם שיקרו.! [גמרא, מסכת סנהדרין ק, י]

לסיכום, החטא של קורח ואנשיו היה כה גדול- עד כי הוא גרם להתנתקות מהדבקות באלוקים - ולכן העונש היה כבד ותוצאותיו גרמו לזריעת פחד בקרב עם ישראל אשר נסו לכל עבר.

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת קורח

פורסם ב25 אוקטובר 2020

כניסות: 1578

• אהובה קליין
• פרשת קורח

פרשת קורח - מה היה המניע למחלוקת קורח?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו פותחת בתיאור המחלוקת של קורח ואנשיו- כפי שהכתוב מתאר: "וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן. וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם. וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה'; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה.  וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו" [במדבר, ט"ז, א-ה]

השאלות הן:

א] מי היה קורח - ומי היו שותפיו?

ב] מה היה המניע  למחלוקת  קורח?

תשובות.

קורח  ושותפיו.

"קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי "במילים אלה הפסוק מתאר מיהו קורח.

רש"י שואל:  מדוע הכתוב לא הזכיר את יעקב אבינו? הרי  לוי היה  אחד מבניו של יעקב?

התשובה היא: יעקב שראה ברוח הקודש את המחלוקות בעתיד בתוך העם, ביקש ששמו לא יוזכר  על מחלוקתם, את דבריו אלו, מבסס רש"י על סמך דברי תנחומא: שמצטט את דברי יעקב:

"בְּסֹדָם אַל- תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל- תֵּחַד כְּבֹדִי" [בראשית  מ"ט, ו] 

פירוש:" בְּסֹדָם אַל -תָּבֹא נַפְשִׁי"- אלו הם המרגלים. בִּקְהָלָם אַל- תֵּחַד כְּבֹדִי"- זה קורח ומחלוקתו. ביקש  יעקב אבינו מהקב"ה: ריבונו של עולם לא במרגלים ולא במחלוקתו של קורח ייזכר שמי יחד עם אותם רשעים- שעתידים להכעיס, אך כן יצטרף שמי אליהם כשהם מתיחסין ועומדים על הדוכן, כנאמר :"בֶּן-יִצְהָר, בֶּן-קְהָת, בֶּן-לֵוִי, בֶּן-יִשְׂרָאֵל". [דברי הימים-א, ו, כ"ג]

רש"י מסביר לגבי דתן  ואבירם,: הם היו שייכים לשבט ראובן  ושבט זה שכן  בצד דרום  סמוך לקהת ובניו – הם השתתפו עם קורח ומחלוקתו  מכאן לומדים: "אוי לרשע ,אוי לשכנו ! וכתוב בהמשך-"בְּנֵי רְאוּבֵן"- הכוונה- השותפים המוזכרים היו משבט ראובן. 

בהמשך הצטרפו עוד מאתים וחמישים איש - אנשים מכובדים , כפי שהכתוב מכנה אותם: "נְשִׂיאֵי עֵדָה. קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם"

רש"ר מבהיר: קורח היה היוזם והמסית למרד, לפיכך לקח אתו את דתן, אבירם ואון בן פלת שהצטרפו אליו כמסיתים נוספים , ארבעה אלה קמו לפני משה -לאחר שרכשו את ליבם של מאתיים וחמישים איש נוספים אשר תמכו בהם כאספסוף מרדני-

כפי שכתוב: "וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן"

אופן המחלוקת וצמיחתה.

רש"י מתייחס למילים הראשונות בתחילת הפרשה: "וַיִּקַּח קֹרַח"-הכוונה שקורח לקח את עצמו לצד אחד לחלוק בפני משה ואהרון לעורר על הכהונה, את דבריו אלה מבסס רש"י על פירושו  של תנחומא: קורח משך אחריו את  כל גדולי ישראל והסנדראות - "וייקח"- זוהי לשון פליגה. הסבר זה בא בעקבות שקשה היה לרש"י: מה לקח קורח? הרי הכתוב אינו מציין זאת, ועל כן הפירוש: קורח נלקח על ידי ליבו לצד השני כדי לחלוק  בפני משה ואהרון.

רש"י מביא פירוש ב']: הכוונה שקורח לקח למחלוקת את  מאתיים וחמישים איש.

אבן עזרא סובר: שפרשת מחלוקת קורח - נכתבה לא במקומה ,אבל אין מוקדם ומאוחר בתורה, סערת הרוחות התפרצה בזמן החלפת הבכורים בלוויים.

הם באו בדרישה להשיב להם את כבודם שהיה טרם חטא העגל, הם חשדו במשה שהוא עשה את הכול  על דעת עצמו - למען הענקת גדולה לאחיו- אהרון למשפחת קהת ולכל  בני השבט. היות וקורח היה בכור וגם נשיאי העדה שהצטרפו אליו- וכאשר אמרו למשה ואהרון:

"כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים"? כוונתם הייתה  לצו: "קדש לי כל בכור" אך בסוף התקבלה התשובה האלוקית :כי זו הייתה בחירה  שלו בלבד! ה' בחר באהרון והלוויים- וגם ציווה שהם יקריבו ולא הבכורים.

למחלוקת זו הצטרפו-  דתן ואבירם ואון בן פלת -מבני ראובן היות וגם להם הפריע חילולה של הבכורה - העברת הבכורה מאביהם- ראובן  שהיה הבכור- אל יוסף- נראה להם גם כן ,כי משה פעל מתוך רצונו ודעתו - כדי להעדיף את יהושע שהיה מזרעו של יוסף.

לכן משה אמר להם: "בזאת  תדעו כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה"- כלומר להעמיד את הלוויים במקום הבכורים ולהעביר בעקבות כך- את הבכורה מראובן [הבכור] ליוסף.

הרמב"ן מסכים , כי בין המתקוממים נגד משה ואהרון – היו אלה שחשו שקיפחו את זכויותיהם, אך הרמב"ן מתמקד בגורם העיקרי שלדעתו  הצמיח  את עניין המחלוקת  וזה- העונש הקשה על חטא המרגלים.  דור המדבר- נענש בכיליון ואיבד את זכות כניסתו לארץ ישראל והנשיאים נענשו במגפה- מתוך כך פרצה החוצה המרירות שהצטברה  בתוך ליבם - שהיו מאוכזבים מהציפיות ועד כה לא העזו לצאת כנגד משה ,אך כעת כאשר המצב היה כל כך נואש בעיניהם- הם ניצלו את הרגע- לבוא בתרעומות כנגד משה ואהרון וזה ,למרות שכל אחד היה לו את הכעס הספציפי  האישי שלו.

קורח היה מאוכזב בגלל נשיאותו של אליצפן וקינא בכהונת אהרון,

דתן ואבירם התרעמו על עצם היציאה ממצרים במטרה להמיתם במדבר. הבכורים - כעסו על עצם הרחקתם מעבודת האלוקים.

כול הקבוצה  הזו התלכדה- מתוך אכזבה וייאוש כאיש אחד נגד משה ואהרון.

חז"ל אומרים: "איזו מחלוקת שאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח ועדתו" ולא כתוב: "קרח ומשה" מהטעם שקורח ועדתו היו מפולגים בינם ובין עצמם- אך מאוחדים בדעותיהם כנגד משה.

ספורנו מסביר את חוצפתם של דתן ואבירם באומרם: "אף לא אל ארץ  זבת חלב ודבש הביאתנו"- הם התכוונו כי משה  נתן להם ארץ ישראל של מעלה ולא ארץ ישראל של מטה- כלומר נתן להם רק מצוות בהליכות של שדה וכרם הכול רק מבחינה רוחנית ,הבטחות של דמיון, אך לא הבטחות מתגשמות באופן מוחשי.

האדמו"ר מליובאוויטש טוען: כי טעותם של המרגלים הייתה במחשבתם : שאם עולים לארץ ישראל ,הרי שם  כל החוקים משתנים, אין יותר לחם מן השמים אלא- הם  כביכול-  יורדים ממדרגתם השמימית- אל עולם המעש.

משה שכנע אותם כי הדרך הנכונה היא: לרדת לעולם המעשה ולקדש את העבודה על ידי תורה ומצוות.

ראיתי רעיון יפה בספר: "באר משה על התורה"- הוא ממשיך את  הרעיון של קדושתעולם המעשה בחיי היום יום של היהודי ולהמחשת הרעיון  מביא את  סמל מנורת הזהב במשכן ומאוחר יותר במקדש , למרות שהייתה עשויה מקשה אחת של זהב- היה צורך להשתמש בה עם הקורנס- כדי ליצור  את צורתה והדבר מרמז על:  היגיעה הרבה של כל עם ישראל כולל אנשי המעלה שהרי הנשמה קרויה :"נר" - כמו שנאמר: "נר ה'  נשמת אדם" [משלי כ', כ"ו] על כן גם אנשים רמי מעלה -בדומה למנורת הזהב  זקוקים לעמל רב כדי לנסוק לשלמות.

לסיכום, לאור האמור לעיל:  מחלוקת קורח צמחה  מתוך שורש של כעס, תסכול, קנאה ותאווה בעקבות עונשם של המרגלים -ולא הייתה לשם שמים!

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת קורח

פורסם ב24 אוקטובר 2020

כניסות: 1580

• אהובה קליין
• פרשת קורח