בעניין גביעי המנורה אמרו חז"ל (מנחות כח, ב) "למה הן דומין? כמין כוסות אלכסנדריים" ומפרש הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פ"ג ה"ט) "שפיהן רחב ושוליהן קצר", כלומר, הגביעים היו צרים בתחתיתם.

והנה, מצינו דבר תמוה: בציור המנורה שהרמב"ם צייר בגוף כתב-יד-קדשו (בפירוש המשניות מנחות סוף פ"ג, הוצ' קפאח. מצו"ב צילום) נראים הגביעים הפוכים – פיהם למטה והשוליים למעלה!

ואף שהרמב"ם כותב על הציור שהוא רק בא להודיע "כללותה האיך היתה . . ולא שתדע ממנו תבנית הגביע בדקדוק", אבל עדיין אין זה טעם לצייר את הגביעים הפוכים, ועוד לצייר 22 גביעים הפוכים! ובפרט שבקרשי המשכן מצינו אדרבה; שעליהם לעמוד "דרך גדילתן" (סוכה מה, ב) – "התחתון למטה והעליון למעלה" (רש"י) וכן מצינו גם במצוות לולב.

ויש לבאר ובהקדם, בהפטרה (של פ' תרומה, לא של שר"ח) נאמר שבבית המקדש עשה שלמה "חלוני שקופים אטומים", שהיו רחבים כלפי חוץ וצרים כלפי פנים (רש"י), כי בדרך כלל היו עושים חלונות רחבים כלפי הבית, כדי שיחדור האור לבית היטב, אבל תפקידו של ביהמ"ק היה להיות אור לעולם ולכן היו החלונות רחבים כלפי חוץ.

אותו הדבר, מסביר הרבי, י"ל בענין גביעי המנורה: בדרך כלל מציירים גביע כשפיו למעלה, וזאת כדי שיוכל להכיל את המשקה שבתוכו, אבל גביעי המנורה מרמזים לגביע כפי שהוא "משקה ומרווה" )רבנו בחיי כה, לא), כלומר, עיקר עניינם הוא להשקות אחרים – להאיר ולהשפיע לעולם, ולכן מובן מדוע פיהם כלפי מטה.

 

שבת שלום וחודש טוב, ושנזכה כולנו להשפיע הרבה אור לסביבה!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כא תרומה שיחה ג'. מתורגם ללה"ק גם ב"חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה" עמ' ס-סב.

מצורף: צילום כתי"ק של הרמב"ם המדובר.