דלג לתוכן העיקרי
נח נוטע כרמים/שיר מאת: אהובה קליין ©
בתום ימי מבול
נח  מדמיין יבול
ענבים עתירי תירוש
תאווה עולה לראש.
 
חיש נוטע גפנים
בתוך בורות ותלמים
באצבעותיו מהדק שורשים
יצריו את רוחו דוחקים.
 
בדמיונו רואה כרמים
ימי בציר חוגגים
יין כמרחבי הים
כיד המלך שיכר.
הערה: השיר בהשראת פרשת נח[חומש בראשית]
 
פרשת נח- כיצד מעד נח?
מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשתנו ,פוגשים אנו  בנח - אשר בשליחות ה'- בא להציל את האנושות ונחשב לאיש צדיק בדורו ,כפי שכתוב:
"אלה תולדות נח,נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך- נח"[בראשית ו,ט]
במהלך הפרשה נח בונה תיבה לפי ציווי ה' ובמשך שנים- מזהיר את  בני דורו הלוך וחזור כדי שישובו בתשובה מחטאיהם,אך ליצני הדור לועגים לו על אזהרותיו.
בסופו של דבר, נח נכנס עם בעלי החיים והעופות ובני ביתו אל תוך התיבה שבנה ושם נשארים כולם מוגנים,אך לאחר המבול,נח נוטע כרם ומשתכר.
וכך הכתוב מתאר את נח אחר המבול:
"ויחל נח איש האדמה ויטע כרם:וישת מן היין וישכר..."[שם ט,כ-כ"א]
השאלות הן:
א] מאין היו לנח גפנים אחר המבול ומה הייתה מטרתו בנטיעתם?
ב] כיצד מעד נח:"מאיגרא רמא לבירא עמיקתא"?
ג] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות דומות לאישים שכשלו בשליחותם  וירדו מגדולתם?

התשובה לשאלה א]
על פי רש"י: נח לקח איתו לתיבה ענפי גפנים ששימשו ייחורים ובהתאם לתוכניתו תכנן לנטוע כרם לאחר המבול.
לעניות דעתי, נח חיפש לעצמו לאחר המבול הנאה ותענוגות וחשב שימצא זאת באמצעות שתיית היין,הרי ידוע כי:"יין ישמח לבב אנוש":[תהלים]
לכן נטע דווקא כרם בתחילה.

התשובה לשאלה ב]
על פי רש"י: הידרדרותו של נח החלה כבר בנטיעת הכרם,שהרי על ידי פעולה זו-עשה עצמו נח-חולין,כלומר:חילל את מעלתו - כי  מן הראוי היה שיעסוק בנטיעה של עצי פרי אחרים שאין בהם חשש להגיע לתקלה של שיכרות.
רבינו בחיי אומר:נח עד נטיעת הכרם נחשב לקדוש בהיותו דור עשירי מאברהם.
אך ברגע שנטע את הכרם,ירד מקדושתו לדרגת חולין וזה: מלשון-"ויחל"
וכאן באה התורה ללמדנו: שהיין יכול לגרום לצרות רבות,ואכן היין החטיא את הצדיק התמים ,אשר זכה להציל את העולם ובסופו  של דבר גרם שזרעו יהיה מקולל.
ומהי קללה זו? על כך עונה רש"י:יש מרבותינו הסוברים כי כנען-בנו של חם- ראה ראשון את נח והלך לספר זאת לאביו במקום שיכסה את נח בקלונו, מסיבה זו קולל כנען.
ומה הייתה הקללה?:כאשר נח התעורר משיכרונו אמר:"..ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו"[בראשית ט,כ"ה]
רבינו בחיי אומר: כי נח היה צריך לקלל את בנו –חם שהיה אחראי על התנהגותו כלפי אביו ומדוע קילל דווקא את נכדו:"ארור כנען..."?
התשובה היא: שני טעמים:
א]אי אפשר היה לקלל את חם מפני שהקב"ה בירך אותו בעבר.
שנאמר:" ויברך אלוקים את נח ואת בנין"

ב] אם היה מקלל את חם היה מזיק אך ורק לגופו ואינו מזיק לזרעו,ולכן רצה לקלל את כנען שהיה בן  בכור של חם שאם יוליד  כל זרעו יהיה במסגרת הקללה. 
ניתן לראות כי נח אשר שתה יין לשוכרה ירד מגדולתו כהרף עין ובמו ידיו הרס את כל אשר בנה במשך חייו.

התשובה לשאלה ג]

דוגמא 1) 
שמשון הגיבור:עוד בטרם נולד, אמר מלאך ה' אל אימו:"...והרית וילדת בן:ועתה הישמרי נא ואל תשתי יין ושיכר ואל תאכלי כל- טמא:כי הינך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על- ראשו כי נזיר אלוקים יהיה הנער מן –הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים"
כל עוד שמשון הגיבור התנהג כפי שנידרש ממנו מאת ה',שיערו היה מגודל כי כל הכוח היה טמון בשיערו,הוא עלה על דרך המלך והושיע את ישראל והלך מחיל אל חיל,אימתי החלה ההידרדרות?כאשר התפתה לספר לדלילה את סוד כוחו,כנאמר:"ויגד לה את כל ליבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי כי נזיר אלוקים אני מבטן אימי אם גולחתי וסר ממני כוחי והייתי כאחד האדם"[שופטים ט"ז,י"ז]
מכאן החלה  הדרך לכישלון וההידרדרות של שמשון לשיא השפל.
דלילה גילחה את שיער ראשו בעודו ישן והתוצאה:"ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו.."[שם ט"ז,כ"א]
הם אסרו אותו בבית האסורים,ולבסוף כאשר התאספו כולם לחגוג את ניצחונם  הוציאו אותו מבית האסורים והעמידו אותו בין העמודים,שם ביקש מה' עזרה כדי לנקום בפלשתים  ,מיד הכריז:"..תמות נפשי עם הפלשתים ויט בכוח הבית על-הסרנים ועל כל העם אשר בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו"[שם ט"ז,ל]
סוף כה טראגי וקשה.

דוגמא 2]
שאול המלך הומלך על ידי שמואל הנביא:"ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו  וישקהו ויאמר הלוא כי משחך ה' על נחלתו לנגיד"[שמואל א,י,א]
הצלחתו האירה לו פנים עד לרגע בו חדל להקשיב לדברי שמואל שאמר לו:לא לחמול על עמלק בזמן המלחמה:"והמתה מאיש עד אישה מעולל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד   חמור"
שאול  הפר את בקשת שמואל כפי שנאמר:"ויחמול שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר.."
והתוצאה:שאול הפסיד את המלוכה:"ויסוב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע:ויאמר אליו שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום.."
[שמואל א,ט"ו,כ"ח]
גם שאול מעד -בכך שלא היה קשוב להוראות שציווה אותו שמואל.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להגיע למסקנה:
כי אדם יכול לעלות ולהתעלות כאשר ממלא את שליחותו כהלכה,אך יכול גם להידרדר  לשפל המדרגה על ידי טעות קטנה ביותר.

כמו שנאמר:"יש קונה עולמו בשעה אחת.."[מסכת עבודה זרה י"ב] ויש מצב הפוך:  בו אדם יכול גם לאבד את עולמו ,כאשר טועה בדרכו.
יהי רצון שעם ישראל בכלל ובפרט ילך בדרך ה' ויזכה לעלות ולהתעלות תמיד.
 
נח בכרמים  /שיר מאת: אהובה קליין ©
 
נח מהלך בכרמים
עטור אדרת פסים
לרגליו סנדלים בלים
תר אחר ריגושים.
 
לוגם בשקיקה יין
בעונג ועצימת עין
שט בעולמות  רחוקים 
מעל שבעה רקיעים.
 
חוכמתו שוקעת למעמקים
בינתו מתנפצת לרסיסים
במחי יד הרס
בניין שלם קרס.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת נח חומש בראשית.
 

פרשת נח- האם  נח היה צדיק מושלם?
מאמר מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בפסוקים הבאים:
"אלה תולדות נח,נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך- נח ויולד נח שלושה בנים את שם  את- חם ואת- יפת ותישחת  הארץ לפני אלוקים ותימלא הארץ חמס וירא אלוקים את- הארץ והנה נשחתה כי –השחית כל- בשר את דרכו על הארץ:ויאמר אלוקים לנח קץ כל- בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את-הארץ: עשה לך תיבת עצי גופר קינים תעשה את התיבה וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר" [בראשית ט-ט"ו]
השאלות הן:
א] האם נח היה צדיק מושלם?
ב] מדוע החליט הקב"ה  להביא עונש כה חמור-  את המבול על העולם?
ג] מדוע נצטווה נח לבנות תיבה  למטרת הצלה,הרי ישנן אפשרויות רבות ואחרות?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי רש"י : שני פירושים:
היות וכתוב:"צדיק  תמים היה בדורותיו" נחלקו רבותינו בדעותיהם:
א] יש הדורשים את נח לשבח- שאפילו בדורותיו שהיו סביבו רשעים,לא למד ממעשיהם.
ב] יש הדורשים את נח לגנאי וטוענים- שלעומת צדיקי הדור לא נחשב כלל לצדיק ובמיוחד לעומת אברהם אבינו.
לפי דברי רבינו בחיי:"והזכיר הכתוב בצדיק הזה שלוש מעלות של שבח שהן בהפך מבני דורו:
האחת: שהיה צדיק במעשיו, לא איש חמס כבני דורו שכתוב בהם ותמלא הארץ חמס.
השנייה: שהיה תמים והוא השלם בכל מידותיו,כי הבהמה השלמה בלי מום יקראנה הכתוב:"תמימה" כלשון הכתוב[במדבר י"ט]:"פרה אדומה תמימה"-אשר אין בה מום. ומום האדם היא המידה המגונה.
..וזה ההפך מבני דורו שהיו בעלי מידות מגונות"
והמידה השלישית שהצטיין בה נח: היא שהתהלך לפני אלוקים- למרות שידע את כוחות הכוכבים והמזלות הוא לא עבד לצבא השמים, אלא ידע שיש מנהיג לעולם- הלוא הוא הקב"ה והאמין רק בו ,לעומת בני דורו שהיו  עובדי כוכבים והמזלות.
ולפי בעלי התוספות ["הדר זקנים"] :נח נמנה עם שלושה צדיקי עולם בנבואת יחזקאל י"ד,י"ד.
והצד השווה בשלושתם,שכולם הספיקו לראות במהלך חייהם שלושה עולמות בדומה לנח.
דניאל: ראה את בית המקדש כשהוא בנוי,חרב,ושוב בנוי.הכוונה לבית מקדש השני.
איוב: ראה את ביתו בנוי לפני כל צרותיו,אחר כך חרב,בסוף הספר מתואר: שזכה לראות את ביתו בנוי.
נח גם ראה שלושה עולמות בחייו: עולם עתיק לפני המבול, עולם חרב בתקופת המבול, ועולם מתחדש עם תום המבול.
:רבינו בחיי מסביר לנו: מי הוא האדם  הצדיק המושלם? והוא מסתמך על דברי שלמה המלך:"חכם לב ייקח מצוות ואוויל שפתיים ילבט"[משלי י]
כלומר,הצדיק האמיתי מקיים את המצוות מתוך מטרה אמיתית ובשקט ולא יעשה זאת  מתוך רעש וצלצולים,למען ירשים את הסביבה.
לעומתו האוויל: הוא ההפך הגמור,לא די שאינו משתדל לקיים מצוות,אלא מקיים עבירות ועושה זאת בפרסום רב.
התשובה לשאלה ב]
על פי מסכת סנהדרין [ק"ח,ע"א]:"אמר רבי יוחנן: בוא וראה כמה גדול כוחו של חמס[כלומר כמה  הגזל חמור מאד]
.שהרי דור המבול עברו על הכול[כלומר על כל סוגי העבירות שבתבל],ולא נחתם עליהם- גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל,שנאמר:"כי מלאה הארץ חמס מפניהם- והנני משחיתם את הארץ"
על כך האיר את עיננו הצדיק רבי חיים מקראסנה- שהיה מתלמדי הבעל  שם טוב,הוא סבר -שבדורות  הקדומים יותר - בארץ ישראל- המילה:"חכמה" הייתה ראשי תיבות=
"חילו מפניו כל הארץ"
[תהלים צ"ו,ט']- הכוונה שרק אדם בעל יראת שמים היה נחשב לחכם בעיני  אחרים.
לעומת זאת בימינו:  החכמה היא אינה אמיתית,הסביבה מעריכה אדם שנוהג  להערים על חברו ולא ללכת בדרך הישר –וכל זאת על מנת להשיג את מטרותיו, הסבר זה מרומז במשפט:"כי מלאה הארץ חמס"
לפי  רבינו בחיי: הקב"ה מאד כעס על תושבי הארץ ופעל במידת הדין, לפי שחטאם היה  רב מאד:עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים וחמס,אך גזר דינם נחתם על הגזל,על כך אמר ישעיהו הנביא:"רחקי מעושק כי לא תיראי וממחיתה כי לא תקרב אלייך"
 [ישעיהו נ"ד]
התשובה לשאלה ג]
רש"י  מצטט את דברי תנחומא:"בא וראה:למה אמר הקב"ה לנח שיעשה תיבה? כדי שיראו אותו יושב ועוסק בה ויעשו תשובה,וכי לא היה יכול הקב"ה להצילן בדברו,או להעלותן לשמים באמונתו,שאמר לו עשה לך תיבת עצי גופר,למה כך? אלא אמר הקב"ה:
מתוך שאני  אומר לו עשה לך תיבת  עצי גופר והוא עומד ועוסק בה וכורת ארזים,הם מתכנסים אצלו ואומרים:נח מה אתה עושה? והוא אומר: תיבה שאמר לי  הקב"ה שמביא מבול,ומתוך כך שומעין ועושין תשובה"
[ילקות המכירי משלי כ"ח ,וא"ה בשם התנחומא]
 ובהמשך מסופר שם: כי במשך מאה ועשרים שנה היה הקב"ה מתרה בדור המבול שיעשו תשובה,ונח נוטע ארזים וכששאלוהו לשם מה נטע את  הארזים? ענה להם נח: כי הקב"ה מבקש להביא על העולם מבול -ולכן ציווהו לבנות את התיבה,כדי שבבוא הזמן ימלט נח ומשפחתו מפני המבול אל תוך התיבה.הם היו צוחקים עליו,אבל הוא בשלו,היה משקה את הארזים כדי שיגדלו והם ממשיכים ללעוג לו על כך,אולם בסוף היה מנסר את הענפים,והם המשיכו לשאול ולהציק בשאלותיהם ,והוא בונה תיבה,כיוון שהם לא חזרו בתשובה, ה' הביא עליהם את המבול.
לסיכום, לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה, כי נח  היה צדיק בדורו ועל כך חלוקות הדעות.
אך, לעניות דעתי בולטת במיוחד העובדה  שנוח לא התפלל  לה'- כדי לבטל את העונש הקשה, לעומתו אברהם אבינו,כאשר שמע  כי אלוקים עומד להביא על סדום ועמורה  עונש כואב מאד, התפלל והתחנן כדי שבזכות אפילו עשרה צדיקים – ה' יסלח,
גם אצל משה – מנהיג ישראל,ראינו כי פעמים רבות היה מתפלל ומתחנן שאלוקים יסלח להם על חטאם.
מסקנה  נוספת היא: כי אלוקים מאד מחמיר בחטאים בין אדם לחברו.
מסיבה זו,אין הקב"ה סולח לאנשים שכביכול עשו תשובה  לקראת ראש השנה ויום כיפור.
הם חטאו כלפי הזולת ולא ביקשו  סליחה,אין תפילתם מתקבלת כלל. 
יהי רצון  שכל עם ישראל ילכו בדרכי התורה-יקיימו את המצוות שבין אדם לחברו,ומצוות בין אדם למקום ובע"ה  יזכו לכל הברכות והישועות.


 

ישנו צדיק
/ שיר מאת: אהובה קליין©

ישנו צדיק כנח בדורותיו
מאמין בה' שומר מצוותיו
לפניו מתהלך בתמימות
תיבה יבנה במסירות.

גם אם ליצני הדור
בלעגם יניסו האור
בציוויים יתמיד כארי
לאור צחוקם הנערי.

ישנו צדיק כאברהם
בעוז רוחו נלחם
למען סדום ועמורה
הסר העונש הנורא.

ישנו צדיק כמשה במנהיגים
ייאות למחיקת שמו מהכתובים
מסירות נפש רבה באמתחתו
למען הצלת ורוממות עמו.

בכל דור יקום צדיק
המר ינסה להמתיק
למען העם העתיק
נשמתו וכוחו יעניק.

הערה: השיר בהשראת פרשת נח
[חומש בראשית.]

פרשת נח- מה תפקיד היונה?
מאת: אהובה קליין.

בפרשת נח מוזכרת היונה כעוף נאמן והיא ממלאית שליחות חשובה בפרשה.
היא נשלחת על ידי נח לאחר ששליחות העורב נכשלה.
וכך התורה מתארת את הדברים:"וישלח את היונה מאיתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התיבה כי- מים על פני הארץ וישלח ידו וייקחה ויבא אותה אליו אל התיבה ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויוסף שלח את היונה מן התיבה ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה-זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ וייחל עוד שבעה ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד" [בראשית ח,ח-י"ג]

השאלות הן:
א] מדוע היונה בפעם השנייה -כאשר נשלחה על ידי נח -הביאה דווקא עלה זית ומהיכן הביאה זאת? ב] מה מסמלת היונה במקורות?
ג] באיזה אופן היונה רומזת על הגאולה העתידית?

התשובה לשאלה א]
רש"י מביא מתוך מסכת סנהדרין את התשובה:"א"ר אלעזר:אמרה יונה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם יהיו מזונותיי מרורים כזית ומסורים בידך,ואל יהיו מתוקים כדבש ומסורים ביד בשר ודם,מאי משמע דהאי.,טרף' לישנא דמזוני הוא? דכתיב[משלי ל',ה']:"הטריפני לחם חוקי"[סנהדרין ק"ח]
כוונתה של היונה הייתה: להוכיח לנוח את בטחונה בה' -היא מעדיפה אפילו מזון מר-כעלה זית שאותו מקבלת מאת ה' על מזון מתוק שנעשה על ידי נח בכבודו ובעצמו.
מתברר כי את עלה הזית הביאה משערי גן עדן-לפי דברי חז"ל.

התשובה לשאלה ב]
יש והיונה מסמלת את כנסת ישראל- הכוונה לחכמי הסנהדרין ששם הייתה נפסקת ההלכה,כמו שהיונים-בני הזוג נאמנים זה לזו- גם הקב"ה אינו נפרד מכנסת ישראל.
בשיר השירים[ב,י"ד]נאמר:"יונתי בחגווי הסלע בסתר המדרגה"
על כך מביא רש"י משל מעניין:היונה כאן מסמלת את עם ישראל כאשר יצא ממצרים, מאחוריו חיל פרעה ולפניו ים סוף,עם ישראל אינו מתייאש אף ברגעים קשים אלה וצועק לעזרה אל הקב"ה.
וזאת ממש כאותה יונה המסתתרת בחגווי הסלע מפני הנץ הרודף אחריה,אך במקום מחבואה לפתע מגלה נחש המאיים להקישה,למרות זאת איננה נרתעת וקוראת לעזרה לבעל השובך,היא עושה זאת על ידי השמעת רעש הכנפיים. ועליה נאמר:"השמיעיני את קולך"
בהושע [י"א.י] נאמר:"אחרי ה' ילכו כאריה ישאג,כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים יחרדו כציפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאום ה' ".
הכוונה : גם דור המדבר וגם עשרת השבטים ישובו אל בתיהם בעזרת הקב"ה,ממש כאותה יונה נאמנה השבה מיד לביתה. בישעיהו ח,ח] נאמר:"מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם."
הנמשל: עם ישראל משתוקק לשוב לארצו כאותן יונים ידועות 
בנאמנותן לבתיהן.

התשובה לשאלה ג]
עם ישראל במשך ההיסטוריה עבר הרבה צרות וגלויות ועדיין לא הגיע למנוחה ולנחלה,לכן מצפה בכיליון עיניים לגאולה גם במצבים של ערב וחשכה,כי:"ישועת ה' כהרף עין"
בדומה לאותה יונה שמוזכרת כאן בפרשת נח:"ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה.."
ודווקא:"לעת ערב" היא שבה כאשר עלה זית בפיה- במיוחד כאשר עדיין אין אור- היא באה לבשר את הגאולה. לסכום, היונה פעמים מסמלת את כנסת ישראל ויש ומסמלת את ישראל.
היא ידועה בצניעותה, במסירותה ונאמנותה לבן הזוג שלה ממש כמו שהקב"ה – האוהב את בניו ודואג להם תמיד. יהי רצון ובקרוב ממש תבוא הגאולה לעם ישראל.

יונה ועלה זית/ מאת: אהובה קליין (c)

מקורה זעיר אדמדם
רגליה ניצבות איתן
בכוחה לפרוש כנפיים
תרחק נדוד לשמים.

היונה לא תדע מנוח
אוצרת בנפשה כוח
תנוע ממקום למקום
בליל וגם ביום.

גוזליה תאכיל במסירות
אהבה ללא לאות
בבוא היום תפתיע
עלה זית רענן בפיה.

הערה: השיר בהשראת פרשת נח.

פרשת נח- שבועה אלוקית בפרשה- כיצד? - מאת אהובה קליין

אחד הנושאים המרתקים בפרשה: הבטחה האלוקית כי המבול לא ישוב עוד והדגמת האות: קשת בענן.
התורה מתארת את ההבטחה בפסוקים הבאים:
"וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר ה' אל ליבו לא אוסיף לקלל עוד את- האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו ולא אוסיף עוד להכות את- כל חי כאשר עשיתי..." [בראשית ח,כ"א-כ"ב]
רש"י אומר: כי היות והקב"ה כפל את המילים:"לא אוסיף" והזכיר זאת פעמיים, מכאן שזו לשון שבועה ולא הבטחה פשוטה וההוכחה לכך- ניתן למצוא בדברי ישעיה:"אשר נשבעתי מעבור מי נח..." [ישעיה נ"ד,ט]
ועל כך דורשים חכמים במסכת שבועות: [דף ל"ו] שכל כפל- לשון דינו כשבועה. 
ובהמשך ההבטחה לנוח ובניו:"ויאמר אלוקים אל נח ואל בניו אתו לאמור :ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם...

והקימותי את בריתי אתכם ולא ייכרת כל בשר עוד מימי המבול ולא יהי עוד מבול לשחת הארץ...את קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני ובין הארץ והיה הענן בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן.." [בראשית ט,ה-י"ז]

הקורא קטעים אלה ישאל כמה שאלות:

שאלה א] מדוע הקב"ה החליט סופית - לא להביא עוד את המבול לעולם?
שאלה ב] מדוע המילה :"ברית" חוזרת על עצמה שש פעמים?
שאלה ג] הבאת האות: הקשת בענן- לשם מה? וכי לא די בשבועה אלוקית?
שאלה ד]לשם מה המילה:"ענן" חוזרת כמה פעמים?

התשובה לשאלה א: החלטת ה' - לא להביא יותר את המבול נעוצה בכוח תפילת נח, הרי התורה מספרת כי נוח הקים מזבח לה':
"ויבן נח מזבח לה' וייקח מכל הבהמה הטהורה..." [שם ח,כ]
מכאן שנח לא היה כפוי טובה, הוא התפלל בכוונה כדי להודות לה' על הצלתו והצלת משפחתו יחד עם שאר בעלי החיים שהיו בתיבה.
על חשיבות התפילה אומר דוד המלך בתהילים:[ מזמור ק']
"מזמור לתודה הריעו לה'.." 
מהמילים:"וירח ה' את ריח הניחוח" לומדים אנו - כמה הייתה נחת רוח לבורא עולם מתוך כוח תפילתו של נוח.
מכאן ניתן ללמוד, עד כמה חשובה התפילה הנאמרת בכוונה.
התשובה לשאלה ב]:המילה:" ברית"- חוזרת שש פעמים, 
לפי דעת קדמונים: הסיבה היא, להזכיר את הברית כנגד שישה ימי הבריאה,אך לגבי השבת אין צורך בהוספת:"ברית" מפני שהשבת בכבודה ובעצמה:"אות ברית" וההוכחה לדברים, כתוב:"ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם..."
התשובה לשאלה ג: לא היה די בשבועה, אלא אלוקים הוצרך להביא אות בשמים- את הקשת בענן.
לפי דברי רש"י: הסיבה לכך- לפי שנח חשש לעסוק במצוות פיריה ורביה ,שמא העולם ימחק פעם נוספת על ידי מבול, לכן ה' הבטיח לו בשבועה כי לא ישחת עוד העולם ולקיום הברית וחיזוקו – הראה לו את הקשת בענן, מעניין הדבר כי בהבטחה- במילה:" לדרות" - חסרה האות ו', לפי שלא כל הדורות הוצרכו לאות -היות והיו צדיקים גמורים. כך סובר רש"י ומביא מדרש:המזכיר את חזקיהו מלך יהודה ודורו וכן את דור אנשי הכנסת הגדולה- שהיו מרבים תורה בישראל וכפי שמסופר במסכת אבות, העמידו תלמידים הרבה.
התשובה לשאלה ד: המילה : ענן מודגשת בפסוק:"והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן" [בראשית ט,י"ד] על כך אומר רש"י: כי בנוסף למשמעות הפשוטה למילה:"ענן" יש גם משמעות רוחנית והיא: עניין של פורענות ואבדון במצב שחס ושלום המצב ידרדר שנית מבחינה מוסרית, כמו שנאמר:"יום עברה היום ההוא, יום צרה ומצוקה יום שואה ומשואה, יום חושך ואפלה, יום ענן וערפל [צפניה א, ט"ו]לפי זה עם תעלה במחשבתו של הקב"ה להביא חושך ואבדון- אז תראה הקשת בשמים והקב"ה יזכור את הברית.
לאור האמור לעיל- ניתן ללמוד כמה חשובה התפילה ומה כוח השפעתה לשנות אף גזר דין על הברואים. עוד ניתן ללמוד , כי האות: קשת בענן -היא אות אלוקית לנצח נצחים לכל האנושות המזכירה את השבועה כי בכל מצב המבול לא ישוב עוד.