חומש בראשית

רשימות הליכות, הדרכות וד"ת ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בעניני שידוכין ונישואין

רשימות הליכות, הדרכות וד"ת ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בעניני שידוכין ונישואין

הרב שמואל ברוך גנוט


מוגש בברכה מאהבה לרגל שמחת בית הגאון רבי טוביה שליט"א, מורה ודאין ומרביץ תורה לרבים בעירנו. יזכו שיעלה הזיווג יפה יפה לקשר של קיימא ובנין עדי עד, לתפארת בית אבות.

1. גיל השידוכין
א. בשו"ע ריש אבהע"ז כ' שמצוה על כל אדם שישא אשה בן י"ח ובשום ענין לא יעבור מעשרים שנה בלא אשה. וכנודע, מרן שליט"א מעודד בחורים בגילאים אלו להינשא, ואצלי הוי עובדא שמאז היותי בן תשע עשרה שנים עודדני פעמים רבות להינשא והיה צר לו על כך שאמרתיו שאני עדיין צעיר לימים וריחיים בצוארי ואיך אעסוק בתורה.
ואמר מרן שליט"א שאף על פי שנודעת היא דעת מרן רשכבה"ג בעל האבי עזרי זי"ע שגיל הנישואין צריך להיות מאוחר יותר, מ"מ כאשר הוצעה לבחור הצעה משובחת המתאימה לו מאד, הורה מרן זי"ע להתארס אף בגיל מוקדם, והעיד מרן שליט"א שיודע הוא על כמה מקרים שכאלה, כאשר מרן הגרא"מ שך זצ"ל הורה לפי הענין, לפי הבחור ועניינו וההצעות שעמדו על הפרק.

2. מחלות בני המשפחה
ב. אמר לי רבנו שליט"א (בשנת התשס"ט) שאין לחשוש לגשת לשידוך שאמרו שאחד מבני המשפחה לוקה בנפשו ברמה מסוימת, אלא א"כ ישנם ג' מקרים כאלו במשפחה, שאז אין לגשת לשידוך.
ג. ביקשוני לשאול בדבר הצעת שידוכין מבית של בעה"ב שאביו של הבחור אינו מגדל זקן כלל, ומרן שליט"א שאל בבדיחות הדעת האם לא גדל לו זקן או שהוא אינו מגדל זקן מעצמו... והורה לגשת לשידוך.
שאלתיו (בחודש שבט התש"ס) בענין שידוך לבחור שאינו מגדל זקן (במשפחה שרצתה בזאת) והשיב שאין מניעה לשמוע הצעות שידוכים של בחור שאינו מגדל זקן, מפני שהרבה מאד אינם מגדלים זקן. אך אם הבחור ממשפחה מבני ירושלים וכדו', בהם כולם מגדלים זקן, והוא אינו מגדל זקן כמנהג משפחתו, אזי לא כדאי לגשת לשידוך כזה לכתחילה.

צוואת ריה"ח
ד. ידועה צוואת ריה"ח ז"ל שהזהיר שלא לישא אדם ששמו כשם אביו ושלא לישא אשה ששמה כשם אם החתן, ומרן שליט"א מורה באופן כללי שלא לגשת להצעות אלו, ובפרט כששם החתן כשם חמיו. מרן שליט"א סובר שלא מועיל להוסיף שם, וגם כשיש ב' שמות לחתן או לאבי הכלה, אינו ממליץ בעד שידוך כזה, כאשר שניהם נקראים בפי כל בשם אחד. ונכנסתי לרבנו שליט"א עם א' ששמו "יהודה" והציעו לבתו בחור ששמו היה "אליעזר יהודה" אך כולם קוראים לו בשם "יהודה", ומרן שליט"א שלל מכל וכל הצעה זו. וכששאל האם אפשר לדאוג שיקראוהו בשם "אליעזר" מעתה, הגיב על כך מרן ואמר: "הרי אף אחד לא יקרא לו כך, וגם אם יקראו לו כך, הרי כולם יחזרו לשם המקורי כעבור תקופה קצרה", ומרן שליט"א הוסיף אזהרה חמורה, שאם יעשה כן – ימות (!).
ופ"א שאלתיו בנוגע להצעה שהציעו לי, ששם אבי המדוברת היה "יעקב ברוך" ושם אמו"ר שליט"א הוא הרב "יעקב צבי" ונקרא בפי כל בשם "צבי" ואילו שמי שלי הוא "שמואל ברוך", ובפי כל נקראתי אז רק בשם "שמואל". והורה רבנו שליט"א לגשת לשידוך.

אחד המחותנים של אאמו"ר שליט"א שמו "יחיאל צבי", בעוד שלאמו"ר קוראים הרב "יעקב צבי", ושניהם נקראים בפי כל בשם "צבי", וכששאל את מרן שליט"א על הצעה זו, הגיב מרן: "בשעה טובה ומוצלחת!" ובס"ד השידוך נגמר עה"צ היותר טוב.

ובחוהמ"ס התש"ס שאלתי את מרן שליט"א בא' שלאם המדוברת ולאמו שם שווה (לשניהם קראו לאה) והשיבי דבר שאין זה טוב, ושאלתיו מה יעשה, והשיב שאחת האמהות תוסיף לשמה שם נוסף.

ואמנם למרות שרבנו שליט"א מקפיד על שמות, ולעתים מקפיד ביותר, הרי שלפעמים תשובותיו שונות היו, לפי הענין ולפי דע"ת דיליה. וידוע לי על א' שכמה פעמים אמר לו רבנו שליט"א שלא לגשת להצעות שידוכין ששמו ושם החתן שווים, ואף שיש להם ב' שמות ורק השם המרכזי, שנקראים כן בפי כל, שווה הוא, אך פ"א שאל על הצעה שלו עצמו ישנם ב' שמות ושמו המרכזי הוא "דוד", וגם להמדובר קוראים ב' שמות ושמו המרכזי הוא "דוד", והגיב מרן שליט"א: "מזל טוב !" והשידוך יצא לפועל וב"ה הקימו משפחה לתפארת. וע"כ עצה טובה קמ"ל שלא לסמוך על כללות התשובות, ויש לשאול בכל לפעם ההוראה למעשה, וכנודע בזה דברי שו"ת פרי השדה (ח"ג סו"ס נ"ד) שכתב שבענינים אלו נהגו להתיעץ עם צדיק שיכריע הדבר וג"כ יבקש רחמים ועי"ז לא יאונה כל רע ונגע לא יקרב. וע"ע כעי"ז בשו"ת אבני צדק ס"י וסי"א.

שמות בכתובה

בדבר שם אחותי תחי' ששמה פרומה לאה, ונקראת היא בפי כל בשם לאה, ושאלתיו האיך עלינו לכתוב שם פרומה, כאשר היא עצמה כותבת שם פרומה עם ה"א ואולם השם המקורי באידיש נכתב באל"ף. והורה מרן שליט"א לכתוב בכתובה "פרומא", מכיון שכל השמות שמקורם באידיש נכתבים באל"ף בסופן ולא שייך לכתוב בהם ה"א. ואולם מו"ר הגרב"ש דויטש שליט"א אמר לי שמרן הגרי"ש אלישיב שליט"א מורה לכתוב כפי שהאדם כותב את שמו, וביאר דכתובה שונה מגט, כיון דכתובה אינה אלא שטר קנין וממון, ובזה אזלינן בתר חתימת וכתיבת בעל השם עצמו. (וכיון שב' גדולי עולם נחלקו בדבר, אמרנו להציע הדברים לפני הגאון מסדר הקידושין, הגאון רבי יהונתן דויד שליט"א, והוא החליט לכתוב "פרומא", באומרו שכך כותבים השם המקורי באידיש).

שמות באידיש מפני סיבוכים בכתובה וגיטין

אמרתי לרבנו שליט"א שבשו"ת שחיבר האב"ד הגאון רבי שלמה שמשון קרליץ זצ"ל מובא שאמר שטוב וראוי לחדול מלקרוא בשמות באידיש, כיון שנסיונו בבתי הדין מורה שכתיבת שמות אלו מסובכת מבחינת ההלכה ומביאה לידי ספיקות בגיטין. אך מרן שליט"א אמרני שלא שמענו לחשוש לזה ואפשר להמשיך ולקרוא שמות באידיש כפי שהיה נהוג תמיד.

סגולה לשידוכים – שילוח הקן

באדר התשע"ב ביקשתי מרבנו שליט"א ברכה עבור בחור חסידי שהתקשה עד מאד במשך כמה שנים בשידוכין, והגיב רבנו שליט"א: "תגיד לו שיעשה שילוח הקן, וכתוב במדרש שזאת סגולה לשידוכים". ואכן כך היה, שהבחור הנ"ל קיים מצוה זו בעירנו אלעד ובא בברית השידוכים לפני חג הפסח התשע"ב.

"קשר של קיימא" – לאחר הנישואין

באחד הפעמים שהמתנתי להיכנס אל חדר מרן שליט"א, שמעתי נערה א' שאמרה לרבנית ע"ה שהיא נפגשה עם בחור והכל מתאים והולך כשורה, רק שאינה חשה קשר ומשיכה ביניהם, ואמרה לה הרבנית ע"ה שמרן שליט"א אומר שמצינו אצל יצחק אבינו ע"ה ש"ויקח יצחק את רבקה לאשה" ורק לאחר מכן נאמר בתורה "ויאהבה", והיינו שבד"כ קשר אהבה וחיבה בין בני הזוג מגיעים רק לאחר הנישואין וא"צ שיהיה כן קודם הנישואין, והעיקר בפגישות לראות שהבחור מתאים מבחינת אופיו, מידותיו ויראת השמים שלו. (וכמדומני שכן שמעתי ג"כ בעצמי ממרן שליט"א, וכנוסח דומה מובא ג"כ בשם מרן הגרא"מ שך זצ"ל).

המקדש לאחר ל'

אעתיק בזאת מכתב שכתבתי לרבנו שליט"א בשנת התשנ"ד: "איתא בקידושין ס' א' בא אחד וקידשה מעכשיו ולאחר ל' יום ובא אחר וקידשה מעכשיו ולאחר כ' יום וכו', א"ר יוחנן אפילו מאה תופסין בה וכו', והרמב"ם ז"ל בפ"ז מאישות כתב "אפילו מאה כסדר הזה", וביארו הראשונים ז"ל דמשמע דהר"מ ס"ל שבא אחר וקידשה מעכשיו ולאחר מ' יום אינה מקודשת לו, וביאר הקה"י (בב"מ סי' כ"ח) שדעת הרמב"ם היא שמעכשיו ולאחר שלושים יום פירושו שקונה כעת על הזמן שלאחר ל' יום וע"כ אין אחר יכול לתפוס בה קידושין על הזמן שלאחר שלושים יום, עכ"ד הקה"י. וצ"ע דהא אמרינן שם בסוגיין מתיב רב חנינא מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט וכו', כל גיטא דמשייר בה ולא כלום הוא וכו' אמר רבא גט להוציא ומיתה להוציא וכו'. והנה לפי"ד פי' הדברים שמגרש היום על הזמן דלאחר מיתה, וא"כ אצ"ל כל גיטא דמשייר בה ולא כלום הוא, דהא בלא"ה אין גט לאחר מיתה כדאיתא שם נ"ט ע"ב, ולא שייך לגרש לאחר מיתה אף כשאינו מעכשיו, וליכא שיור, וצ"ע.

והשיבני מרן שליט"א בזה"ל: "יפה העיר, ויתכן דלהרמב"ם זהו קושית הגמרא כל גיטא דמשייר בה לאו כלום הוא, משום דהוא לאחר מיתה, ודלא כרש"י, וצ"ע".

התחייבויות כספיות לאברכים צעירים

מרן שליט"א אמר לידידי הרב מ"א שבחורים הרוצים ללמוד לאחר נישואיהם ברצינות, שלא יקחו על עצמם הלוואות והתחייבויות כספיות, רק מעט אם אין ברירה (והדגיש שהדבר תלוי במנהגי העדות וארחותיהם) והוסיף לו מרן שליט"א בחדוותא: "ואל תגורו ממש ליד ההורים. זה לא טוב"...

נישואין בחודש חשון

נודע המנהג שלא לישא אשה בחודש חשון, כמובא בשו"ת לב חיים (ח"ב כ"ד) ובשד"ח (מערכת חתן וכלה אות כ"ג), וטעם הקפידא בזה הוא שבחודש זה נפטרה שרה אמנו [וכבר העירו ע"ז דעיי' בס' מליצי אש (חלק תשרי אות א') בשם המדרש כי שרה אמנו נפטרה בא' בתשרי. גם להסוברים כי עקידת יצחק ביוה"כ היתה, ע"כ נפטרה שרה בין יוה"כ לסוכות לפי המדרש, שע"י בשורת העקדה פרחה נשמתה, ונמצא שלא נפטרה שרה אמנו במרחשון]. או משום שנקרא שמו "מרחשון". ובס' בני יששכר (חודש מרחשון אות ב' ד"ה יצא) כתב בשם הגה"ק מהרמ"מ זצ"ל שאמר, כי עינינו הרואות שכל הגזירות המתחדשות על שונאי ישראל מצד המלכיות וכן נתינת המסים וארנוניות התחלתן תמיד מן מרחשון, ואמר הטעם, יען בחודש הזה היתה המרידה במלכות בית דוד וימליכו את ירבעם, על כן גזירות המלכיות במרחשון. ועי' שו"ת בצל החכמה (ח"ב סי' ס') שכתב שמקום שאין מנהג שלא לעשות נישואין במרחשון המקדים לעשות נישואין – הוא משובח.
ואולם מרן שליט"א מורה דאין לחוש בזה, וכן הורו מרנן החזו"א ואביו הקה"י זצ"ל ומרן הגרא"מ שך זצ"ל. [וא' בא קמיה מו"ר הגרש"מ דיסקין זצ"ל ואמר לו דאינו רוצה להינשא במרחשון וגם אינו רוצה להינשא אלא בתחילת החודש בעוד שהלבנה במילואה כמש"כ הרמ"א באבהע"ז סי' ס"ד ג' ובשו"ע יו"ד סי' קע"ט ב', והציע לו הגרש"מ זצ"ל להינשא בל' בתשרי, אשר מצד אחד אינו "מרחשון" ומצד שני הוא בתחילת החודש שהלבנה במילואה...].