חומש בראשית
דבר החסידות – פרשת בראשית
- פרטים
- קטגוריה: פרשת בראשית
- פורסם בחמישי, 29 אוקטובר 2020 19:51
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 556
ב"ה
דבר החסידות – פרשת בראשית
נשמה מבחינת לויתן
מספרים על אדמו"ר הצמח צדק [=רבי מנחם מענדל, דור שלישי לנשיאי חב"ד] שפעם אכל דגים, וניסה לתקוע את המזלג בדג ללא הצלחה.
כשחזר הדבר כמה פעמים אמר הצמח צדק:
- בדג זה התגלגלה נשמתו של אדם לץ גדול, וגם עכשיו הוא עדיין ממשיך בליצנות שלו, ועל כן אי אפשר לבררו על ידי אכילה.
(מפי חסידים. וראה תורת מנחם חלק יא, עמ' 44: פעם בעת האכילה, בנטלו דבר מאכל במזלג, נשמט המאכל בחזרה לתוך הצלחת, ואמר אדמו"ר [הרש"ב] נ"ע: "ער וויל נאָך ניט" (הוא עדיין אינו רוצה – להתברר))
~~~
מטרת בריאת הלויתן ובת זוגו
על הפסוק בפרשתנו "ויברא אלקים את התנינים הגדולים" (א, כא) מפרש רש"י: "דגים גדולים שבים. ובדברי אגדה: הוא לויתן ובן זוגו, שבראם זכר ונקבה, והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבוא, שאם יפרו וירבו לא יתקיים העולם בפניהם. התנינם כתיב".
וצריך להבין:
א) רש"י כותב כלל בפרשתנו (ג, ח ועוד) "ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא". ואחרי שרש"י כבר פירש ש"תנינים" הם דגים גדולים שבים – מה חסר עוד בהבנת הכתוב שעליו להוסיף דברי אגדה על הלויתן?
ב) ביותר קשה ההוספה על בת זוגו של לויתן. מה נוגע לנו כאן כל הסיפור שלה שהקב"ה הרג אותה ומלחה לצדיקים?
מסביר הרבי את המהלך של רש"י, והנה קיצור העניין:
ה"בן חמש למקרא" הלומד את הפרשה מתקשה להבין את הפסוק שלנו: הרי הקב"ה ברא ביום החמישי "את כל נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם", ומדוע צריך לפרט את "התנינים הגדולים"?
[ואם תאמר שהם גדולים יותר מנפש החיה הרומשת – הרי בכל סוגי הדגים יש גדולים וקטנים, ודי בכך שהתורה כתבה 'למיניהם' ומדוע דווקא בתנינים מפרטים את הגדולים]
- אלא, צריך לומר, שכאן מדובר על סוג דג המפורסם בגודלו העצום, ולכן מוסיף רש"י את דברי המדרש "הוא לויתן".
אבל, יש בעיה: במדרש כאן במקום זה (ב"ר פ"ז, ד) נאמר שללויתן אין בן זוג, ובפסוק הרי נאמר "תנינים" לשון רבים (ורש"י הרי מפרש לפי הפשט)
- לכן מיד צריך רש"י להוסיף את דברי האגדה שבמקום אחר* "ובן זוגו".
אבל עכשיו עלול ה"בן חמש למקרא" לחשוב שהלויתן הנקבה קיימת עתה, כמו כל המינים שנבראו זכר ונקבה (ושגם על זוג התנינים נאמר בפסוק הבא "ויברך אותם אלקים")
- לכן צריך רש"י להוסיף שהקב"ה הרגה.
אבל עכשיו מתעוררת אצל הילד קושיא חדשה: מכיון שידע הקב"ה שכאשר יפרו וירבו הלויתן ובת זוגו לא יוכל העולם להתקיים בפניהם – מדוע ברא את הנקבה מלכתחילה כאשר מיד לאחר מכן "הרגו"?
[לכאורה היה אפשר לתרץ:
על הפסוק "לא טוב היות האדם לבדו" (ב, יח) מפרש רש"י: "שלא יאמרו שתי רשויות הן: הקב"ה יחיד בעליונים ואין לו זוג, וזה בתחתונים ואין לו זוג". ולפי זה אפשר לומר שהמטרה של בריאת הנקבה הוא "כדי שלא יאמרו שתי רשויות הן" אם ייברא הלויתן לבדו.
אבל תירוץ זה אינו מחוור, שהרי בסיום הבריאה (א, לא) נאמר "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד", ולפי תירוץ הנ"ל נמצא שכל מטרת בריאת בת זוגו של לויתן היא בשביל "כדי שלא יאמרו" ואין בה שום דבר טוב כשלעצמה, ואיך אפשר לומר עליה "והנה טוב מאוד"?]
- לכן מוסיף רש"י ומלחה לצדיקים לעתיד לבוא, שזו היא מטרת בריאתה – שתהיה מאכל לצדיקים לעתיד לבוא!
ההוראה בעבודה הרוחנית של יהודי:
מסיפור זה נמצאנו למדים, שגם אם יהודי הגיע לדרגת "לויתן" שהוא בהתאחדות תמידית עם הקב"ה** – בכל זאת הוא צריך "בן זוג", חבר שיסייע לו בעבודתו הרוחנית.
יכול הוא אבל לטעון: יהודי רגיל, שצריך להילחם עם הנפש הבהמית הוא זקוק לסיוע של חברותא, אך הוא כבר "לויתן" ואין לו מה לחשוש מהנפש הבהמית, והוא יכול כבר לעבוד את ה' לבדו!
- על כך אומר רש"י, שה"לא טוב" כאשר האדם הוא "לבדו" הוא לא רק עבור האדם עצמו, כי אם עבור העולם בכלל – "שלא יאמרו": יהודים שאינם בדרגא שלו יכולים לחשוב שגם הם אינם צריכים "בן זוג"***, וכדי למנוע עיוות זה צריך גם ה"לויתן" בן זוג, ועליו לדאוג לכך לא רק למראית עין, שהאחרים יחשבו שיש לו בן זוג, אלא באמת ובפנימיות.
ובאופן של "פרו ורבו" – להרבות עובדי ה' בעולם, עד לקיום היעוד (ישעי' יא, ט) "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ה בראשית שיחה ב (עמ' 16 ואילך. ובמתורגם ללה"ק ג"כ בעמ' 16 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' כו-ח.
______________
*) זהר ח"א לד, רע"ב. ח"ב לד, רע"ב. תיב"ע עה"פ (וגם במס' ב"ב עד, ב: זכר ונקבה בראם).
**) כמבואר בלקוטי תורה (שמיני יח, ב. וראה גם תו"א כג, ב) שלויתן הוא "לשון התחברות כמו: הפעם ילוה אישי אלי" (לשון הכתוב ויצא כט, ל. וראה יפ"ת לב"ר (פע"א, ד) ש"אישי" קאי על הקב"ה).
***) וכשלא יהיה להם חבר ורע בעבודת ה' ואדם קרוב אצל עצמו וכו', אפשר להיות התגברות נה"ב, עד כדי כך, שיהיו עלולים לטעות – כלשון רש"י – ששתי רשויות הן ח"ו. ולהעיר מאבות (פ"ד מ"ח): "אל תהי דן יחידי" (שיש לפרש גם בנוגע לחשבון צדק דעצמו) ומפרש הטעם "שאין דן יחידי אלא אחד" – כפירש"י כאן הקב"ה יחיד בעליונים. ועפי"ז י"ל שגם מצד עצמו מוכרח לבן זוג כבפנים.
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.
רוצים להיות שותפים בפעילות בית חב"ד מרום כנען - לחצו כאן