חומש בראשית

דבר החסידות – פרשת בראשית

ב"ה

דבר החסידות – פרשת בראשית

 

הכל כלול בבראשית

 

בליל ט' ניסן ה'תרצ"ט, כאשר באו הרשעים הנקוו"ד לאסור את הרה"ח המקובל ר' לוי יצחק שניאורסאהן, רבה של יקטרינסלב (אביו של הרבי מליובאוויטש) – שמעו מכך כמה מנכבדי הקהילה והתאספו מסביב לבית הרב.

טרם שלקחוהו הרשעים, פתח ואמר:

"אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה:

התורה פותחת בבי"ת (בראשית) ומסיימת בלמ"ד (לעיני כל ישראל): אותיות לב ואותיות בל.

המשמעות של 'בל' היא לא; אין לסור ח"ו ימין ושמאל מהתורה. בתיבת 'בל' סטייה לימין (האותיות שמימין ל'בל') היא 'אך' וסטייה לשמאל היא 'גם'.

תיבת 'אך' היא למעט (ירושלמי ברכות פ"ט מ"ז. ועוד) – אין לגרוע ח"ו מהתורה. תיבת 'גם' היא לרבות (קידושין מא, ב. ועוד) – אין להוסיף ח"ו.

רק לקיים כל התורה באמונה פשוטה, ועי"ז נוכל לקיים את התורה בכל ה"לב"."

ובדברים אלו נפרד מקהל עדתו...

(ע"פ ילקוט לוי יצחק על התורה (בעריכת הר' דוד דובאוו) ח"א עמ' 3-4)

 

~~~

על הפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" דורשים חז"ל (הובא ברש"י א, יד): "את השמים לרבות תולדותיהם ואת הארץ לרבות תולדותיה". נמצאנו למדים, שכבר ביום הראשון של הבריאה היו כלולים כל ששת אלפי השנים שבהם יהיה העולם קיים.

ויש לומר על דרך הרמז, שכל שנות קיום העולם רמוזים בפסוק (א, ה) "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד".

דהנה, שנינו בברייתא (עבודה זרה ט, א): "תנא דבי אליהו, ששת אלפים שנה הוי העולם; שני אלפים תהו [רש"י: שני אלפים ראשונים נגזר עליו להיות תהו בלי תורה], שני אלפים תורה [בלא ימות המשיח], ושני אלפים ימות המשיח.בעוונותינו שרבו, יצאו מהן מה  שיצאו" [כלומר, היה ראוי שמשיח יבוא כבר בשנת 4000, אלא שלא זכינו והפסדנו שנים רבות מתקופת 'ימות המשיח'].

[והגמרא שם ממשיכה, שלמרות שהתורה ניתנה רק בשנת 2,448 – מונים את "שני אלפים תורה" כבר משנת 2,000, כי אז החל אברם לקרוא בשם ה' ולעשות נפשות לאמונה בא-ל אחד]

וכל זה מרומז בפסוק "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד":

א)    "ויהי ערב" – הם שני אלפים הראשונים של הבריאה, "שני אלפים תהו" – שהיה העולם מתנהג באפילה, ללא תורה וללא קורא בשם ה'.

ב)    "ויהי בוקר" – הם שני אלפים שלאחריהם, "שני אלפים תורה", כדברי הכתוב (משלי ו, כג) "כי נר מצוה ותורה אור".

ג)      "יום אחד" – הם שני אלפים האחרונים של הבריאה, "שני אלפים ימות המשיח" – שבהם היא העבודה קשה של הגלות, להפוך את חושך העולם לאור, דהיינו לחבר את ה"ערב" עם ה"בוקר" ל"יום אחד"; להביא לימות המשיח שאז יהיה "לילה כיום יאיר" (תהלים קלט, יב) באור ה', אשר הוא אחד ושמו אחד.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: מכתב הרבי מיום כ"ה אלול (יום בריאת העולם) ה'תש"י לרבי מאיר אבוחצירה ("בבא מאיר"). נדפס באגרות קודש חלק ג עמ' תעח (וכן בלקו"ש חכ"ט עמ' 469). במכתב מבוארים המושגים גם באותיות הקבלה. העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' כג-ד.

וזה לשון הפתיחה: "ישאו הרים שלום וברכה להרה"ג הוו"ח [=הותיק וחסיד] אי"א [=איש ירא אלקים] יושב על מדין, איש חי רב פעלים, מנהל עדתו במישרים, מאיר ומזהיר, עפיי' ואינבי' שפיר [=ע"פ דניאל ד, ט], בנש"ק וכו' מוהר"ר מאיר שליט"א אביחצירא, מדברנא דק"ק מידלת יע"א".