יהדות
שיחה עם רבי שמחה הכהן קוק שליט"א לכבוד סיום הש"ס
- פרטים
- קטגוריה: תלמוד תורה
- פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 06:33
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 418
שיחה עם רבי שמחה הכהן קוק שליט"א לכבוד סיום הש"ס
מקור: עיתון משפחה, 2011
שאלה: אנחנו עומדים ערב פתיחת מחזור הש"ס. כיצד ניתן לדבר על לב האדם השוקל להצטרף למחזור הלימוד, שיעשה כך?
תשובה: דע לך: כל מי שמתחיל את הש"ס במחזור הנוכחי, יש לו הבטחה מהקב"ה שהוא יזכה לסיים את השבע שנים הבאות. הוא מחיל על עצמו ברכה, שהוא יזכה לחיות את השבע וחצי שנים הבאות בבריאות, כדי שהוא יוכל ללמוד בנחת ובשלווה.
צריך לדעת: הדבר היחיד שמחבר בין עם ישראל, הקב"ה, והתורה הקדושה - זה רק לימוד התורה. המפעל האדיר הזה של רבי מאיר שפירא מלובלין הוא האיחוד הכי גדול שיכול להיות. אין משהו גדול ונעלה יותר מזה.
שאלה: איך ניתן להסביר את ההצלחה הבלתי נתפסת של הדף היומי?
תשובה: מספרים שכשעלה הרעיון בלבו של רבי מאיר שפירא, הוא הלך לחפץ חיים לבקש ממנו שיציע את זה בוועידה המרכזית של אגודת ישראל. החפץ חיים ראה באיזו התלהבות ניחן ר' מאיר, ואמר לו - על אף גילו הצעיר - שמוטב יהיה שהוא עצמו יציע את זה בפני חברי הוועידה. החפץ חיים לא הסתפק בזה, וביקש מר' מאיר שייכנס אחרי כל הרבנים לוועידה.
כל הרבנים וגדולי ישראל ישבו על מקומותיהם, ואז סימן החפץ חיים לר' מאיר להיכנס לאולם. ר' מאיר נכנס בצעדים מדודים, והחפץ חיים חיכה שכולם יבחינו בו, ואז נעמד על מקומו. בעקבותיו נעמד גם האדמו"ר מגור, ואחריו כל גדולי ישראל. כל האלפים שהשתתפו באותה ועידה הסתקרנו: מי הוא אותו רב צעיר - שהיה באותם ימים בן 34 - שכל גדולי ישראל קמים לכבודו. ואז, הציג אותו החפץ חיים וביקש ממנו להציע את ההצעה. ר' מאיר הציע את הרעיון בפני קהל האלפים, והרעיון זכה לתשואות נלהבות.
היום הראשון שבו היה אמור להיפתח המחזור הראשון היה ראש השנה. האדמו"ר מגור שהה באותם ימים בוורשא, וביקש מגבאו לצאת לרחוב ולבדוק אם הרעיון של ר' מאיר נתפס. הגבאי יצא לרחוב, וחזר כעבור דקות ספורות: 'רב'ה', הוא אמר, 'כל הציבור בעיר ניצל את הדקות הספורות בין מוסף למנחה ללימוד הדף. אי אפשר להשיג אפילו מסכת ברכות אחת בכל העיר'.
אמר האדמו"ר מגור: 'אם יש כזו הצלחה, סימן שזה התקקבל על ידי כלל ישראל ועל ידי הקב"ה. רעיון שהתקבל על ידי כלל ישראל, לא יישכח לעולמים'.
מאז, ברוך השם, אנחנו רואים את הפריחה האדירה של השיעורים, את התנופה הבלתי נתפסת, והכל בזכות רעיון של יהודי אחד עם הרבה התלהבות והמון מסירות נפש.
שאלה: הרב בעצמו זוכה לסיים את הש"ס במשך כמה מחזורים. מה סוד ההצלחה?
תשובה: את השיעור שלנו ברחובות התחלתי עם שלושה תלמידים, היום ב"ה יש למעלה משני מניינים. אנחנו לומדים בשעה לא קלה: משבע וחצי בבוקר ועד תשע. מגיעים מדענים ממכון ויצמן, בעל'בתים ואברכים. כולם יושבים ביחד. השבוע, נסיים את הש"ס בפעם החמישית, אחרי 35 שנה שבהן אני מוסר את השיעור. אני רואה על עצמי ורואה על השומעים שיום שלא לומדים דף היומי - הוא לא יום. אין חיות ביום כזה. את כל החיות שלנו אנחנו שואבים מהדף היומי. לפני שקם הרעיון של הדף היומי היו הרבה יהודים שהיה יוצא להם ללמוד רק פעם בשבוע, אבל היום, כשלומדים הדף היומי, לא רוצים להפסיד. אני רואה בחוש: מי שמתחיל - לא יכול להפסיק. זה כרטיס לכיוון אחד.
יתרה מזו, אני רוצה לומר: אבא שהולך לשיעור של דף היומי, כל הבית שלו משתנה. אנשים שהולכים לשיעור דף היומי, זוכים לדורות שלמים של קובעי עתים לתורה. העובדה שאתה הולך לשיעור לא משפיעה רק עליך אלא ממש לדורי דורות. זו ההשקעה הכי משתלמת שאני מכיר.
שאלו פעם את רבי מאיר שפירא מלובלין: מה עושה בן אדם שקיבל על עצמו לימוד הדף היומי במקרים שבהם יש רק עמוד אחד, כמו בסוף מסכת וכדומה. הרי לכאורה הוא התחייב ללמוד דף, ובדף יש שני עמודים. והרי הגמרא אומרת שאם בן אדם אמר שהוא ישכים וישנה פרק זה - נדר נדר גדול. גם כאן לכאורה נדר נדר לפיו הוא ילמד בכל יום שני עמודים.
ענה ר' מאיר שתי תשובות:
הראשונה - כל מי שקיבל על עצמו ללמוד דף היומי קיבל על עצמו לנהוג כפי שסידרו זאת הוגי הרעיון. ואנחנו, הוסיף ר' מאיר, שקבענו את לימוד הדף היומי, ראינו שיש כמה מסכתות שבהן יש רק עמוד אחד, והחלטנו שזה יהיה הלימוד היומי, וככה הוא לא עובר על הנדר.
שנית - להלכה נפסק שבספר תורה צריכות להיות בין 48 ל-60 שורות בעמוד. אבל כתוב שאם בשורות הללו הוא מסיים את כל התורה כולה, אפשר להסתפק בפחות, כי זה הסיום של התורה. גם כאן, אמר רבי מאיר, ברגע שהוא סיים את העמוד ואין עצמוד הבא, הוא סיים את הלימוד של אותו יום.
ועוד וורט קצר בשם מחולל המהפכה המופלאה הזו: נשאל רבי מאיר מלובלין מה הדין ביהודי שסיים מסכת והוא רוצה 'לשמור' את הסיום למועד חגיגי, או לחילופין ביהודי שסיים ש"ס והוא רוצה 'לשמור' את זה לחתונה של נכד שלו כדי לשמח את ההמונים, האם מותר לו?
ענה רבי מאיר: ודאי שכן, וראיה לדבר: מחנוכת המשכן. 'בני ישראל סיימו לבנות את המשכן בחנוכה וחנכו אותו רק בא' בניסן, יום שהתעטר בעשר עטרות. גם בסיום מסכת ועל אחת כמה וכמה בסיום הש"ס, מותר לדחות ליום שמח יותר כדי לשמח את ההמונים.
נסיים באיחולי מזל טוב לכל עם ישראל. נברך את המסיימים ונאחל לכולם שיצטרפו למפעל הגדול הזה, וייעשו כולם לב אחד לעובדך.