מאמרים

קצת מהלכות שבת המצויות

קצת מהלכות שבת המצויות

(נערך ע"י ר' ישראל ממן הי"ו)

מתוך - השבת מקור הברכה - הרב לוגאסי שליט"א

א. אסור לבשל בשבת כל מאכל, ואף על פלטה [חשמלית] הדלוקה מערב שבת אסור. אלא אם כן הדבר נתבשל כבר מלפני שבת ורוצה שוב לחממו על גבי הפלטה שמותר כל שאין הוא תבשיל לח כמרק – אלא יבש. ואם יש בו מעט רוטב – יש מתירים, והמחמיר תבוא עליו ברכה.
ב. אם אזלו בשבת המים המיחם הדולק – אסור להוסיף מים לתוכו.
ג. אסור בשבת לערות מים חמים המיחם עצמו ישר על שקיק תה או על עלי נענע וכל מיני עשבים כיוצא בהם שלא נתבשלו מלפני השבת.
ד. ואם שכח מערב שבת להכין תמצית תה, יערה מים מהמיחם לכוס, ושוב ישפכם לכוס אחרת, ורק בכוס השניה יכין את התה או את מיני העשבים. [ובעלי הנענע יש להזהר גם בימות החול מחשש תולעים, ולכן יזהר לקנות מגידולים שמוחזקים בנקיות מתולעים, כגון של "גוש קטיף".]
ה. מותר לערות מים חמים מהמיחם בשבת ישר על הקפה או נס קפה בכוס. כיון שאפויים הם, אין איסור בבישול אחר דבר האפוי, והמחמיר לערות המים לכוס ורק ממנו לערות על הקפה או נס קפה – תבוא עליו ברכה.
ו. אסור לברור בשבת פסולת מאוכל [גדר פסולת הוא אף כשהוא מאכל אלא שאין פץ בו], כגון צלחת שיש בה גרעינים ובוטנים, וחפץ הוא בבוטנים ולא בגרעינים – אסור להסיר את הגרעינים מתוך הבוטנים אלא יוציא את הבוטנים לחפץ בהם מתוך הגרעינים, וגם זה מותר רק בתנאי שיאכלם לאלתר, דהינו בשעה הקרובה לברירה,וגם בתנאי שיהיה ביד ולא בכלי. וכמו כן אסור להוציא מתוך הסלט כגון את חתיכות הבצל שאינו חפץ בהם.
ז. אם נפל לכלוך או זבוב למשקה שבכוסף מותר להוציאה מהמשקה שבכוסף וכן כל כיוצא בו בלח, שאין איסור ברירת פסולת מדבר לח.
ח. אסור לטחון בשבת תבלין במכתשת, וכן אסור לחתוך פרי או ירק דק דק. ואם אוכלו לאתר, דהינו בסעודה הקרובה שתתחיל תוך חצי שעה לכל היותר מזמן חיתוך הירקות [כגון הכנת סלט] – מותר. 
ט. דבר שהיה כבר טחון ונתגבב שוב ונעשה גוש – אין איסור בטחינתו.
י. אסור מהתורה לסחוט זיתים וענבים, וחכמים אסרו אף כל פרי שדרך העולם לסחטו, כגון תפוזים ואשכוליות.
יא. מותר לסחוט לימון בשבת לתוך הסלט ולכל מאכל. וכן הרוצה להכין משקה לימונדה, מותר לסחוט לימון לכוס, ויש להחמיר שיסחט על סוכר ולא לתוך כלי ריק.
יב. מותר בשבת לטאטא את רצפת הבית, ולשטוף עם מים אסור, וכל שכן אם עושה כן עם סמרטוט, שיש חשש לאיסור מהתורה. ואם יש לכלוך שאינו עובר על ידי מטאטא, יכול לשפוך מים עליו להעבירו במגב גומי, ואף יכול אחר כך להעביר סמרטוט יבש על סימני המגב שנשארו.
יג. אם נכתמה חולצתו, אסור לכבסה או לשרותה במים, ואף לתת מלח או מעט מים על מקום הכתם אסור, וכן כל פעולת כיבוס אסורה, ואם לכלוך יבש הוא – מותר להעבירו במטלית יבשה.
יד. אסור לסחוט בשבת בגד או סמרטוט רטובים.
טו. בגד שעשוי מנילון מותר לשרותו במים בשבת.
טז. אסור להכין אוהל בשבת, ולכן אסור בשבת לצאת עם מטריה או להתקין שמשיה, שמאהלים הם עליו.
יז. אסור לתת חומר מעמיד שיער [כגון ג'ל] כדי ליצב את השיער בצורה מסוימת.
יח. אסור בשבת להשקות את גינתו או לעשות בה פעולה שתיטיב את הקרקע, ואף עם אינו משקה בפועל אלא פותח את ברז הממטרות – אסור.
יט. מותר בשבת לתת הדסים [שנתלשו מבעוד יום] בתוך אגרטל עם מים.
כ. יש להשתדל לכבד את השבת בבגדים מיוחדים ולהרבות במאכלים ומטעמים לכבודה, שכן מצוה גדולה להתענג בשבת על ידי מאכלים המשמחים אותו.
כא. אסור להטיל בושם על הבגדים בשבת, אולם ישירות על הבשר – מותר.
כב. לכתחילה יש לחתוך ניר טואלט מלפני השבת. אם שכח ואין לו ניר אחר חתוך, יחתכנו בשינוי, כגון ביד שמאל, ובלבד שלא יקפיד לחתוך במקום הסימון המנוקב.
כג. אסור להרוג או לצוד בשבת יתושים או זבובים, וכן אסור לרסס עליהם תרסיס להרגם, ובחלל האויר מותר, ובתנאי שישאיר חלון פתוח.
כד. כיור שנסתם בשבת, אסור לפתוח הסתימה על ידי גומי מיוחד [פומפה], אבל מותר לערות מים רותחים במקום הנקב.

שמירת שבת אינה מסתכמת באיסור הדלקת אש בלבד. ישנן עוד הרבה הלכות האסורות בדיוק כהדלקת אש, ותוכן איסורן נלמד ממלאכת המשכן [בית המקדש שהיה בזמן שהיו בני ישראל במדבר] ובניתו. שכל דבר שנעשה שם לצורך בנית המשכן או תפקודו היום יומי, קיבל עליו את הגדרת "מלאכה האסורה בשבת", כגון איסור קושר [בדוקא סוג קשר של אומן וקשר של קימא שעומד הרבה זן], וכן איסור התרתו נלמד ממה שהיו פורשים במשכן רשתות לצוד חלזונות [לצורך דמם שבו היו צובעים את התכלת], שהיו מתירים קשרי חוטים מרשת זו ומוסיפים לאחרת בקשירה. וכן איסור צידת בעלי חיים נלמד ממה שהיו צדים חלזונות, שבשבת זוהי מלאכה האסורה.