סיפורים לכבוד שבת
חייבת לעשן סיגריות. מה עושים? (סיפור)
- פרטים
- קטגוריה: סיפורים לשבת
- פורסם בשני, 13 יולי 2020 18:30
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 598
מספרת הרבנית לאה קוק תחי':
היום יש לחזק אחת את השניה, לתפוס אנשים ממש ברחוב ולומר להם, חבר'ה, תתחילו לשמור שבת. הגאולה עומדת לבוא. משיח עומד לבוא. כל פעם שלא מדליקים חשמל בשבת, עוד מאה חיילים חוזרים מהגבול.
הרימה טלפון אלי בחורה, היא אומרת לי, הרבנית, תשמעי, אני חנה, אני גרה במושב. אני מתה לשמור שבת. אני אוהבת יהדות ואוהבת את אלקים. אצלי פסח זה כשרות: רבי יכול לאכול אצלי בבית.
אמרתי לה, אני מאמינה לך, יקירתי.
אבל יש לי בעיה אחת, אני מפחדת להגיד לך, אני מתביישת להגיד לך.
אמרתי לה, אין דבר, יקירתי, את יכולה להגיד כל דבר, לשם שמים.
הרבנית, אני מפחדת להגיד לך. אני כל יום מעשנת שלוש חבילות. אני אוהבת את אלקים, אני אוהבת יהדות. אבל כשמגיע יום שבת אני לא נהנית מהסיגריות אני לא מצליחה להגמל. מה עושים הרבנית עם הסיגריות?
אמרתי לה, חנה'לה, קחי מתנה ספר תהילים, ובשבת, אפילו שאת מעשנת, ה' יסלח לי, תדליקי את כל החשמלים לפני שבת ומה שאת יכולה לחסוך, תחסכי להקדוש ברוך הוא צער. אפילו שברגע זה אין לך כח לשמור, יעשו לך חשבון על כל חשמל קטן. וחבל.
ה' אוהב אותך. הוא ברא אותך יפה ונחמדה, ואת אוהבת את אלקים. את לא רוצה לצער אותו. תדליקי את כל החשמלים לפני שבת.
היא אומרת לי, מה זה חשמל, זה כלום.
אמרתי לה, לא, ממאלה, לא, חשמל זה אש. שימי כאן סכין, תקפוץ אש. תדליקי את כל החשמלים לפני שבת.
אמרתי לה, ידיים שמחלקות צדקה, את מחלקת כל כך הרבה צדקה, את מחלקת מחברות ועפרונות לילדים עניים, את עושה כאלו מצוות בידיים: אל תצערי את הקדוש ברוך הוא. את מצערת אותו עם החשמלים. חנהלה, זה קל.
סיגריה הורגת אותך, אבל חשמל זה קל.
היא אומרת לי, בעלי חייב לראות סרט, ה' יסלח לי, ביום שבת.
אמרתי לה, חנהלה, אל תגידי לאף אחד. תדליקי את הטלויזיה לפני שבת. תעשי אותה על נמוך לכל השבת. או תחברי לשעון שבת.
ואם בעלך עושה קידוש, שלא יכבה את הטלויזיה. כשהוא מכבה, כאילו הוא קורע ספר תורה בידיים. כי זה חילול שבת. כשעושים קידוש שימי על הטלויזיה שמיכה. אם בעלך רק מסתכל, בתור התחלה, אין דבר. כך אמרתי לה.
אמרתי לה, את צדיקה, את לא כל כך נהנית מלהדליק כמו שה' בוכה.
קחי מתנה ספר תהילים, תקראי את כל הספר, וזה יכפר לך טיפה על העוון ויביא לך כוחות לא רגילים. ומי שיגיד לך, או, היא מעשנת בשבת וקוראת תהילים. זה לא שווה. תעשי ככה, אל תקשיבי ואל תשמעי לו. הוא לא יודע. הוא לא יודע מה עובר עליך. הוא לא יודע כמה קשה לך לשמור.
ובזכות התהילים תראי שיהיו לך כוחות.
היא אמרה לי, או קי הרבנית, להתראות.
רק עשינו הבדלה, הטלפון צלצל. אני רצה לטלפון והיא אומרת לי: הרבנית, אני חנה. מה עשו התהילים שלך, הרבנית. תשמעי, אני קודם כל הדלקתי את כל החשמלים. אמרתי לו, ה', כפרה עליך. לא מספיק אני מעשנת לך סיגריות, לפחות לא אדליק חשמלים. מה שאפשר למנוע, נמנע.
הדלקתי נרות. התלבשתי יפה לכבודו יתברך, והתחלתי לקרוא תהילים. קראתי וקראתי וקראתי. ואני מעשנת, ה' יסלח לי, 3 חבילות ליום ואני עצבנית נורא בלי הסיגריות. מה עשו התהילים. אחרי שקראתי כמות של כחצי ספר תהילים, פתאום נפתחו השמים, ואלף קילו תשומת לב, אלף קילו אהבה, אלף קילו שמחה, אלף קילו בטחון, אלף קילוגרם קדושה, צנחה עליו. ישתבח שמו. הרגשתי קדושה.
קראתי בלילה, אחרי האוכל, שמתי סימניה, ולמחרת המשכתי לקרוא. עד 11 בבוקר בכלל פרח לי מהראש הסיגריות. ורק ב-11 בבוקר אמרתי, ה', תסלח לי, אל תשים לב אלי... עישנתי חצי סיגריה, ורק ברגע שהיה לי כח להתגבר על הסיגריה לא המשכתי לעשן. אמרתי, מספיק ציערתי את הקב"ה. והרגשתי שיש לי כוחות, לא כיביתי ?למה לכבות הוא יעשה לי חשבון על כל פירור. אחרי מאה עשרים
הנחתי את הסיגריה על הרצפה. ניגשתי לתהילים. אמרתי, בורא עולם אני אוהבת אותך. המשכתי לקרוא תהילים.
ומי שאמר, תראו, היא מעשנת בשבת וקוראת תהילים, לא הקשבתי למה שהוא אומר. הוא לא יודע מה אני עוברת.
עד 4 אחר הצהריים קראתי תהילים וקיבלתי כוחות שאי אפשר לתאר זאת. רק ב-4 אמרתי: ה', אני לא יכולה, תסלח לי. ה' יסלח לי. הדלקתי עוד סיגריה וכולי צער. לא נהניתי בכלל. ובשניה שהיה לי כח ובדקה שהיה לי כוח השארתי שלושת רבעי סיגריה דולקת, הנחתי על השיש דולק ולא כיביתי. והמשכתי לקרוא בתהילים.
היום אני שומרת שבת למהדרין מן המהדרין.
שיקראו ספר תהילים שלם, ויראו אלו כוחות יקבלו מזה. וישמחו את ה' לשמח את הקדוש ברוך הוא, שווה כל דבר שבעולם.