א) פעמונים - אין לצלצל בפעמונים בין הפועלים על ידי חשמל
.1ובין העשויים כמשחק לילדים

ב) פעמונים תלויים בדלת - פעמונים התלויים לפני הדלת יש
להורידם לפני שבת ומכל מקום אם לא הורידם מותר לפתוח
.2את הדלת

ג) מחיאת כפיים - אסור להשמיע ניגון קצבי על ידי מחיאת
כף אבל מותר לעשות כן בשינוי כגון בגב היד או כדי להעיר
.3אדם ישן כשלא עושה זאת באופן קצבי

ד) אגודל עם האצבע - אין לנגן מקצב באצבעות כדרך שעושים
בניגון אבל כדי להעיר אדם ישן או לשחק עם תינוק אם לא
.4נעשה בדרך ניגון מותר

ה) תיפוף בזמן שירה - אין לתופף על שולחנות וסכו"ם משום
.5שנחשב ככלי נגינה ויש נוהגים להקל בזה

ו) בשמחת תורה ריקודים -  בשבת יש איסור לרקוד ורק
.6מותר הריקוד לכבוד הספר תורה

ז) שחמט/שש בש -  כשמשחקים להנאה ולא לשם הרווחת
ממון מותר לשחק שחמט או דמקה ואפילו שש בש ושאר
משחקי שולחן אבל יש להיזהר מאוד מביטול תורה שהוא
.7איסור חמור ביותר בפרט בשבת

ח) שריקה - מותר לשרוק בפה אפילו בעזרת האצבעות אבל
לא על ידי כלי משרוקית וראוי שלא לשרוק כלל אפילו לא
.8בימי החול

ט) ילדים  באמבטיה  -  מותר  לילדים
להכנס  לשחק  בתוך אמבטיה עם מים קרים אבל בבריכה בחצר שיש בה חשש
.9השקיה יש להחמיר לאסור

י) ניפוח  בריכה  -  אין  לנפח  בריכה  אפילו  שהיתה  כבר
מנופחת לפני שבת אבל אם יצא ממנה מעט אויר מותר
.10לנפח מעט

יא) הכנת סודה בשבת - לצורך השבת אפשר להכין משקה
המיוחד  לכך  וכן  מותר  להחליף  בלוני  גז סודה במתקן
.11 במכשיר (כשאינו פועל על חשמל).

1. כיון שמשמיעים נגינה הרי הם ככל כלי העשוי לניגון שאסור משום משמיע קול ואין . להקל בכך

2. כתב במשנה ברורה סימן שלח ס"ק ו דלת שיודע שיש בה עינבל דלהט"ז אסור ולהמ"א שרי דהרי כשפותח הדלת בשבת אין מכוין להשמיע קול ומדברי הגר"א שם בסימן ש"א סוף סכ"ג מוכח דהוא סובר ג"כ כהט"ז דכיון דהעינבל מיוחד להשמיע קול אין נ"מ במה שהוא אינו מכוין לזה וגם בא"ר מצדד דאין להקל מטעם זה לחוד אלא גבי פרוכת דהוא מילתא דמצוה וע"כ בודאי מהנכון שיסיר מע"ש העינבל מע"ג הפתח או שיפקקנו בצמר או במוכין שלא ישמע קולו אך במקום הדחק [כגון ששכח ולא הסירו מע"ש וכל כי האי .גוונא] נראה דיכול לסמוך על הסברא הנ"ל להקל כיון שאינו מכוין להשמיע קול עכ"ל . ע"ע בברית עולם אות יח אור לציון חלק ב עמוד רסה. ובמנוחת אהבה חלק ג עמוד רסב

3. תנן בביצה [ל"ו:] לא מטפחין ולא מספקין ולא מרקדין לשמחה ולשיר ומטפחין זהו להכות כף אל כף ומספקין זהו להכות כף על ירך וריקוד ברגלים והטעם דכיון שהעשיות האלו הם בעת שמשוררים בכלי שיר ולכן שם שגזרו על כלי שיר בשבת ויו"ט שמא יתקן כלי שיר וכן פסק השו"ע או"ח סימן שלט סעיף ג אין מטפחין להכות כף אל כף, ולא מספקין להכות כף על ירך, ולא מרקדין, גזירה שמא יתקן כלי שיר. אבל לאחר יד מותר .וכן בערוך השולחן אורח חיים סימן שלט סעיף ז

4. כן בשו"ע שם וכתב במשנה ברורה שם ס"ק ט בשם הבית יוסף כגון אלו שמכין באמה על האגודל בנעימה ועושין בזה תנועות עריבות ואם עושה זה בחזקה כדי להקיץ לחבירו .משנתו משמע ממ"א דשרי דלאו דרך שיר ויש מחמירים בזה

5. כל השמעת קול בשבת אסורה ולכן תיפוף על ידי כלי ואפילו על ידי סכו"ם אסור בשבת . עיין במנוח"א פרק כד סעיף יט ילקו"י סימן שלח ס"ד

6. כתב מהר"י קולון ז"ל בשורש ט' (ענף ב) בשם רבינו האי שביום שמחת תורה מותר לרקד בשעה שאומרים קילוסים דתורה דנהגו בו היתר משום כבוד התורה כיון דלית ביה אלא . משום שבות והובא בבית יוסף אורח חיים סימן שלט וכ"כ שם באחרונים

7. כתב הרמ"א בשו"ע או"ח סימן שלח ס"ה ומותר לשחוק בעצמות שקורין טשי"ך, אע"פ שמשמיעים קול, הואיל ואינו מכוונין לשיר וכל זה בשוחק דרך צחוק בעלמא (ב"י), אבל .בשוחק כדי להרויח, אסור, וכ"כ באחרונים

8. כתב הרמ"א בשו"ע או"ח סימן שלח בשם הגהות אלפסי אלו שקורין לחבריהם ומצפצפים בפיהם כמו צפור, מותר לעשותו בשבת וכתב שם במשנה ברורה ס"ק ג היינו .אפילו אם מנעים הקול כעין שיר שרי דלא גזרו בזה היכי דעביד בפה

9. אע"פ שלאמבטיה מותר להכנס כדין רחיצה במים קרים מכל מקום כניסה לבריכה בשבת יש לדון בכמה איסורים אחד איסור סחיטה ומלבן של הבגד ים, ולכן עדיף להכנס ללא בגד ים, ואין איסור רחיצה במים קרים בשבת, וכן אין כאן איסור התעמלות או שחיה ולכן אין להחמיר ואמנם היה מקום לכתוב שאפילו בבריכה ביתית קטנה העשויה מפלאסטיק יהיה מותר לילדים קטנים להכנס לשם משחק, כיון שלא נועדה לשם שחיה כשאין חשש של השקאה. עיין בספר אורה ושמחה לרה"ג יוסף קדיש ברארנדספאר שבעמ' שסו כתב כדברנו לחלק בבריכה שעשויה לשם משחק בבית לבין בריכה שעשויה . לשם שחיה

10. אפילו במשאבה מכאנית שאינה פועלת על ידי חשמל או סוללות כדין ניפוח מזרון אויר שמותר לנפחו אם היה מנופח לפני שבת וכן כדור שהיה מנופח לפני שבת שהתירו הפוסקים לנפחו בשבת כמובא באורחות שבת עמוד רצא ומכל מקום א"א להתיר לנפח .את כל הבריכה שיש בכך זילותא דשבת שעושה מחדש בריכה והוי כמתקן מנא

11. כן הוכיח בשו"ת יביע אומר ח"ג (חאו"ח ר"ס יז). ובח"ד או"ח סימן לב