א.
כיבוס בגדים הוא אחד מאיסורי שבת והגדרת כיבוס הוא
ניקוי בגד מכתם כל ניקוי אסור בין על ידי מים סבון או
פיזור אבקת טאלק או מלח ואפילו ניקוי ברוק גם כן אסור
משום כיבוס בשבת. 1

ב. ניקוי במעט מים - אין הבדל אם מנקים את הכתם בהרבה
מים או במעט מים  ואפילו ניקוי ביד לחה או טפטוף טיפות
בודדות של מים אסור משום כיבוס 2

ג. שריית בגד במים -  אסור להשרות בגד מלוכלך במים וזוהי
מלאכת הכיבוס האסורה אפילו שאין הכוונה לנקות את
הבגד אלא רק לרכך את הכתם או למנוע ריח רע. 3

ד. נקוי ללא מים - נקוי על ידי שפשוף במטלית יבשה גם כן
אסור משום כבוס אבל מותר להניח את הבגד כנגד השמש
על מנת שהכתם ידהה. 4

ה. שפשוף הבגד מבפנים - מותר לשפשף שני חלקי הבגד זה
בזה כלומר לוקח חלקי הבגד מבפנים  ומשפשפם זה בזה
אבל לא מבחוץ. 5

ו. ניעור בגד -  אפשר להקל ולנער בגד מאבק או נוצות או
משלג ויש המחמירים בכך. 6

ז.
כתם בבגד -  תבשיל שנפל על בגד מותר להסירו בנייר
טישו או במטלית יבשה או בציפורן ללא שפשוף וללא מים
או סבון , בתנאי שנשאר רושם של הלכלוך בבגד. 7

ח. נקוי במגבון - אין לנקות בגד או כל דבר במטלית לחה או
במגבון משום איסור כיבוס. 8

ט. ניקוי שטיח - כשיש חול ואבק על השטיח שפוגם בכבוד
השבת מותר לטאטא במטאטא ביתי או במברשת אבל לא
במכונה ידנית לניקוי שטיחים. 9

י. נגוב ידיים - מותר לנגב ידיים במגבת קטנה או גדולה או
במפית נייר מגבת תלוש המוכן לפני שבת ויש המחמירים
לנער טיפות המים מהידיים לפני הניגוב. 10

יא. בגדים במקלחת או באמבטיה - אין להניח בגדים במקום
שעלולים להירטב כגון באמבטיה או במקלחת כי כך גורמים
לרוחץ שם שירטיבם. 11

יב. בגד ספוג במים - כל בגד או מפה  שספוגים במים  אסורים
בהרמה ובטלטול משום חשש של שמא יסחוט אבל שניים
שמחזיקים את הבגד ונזהרים שלא לסחוט מותר. 12

יג. נרטבו הגרביים בדרך - כשנרטבו הגרביים מהגשמים אפשר
להמשיך ללכת הביתה, ומיד כשמגיעים יש חיוב להוריד את
הגרבים ולא לדרוך עליהן כשהן רטובות. 13

יד.
סחבה  שבכיור -
מטלית שנמצאת  בכיור  ואינו  מקפיד  על
כך  שיש  בה  מים  והדרך  שיש  בה  מים  כל  הזמן  מותר
להרימה  ולהניחה  על  השיש  כשאינו  סוחט  את  המים
שבתוכה. 14

טו.
כובע או כפפת ניילון -  כשיש צורך לכסות את השיער,
מותר להשתמש בכובע נילון וכן מותר להשתמש בכפפת
ניילון אפילו שנשפכים עליו מים רבים אין בכך איסור. 15

טז. מחטות לחות  (מגבונים) -
יש  להוציאם מהאריזה ביום  שישי  לפני  כניסת  שבת
ולהשאירם  להתייבש  מעט, או לסוחטם לפני שבת על מנת שלא להכשל באיסור סחיטה. 16

יז.
צחצוח נעליים - אין לצחצח או להבריק נעליים אפילו בלי
משחה, אבל מותר לנגב את האבק במטלית יבשה. 17

יח.
בישום בגדים  ואריגים -  אסור בשבת לבשם בגדים או
אריגים בין על ידי בושם נוזלי או תרסיסי  ריח . 18

1. כלכלת שבת ערך המלבן וכן במנחת חינוך מוסך השבת ערך המלבן בשו"ע סימן שב ס"ט ובמשנ"ב ס"ק לט שש"כ פרק טו סעיף כד באורחות שבת פיג סעיף כ ובשולחן שלמה .סימן שב עמוד תסו

2. . כל ניקוי בגד על ידי מים אסור אפילו במים מועטים עיי"ש"

3. הגמרא בזבחים צד ע"ב בגד שרייתו זהו כיבוסו, וכן במשנה ברורה סימן שב ס"ק מה כתב שבגד שרייתו זהו כיבוסו והוי בכלל מלבן וחייב אע"פ שאינו עושה שום פעולה של .כיבוס וכשיש עליו לכלוך הוי כיבוס טפי

4. כתב בשו"ע או"ח סי' שב סעיף ז טיט שעל בגדו משפשפו מבפנים דלא מוכחא מלתא לאתחזויי כמלבן, אבל לא בחוץ דדמי למלבן ומגררו בצפורן. ומה שכתבנו שמותר להניח את הבגד מול השמש כיון שאין בכך ליבון או כיבוס במים או בשאר חומרים אלא רק .הנחה מול השמש שבזה לא נאסר אפילו שכתם דוהה

5. . כך כתב בהליכות עולם פרשת ויחי אות ט

6. כתב בשו"ע או"ח סי' שב סעיף א המנער טלית חדשה, שחורה, מן הטל שעליה, חייב שהניעור יפה לה כמו כיבוס. והוא שמקפיד עליה שלא ללבשו בלא ניעור. וכתב שם הרמ"א י"א דאסור לנער בגד מן האבק שעליו, אם מקפיד עליו, וטוב לחוש לדבריו. ע"ע . בשו"ת תפילה למשה חלק א סי"ג אות ט שש"כ פרק טו סל"ז

7. באוה"ל סימן שב ד"ה דהוי טוחן, ובהליכות עולם פרשת ויחי אות ט. אבל אסור לגרר את . התבשיל עד שלא ישאר שום רושם בבגד ע"ע באורחות שבת פרק יג סעיף כג

8. שכל ניקוי בגד נחשב לכיבוס ואסור בשבת אפילו על ידי מטלית לחה מאוד שיש בה רק . מעט מים מכיון שמסירה את הכתם הוי כיבוס שאסור בשבת

9. שדין זה דומה לנקוי בגד מנוצות או עפר כמובא בשו"ע סימן שב ס"א וכן ראיתי שכתב בשו"ת אז נדברו ח"י ס"ס ד ומש"כ שלא על ידי כלי ידני משום שנראה כעין זילותא .דשבת

10. שו"ע או"ח סימן שב סעיף י הרוחץ ידיו, טוב לנגבם בכח זו בזו ולהסיר מהם המים כפי יכלתו קודם שיקנחם במפה. וכתב שם המגן אברהם שמדינא שרי לנגב ללא ניעור הידים כיון שאין במגבת ליכלוך ואינו מתכון לנקות את המגבת במעט טיפות מים שבידיו וכן .במשנ"ב שם

11. כשאדם רוחץ באמבטיה יש ודאות שהוא ישטוף את הבגדים במים ואפילו ירטיבם מעט . וכל שריית בגד במים אסורה משום ליבון

12. שו"ע או"ח סימן שא בגדים השרוים במים, אסור לנגבם סמוך לאש. וכתב הרמ"א שם ואסור לטלטלם שמא יבא לידי סחיטה, והוא שמקפיד על מימיו וע"ע במנוחת אהבה פרק . יב הלכה יא וכן בילקו"י שבת ב עמוד סד שש"כ פרק טו הערה נג

13. שו"ע או"ח סימן שא סעיף מה מי שנשרו כליו במים, הולך בהם ואינו חושש שמא יבא לידי סחיטה וכתב שם במשנה ברורה ס"ק קסב שלא אסרו על האדם הבגדים שלובש אותן ואפילו אם נשרו כליו לבד הוא לובשן מתחלה ומהלך בהם ומסתבר דהיינו דוקא אם אין לו בגדים אחרים ולכן בבית כשיש אפשרות אחרת יש להחליף ולא לעבור על .סחיטה של הבגד

14. כ"כ במשנה ברורה סימן שא ס"ק קעב היינו שאין רוצה שיהיה בהם מים אבל המטלניות . ששרוים תמיד במים אין לחוש ומותר בטלטול עכ"ל

15. אפשר לדמות ניילון לעור כיון שאינו בולע מהמים הנשפכים עליו וכתב בשו"ע או"ח סימן .שב סעיף ט מותר ליתן מים ע"ג מנעל לשכשכו אבל אסור לשפשפו על מנת לנקותו

16. כיון שספוגים במים ובכל לחיצה דקה יוצאים מים והמציאות מוכיחה שאין אפשרות להשתמש במגבונים בנחת ללא סחיטה ולכן אין להשתמש בהם וכבר כתבו אחרוני זמננו שקשה להתיר במגבונים הללו כי הם עשויים מבד ואמנם יש שכתבו שאפשר להשתמש בהם ללא שיסחט אבל המציאות מוכיחה שאין אפשרות כזו כלל ולכן עדיף לייבשן לפני . שבת או לרחוץ את התינוק במים

17. כיון שיש איסור הברקת הנעליים בשבת וכן ראיתי שכתב בשו"ת תורת חיים (גרי"ח זוננפלד) סימן לח וכן בשו"ת ציץ אליעזר חלק יח סימן כא כתב שמותר לנקות את . הנעלים מהאבק באופן קל ושטחי. ע"ע בשו"ת יבי"א ח"ד או"ח סימן כח

18. במסכת ביצה (דף כ"ג ע"א), מבואר איסור מוליד ריח בבגדיו. וכן פסק הרמ"א בהג"ה .או"ח סימן תקי"א סעיף ד', וכן במשנ"ב שם ע"ע בשו"ת יחווה דעת חלק א סימן לא