כשיש  צורך  לכסות  מאכלים  שנמצאים  על  הגז  או  על
הפלאטה, יש להקפיד על: אופן הכיסוי, במה מכסים, ומתי מכסים, לכן לפני שמכסים את התבשילים יש לבדוק היטב
.אם הכל נעשה כהלכה כפי שיבואר להלן

א. פירוש הטמנה - עטיפת כל המאכל, או את כל הכלי שיש
בו מאכל, בכל דבר שנועד לחמם או לשמור על חומו של
.1'התבשיל כגון : מגבת, או נייר מגבת, ניילון, שמיכה, וכד

ב.
אופן הטמנה האסורה - הטמנה של כל הסיר כולו נחשבת
להטמנה האסורה לשיטת כל הפוסקים אבל  יש מקילים
.2לכסות רק חלק מהסיר ללא שיורד הכיסוי על כל הדפנות

ג.
הגדרה של מוסיף הבל - הטמנה בבגד שהוא פולט חום
ומחמם את הכלי עם התבשיל כגון שמיכה חשמלית, וזוהי
.3הטמנה האסורה אפילו כבר מיום שישי

ד. רק לפני כניסת שבת -  מותר להטמין בדבר ששומר על
החום ואינו מוסיף חום כגון שמיכות וסדינים. וכל זה לפני
כניסת שבת  אבל בשבת אסור להטמין אפילו בדבר שאינו
.4מוסיף חום

ה.
כיסוי שאינו יורד על הדפנות -  כשצריך לשמור על חום
התבשילים אפשר לכסות באופן כזה שהכיסוי אינו יורד
.5לדפנות הכלים אלא רק על החלק העליון של הכלים

ו.
סיר בתוך סיר - מותר לכסות סיר קטן בסיר גדול כלומר
להכניס סיר קטן לתוך סיר גדול כדי שהסיר הגדול ישמור את החום של הסיר הקטן וכן יש להקפיד שהסירים לא יהיו צמודים ממש זה לזה אלא יהיה מרווח אויר ביניהם (אפילו
.6מעט ביותר) שלא יחשב כהטמנה

ז.
פח חימום תבשילים - כיסוי פח כגון תנור העשוי נירוסטה
המונח  על  הגז  מותר  לכסותו  כולו  בשמיכות  וכן  מותר
להכניס לתוך התא חימום המונח על הפלאטה ואין בזה
.7איסור הטמנה אפילו בשבת

ח. f
כיסוי שאינו נוגע בכלים - כל כיסוי מגבת או שמיכה שאינו נוגע בכלי ממש אינו נחשב להטמנה וכל מה שאינו נחשב
.8להטמנה מותר להניחו אפילו בשבת

ט.
סיר חם -  יש הטמנה בסיר חם המונח על השולחן, ולכן
.9אסור לעטפו במגבת כדי לשמור את החום

י. הוספת כיסויים או החלפת כיסוי - כשהתבשילים מבושלים מותר
להוסיף כיסויים על התנור וכן מותר להחלף את כיסויי הפלאטה בכיסויים אחרים אפילו בשבת.

יא.
נפל הכיסוי -  אם בשבת נפל הכיסוי מעל הסירים מותר
.11להחזירו אפילו על הסירים ממש

יב.
כשהוציאו את התבשיל והניחו בסיר אחר -
איסור הטמנה הוא דווקא בכלי שהתבשל בו, אבל בכלי שני מותר לעטפו
כלומר אם העבירו את התבשיל לכלי אחר שאינו חם, מותר לעטפו.

יג.
עטיפת מאכל קר - כל תבשיל קר מותר לעטפו ואין בו
.13משום הטמנה

יד.
הכנסת ביצים  לחמין -  אין  הטמנה באוכל, ולכן  מותר
להכניס אוכל לתוך אוכל, כגון ביצים קשות לתוך סיר שעל הפלאטה או לתוך כוס מים חמים על מנת שיתחממו וכן
.14מותר להכניס בשר מבושל קר לתוך מרק חם

טו.
עטיפת סיר  בבגד  כדי  שלא  יתקרר  -  אין  לעטוף  סיר
במגבת מכל הצדדים על מנת להביאו לשולחן ולשמור על
חומו שזוהי ההטמנה האסורה בשבת, אבל מותר לעטפו
.15במגבת על מנת שיהיה נוח להחזיק בו

טז.
פירות וירקות - ושאר מאכלים קרים אסור לעטפם בשבת
במגבת ולהניחם במקום חם כדי שיתחממו, אבל אם מניחים
.16במקום שאינו מחמם מותר

יז. נייר כסף בשבת - תבשיל שאינו נמצא בכלי ורוצים לחממו
בשבת כגון תפוח אדמה אפוי ומוכן לאכילה מותר לעטפו בנייר כסף (שחתוך כבר מלפני שבת) כדי לשמור על נקיונו או על  נקיון  הפלאטה  אבל  אם  עוטפים  את  התבשיל  כדי
.17שישמור על החום יש בכך איסור הטמנה

יח.
כיסוי מכסה עליון בשבת - ביום שישי מותר להניח על
הפלאטה תבנית חד פעמית שיש עליה כיסוי של נייר כסף
ויש מקילים אפילו בשבת לכסות סיר שעל הפלאטה בכיסוי
.18 עליון נוסף על מנת שיתחמם היטב במשך הלילה

יט. נייר כסף מתחת התבשיל - מותר להניח בתוך הסיר נייר כסף
או שאר ניירות המיוחדים מתחת לתבשיל כדי שלא ידבק לסיר ולשמור על נקיונו.

כ.
ניילון או נייר פרגמנט - כשמניחים על המאכל ניילון או
נייר אפיה  על מנת שלא יפלו נוזלים על התבשיל או למנוע
.20הדבקות אין כאן משום הטמנה

כא.
שקית ניילון - כשמכניסים מאכל או לחם לתוך שקית ניילון
אם הכוונה  שהשקית תחמם את הלחם אז יש איסור הטמנה
אבל אם מתכוונים שהשקית תשמור על נקיון הלחם והפלאטה
אז מותר. מכל מקום אם השקית אינה נוגעת בלחם כגון שקית מנופחת, אזין
אין כאן חשש הטמנה כלל.

כב.
מגש רחב על הסיר - אם הניחו על הסיר מגש רחב מותר
לכסות את המגש הרחב במגבת באופן כזה שהמגבת אינה
.22נוגעת בסיר אין בזה הטמנה

כג.
סיר בישול איטי - סיר חשמלי שנועד לבשל במשך השבת
.23בבישול איטי אין להשתמש בו לצורך השבת

כד.
תבשיל שהצטמק - על מנת שהתבשיל לא יתייבש או ישרף
אפשר לפני כניסת שבת להטמין בתוך התבשיל שקית עם יתערבבו
מים ובשבת לנקב את השקית כדי שהמים יתערבבו
.24בתבשיל כדי שלא ישרף או יצטמק

כה.
בקבוק תינוק - מותר לעטוף בקבוק של תינוק, בתוך מגבת
ולהניחו 'על מנת לשמור חומו, אך אין לעטפו במגבת וכד
.25שיתחמם על פלאטה חשמלית וכדומה

כו.
חימום חלה על הפלאטה - אין לכסות חלה במגבת או
שתתחמם היטב שיש בזה איסור הטמנה בניילון על מנת
.26אבל אם חוששים מזבובים וכד' אפשר לכסות

כז.
שינוי מקום  -  מותר להזיז ממקום חם מאוד לפחות חם
כשנמצאים על  פלאטה  אחת וכן להיפך בתנאי שהאוכל
מבושל לחלוטין ואם הזיזו בשבת כאשר היה חצי מבושל
.27בדיעבד אפשר להינות מהתבשיל

כח.
העברה לפלאטה אחרת - כשהמאכלים מבושלים והתבשילים הלחים
עדיין חמים מותר להעביר לפלטה אחרת (כגון בהפסקת חשמל).

כט. שעון  שבת  בפלטה  -  מותר  להניח  תבשיל  מבושל  על
הפלאטה כשתדלק בשבת ואפשר להניח מרק מבושל קר על
.29פלאטה כבויה על מנת שתדלק בשבת ויתחמם המרק

שש"כ שם סעיף כ"ז. ומש"כ לעניין מרק קר על פלאטה שתדלק בשבת כן כתב בשו"ת
יביע אומר חלק י סימן כח.

ל.
כבתה האש -  מותר לסגור את הברז של הגז כשכבתה
.30האש ועדיף לסגור בשינוי.

לא.
בשר וחלב - אם נשפכו על הפלאטה טיפות מרק או רוטב
בשרי אז הפלאטה בשרית ולכן כשמחממים חלה או פיתה וכד' על הפלאטה ללא צלחת או נייר כסף הם נהפכים להיות בשריים אבל אם הניחו צלחת או נייר יבש מתחת הפיתה אז
.31היא עדיין פרווה

שינה בשבת תענוג
אבך תרחף להזהר לא לבזבז זמן יקר בשינה.
 בשבת הזמן יקר מאוד
לקבוע שעה עם הילדים
ללמוד דברים שאנו לא לומדים
להכיר את נפשם של הילדים
מה שבשבוע כמעט ולא עושים...

1. עיין בחיי אדם כלל ב וערוך השולחן או"ח סימן רנז סעיף י. וכ"כ הפוסקים שלא נקרא . הטמנה אלא כשנוגע בדבר שמטמין בו בגוף הקדירה מלמעלה ולמטה ובכל צדדיו

2. בסימן רנג פסק השו"ע שאפילו מקצת הטמנה נחשבת להטמנה שאסורה והרמ"א כתב שהמנהג שכל זמן שהוא מגולה לא נקרא הטמנה ומחלוקתם גם בדבר שאינו מוסיף הבל כמבואר בסעיף ב בשו"ע ובמשנ"ב שם ס"ק סט ולאו דווקא אם מגולה למעלה אלא ה"ה אם מגולה בשאר צדדים ולשיטת הפוסקים כמשנ"ב אפשר להקל אבל החזון איש החמיר כדעת השו"ע ולכן לכתחילה עדיף שלא לכסות את הסיר אפילו במקצת והמקילים לכסות . במקצת יש להם על מי לסמוך עיין בשו"ת אז נדברו ח"א עמ' פד אורחות שבת עמ' קז

3. שו"ע או"ח סימן רנז אין טומנין בדבר המוסיף הבל אפילו מבע"י, במשנ"ב שם גזירה .שמא יטמין באפר שיש בו גחלים ויחתה בשבת

4. שולחן ערוך אורח חיים סימן רנז סעיף א כתב שאין טומנין בשבת, אפילו בדבר שאין מוסיף הבל אבל לפני שבת טומנים בדבר שאינו מוסיף הבל. ועיין במשנ"ב ס"ק א' לאחר שנתבשל התבשיל ורוצה להטמינו בדבר שישמור חומו כגון בכרים וכסתות וכדומה אסור לעשו"ת כן בשבת, ובחיי אדם חלק שני כלל ב כתב דלא נקרא הטמנה אלא כשנוגע הדבר . שמטמין בו בגוף הקדירה מלמעלה ולמטה ובכל צדדיו

5. המיקלים לכסות את הדפנות של הסיר יכולים להקל רק שמונח על פלאטה או על גז מכוסה, אבל לא שהסיר מונח על גז מגולה כיון שאם הכסוי יורד על הדפנות יש כאן חשש של הטמנה בדבר המוסיף הבל כמו שכתב בשו"ע בסימן רנז סעיף ח שהחום עולה מהפלאטה לכיסוי והוא מוסיף חום בסירים, מכל מקום כבר כתבו הפוסקים שאפשר להקל בזה רק בפלאטה חשמלית וביום שישי אבל ביום שבת אין לעשו"ת כן ע"ע בשו"ת . יבי"א חלק ט סימן קח אות קיט, אור לציון חלק ב עמוד קסא

6. ואפילו למי שחושש ששייך בכלים הטמנה מכל מקום כשיש רווח ניכר בין סיר לסיר אז .אין כאן הטמנה ולכן אין בכך איסור

7. , בשו"ע אורח חיים סימן רנז ס"ח ואם נתן על הקדירה כלי רחב שאינו נוגע בצדי הקדירה ונתן בגדים על אותו כלי רחב, מותר דכיון שאין הבגדים נתונים אלא על אותו כלי רחב שאינו נוגע בצדי קדירה, אין כאן הטמנה, כיון שכל איסור הטמנה הוא בכלי שנמצא על הפלאטה עם התבשיל אבל כשיש כלי רחב מעליו כגון הפח חימום ואת הכלי מכסים אין . בכך איסור הטמנה

8. איסור הטמנה הוא רק בבגד שעוטף את הכלי שיש בו תבשיל אבל המונח מעל הכלי אין בו איסור הטמנה. כנ"ל

9. וכל זה שהוא כלי ראשון שאסורה בו ההטמנה, שכל עטיפה העשויה לשמור חום הכלי . אסרו אפילו שאינו נמצא על הפלאטה וא על כל מקור חום אחר

10. שו"ע אורח חיים סימן רנז סעיף ד אע"פ שאין טומנין בשבת אפילו בדבר שאין מוסיף הבל, אם טמן בו מבע"י ונתגלה משחשיכה, מותר לחזור ולכסותו, וכן אם רצה להוסיף עליו בשבת, מוסיף וכן אם רוצה ליטלו כולו ולתת אחר במקומו, בין שהראשון חם יותר מהשני בין שהשני חם יותר מהראשון, אפילו לא היה מכוסה אלא בסדין יכול ליטלו , לכסותו בגלופקרין, והוא שנתבשלה הקדירה כל צרכה, אבל אם אינה מבושלת כל צרכה אסור אפילו להוסיף על הכיסוי, מפני שתוספת זה גורם לה להתבשל. ע"ע בשו"ת יבי"א חלק ו סימן ל"ג, מנוח"א פרק ג סעיף כ וכמובן שכל זה הוא לשיטת המקילים לכסות את .הפלאטה וכבר כתבנו שיש מחמירים בכך

11. כ"כ בשו"ע שם סעיף ד. כיון שהתחילו את ההטמנה ביום שישי בהיתר לכן אפילו שנפל . מותר להחזירו וכן באחרונים

12. הטמנה בכלי שני מותרת כמובא בשו"ע אורח חיים סימן רנז סעיף ה אם פינה התבשיל .בשבת מקדירה שנתבשל בה לקדירה אחרת, מותר להטמינו בדבר שאינו מוסיף הבל

13. שו"ע אורח חיים סימן רנז סעיף ו מותר להטמין בשבת דבר צונן בדבר שאינו מוסיף הבל כדי שלא יצטנן ביותר או כדי שתפיג צינתו, אבל בדבר המוסיף הבל, ואפילו להטמין צונן .גמור ואפילו מבע"י, נמי אסור ,

14. כיון שאין הטמנה באוכלין כמובא בשו"ע או"ח סימן שיח סעיף ד דבר שנתבשל כבר והוא יבש, מותר לשרותו בחמין בשבת. וכתב שם במשנ"ב ס"ק לג אפילו בכלי ראשון רותח כדי שיהיה נימוח שם ויהיה דבר לח דאין בישול אחר בישול אבל לא יתנו לכלי ראשון שעומד על גבי האש, וכבר כתבנו לעיל שדינה של הפלאטה קל יותר ולכן יהיה מותר להכניס ביצים קשו"ת מבושלות לתוך מים רותחים על מנת שיתחממו או לתוך תבשיל על מנת שיקבלו גוון חום במשך הלילה ע"ע בתורת השבת עמ' כח מנוחת אהבה .עמוד עח כתב שזהו דרך בישול ולא דרך הטמנה

15. שהכיסוי שנועד להציל מפני חום הכלי אין בזה הטמנה אבל אם מתכווין לשמור על חום .התבשיל שבכלי הרי יש כאן הטמנה שאסורה .

16. שו"ע רנ"ז סעיף ד' ובמשנ"ב שם, כל שכוונתו לחמם המאכל אסור ע"י הטמנה

17. באופן שעוטף את המאכל בכוונה שלא ילכלך את המיחם שהוא מניחו ע"ג. דהרי כיון שאין לו כוונה בהטמנה זו כדי להחם את התבשיל, אלא כדי שלא יזוב השמנונית שבו ע"ג המיחם וילכלך אותו שרי, דכל כה"ג זיל בתר טעמא הוא. ולכן לפ"ז יש לומר דאם עוטף ומכסה את התבשיל בנייר כסף משום נקיון, בין של המאכל בין של המיחם שהוא מניחו ' ע"ג, שפיר דמי. וכן מפורש בדברי הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ד (סי עד, בענין הטמנה, אות ג), אשר כתב שם, בענין לכרוך בשבת דבר גוש מבושל שהוא צונן , בנייר אלומניום ולחממו ע"ג המיחם. וכתב שם, דכל שהוא מוסיף הבל אסור בסי' רנז ס"ו. ובהפסק קדירה נמי הוא מוסיף הבל ואסור בהטמנה. ולכורכם בנייר אלומניום נמי הוא הטמנה. ע"ש. וכן מבואר בשו"ת אז נדברו (ח"ו, סי' עח), ובשו"ת שבט הלוי להגר"ש ווזנאר (ח"ג, סי' מז) שאם עוטף מאכל בנייר כסף ומניחו ע"ג המיחם אית ביה משום הטמנה. ע"ש. וראה גם בשו"ת מנחת יצחק ח"ח, סי' יז. מש"כ בזה בענין הטמנה בנייר כסף, ע"ש. ראה כל זאת ועוד בשו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך א או"ח סימן י ד"ה י ברם .וכ"כ באורחות שבת פרק שני סעיף עו

18. שו"ע אורח חיים סימן רנז סעיף ב אפילו תבשיל שנתבשל כ"צ, אסור להטמין בשבת , אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל. ומ"מ לשום כלים על התבשיל כדי לשמרו מן העכברים או כדי שלא יתטנף בעפרורית, שרי שאין זה כמטמין להחם אלא כשומר ונותן כיסוי על הקדירה אבל לכתחילה אין להניח עליה כיסוי נוסף של מגבת וכד'. עיין שארית יוסף חלק . ג עמוד שעז

19. כיון שאין כאן כוונה לחמם את המאכל אלא למנוע ממנו להתלכלך לכן אפשר להשתמש .בנייר כסף כדין מציל העפרוריות שהותר כנזכ"ל

20. כיון שהניילון נועד להפריד ולגרום שלא יכנסו נוזלים בתבשיל ולא לחמם לכן אין כאן . משום הטמנה שאסורה כמובא לעיל בשו"ע שם סעיף ב

21. פשוט שאסור לכסות את החלה שהוא מניחה ע"ג המיחם, בין לכסותה כולה בין לכסות .'מקצתה שיש בה איסור של הטמנה. ע"ע בשו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך א או"ח סי י

22. כ"כ בשו"ע אורח חיים סימן רנז סעיף ח

23. סיר פלא לבישול איטי מורכב מסיר בתוך סיר והחיצוני נתחמם על ידי חשמל ומחמם את הסיר הפנימי והרי יש כאן דין של הטמנה בדבר המוסיף הבל שאסורה אפילו במקצת ובנוסף יש בזה הרבה חששו"ת הן מטעם הטמנה בדבר שמוסיף הבל וכן יש בו טרמוסטט שמכבה ומדליק ויש לו כפתורים לוויסות החום לכן יש להחמיר ולא להשתמש בו בשבת כ"כ באורחות שבת עמ' קיב בשם הרב אלישיב והרב וואזנר עיין שם באורך, ובשולחן . שלמה סימן רנז סעיף יג כתב לאסור

24.  כיון שיש איסור להוסיף מים לתוך התבשיל משום בישול לכן אפשר להכניס מים בשקית ואין כאן הטמנה משום שאין הכוונה להטמין את המים אלא השקית שומרת על המים שלא יתאדו והרי הוא כמציל מעפרורית שמותר בשבת וכל שכן שעושה כן לפני שבת . ויזהר שלא יכשל באיסור בורר כשמוציא השקית מתוך התבשיל בשבת

25. שו"ע רנ"ז ס"ה משנ"ב ס"ק כ"ח ודווקא בדבר שאינו מוסיף חום ס"ק כ"ט באה"ל ד"ה אפילו להטמין. שאין הטמנה בכלי שני ובפרט בדבר שאינו מוסיף הבל במגבת שנועדה לשמור חום של הדייסה, וכ"ש כאן ששפך מכלי ראשון שעל האש לתוך כלי שני ומותר .להטמינו שאינו מוסיף חום משנ"ב ס"ק כ"ט שו"ע רנ"ז ס"א באה"ל ד"ה אפילו להטמין

26. . כמבואר לעיל שכל שנעשה על מנת להציל מהטינוף מותר

27. כיון שהוא חם בחום של יד סולדת בו והוא מבושל במצב של רתיחה לכן אפשר להזיזו ממקום למקום וכן בשש"כ פרק ג סעיף כ"ב ובשו"ת אור לציון חלק א עמוד רלא.ומש"כ שאפשר להנות מהתבשיל כיון שיש אומרים שזהו מאכל בן דורסאי ואין בכך בישול אחר בישול ואפשר לסמוך עליהם בדיעבד

28. כיון שמותר להניח על הפלאטה בשבת מאכלים מבושלים לחימום והוא הדין למקרה של הפסקת חשמל שאפשר להעביר מפלאטה לפלאטה במקום שאין חשש של בישול וע"ע .בשש"כ פרק א סעיף כג

29. שש"כ שם סעיף כ"ז. ומש"כ לעניין מרק קר על פלאטה שתדלק בשבת כן כתב בשו"ת . יביע אומר חלק י סימן כח

30. כיון שיש כאן סכנה של חיים לכן אפשר לכבות בפרט שדינו ככלי שמלאכתו לאיסור .שמותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו ע"ע שם סעיף כח

31. כיון שהטיפות נכנסו בתוך הפלאטה והפכו את הפלאטה לבשרית לכן כל מאכל שיונח עליה נהפך לבשרי ואם הפלאטה נקיה ביותר אז דין המאכל עדיין פרווה כדין נ"ט בר .נ"ט