א) גם בבעלי חיים יש איסור מלאכה בשבת ולכן אין להשתמש
או לסמן לבעלי חיים שיעשו מלאכות לצורך האדם כגון
.1לנשיאת משא או בכלבים מאולפים ושאר בעלי חיים

ב)  לשרוק לבע"ח  - מותר לשרוק או לסמן או להנהיג בעל
חיים שאינו נושא משא כדי שיבואו אחריו לפי סימנים שלו
.2ולכן אין איסור לשרוק לכלב כדי שיבוא אליו

ג) כלב מאולף -  בשבת יש איסור לומר לכלב מאולף או
לשאר בעלי חיים לעשות מלאכות האסורות בשבת כגון
.3להדליק חשמל או להוציא מרשות לרשות

ד) רכיבה על סוסים - אסור לרכב על סוסים או על סוסי פוני
וכן לא רוכבים על חמורים בשבת בין שהסוסים שייכים לגוי
.4או שהלכו לאיבוד

ה) הרוכב על הסוס - אדם שעלה על הסוס לרכיבה ואפילו על
.5סוס פוני שנועד למשחק צריך לרדת מיד

ו) בעל חיים שאינו שלו -  גם בבעלי חיים שאינם שלו שייך
איסור עשיית מלאכה ולכן אין להשתמש בבעלי חיים אפילו
.6של אחרים

ז) כיסוי כלוב של תוכי -  כשיש צורך לכסות את הכלוב
.7בשמיכה מותר לכסות את הכלוב אפילו בשבת

ח) כלב הנחייה - מותר לאדם "סגי נהור" להיעזר בכלב הנחיה
.8במקומות שיש עירוב

ט) האכלת בעלי חיים  -  מותר לטרוח ולהאכיל רק בעלי חיים
הנמצאים  ברשותו של האדם ושייכים לו, כגון דגים
באקווריום, חתול, אפרוחים, אבל שאר בעלי חיים שאינם
שייכים לו אין לטרוח אפילו טרחא מועטת על מנת להאכילם
.9בשבת

י) השלכת שאריות מזון  - מותר להשליך  שאריות מזון למקום
הקבוע לכך בחצר על מנת שבעלי חיים יאכלו אפילו שאינם
.10השייכים לו

יא) כלבים - מותר ליתן לכלבים בשר חי שאינו קפוא או שיכול
להפשיר  במשך  השבת  ואינו  נחשב  למוקצה  וכן  מותר
.11להאכיל את הכלב אפילו שאינו שייך לו

יב) פירורי לחם - אסור לפורר פירורי לחם לציפורים על מנת
 שיאכלו אבל מותר לנער את המפה במקום שיבואו לאכול
.12שם הציפורים

יג) צער בעלי חיים - כשיש חשש סכנה לבעלי חיים כגון
שנמצאים בכלוב בשמש, ויש חשש שינזקו מותר להרימם
.13ולטלטלם למקום מוגן על מנת להצילם

יד) דג  חי  -  כשדג קפץ  מהאקווריום אין לטלטלו ולהחזירו
בידיים אבל מותר להרימו בשינוי כגון על ידי יעה ולהחזירו
.14למים משום צער בעלי חיים

טו) דג מת באקווריום - כשיש דג מת שעלול להרעיל את כל
הדגים היקרים שיש באקווריום, מותר להוציאו על ידי כלי
.15אבל לא להחזיקו ביד

טז) אקווריום דגים -  אסור להרים אקווריום של דגים וכן אין
.16להחליף להם מים בשבת אלא אם כן יש חשש שימותו

יז) אפרוחים -  כל בעלי חיים הם מוקצה בשבת ולכן אסור
.17לשחק באפרוחים או חתולים אפילו שנועדו לשם משחק

יח) תרנגולת שנטרפת על ידי חתול - מותר להרים ולהציל
.18תרנגולת או אפרוח שחתול מנסה לטורפם

יט) כלב -  יש המקילים לטייל עם כלב שקשורה לו רצועה
במקום שיש עירוב משום צער בעלי חיים וצריך להזהר ולא
.19להרימו בשבת משום איסור טלטול מוקצה

כ) שילוח הקן - אין לשלח את היונה בשבת ואין לטלטל את
.20הביצים משום מוקצה אפילו שמקצה אותם מלפני שבת

1. חיי אדם חלק כלל נח סעיף א כתוב לא תעשה כל מלאכה אתה וגו' ובהמתך, וקבלו חז"ל דרוצה לומר מלאכה שנעשה בשותפות על ידי אדם ובהמה, דהיינו שמחמר אחר הבהמה ומנהיגה על ידי קול וכיוצא בו. ואין חילוק בין אם היא בהמת ישראל או אפילו בהמת נכרי, אף על פי שאינו מצווה על שביתתה, מכל מקום לאו דמחמר שייך גם בה. וכתב הביאור הלכה סימן רמו ד"ה שביתת בהמתו שאיסור זה קיים גם בחיות ועופות שלו . ואפילו על מינים שבים ולכן אסור להנהיג כל בעלי חיים שעושים מלאכה לצורך האדם

2.  כתב במשנה ברורה סימן רסו ס"ק ז מנהיג חמור טעונה נחשב למחמר ואיסורו הוא מן התורה מדכתיב לא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך וקבלו חז"ל דר"ל מלאכה שנעשית בשותפות ע"י אדם ובהמה דהיינו שהיא טעונה איזה דבר והוא מחמר אחריה ומנהיגה ע"י קולו וכיוצא בו. אבל כשאין משא אין בזה איסור ובפרט שהבעל חיים אינו שלו עיין . בשו"ת שמע שלמה חלק ד סימן ג

3. כל עשיית מלאכה בבהמתו שייך בזה איסור מחמר אפילו כשמאלפו לכן אין לאלף בעלי חיים בשבת. אורל"צ ח"ב עמ' שיד, רבבות אפרים ח"א סימן רלא כתב שם שאם הכלב . עושה מעצמו אפשר להינות מזה וכן צידד להתיר בשו"ת באר משה חלק ו סימן נה ובשו"ת אורל"צ חלק א סימן כג כתב לאסור אמירה לבעלי חיים לעשו"ת מלאכה .בשבילו

4. כ"כ שו"ע או"ח סימן שה סעיף יח אין רוכבין ע"ג בהמה ולא נתלים עליה, ואפי' בצדה אסור להשתמש גזירה שמא יחתוך זמורה מן המחובר כדי להנהיגה דחייב ע"ז משום .תולש דהוא תולדה דקוצר ע"ע במשנה ברורה שם .

5. וכתב שם השו"ע אם עלה עליה, אפי' במזיד, ירד משום צער בע"ח

6. מחמר בבהמה של אחרים כתב המג"א (סימן רסו ס"ק ה) בשם הר"ן והריב"ש דעובר משום מחמר. ובנשמת אדם (כלל נח) לאחר שהביא דעת הראשונים דלאו זה נוהג בכ"ע כתב: ולא ראיתי מי שחולק על זה, וכנראה שהיה בהעלם עין ממנו דברי הגהות אשר"י סופ"ק דע"ז (סימן כג) בשם רבינו אפרים שכתב: אם שכר בהמה (מגוי) וחמר אחריה בשבת חייב חטאת דשכירות קניה. הרי מבואר מדבריו דלאו דמחמר אינו נוהג אלא דוקא כשהבהמה שלו אבל בהמה של אחרים אינו עובר. כ"כ בשו"ת הר צבי אורח חיים א סימן . קמז ד"ה הנה לענין

7. אין בזה משום איסור אוהל כיון שהסורגים בכלוב דינם כלבוד ונחשבים לאוהל בפני .עצמו ואין אוהל על גבי אוהל אסור בשבת עיין מש"כ בהלכות אוהל .

8, שו"ת שמע שלמה חלק ד סימן ג

9. שו"ע או"ח סימן שכד סעיף יא אין נותנין מים ולא מזונות לפני דבורים, ולא לפני יוני שובך ויוני עליה, ולא לפני חזיר, אבל נותנין לפני אווזין ותרנגולים ויוני בייתות וכן לפני .כלב שמזונותיו עליך. ואיסור האכלתם כתבו הפוסקים משום טרחא יתירה בשבת

10.  ואין בזה משום האכלה בעלי חיים שאסור בשבת מכיון שהם באין מעצמם ואין כאן טרחא מיוחדת אלא שבמקום לזרוק לאשפה שופכים שם את השאריות וכן ראיתי שכתב .בשמירת שבת כהלכתה חלק א עמוד שמא הערה סט

11. כיון שראוי למאכל כלבים וכל דבר שראוי למאכל אינו נחשב למוקצה ומש"כ שמותר להאכיל את הכלב כפי שכתב בשו"ע או"ח סימן שכד סע' יא נותנים מזונות לפני כלב שמזונותיו עליך. וכתב שם במשנה ברורה ס"ק לא ואפילו כלב שאינו מגדלו בביתו מותר דמצוה קצת ג"כ ליתן לו מזונות כמו שאחז"ל שחס הקב"ה עליו לפי שמזונותיו מועטין ומשהה אכילתו במעיו שלא יתעכל ג' ימים. ולפני כלב רע אסור כמו לפני חזיר דאסור .משום דאסור לגדל חזירים וכלב רע .

12, כ"כ בשמירת שבת כהלכתה חלק א עמוד שמא הערה סט

13. כ"כ בשו"ת יביע אומר חלק ה אורח חיים סימן כו אות ג שאם החמה זורחת עליהם, ויש בזה צער בעלי חיים, ולפעמים קיים חשש ג"כ שימותו, יש לסמוך על סברת המהר"ח .או"ז בשעה"ד כזאת ולהתיר לטלטלם לצל

14. ואפילו שנמצא באקווריום קטן חייב משום נטילת נשמה, כשמוציאו אפילו לרגעים אחדים. אבל כשנפל כמבואר לעיל יש כאן צער בעלי חיים מותר להחזירו על מנת שלא ימות אבל לכתחילה יש לעשו"ת זאת על ידי טלטול מן הצד וע"ע בשש"כ פרק כז סעיף . כח

15. דג מת דינו כמוקצה מחמת גופו וכשיש צורך להוציאו משום הפסד מרובה או שיש ריח רע מותר להוציאו בשינוי. ועיין בשמירת שבת כהלכתה פרק כ"ז סעיף כ"ט וכ"כ בשו"ת שבט הלוי חלק א' סימן ס"ב שדווקא שיש הפסד ממון מותר להוציאו מהמים שלא יזיק .לשאר הדגים ,

16. שאסור לטלטל את הדגים כשאר בעלי חיים ובדגים יש לחוש יותר פן יוציאום מן המים ויתחייבו משום נטילת נשמה, אבל מקום שיש צער בעלי חיים אפשר להקל ולהרימם כגון מהחמה לצל או שנשפך לתוך המים חומר מסוכן שיכול לגרום להם למות. ע"ע בשו"ת יביע אומר חלק ה אורח חיים סימן כו וכן בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן טז .כתב שאסור לטלטל דגים הנעשו לנוי

17. שו"ע או"ח סימן שח סעיף לט אסור לטלטל בהמה, חיה ועוף וכתב בשו"ת יביע אומר חלק ה אורח חיים סימן כו ד"ה א. ראיתי שאפילו עוף שראוי לשחק בו תינוק הבוכה אסור לטלטלו. וכתב בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן כב שכל בעלי חיים הו"ל מוקצה, אפי' באותן שהתינוקות משחקין בהן אלא א"כ הם מיוחדים לשעשועים ומדבריו אפשר להקל כאשר הם מיוחדים למשחק. וכתב בשו"ת בצל החכמה חלק ה סימן לג דלדעת המאירי והאגלי טל לא שייך האיסור של משתמש בבעלי חי בעופות ולזה נראה נוטה גם דעת המנחת פתים, על כן מי שמורה להתיר לטלטל בשבת את הציפורים . המנגנים שיחדם למשחק אין מזחיחין אותו

18. כיון שיש כאן צער בעלי חיים ובמקום צער לא גזרו על מוקצה ולכן אפשר לטלטלה כך הובא בחישוקי חמד על שבת. וכתב בשו"ת הר צבי אורח חיים א סימן רה שלדעת השלטי גבורים התירו לטלטל כל מוקצה משום צער בעלי חיים ובטלטול בעלמא, לדברי הכל יש . להתיר משום צעב"ח, לכן בנ"ד יש להתיר להציל את התרנגולת

19. שו"ע או"ח סימן שח סעיף מ כל בהמה חיה ועוף מדדים אותם בחצר, דהיינו שאוחז בצוארן ובצדדים ומוליכן, אם צריכין הבע"ח לכך, ובלבד שלא יגביהם בענין שיעקרו רגליהם מן הארץ, דמוקצין הם ואסור לטלטלן וכתב שם במשנה ברורה ס"ק קנ אבל לא בר"ה דגזרינן שמא יגביהם ויעבירם ד"א ויתחייב חטאת דגבי בהמה לא אמרינן חי נושא את עצמו. ולכן כשיש צער בעלי חיים התירו לקחת אותו רק ברצועה וכן במקום שיש . עירוב ע"ע בשו"ת שמע שלמה חלק ד סימן ג

20. שכתב בשו"ע או"ח סימן שח סעיף לט אסור לטלטל בהמה, חיה ועוף חת"ס או"ח סימן ק .כתב שחייב חטאת והובא בשו"ת הר צבי ט"ל הרים מלאכת צד סימן ד