כולנו יודעים שאסור לעבוד בערב שבת וכל העובד בערב שבת בשעות הסמוכות לשקיעה אינו רואה סימן ברכה ממלאכתו ובפרט שיש חשש של חילול שבת.
מסופר על רבי אריה לוין שבערבי שבתות נהג לסובב בין בעלי החנויות ולזרז אותם לסגור את החנויות לקראת שבת כדי שלא יעברו על חילול שבת הם והקונים.
באחת השבתות כשהגיע עת כניסת השבת ראה יהודי שהמשיך למכור וחנותו היתה עמוסה קונים הממתינים וניכר לכל שהמוכר לא מתכונן כלל לנעול את החנות לפני כניסת שבת.
רבי אריה ראה את היהודי עומד להכשל בחילול שבת. נכנס פנימה לחנות והניח את השטריימל על הדלפק וישב לנוח. ראה אותו בעל החנות המופתע ואמר לו: כבוד הרב, מדוע כבודו בא אלי בשעה כל כך מאוחרת לפני כניסת שבת?
אמר לו רבי אריה לוין בלב אוהב וכואב: מה אומר לך, אתה עומד בפני !נסיון גדול של כסף, אבל שבת זה שבת, לא ישווה לה כל הון שבעולם. אולי תרויח מאה או מאתיים, אבל תפסיד הון שלם.
בעל החנות חשב רגע הסתכל בעיניו של הרב המתין שניה ואמר: כבוד הרב צודק, יש לי יסורי מצפון שאני עושה זאת, ואני לא ימשיך לחלל שבת, ובפרט שאתה מצטער, ואני לא רוצה לצער אדם כמוך . .
ומיד פיזר את הקונים וסגר את החנות.
אמר רבי אריה ברוב ענוה אשריך יהודי יקר, אני לא יודע אם הייתי עומד בנסיון של הפרנסה כמוך. הזכות שלך גדולה מאוד ובוודאי שתיתן לך ברכה בפרנסתך כיאה לשומר את השבת. כך כל יהודי יכול להרויח את כל עולמו במעשה קטן של שמירת שבת.
