מסופר על אחד האדמו"רים שבליל שבת ישבו סביבו המון תלמידים וחסידים והתחילו לזמר בקול ניגון זמר של "כל מקדש שביעי" וכאשר הגיעו למילים כל שומר שבת כדת מחללו,
האדמו"ר נעצר וחזר כמה פעמים על המילה "מחללו", וחזר על אותם מילים שוב ושוב והראה לכיוון ממולו בקצה השני של השולחן. ממקום שהרבי לא יכל לראות שם עמד אחד מהנוכחים ובטעות היה כוסס ציפורניים. וששמע את הרבי ששוב חוזר על המילה מחללו התעשת והבין בעצמו שהוא מחלל את השבת בזה שהוא כוסס ציפורניים, ומיד הפסיק והוציא את ידו מהפה ואיך שידו יצאה מפיו המשיך הרבי בניגון הזמר בסדר
הרגיל.
