פרשת בחוקותי

פרשת בחוקותיי- מהו המתכון לחיים טובים ומאושרים?

פרשת בחוקותיי- מהו המתכון לחיים טובים ומאושרים?

מאת: אהובה קליין

הפרשה פותחת במילים: "אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" [ויקרא כ:,א]  בעקבות  קיום התנאים- תבואנה הברכות על עם ישראל ואחת מהן היא ריבוי העם:  "ופניתי אליכם והפרתי אתכם והרבתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם" [שם  כ"ו, ט]

השאלות הן:

 א]  מה רמוז במילים: "אם בחוקותיי תלכו"?

 ב ] "ופניתי אליכם"- מה  משמעות פנייה זו?

 ג]  מהי ברכת הפריון וקיום הברית?

תשובות

"אם בחוקותיי תלכו "

אברהם מנחם רפא  בעל "מנחה בלולה"  שם דגש על המילה :"אם"- בה רמזים  מעניינים על גלויות ישראל ומנהיגיהם בעבר ולעתיד :

 גלות מצרים- "אם "- בתקופה זו היו מנהיגי ישראל: משה ואהרון.

גלות  מדי ופרס: "אם"- רמז למנהיגים שהצילו את ישראל  מגזירותיו של המן  מזרע עמלק – הלוא הם - אסתר המלכה ומרדכי היהודי.

בגאולה לעתיד לבוא: "אם"- רמז לאליהו הנביא שעתיד  לשוב וגם משיח בן דוד.

בעל "חידושי הרים"-  מתייחס למילה: "תלכו"- מכאן שאדם חייב להיות תמיד בתנועה של הליכה- על מנת  לעלות בסולם הרוחני והטעם  לכך: בתחום הרוחני האדם  חייב ללכת מחיל אל חיל על מנת להתקדם, היות  ובהיבט  הרוחני קיים כלל: או עליה או- ירידה ואילו דריכה במקום משמעותה: ירידה.

 על כך נאמר:" בדרך שאדם רוצה לילך בה- מוליכין אותו" [מסכת מכות י, ע"ב] מכאן שעל האדם מוטל להיות בתנועה מתמדת ואין לעצור במקום אחד.

 רש"י  מפרש את המילה "תלכו"-  על בסיס דברי תורת כוהנים: "אם בחוקותיי  תלכו.." יכול אילו המצוות? כשהוא אומר: 'ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם' הרי המצוות אמורות, הא מה אני מקיים "אם בחוקותיי תלכו'? להיות עמלים בתורה. וכן  הוא אמר[פס' י"ד] ' אם לא תשמעו לי'- יכול אילו המצוות? וכשהוא אומר[שם]'ולא תעשו את כל המצוות האלה' הרי מצוות אמורות,  אם כן למה נאמר: 'אם לא תשמעו לי'?. להיות עמלים בתורה" [א']  הכוונה שאין להסתפק בלימוד תאורטי את המצוות , אלא לעמול ולקיים את המצוות באופן מעשי  תוך כדי תנועה  מתמדת.

על כך אומר האדמו"ר רבי משה אליקים: אין  להסתפק בלימוד תורה בלבד , אלא   יש לבטא את הלימוד במעשים יום, יום.

חז"ל מביאים  דוגמאות מחיי היום, יום של האדם:

איכר המעבד את שדהו, חורש, זורע, קוצר לפי כללי ההלכה - מקיים באותה עת  את מצוות כלאיים, לקט, שכחה ופאה.

סוחר- העוסק במשא ומתן על סחורתו ומקפיד לעשות זאת בדרך האמת  והיושר מתרחק מאונאת דברים.

ועוד נאמר: "ובתורה אתה עמל"- [מסכת אבות ו, ד] אדם חייב לחיות  עמל  ברוח מצוות התורה.  חז"ל  אומרים: כי הפרשה פותחת באות א': "אם בחוקותיי תלכו ומסיימת באות-ת': "ואולך  אתכם קוממיות" [שם כ"ו, י"ג] מכאן אנו מסיקים- כי יש לקיים את המצוות הלכה למעשה מאל"ף עד ת"ו. ואז יתקיימו בנו הברכות המובטחות.

"ופניתי אליכם"

רש"י אומר: כוונת הכתוב- שאלוקים יפנה מכל עסקיו כדי לשלם את שכרו של עם ישראל בדומה  למלך ששכר פועלים ובין הפועלים היה פועל אחד שעשה עמו מלאכה ימים רבים וכשהגיע העת לקבל שכר ,הגיעו  הפועלים וביניהם אותו פועל שהיה מסור בעבודתו. אמר המלך לאותו פועל: בני , בעוד ששאר הפועלים הצעירים שהמעיטו את מלאכתם- להם אשלם שכר מועט,  הרי לך אני עתיד לחשב שכר רב.  הנמשל: היו עם ישראל מבקשים שכר בעולם הזה מה', וה' עונה להם: אלה שעשו עמי מלאכה מועטת  יקבלו שכר מועט, אבל אתם שעמלתם רבות – אני עתיד לחשב לכם שכר רב.[על פי תורת כוהנים]

חז"ל מסבירים את המילה: "ופניתי" - להניח עיסוקים אחרים לצורך זה כמו שנאמר: "אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה" [מסכת אבות ב, ד] ולכן היות ולעם ישראל מגיע שכר רב. כביכול, הקב"ה מניח את עיסוקו מאומות העולם- על מנת שיתפנה לשלם שכר לעם ישראל.

רבינו בחיי אומר: רצונו של אלוקים להיות דבק בעם ישראל וזה מטרת השכל היות  ותכלית ה' - חיי עולם הבא, כמו שנאמר: "כי רגע באפו חיים ברצונו.."[תהלים ל] המילים: "והתהלכתי בתוככם " זהו ייעוד הנפש לעתיד - בעולם הבא ולגבי מה שנאמר: "מתהלך בגן"[בראשית ג] על כך אומרים חז"ל: שעתיד הקב"ה לטייל עם הצדיקים בגן עדן וכבודו ביניהם. והמשיל את השגת התענוג הרוחני הזה  אשר לנפשות- למחול שהוא באופן של עיגול- לפי שהעיגול אין לו התחלה ולא סוף- ובמרכז העיגול ישנה נקודה וכך הקב"ה המשיל את ישראל למחול ואותו עצמו לנקודה שנמצאת במרכז העיגול- וזו המשמעות הרוחנית לכך שה' נמצא בתוך ישראל הצדיקים.

הבטחת הפריון וקיום הברית.

על פי רש"י : "והפרתי אתכם"- בפריה ורביה, "והרבתי אתכם"- בקומה זקופה.

רש"י מבסס את דבריו על תורת כוהנים והכוונה לשתי ברכות: מצד אחד עם ישראל יתרבה באופן פיסי, ומצד שני מובטח לו שיהיה  חזק מבחינה רוחנית. כמו שנאמר: "הלוך וגדל עד כי גדל מאד" [בראשית כ"ו, י"ג] וכן נאמר:" את גדלך" [דברים ג, כ"ד]

לפי הרמב"ן: "והפרתי"- שלא יהיה בעם ישראל- עקר ועקרה. ואילו:" הרבתי – מלשון ריבוי ופריון. יש המפרשים: "והפרתי"- פריון הילודה, "והרבתי"- צמצום התמותה.

אור החיים מפרש: "והפרתי"- בכמות, "והרבתי"- באיכות"  ובנוגע לקיום הברית אומר רש"י:  מדובר בברית חדשה לעתיד לבוא ,לא כמו הברית הראשונה שעם ישראל הפר אותה. אלא ברית  לעתיד לבוא -שלא  תופר, כפי שנאמר בירמיהו:" וכרתי את  בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה לא כברית ראשונה"[ירמיהו ל"א, ל]

 בעל "הכתב והקבלה" מסביר : ה' אומר לעם ישראל: עד כה הטבתי אתכם מתוקף הברית אשר כרתי עם אבותיכם, אבל מעכשיו שתהיו עמלים בתורה ותקיימו את המצוות, לא יהיה צורך להזכיר את ברית הראשונים, אלא מעתה איטיב אתכם בזכותכם.

 לסיכום, לאור האמור לעיל- הפרשה  מגישה לנו: מתכון לחיים טובים ומאושרים מי ייתן ועם ישראל יקיים הוראות אלה במלואן וכך יזכה לכל הברכות המוזכרות בפרשה.

ברכות/ שיר מאת: אהובה קליין©

ברכות/ שיר מאת: אהובה קליין©

 עם נבחר אלוקים

מחובר לספר הספרים

הולך בדרך ישרים

 מרבה מעשים טובים.

 

שומר ציוויים וחוקים

עמל לילות כימים

כזרקור יאיר לגויים

זוכה לברכות והישגים.

 

מתרבה  כים כוכבים

אינו ירא מאויבים

זוכה  לפירות הילולים

נהנה משדה יבולים.

 

כסלע איתן באמונה

מתענג מזיו השכינה

מודה לבוראו בתפילה

מהרה יזכה לגאולה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת בחוקותיי [ חומש ויקרא]

 

 

 

 

פרשת בחוקותיי- מהו המתכון לחיים טובים ומאושרים?

פרשת בחוקותיי- מהו המתכון לחיים טובים ומאושרים?

מאת: אהובה קליין

הפרשה פותחת במילים: "אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" [ויקרא כ:,א]  בעקבות  קיום התנאים- תבואנה הברכות על עם ישראל ואחת מהן היא ריבוי העם:  "ופניתי אליכם והפרתי אתכם והרבתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם" [שם  כ"ו, ט]

השאלות הן:

 א]  מה רמוז במילים: "אם בחוקותיי תלכו"?

 ב ] "ופניתי אליכם"- מה  משמעות פנייה זו?

 ג]  מהי ברכת הפריון וקיום הברית?

תשובות

"אם בחוקותיי תלכו "

אברהם מנחם רפא  בעל "מנחה בלולה"  שם דגש על המילה :"אם"- בה רמזים  מעניינים על גלויות ישראל ומנהיגיהם בעבר ולעתיד :

 גלות מצרים- "אם "- בתקופה זו היו מנהיגי ישראל: משה ואהרון.

גלות  מדי ופרס: "אם"- רמז למנהיגים שהצילו את ישראל  מגזירותיו של המן  מזרע עמלק – הלוא הם - אסתר המלכה ומרדכי היהודי.

בגאולה לעתיד לבוא: "אם"- רמז לאליהו הנביא שעתיד  לשוב וגם משיח בן דוד.

בעל "חידושי הרים"-  מתייחס למילה: "תלכו"- מכאן שאדם חייב להיות תמיד בתנועה של הליכה- על מנת  לעלות בסולם הרוחני והטעם  לכך: בתחום הרוחני האדם  חייב ללכת מחיל אל חיל על מנת להתקדם, היות  ובהיבט  הרוחני קיים כלל: או עליה או- ירידה ואילו דריכה במקום משמעותה: ירידה.

 על כך נאמר:" בדרך שאדם רוצה לילך בה- מוליכין אותו" [מסכת מכות י, ע"ב] מכאן שעל האדם מוטל להיות בתנועה מתמדת ואין לעצור במקום אחד.

 רש"י  מפרש את המילה "תלכו"-  על בסיס דברי תורת כוהנים: "אם בחוקותיי  תלכו.." יכול אילו המצוות? כשהוא אומר: 'ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם' הרי המצוות אמורות, הא מה אני מקיים "אם בחוקותיי תלכו'? להיות עמלים בתורה. וכן  הוא אמר[פס' י"ד] ' אם לא תשמעו לי'- יכול אילו המצוות? וכשהוא אומר[שם]'ולא תעשו את כל המצוות האלה' הרי מצוות אמורות,  אם כן למה נאמר: 'אם לא תשמעו לי'?. להיות עמלים בתורה" [א']  הכוונה שאין להסתפק בלימוד תאורטי את המצוות , אלא לעמול ולקיים את המצוות באופן מעשי  תוך כדי תנועה  מתמדת.

על כך אומר האדמו"ר רבי משה אליקים: אין  להסתפק בלימוד תורה בלבד , אלא   יש לבטא את הלימוד במעשים יום, יום.

חז"ל מביאים  דוגמאות מחיי היום, יום של האדם:

איכר המעבד את שדהו, חורש, זורע, קוצר לפי כללי ההלכה - מקיים באותה עת  את מצוות כלאיים, לקט, שכחה ופאה.

סוחר- העוסק במשא ומתן על סחורתו ומקפיד לעשות זאת בדרך האמת  והיושר מתרחק מאונאת דברים.

ועוד נאמר: "ובתורה אתה עמל"- [מסכת אבות ו, ד] אדם חייב לחיות  עמל  ברוח מצוות התורה.  חז"ל  אומרים: כי הפרשה פותחת באות א': "אם בחוקותיי תלכו ומסיימת באות-ת': "ואולך  אתכם קוממיות" [שם כ"ו, י"ג] מכאן אנו מסיקים- כי יש לקיים את המצוות הלכה למעשה מאל"ף עד ת"ו. ואז יתקיימו בנו הברכות המובטחות.

"ופניתי אליכם"

רש"י אומר: כוונת הכתוב- שאלוקים יפנה מכל עסקיו כדי לשלם את שכרו של עם ישראל בדומה  למלך ששכר פועלים ובין הפועלים היה פועל אחד שעשה עמו מלאכה ימים רבים וכשהגיע העת לקבל שכר ,הגיעו  הפועלים וביניהם אותו פועל שהיה מסור בעבודתו. אמר המלך לאותו פועל: בני , בעוד ששאר הפועלים הצעירים שהמעיטו את מלאכתם- להם אשלם שכר מועט,  הרי לך אני עתיד לחשב שכר רב.  הנמשל: היו עם ישראל מבקשים שכר בעולם הזה מה', וה' עונה להם: אלה שעשו עמי מלאכה מועטת  יקבלו שכר מועט, אבל אתם שעמלתם רבות – אני עתיד לחשב לכם שכר רב.[על פי תורת כוהנים]

חז"ל מסבירים את המילה: "ופניתי" - להניח עיסוקים אחרים לצורך זה כמו שנאמר: "אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה" [מסכת אבות ב, ד] ולכן היות ולעם ישראל מגיע שכר רב. כביכול, הקב"ה מניח את עיסוקו מאומות העולם- על מנת שיתפנה לשלם שכר לעם ישראל.

רבינו בחיי אומר: רצונו של אלוקים להיות דבק בעם ישראל וזה מטרת השכל היות  ותכלית ה' - חיי עולם הבא, כמו שנאמר: "כי רגע באפו חיים ברצונו.."[תהלים ל] המילים: "והתהלכתי בתוככם " זהו ייעוד הנפש לעתיד - בעולם הבא ולגבי מה שנאמר: "מתהלך בגן"[בראשית ג] על כך אומרים חז"ל: שעתיד הקב"ה לטייל עם הצדיקים בגן עדן וכבודו ביניהם. והמשיל את השגת התענוג הרוחני הזה  אשר לנפשות- למחול שהוא באופן של עיגול- לפי שהעיגול אין לו התחלה ולא סוף- ובמרכז העיגול ישנה נקודה וכך הקב"ה המשיל את ישראל למחול ואותו עצמו לנקודה שנמצאת במרכז העיגול- וזו המשמעות הרוחנית לכך שה' נמצא בתוך ישראל הצדיקים.

הבטחת הפריון וקיום הברית.

על פי רש"י : "והפרתי אתכם"- בפריה ורביה, "והרבתי אתכם"- בקומה זקופה.

רש"י מבסס את דבריו על תורת כוהנים והכוונה לשתי ברכות: מצד אחד עם ישראל יתרבה באופן פיסי, ומצד שני מובטח לו שיהיה  חזק מבחינה רוחנית. כמו שנאמר: "הלוך וגדל עד כי גדל מאד" [בראשית כ"ו, י"ג] וכן נאמר:" את גדלך" [דברים ג, כ"ד]

לפי הרמב"ן: "והפרתי"- שלא יהיה בעם ישראל- עקר ועקרה. ואילו:" הרבתי – מלשון ריבוי ופריון. יש המפרשים: "והפרתי"- פריון הילודה, "והרבתי"- צמצום התמותה.

אור החיים מפרש: "והפרתי"- בכמות, "והרבתי"- באיכות"  ובנוגע לקיום הברית אומר רש"י:  מדובר בברית חדשה לעתיד לבוא ,לא כמו הברית הראשונה שעם ישראל הפר אותה. אלא ברית  לעתיד לבוא -שלא  תופר, כפי שנאמר בירמיהו:" וכרתי את  בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה לא כברית ראשונה"[ירמיהו ל"א, ל]

 בעל "הכתב והקבלה" מסביר : ה' אומר לעם ישראל: עד כה הטבתי אתכם מתוקף הברית אשר כרתי עם אבותיכם, אבל מעכשיו שתהיו עמלים בתורה ותקיימו את המצוות, לא יהיה צורך להזכיר את ברית הראשונים, אלא מעתה איטיב אתכם בזכותכם.

 לסיכום, לאור האמור לעיל- הפרשה  מגישה לנו: מתכון לחיים טובים ומאושרים מי ייתן ועם ישראל יקיים הוראות אלה במלואן וכך יזכה לכל הברכות המוזכרות בפרשה.

פרשת בחקותי- כוחה של ברכה- מהי?

פרשת בחקותי- כוחה של ברכה- מהי?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו היא האחרונה בחומש ויקרא, ומתארת כיצד ניתן להגיע לעולם טוב יותר ויפה יותר – אם רק נקיים ונשמור את המצוות הכתובות בתורה:

"אם בחֻקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם: ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה ייתן פריו: והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם" [ויקרא כ"ו, ג  -ז]

השאלות הן:

א] לְמַה נועדו הברכות ומה כוחן ?

ב ] מה משמעות הברכה: "ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה ייתן פריו" ?

ג] מה הקשר בין האכילה לשובע - לבין הישיבה בבטחה בארץ ישראל ?

הברכות וייעודן.

בעל העיקרים סובר: כי הברכות מכוונות לאומה כולה באופן כללי , אין הכוונה לייעוד רוחני בעולם הבא, אלא לעם ישראל  ולבניו שיהיה מושרש בארצו בעודו מבורך ומאושר.

בעל העקדה מסביר: כי לברכות יש ייעוד רוחני נעלה ביותר והכוונה להבטחה: "ונתתי משכני בתוככם"- כלומר עצם העניין שהקב"ה ישכון בתוך עם ישראל - זהו דבר מרומם ובעל עוצמה לעם כולו.

דעת הרמב"ם [בפירושו למשניות במסכת אבות]  שאם עם ישראל יקיים את המצוות הכתובות בתורה-הלכה למעשה, באופן מושלם, הקב"ה יסיר מעלינו את כל המכשולים שעשויים לפגוע בחיים התקינים, וכך חיינו יהיו על מי מנוחות יתאפשר לנו לקיים את שאיפותינו ונוכל  להתברך בשכר שה' מבטיח, אך שכר זה משמש כאמצעי בלבד לקיום התורה בשלמות.

רבי דוד צבי הופמן [בספרו על חומש ויקרא]  סובר: כי יש חמישה סוגים  של ברכות:

א] ברכה המתארת את פוריות הארץ: "ונתתי גשמכם בעתם" לפי הרמב"ן: זוהי ברכה שורשית המבטיחה בנוסף על השובע  -גם אויר נקי ומים טובים שהם הצרכים היסודיים לחיי האדם. לא יהיה הפסק בין יבול ליבול, הדיש ימשך עד הבציר  והבציר ימשך  עד עונת הזריעה וכך השובע הזה יהווה ליהודי את מחייתו.

ב] ברכת השלום - משמעות ברכה זו: שעם ישראל יזכה לשבת לבטח בארצו ולא יאלץ לעזוב חלילה את ארצו - על מנת לחפש מקומות פרנסה אחרים בארצות שמעבר לים.

החיות לא יפריעו למהלך החיים בארץ, היות והארץ תהיה מיושבת וגם אויבים מבחוץ לא יטרידו את העם היושב בארצו.

ג] ברכת הניצחון על האויב, אם בכל זאת האויב ינסה להטריד את עם ישראל התוצאה תהיה: שאנחנו  נרדוף  אותם והם: "ונפלו לפניכם בחרב".

ד] ברכת הריבוי וההשגחה הפרטית על העם. הדבר יתבטא -  בריבוי יושבי הארץ ומנגד צמצום התמותה בקרבו.

בנוסף הבטחה: "ואכלתם ישן נושן" שהמשמעות- כלכלה פורחת הפירות לא ירקבו ויהיו מזן משובח.

ה] ברכת השראת השכינה בקרב עם ישראל, כפי שנאמר: "ונתתי משכני בתוככם", זוהי השגחה לעיני כול.

 ולא תהיה שום עילה לסילוק השכינה מתוך האוכלוסייה  בארץ. הדבר מתבטא במשפט:" והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוקים"

הברכות המובטחות לעם- הן בתנאי שילכו לאורה של תורה ויקיימו את המצוות ככתבן ולשונן, הדבר יביא לקיום ויציבות ביטחונית לאומה כולה בארץ ישראל.

משמעות ברכת היבול והפרי.

מדרש ספרא אומר על הפסוק: "ונתנה הארץ יבולה" אין הכוונה שהעץ נותן פירות כמו בימינו, אלא המשמעות למציאות שהייתה קיימת בגן העדן ,שם באותו יום שהעץ היה נזרע- היה נותן גם  פירות.

המלבי"ם  מדגיש רעיון  זה-ביתר שאת: הברכות  המובטחות לעם- הן ברכות בגדר נס- מעל הטבע. ועל כן מיותר היה לכתוב: "ונתנה הארץ יבולה" שזה בגדר הטבע ומתקיים  בימינו-לכן אמרו חז"ל: כי  הארץ תיתן יבול כפי שהיה מצוי -טרם הקללה שבאה על האדם הראשון בעקבות חטאו, והכוונה שבו ביום שהזרע נזרע- צמח העץ ונתן את פריו.

רש"י אומר: כי משמעות ההבטחה: "ועץ השדה ייתן פריו" היא: שגם עצי סרק  ייתנו פירות.

רש"י מסתמך על כך שכתוב: "ונתנה הארץ יבולה" וגם נאמר בדברים: [י"א, י"ז] "ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תיתן יבולה" הבטחה זו כוללת את ברכת הפירות. אם כן, מדוע נוסף המשפט: "ועץ ייתן  פריו "הרי זה מיותר? מכאן המסקנה: אפילו עצי הסרק ייתנו  פירות כאשר ברכה זו תתקיים.

הקשר בין האכילה לשובע והישיבה בבטחה בארץ.

"הכתב והקבלה" מסביר: כי האכילה לשובע והישיבה בביטחון בארץ - הם דברים הקשורים זה בזה, כי אם אדם אינו מוצא את מחייתו בארץ ישראל, הוא נאלץ לנטוש את מקום מולדתו ולנדוד אל ארץ רחוקה, כפי שמסופר על אברהם אבינו - שנאלץ בזמן הרעב  בארץ לעזוב את גבולותיה ולרדת למצרים ,כנאמר: "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד  הרעב בארץ"  [בראשית י"ב, י]

לכן בפרשתנו ישנה  הבטחה כפולה:" ואכלתם לשובע בארצכם" והמשמעות שהארץ תיתן  יבול ולא יהיו דאגות פרנסה.

וכתוצאה מכך שיהיה יבול בשפע ,לא יצטרך האדם לנדוד לארצות רחוקות, אלא ישב בארץ  בבטחה ויזכה באכילת פרייה.

האבן עזרא  מסביר רעיון זה כך: בזמן שיש רעב בארץ ישנו הכרח לעזוב ולצאת את גבולותיה ממש  כמו הקללות שקיבל קין , שתי קללות הקשורות אחת בשנייה: "כי תעבוד את האדמה, לא  תוסף תת כוחה לך: "נע ונד תהיה בארץ" [בראשית ד, י"ב]

לסיכום, לאור האמור לעיל, התורה מבטיחה כי אם עם ישראל ילך בדרך התורה יקיים וישמור את מצוותיה – האומה כולה תזכה לברכות  של חיים שלווים ובטוחים.

המשך חוכמה אומר על כך: כי על ידי שמירת המצוות , הטבע יהיה מבורך וזוהי התגלות אדירה מאד וברכות טבע אלו – הן מטרתן של העולם המתנהל  ביד ה' בחוקת השמים והארץ.

מי ייתן ועם ישראל יקיים את כל הציוויים וכך יזכה לחיי אושר ושלוה והשכינה תשרה תמיד בקרב עם ישראל, כפי שמובטח. :"ונתתי משכני בתוככם"

 

 

עץ החיים ופריו/ שיר מאת: אהובה קליין©

עץ החיים ופריו/ שיר מאת: אהובה קליין©

החפץ לחיות בארצו

להתענג מתוצר אדמתו

ליהנות מעמל כפיים

לזכות מברכת שמים.

 

יאחז בעץ החיים

 יהגה  בלילות ובימים

יתמיד לחסות בצילו

יתברך  מטוב פריו.

 

חייו על מי מנוחות

נטולי מכאוב ודאבות

שמחה תזרום בעורקיו

כנהר אדיר ויובליו.

 

יחוש ביטחון בסביבתו

לשובע יהא מזונו

במזמורים יודה לאלוקים

על כל הטוב והחסדים.

 

הערה: השיר בהשראת פרשת בחוקותיי[חומש ויקרא]

 

 

שלום בר קיימא/ שיר מאת: אהובה קליין ©

שלום בר קיימא/ שיר מאת: אהובה קליין ©
 
השלום בר השגה
בעמל מצוות ויגיעה
דבקות בעץ החיים
לילות וגם ימים.
 
הבטחות כמטר שמים
ברכות נוטפות כמים
בארצנו נשב לבטח
ללא מורא ומתח.
 
אחדות ואחוות אחים
ללא תיווך שרלטנים
אלוקים מבטיח ומקיים
מרעיף אהבה ומרחם.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת בחוקותיי-[חומש ויקרא]
 

פרשת בחוקותיי- האם השלום הוא בר השגה?

פרשת  בחוקותיי- האם השלום הוא בר השגה?
 
מאת: אהובה קליין
[המאמר מוקדש לעילוי נשמתה של אמי ז"ל-חיה בת בן-ציון]
הפרשה פותחת בפסוקים: "אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם...ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם: ורדפתם את אויבכם לפניכם לחרב.."[ויקרא  כ"ו,ג-ח]
השאלות הן:
א] מה המשמעות של ההבטחה: "וישבתם לבטח בארצכם"?
ב] מהו השלום המובטח וכיצד יתממש ומתי?
ג] מהי הרדיפה אחר האויב?

התשובה לשאלה א]
לפי דברי חז"ל בספרא: מסתבר שהכוונה לכך שכאשר עם ישראל יושב בארצו- ישב לבטח, אך כאשר גר בחוץ לארץ אינו מרגיש ביטחון.
בתוספתא עבודה זרה נאמר: "כל המניח את ארץ ישראל בשעת שלום ויוצא- כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר: "ונטעתים בארץ הזאת באמת בכל  לבי ובכל נפשי"[ירמיהו ל"ב,מ"א] כלומר- כל עוד עם ישראל גר בארץ ישראל כאילו הוא נטוע לפני ה' בכל ליבו ונפשו, אך אם אינו חי בארץ אינו נטוע באמת לפני ה'.
ובזכריה נאמר: "והשלישית יוותר בה "[זכריה י"ג, ח] הכוונה לאותם מעם ישראל שישתקעו בארץ רק בגאולה השלישית-
גאולה ראשונה הייתה – גאולת מצרים והשנייה הייתה-גאולת עזרא- שהתרחשה בתקופת בית שני, הגאולה  השלישית כאשר תגיע ,בע"ה, תהיה לעד.
הרב  סורוצקין בספרו: "אוזניים לתורה" אומר: כי הישיבה לבטח בארץ-היא פרי לימוד התורה, אך לעומת זאת הישיבה בארצות מעבר לים גם אם היא בהנאה- אינה נובעת מכוח  הברכה שבתורה.
לפי דברי העמק דבר: גם הברכה: "והשיג לכם דיש את בציר"
יש לה קשר עם החיים היוצרים בארץ, הכוונה שיהיו  עסוקים ועמוסים בעבודתם ועל ידי כך יזכו לאכול-"לחמכם לשובע"- כפי שאמרו חז"ל: "גדולה מלאכה המחממת את בעליה"
והישיבה לבטח בארץ תלויה ברעיון זה, כי אלה שהם מחוסרי עבודה נוטים לעזוב את הארץ, אך אם יהיו עסוקים במלאכתם תהיה גם בטוחה ישיבתם בישראל.

התשובה לשאלה ב]
ה"כלי יקר" מפרש: כי על ידי שמירת מצוות לא תעשה- התוצאה תהיה- שלום, כפי שאומרים חז"ל [ בדברים רבה ד,ד] "שמור נרי שבידך ואני אשמור נרך שבידי" יש כאן מעין מידה כנגד מידה-אם  תקפיד להימנע מעשיית דברים מזיקים לך- גם אני אשמור עליך מפני כל מיני דברים מזיקים.
התוצאה תהיה: "יהי שלום בחילך"
רבינו בחיי בדבריו: מדגיש את השפעת לומדי התורה כפי שנאמר על ידי חז"ל: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"[מסכת ברכות].רעיון זה נמצא גם בפסוק הבא: "וכל בנייך לימודי ה' שלום בניך"[ישעיהו נ"ד]
החתם סופר אומר: כי כל הרעיון של שלום בארץ- הוא במובן שאדם מסתפק במה שיש לו והוא מאושר ואין הכוונה לאחד שיש לו מאה יחפוץ במאתיים..
"בעל הפלאה"- מפרש רעיון דומה: האנשים יהיו  מרוצים במה שיש ברשותם וזוהי מתנה מיוחדת מאת ה', הם יגיעו לשלוות נפשית  אמיתית.
לפי "לקוטי בתר לקוטי":  כוונת התורה- שיהיה שלום בכוחות הטבעיים של האדמה, ולא יהיו מכות טבע, כגון: רעידות אדמה והארץ תהיה שלווה.
לפי דברי ר' שמעון : השלום הוא גם השלום המובטח: "וגר זאב עם כבש" השלום גם שורה על  החיות והבהמות.
ובתהלים נאמר: "שאלו שלום ירושלים"- הקב"ה נתן את השלום לירושלים. ברגע שהשלום ישרור על  עיר הקודש, בוודאי יתפשט על כל שטחי ישראל.
רעיון נוסף: הקב"ה מבשר  לירושלים שיהיו נגאלים בעזרת השלום, כנאמר: "מה נאוו על ההרים רגלי  מבשר, משמיע שלום, מבשר טוב, משמיע ישועה"[ישעיהו נ"ב, ז] 

התשובה לשאלה ג]
ה"כלי יקר" אומר: כי על ידי קיום שמירת מצוות לא תעשה-אף על פי שנאמר: "ורדפתם את אויבכם"- האויבים יפלו בעצמם על החרב- כנראה יכלו את עצמם.
רש"י מפרש: האויבים יהרגו בחרב –איש את רעהו.
ספורנו אומר: כי הכוונה לרדוף אחר האויב מחוץ לגבול הארץ וה' ימית אותם.
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי: השלום הוא בר השגה בכל עת, ועל ידי שעם ישראל יהיו עמלים בתורה הם יזכו לברכה גשמית-מזון בשפע וגם ברכה רוחנית- ביטחון, שלווה ושלום.

ויהי רצון ויתקיים בנו הפסוק: "ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום" אמן ואמן.[תהלים כ"ט, י"א]
 

רשת בחוקותיי-כיצד נמגר את האלימות?

פרשת בחוקותיי-כיצד נמגר את האלימות ? 

בתקופה האחרונה ,עדים אנו לאלימות ההולכת וגוברת בחוצות ארצנו,כמעט מידי יום, דבר החייב להדליק נורה אדומה בקרב עם ישראל  אשר תפקידו לשמש אור לגויים.

נוער משועמם,לוחץ על ההדק ברגע של שכרות,קלות דעת ופזיזות - ללא חשיבה על התוצאות העגומות - לו, למשפחתו ולמשפחת הנרצח.

השאלות הן: כיצד חלה הידרדרות מוסרית כה גדולה בקרבנו?

האם כמות גדולה יותר של שוטרים תמזער את הבעיה?

מהי הדרך להשבת המצב  לשגרה של שפיות, ובאילו אמצעים עלינו לנקוט?

לכל השאלות האלו, תשובה אחת נחרצת ואמיתית ,אותה נגלה תוך  כדי עיון בפסוקים הבאים:

"אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם.....וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד,....וחרב לא תעבור בארצכם....והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוהים,ואתם תהיו לי לעם.." [ויקרא כ"ו,ג-י"ד]

מתברר,  כי מקור הבעיה נעוץ בשורש אחד והוא:התרחקות ממקור מים חיים- הלוא היא תורתנו הקדושה - כפי שאומר זאת הנביא ירמיהו:

"כי שתים רעות עשה עמי,אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות ,בארות  נשברים אשר לא יכילו מים"[ירמיהו ב,י"ג]:"

על מנת להשיב את השלווה בקרבנו-עלינו להיות דבקים בתורה לקיים את הנאמר בעשרת הדברות ואת התורה ככתבה ולשונה.

התורה היא נחלת כלל עם ישראל,כפי שנאמר במעמד הר סיני:"..ויחנו במדבר ויחן-שם ישראל נגד ההר" [שמות,י"ט,ב]

המילה :"ויחן" נאמרת בלשון יחיד,כדי להוכיח שכל העם עמד כאיש אחד בלב אחד למרגלות הר סיני[כדברי רש"י]

מכאן שהתורה  שייכת לכל עם ישראל, ללא הבדל דעות,מפלגות, עדות וסקטורים שונים.

כדי להגיע לקיום מצוות התורה, חייבים ראשית יראת אלוקים,כי ללא נקודה חשובה זו לא ניתן לפתור דבר.

מהי  יראת אלוקים? לכך כמה  תשובות במסכת אבות:

"רבי חנינא בן דוסא אומר:כל שיראת חטאו קודמת לחוכמתו-חוכמתו מתקיימת,וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו-אין חכמתו מתקיימת"

[מסכת אבות,ג,מ"ט]

דברי רבי אלעזר בן עזריה:"אם אין חכמה אין יראה,אם אין יראה אין חוכמה"[שם ג,כ"א]

אנטיגנוס איש סוכו היה אומר:"ויהי מורא" שמים עליכם"[שם ג,מ"ג]

ועוד דברים חשובים נאמרו על ידי:עקביא בן מהללאל:

"...הסתכל בשלושה דברים,ואין אתה בא לידי עברה: דע מאין באת, ולאן אתה הולך,ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון.." [שם ג,א]

והנה משפט משמעותי נוסף:"..והסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה:דע מה למעלה ממך:עין רואה,ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים" [שם,ב,א]

לאור הנאמר לעיל,מסיקים אנו כי הבסיס לקיום מצוות התורה הוא  יראת אלוקים,נושא חשוב זה חייב להיכלל בחינוך הילד עוד משחר ינקותו.

גם הרמב"ן מאיר על כך את עינינו באומרו:"ובעבור הענווה,תעלה על לבך מידת היראה,כי תיתן אל ליבך תמיד מאין באת ולאן אתה הולך,ושאתה רימה ותולעה בחייך ואף כי במותך,ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון,לפני מלך הכבוד,שנאמר:"הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך" אף כי ליבות בני אדם,:"הלוא את- השמים ואת הארץ אני מלא נאום ה"

וכאשר תחשוב את כל אלה,תירא מבוראך ותישמר מן החטא.ובמידות האלה תהיה שמח בחלקך"[אגרת הרמב"ן]

גם בתנ"ך אנו נפגשים עם נושא יראת אלוקים,כאשר אברהם מגיע אל גרר,הוא מבקש משרה אשתו להגיד  לאבימלך כי היא אחותו,כאשר לקח אבימלך את שרה אליו, הופיע לו בחלומו אלוקים ואמר לו:"הנך מת על האישה אשר לקחת והיא בעולת בעל.."ואומנם אבימלך לא נגע בשרה לרעה,אך כאשר בבוקר השיב אותה לאברהם ושאל אותו מדוע נהג איתו בדרך זו? ענה לו אברהם:"..כי אמרתי רק אין-יראת אלוהים במקום הזה והרגוני על-דבר אשתי" [בראשית כ,י"א]

כלומר,אברהם הבחין שבמקום זה אין יראת אלוקים ומתוך שחשש לשלומה של אשתו,הציג אותה כאחותו.

מקום נוסף שאנו נתקלים עם נושא יראת אלוקים,כאשר יוסף נפגש עם אחיו במצרים:ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו, את-האלוהים אני ירא" [בראשית מ"ב,י"ח]

יוסף מגלה לאחיו : כי הוא ירא אלוקים.

גם בחומש שמות, מסופר על המיילדות העבריות כי היו יראות אלוקים:

"ויהי כי יראו המיילדות את האלוהים ויעש להם בתים" [שמות א,,כ"א]

ברגע שמגיעים לשלב הראשון של יראת אלוקים,אזי יש להיות עמלים בתורה,[כפי שרש"י מסביר זאת] ולקיים הלכה למעשה את המצוות.

התורה בפירוש מבטיחה :כי אם יקיימו את החוקים-אילו מצוות ללא טעם-כגזרת המלך- ומצוות אשר יש בהן טעם-לא יהיו עוד מלחמות עם האויבים

סביב ומלבד זאת גם השלווה בתוך ארצנו- תתקיים תמיד.

כך מסביר:האור החיים הקדוש:כי השקט ישרור בתוכנו בין הפלגים והכיתות השונות.

לאור האמור לעיל המסקנה-כי כדי למנוע אלימות בארצנו,הדבר היחיד אשר  יש בכוחו למגר את האלימות: השיבה אל חיק המים החיים,הלא היא תורתנו הקדושה השייכת לכל העם  הזה כאיש אחד בלב אחד.

דבר זה מוטל על  כמה גורמים:

א] ההורים- חייבים לשמש דוגמא אישית לילדיהם באורח החיים

התורני והתנהלות חיים שקטים ושלווים ברוח התורה בביתם.

ב] מוסדות החינוך תפקידם,בנוסף  על  הקניית מקצועות מגוונים-להנחיל את התנ"ך ומקצועות הקודש מגיל הרך.

ג]המנהיגות חייבת להעלות את הבעיה לסדר היום בדחיפות בטרם יהיה מאוחר מידי.

ד] אמצעי התקשורת חייבים להפסיק לשדר סרטי אלימות שונים,ובמקום זאת ישדרו,תוכניות בנושא דרך ארץ,תנ"ך ומעשים טובים.

אם ננהג בדרך זו-התורה מבטיחה לנו:"והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוהים ואתם תהיו לי לעם"[ויקרא כ"ו,י"ב]

זוהי הבטחה אלוקית שהשכינה תשרה בתוך העם ,הגנה מסוג זה היא הטובה ביותר.

וכך אנו גם מתפללים,יום,יום:"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ונאמר אמן"

יהי רצון וניישם  הלכה למעשה את כל ציווי ה' והארץ תשקוט ?"ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"[ישעיהו י"א,ט] אמן ואמן.

מתכון שלום אמיתי

מתכון שלום אמיתי
/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

הוא בן מלך
השלום בעיניו ערך
תר אחריו שנים
מתייעץ בקרובים ורחוקים.

לעיתים חוצה יבשות
מבקר בארמונות ומלכויות
שב ובאמתחתו עצות אחיתופל
מאפילות עיניו כעשן אופל.

לפתע נופל האסימון
לעיניו מתגלה המטמון
מעיין בספר הספרים
אליו ניבטות המילים.

מתכון לשלום בטוח
לא בחיל ולא בכוח
דבקות בעץ החיים
קיום חוקים ומשפטים.

אזי השלווה תשרור בארצנו
ממש כבימי שלמה מלכנו
לא עוד אלימות בתוכנו
יונה ועלה זית מנת חלקינו.

הערה: השיר בהשראת פרשת בחוקותי
[חומש ויקרא]

פרשת בחוקותי: הדרך למציאת האושר האמיתי- כיצד?/ מאת: אהובה קליין.

פרשת בחוקותי: הדרך למציאת האושר האמיתי- כיצד?/ מאת: אהובה קליין.

פרשת בחוקותי פותחת בפסוקים הבאים:
"אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה ייתן פריו, והשיג לכם דיש את - בציר, ובציר ישיג את- זרע ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ..." [ויקרא כ"ו,ג-ו]

בהמשך מתוארים העונשים- במידה ועם ישראל לא יקיים את מצוות התורה:
"ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל- המצוות האלה ואם בחוקותיי תמאסו ואם את משפטיי תגעל אתכם ,לבלתי עשות את כל מצוותיי,להפרכם את בריתי אף אני אעשה זאת לכם, והפקדתי עליכם בהלה, את השחפת ואת הקדחת מכלות עיניים ומדיבות נפש, וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו אויבכם..."

תוך כדי התבוננות מעמיקה בכתובים- מתעוררות כמה שאלות:
א] מדוע התורה מדגישה את עניין ההליכה:"אם בחוקותיי תלכו?
ב]האם נכון להגיד כי- התורה מצמצמת בתיאור הברכות ומנגד מרחיבה בתיאור הקללות?
ג] האם ישנו קשר בין:"ואכלתם לחמכם לשובע ובין:"וישבתם לבטח בארצכם"? [ויקרא כ"ו,ה]
ד] מהו המתכון למציאת האושר האמיתי?

התשובה לשאלה א]
"אם בחוקותיי תלכו"- על כך אומר: האדמו"ר רבי יצחק מאיר מגור בעל: "חידושי הרי"ם:
התורה באה ללמדנו- כי כל יהודי חייב להיות בתנועה מתמדת – על מנת להצליח ולקדם את מדרגתו הרוחנית וימנע מעמידה ממושכת באותו מקום זמן רב- שמא דבר זה יגרום לו,חלילה, נסיגה.
ומוסיף על כך האדמו"ר רבי משה מקוברין: במסכת מכות [י,ע"ב]:"בדרך שאדם רוצה לילך בה- מוליכין אותו" מכאן המסקנה- כי יש לשאוף ללכת ולהמשיך בהליכה הרוחנית- כי בדרך שאדם ישאף להגיע - לשם מוליכים אותו. רש"י אומר: כי הכוונה שיהיו עמלים בתורה.
לפי רבי משה אליקים מקוז'ניץ: אין הכוונה רק ללמוד תורה, אלא לנהל את כל החיים ברוח התורה, לדוגמא: אדם העוסק במסחר, נזהר מלהונות בני אדם- גם בדרך זו עמל בתורה- כי מקיים את המצוות בפועל.
במסכת אבות נאמר: "בתורה אתה עמל"- אדם חייב לשאוף כי כל עמלו במהלך חייו יתנהלו על פי התורה הקדושה.

התשובה לשאלה ב]
האבן עזרא עונה על שאלה זו בצורה מעניינת:"רייקי מוח אמרו, כי הקללות רבות מהברכות: ולא אמרו אמת, אלא הברכות נאמרו בכללות [בניסוח כללי ללא כניסה לפרטים,] ואילו הקללות נאמרו בפרטות [בפירוט רב]- לירא ולהפחיד השומעים".
כלומר הקללות נאמרו באריכות כדי להפחיד את העם.

התשובה לשאלה ג]
על כך עונה רבי יעקב צבי מקלנבורג - בעל "הכתב והקבלה":
ישנו קשר הדוק בין שתי הברכות,כי בזמן שאדם נתקל במצב של עניות וחוסר פרנסה, בלית ברירה נאלץ לעזוב את הארץ ולנדוד לארצות רחוקות בדומה לאברהם שירד מצרימה בזמן הרעב, כמו שכתוב:"ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם- כי כבד הרעב בארץ" [בראשית י"ב,י]
וכך התרחש אצל יצחק:"ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתי גררה" [בראשית כ"ו,א]
בדומה לכך קרה ליעקב ובניו אשר ירדו למצרים:"ויקם יעקב מבאר שבע ויישאו בני ישראל את- יעקב אביהם ואת- טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אותו וייקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבואו מצרימה יעקב וכל זרעו איתו,בניו ובני בניו אתו, בנותיו ובנות בניו וכל זרעו הביא איתו מצרימה" [בראשית מ"ו,ה-ח]
לכן הקב"ה מבטיח לעם ישראל הבטחה כפולה:ראשית: "ואכלתם לחמכם לשובע" –כלומר הפרנסה תמצא בשפע.
שנית:"וישבתם לבטח בארצכם" כתוצאה מהמצב הכלכלי הטוב, לא יזדקק היהודי לרדת לארצות זרות על מנת לפרנס את בני ביתו.
האבן- עזרא טוען משהו דומה:הוא מזכיר מצב יותר קדום: "וישבתם לבטח בארצכם"
הכוונה שלא יהיה שוב מצב שיאלצו לרדת מארץ ישראל בזמן רעב, כפי שהיה בימי קין ובעבור חטאו נענש בשתי קללות:"כי תעבוד את האדמה, לא תוסף תת כוחה לך: נע ונד תהיה בארץ" [בראשית ד,י"ב]

התשובה לשאלה ד]
מתוך כל האמור לעיל, ניתן ללמוד כי כדי שאדם ישיג את אושרו הנכסף, עליו לפעול:
להתמיד בהליכה במטרה להגיע למדרגה גבוהה, לקיים את מצוות התורה הלכה למעשה ,לחיות ברוח של קדושה- אזי 
יפתחו בפניו: שערי שלום, בטחון, פרנסה ,רגיעה ואושר אמיתי. יהי רצון ועם ישראל יתמיד בקיום מצוות התורה ויתאחד כאיש אחד בלב אחד והישועה לא תאחר לבוא ובע"ה נתפלל לקב"ה שיהפוך יגון לשמחה- כדברי דוד המלך:"הפכת מספדי למחול לי, פיתחת שקי ותאזרני שמחה" [תהילים ל,י"ב] 
וכך עם ישראל יגיע , בסייעתא דשמיא- למצב האידיאלי של ישיבה ללא מורא בארץ ישראל הפרנסה תהיה מצויה בשפע,
והשמחה והאושר תהיה נחלת הכלל.