פרשת שמות- בזכות מה ניצלו עם ישראל במצרים?

פרטים

קטגוריה: פרשת שמות

פורסם בשני, 19 אוקטובר 2020 14:19

נכתב על ידי Super User

כניסות: 593

פרשת שמות- בזכות מה ניצלו עם ישראל במצרים?

מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת חיה ז"ל בת בן ציון]

פרשת שמות-הפרשה הראשונה הפותחת את החומש השני פותחת במילים:

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו: ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר זבולון ובנימין: דן ונפתלי גד ואשר: ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים: וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא: ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד ותימלא הארץ אותם: ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף.."[שמות א' א-ט]

השאלות הן:

א] מה הכוונה במילים: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו" ?

ב] האם מותו של יוסף משפיע על האווירה במצרים?

ג]  מיהו פרעה ומהם גזרותיו?

"ואלה שמות בני ישראל"

הרב אליהו שליזנגר [ בספרו: "אלה הדברים"] מסביר: יש משמעות  ל-ו' החיבור בראש הפסוק: "ואלה שמות.."

הכוונה : שישנו חיבור בין שני החומשים-בראשית ושמות: "בראשית"  מביא את ההיסטוריה של אבותינו-אברהם יצחק ויעקב ואילו-"שמות" מתאר את דור ההמשך- הבנים. ו'  החיבור תפקידו לחבר בין האבות לבנים ובין הבנים לאבות כפי שנאמר: "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" ובעתיד ,בע"ה-  נזכה לראות: "הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא ה' הגדול והנורא"

המשמעות של –"את יעקב וביתו"- היא :כי כל הבנים היו יחד עם דעתו של יעקב-שהיא דרך התורה-דרך הממשיכה את מסורת האבות, ומסיבה זו התורה מציינת : "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה.." [בראשית מ"ו, כ"ה] - יעקב שלח את יהודה תחילה לגושן  כדי להקים  מרכז רוחני- בית מדרש תורני במטרה להכשיר את הקרקע- לקראת בוא יתר האחים- למען ימשיכו ללכת בדרך אביהם- יעקב  ולא יתערבבו חלילה עם התרבות הקלוקלת במצרים.

רש"י [המסתמך על תנחומא] אומר: כי למרות שהקב"ה מנה את מספרם של  ישראל בחייהם[בראשית מ"ו, ח],חזר ומנה אותם לאחר מותם ,להודיע את חיבתו אליהם- היות ונמשלו לכוכבים, שהרי נאמר כאן: "שמות" וגם נאמר אצל הכוכבים: "שמות"-כפי שנאמר: "מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא" [ישעיהו מ, כ"ו]

חז"ל מצאו רמז במילים: "ואלה שמות"- שבת, מילה  ותפילין, שלושת מצוות אלה נקראות בלשון התורה :"אות"

למצוות שמירת שבת נאמר: "כי אות היא ביני וביניכם"[שמות ל"א, י"ג]

על מצוות מילה נאמר: "ונמלתם את בשר עורלתכם, והיה לאות ברית ביני ובינכם"[בראשית י"ז, י"א]

ועל מצוות  תפילין נאמר: "והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עינך"[שמות י"ג, ט"ז]

עם ישראל דבק במצוות אלה במסירות נפש מאז היותו לעם ובכך נבדל משאר אומות העולם.

ובמדרש מכילתא [ל"א, ט"ז] כתוב: "כל דבר שנתנו ישראל נפשם עליו...הרי אלו נתקיימו בידם ואין ניטלין" -מצוות אלה קיימות לנצח בעם ישראל ואינן נלקחות מהם.

ועוד רעיון יפה של חז"ל: "ואלה שמות" ראשי תיבות- "וחייב אדם ללמוד הפרשה שניים מקראואחד תרגום. והמטרה  היא: בכל התקופות -עם–ישראל חייב לשמור על שפת הקודש ובדרך זו אנו משמרים את הקשר לשפה המקורית של אבותינו.

ויש רמז נוסף בסופי התיבות: "ואלה שמות בני ישראל הבאים "-תהלים.- רמז לעם ישראל להצטייד בספר תהלים גם כאשר יורדים לגלות.

מותו של יוסף.

הרב אליהו שליזנגר  מסביר : כי מותו של יוסף הוא מאד משמעותי  לגבי ישראל, כי ברגע שהוא נפטר כל הדרך אותה הנחיל יעקב לבניו- באה לקיצה, ובמקומה  עם ישראל מחפש  את הדרך הנעימה להשתלב בחיי המצרים ולהתערבב בחייהם ,הם העדיפו את הנעימות על  על הדרך הטובה- דרך התורה ואז קם מלך חדש במצרים  שלא הכיר את ישראל כפי שהתנהגו לפני מות יוסף.

אור החיים שואל: מדוע הכתוב חוזר על עניין מות יוסף ומזכיר את מות האחים וכל הדור ההוא, הרי  מות יוסף הוזכר כבר בחומש בראשית, סוף  פרשת ויחי?

תשובתו: שאם יוסף היה חי  היה דואג שהמצרים לא ימשלו על ישראל שהרי כל זמן שהוא שימש משנה למלך במצרים הכול  זרם  על מי מנוחות.

ובנוגע למיתת האחים, הרי כל זמן שאפילו אחד מהאחים היה  קיים היו זוכים ליחס של כבוד מצד המצרים כמו שפירשו חז"ל [במסכת סוטה י"ג] ובנוגע לכל הדור ההוא כל עוד היו חיים, הרי פרעה לא  יכול היה להתחכם כנגד דור דעה  שהיו ידועים בחוכמתם.

פרעה מלך מצרים.

רש"י אומר על  הפסוק: "ויקם מלך חדש.."- מחלוקת בין רב לשמואל: " חד אמר: חדש ממש, וחד אמר: שנתחדשו  גזרותיו. מאן דאמר:  חדש ממש דכתיב:"חדש" ומאן דאמר: שנתחדשו  גזירותיו דלא כתיב: "וימת וימלוך"[סוטה י"א]

כלומר לפי דעה אחת: היה זה אותו פרעה מימי יוסף, אלא שנתחדשו גזרותיו, ולפי דעה שנייה היה זה מלך חדש ממש .

ורש"י שואל : אם  נקבל את הדעה לפיה : היה זה מלך חדש ממש, כיצד יתכן שלא שמע על יוסףשהציל את ארץ מצרים משנות הרעב? ,אלא הוא כן ידע, אבל התעלם בכוונה וביטל את כל החוקים  שעשה יוסף לטובת עם ישראל.

פרעה מתבונן בעם ישראל והוא מבחין בדבר המפריע לו מאד: "הנה  עם בני ישראל רב ועצום ממנו"!

האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אומר: כי בשעה שעם ישראל מתלכדים כאיש אחד בלב אחד, הם מגיעים לדרגה של- "עם עצום"-יש להם עוצמה כה גדולה ששום אומה אינה מצליחה לשלוט בם  ובעקבות הבחנה זו של פרעה -הכתוב מתאר את דבריו של פרעה: "הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו" [שמות א'  ט-י]

 רש"י בהסברו על התחכמותו  זו של פרעה כנגד ישראל  מבאר : כי  פרעה  נהג כלפיהם בעורמה ,אך בנוסף מביא  רש"י את פירושו של רבי חמא לפיו:

 המילים:"נתחכמה  לו"- מופנות כלפי מושיען של ישראל- הקב"ה-  פרעה גזר גזירה אכזרית: "כל  הבן הילוד – היאורה תשליכוהו" מתוך הנחה  שלא ייענש שהרי  הסתמך על הבטחת  הקב"ה  לנֹח - שלא יביא עוד מבול לעולם.

אבל ,פרעה לא ידע שהמבול ,אמנם לא יחזור שנית  על כל העולם, אך  על אומה אחת  הוא יבוא , שהרי המצרים עתידים לטבוע בים סוף כאשר בני ישראל יצאו ממצרים, על כך אמר רבי אלעזר: "כי בדבר אשר זדו עליהם- בקדירה שבישלו בה נתבשלו" [מסכת סוטה י"א]

פרעה מעביד את ישראל בפרך, מתברר כי המצרים היו נותנים את מלאכת הגברים לנשים  ואת מלאכת הנשים לגברים- כדברי תנחומא:

"שהיו נותנים עבודת האיש על האישה ועבודת האישה על האיש"

הקב"ה עומד לצדם של ישראל ולמרות גזרותיו של פרעה: "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"

ועל כך מביא רש"י מדרש יפה: אתם המצרים אומרים: "פן ירבה  ואני אומר: כן ירבה".

עם ישראל ניצלו בגלל שלושה דברים שלא שינו:  לבוש, שפה ותורתם-  קיום המצוות.

לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי הקב"ה אינו נוטש את ישראל גם בגלות -כאב שאינו נוטש את בנו, גזירותיו של פרעה ומנגד כישלונותיו מוכיחים :"כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב"

ויהי רצון שהבטחה זו תלווה את עם ישראל  לנצח. אמן ואמן.

כור ברזל / שיר מאת: אהובה קליין©

פרטים

קטגוריה: פרשת שמות

פורסם בשני, 19 אוקטובר 2020 14:19

נכתב על ידי Super User

כניסות: 718

כור ברזל / שיר מאת: אהובה קליין©

כאיש אחד יורדים

אבות בנים נכדים

כצבא השמים נמנים

מתוך אהבת אלוקים.

עבדים בארץ ניכר

מול מלך אכזר

בטיט  ייסורים ישקעו

יהדותם בליבם ינצרו.

מצרים כור ברזל

שם ישראל יתחשל

הבטחת ברית בן הבתרים

קורמת עור וגידים.

ראשית מעטים מספרם

אחרית יהפכו לעם

דור מבורך  ישרים

יתחזק לנצח נצחים.

הערה: השיר בהשראת פרשת  שמות[חומש שמות]

משה ושליחותו

פרטים

קטגוריה: פרשת שמות

פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 14:18

נכתב על ידי Super User

כניסות: 918

פרשת שמות-עבדות מצרים,ניסים ומופתים-כיצד?

פרטים

קטגוריה: פרשת שמות

פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 14:18

נכתב על ידי Super User

כניסות: 851

פרשת שמות- מי היה פרעה?

פרטים

קטגוריה: פרשת שמות

פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 11:00

נכתב על ידי Super User

כניסות: 668

פרשת שמות- מי היה פרעה?
מאמר מאת: אהובה קליין .

פרשת שמות הפותחת את חומש שמות- מתארת את מלך מצרים- כמלך חדש אשר גוזר גזרות על  בני ישראל:
"ויקם מלך חדש על- מצרים אשר לא ידע את- יוסף: ויאמר אל עמו: הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו:הבה נתחכמה לו,פן ירבה,והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם- הוא על שונאנו ונלחם- בנו ועלה מן- הארץ: וישימו עליו שרי מיסים למען ענותו בסבלותם: ויבן ערי מסכנות לפרעה,את- פתום ואת-רעמסס..."
[שמות א,ה-י"ב]

השאלות הן:
א] האם פרעה- היה  מלך חדש?
ב] מה פשר התחכמותו של פרעה?
ג] האם התנהגותו מזכירה לנו חשיבה דומה  של מלך אחר בתנ"ך?

התשובה לשאלה א]
על כך עונה רש"י:ומביא  שתי תשובות:
"רב ושמואל,חד אמר: חדש ממש,וחד אמר:שנתחדשו גזירותיו.
דלא כתיב:"וימת וימלוך"-[סוטה י"א]
כלומר לפי דעה ראשונה: פרעה היה מלך חדש ואם כן מדוע בכל זאת לא ידע מיהו יוסף-הרי לא שמע כי יוסף הציל את מצרים מהרעב?-אלא שעשה את עצמו שאינו יודע.
לפי דעה שנייה: זה היה אותו פרעה שכולם הכירו אותו,אלא נתחדשו גזירותיו,דעה זו מבוססת על ההנחה: שאין הכתוב מציין:"וימת וימלוך.."
לפי רבינו בחיי:נראה כי פרעה זה נולד -כאשר יוסף היה בבית האסורים וזאת על סמך הכתוב:"יום הולדת את פרעה"[בראשית מ,כ.]כי קרא פרעה לבנו כשמו שלו ולכן הוא היה מלך חדש ולא הכיר כלל את יוסף -כי הוא היה הבן הראשון של פרעה הזקן.
ולפי המדרש  ניתן ללמוד: כי כל הכופר בטובת חברו בסופו של דבר יכפור בטובתו של ה',וההוכחה שהכתוב מתאר  את פרעה:"אשר לא ידע את יוסף" ולבסוף
נאמר:"לא ידעתי את ה' ".[שמות ה]
ומדרש זה נוטה לדעה השנייה לפיה: פרעה היה אותו מלך,אלא נתחדשו גזרותיו.

התשובה לשאלה ב]
לפי רש"י: ביקש פרעה חוכמה כנגד מושיע עם ישראל-שהוא הקב"ה בכבודו ובעצמו ,פרעה רצה להתחכם כנגדו בכך שגזר:"כל הבן הילוד-היאורה תשליכוהו" [שמות כ"ב]תוך כדי כך חשב שהוא עצמו לא ייענש על ידי גזירות אלה -שהרי ה' נשבע שלא  יביא יותר מבול  לעולם.
אלא שהוא לא שם לב לדיוק של השבועה: הקב"ה נשבע שלא יביא מבול על כל העולם כולו, אבל לא נשבע לגבי אומה אחת שזו מצרים,שהרי ביציאת מצרים המצרים טבעו במים-אומנם זה לא היה מבול,אך המצרים נפלו לתוך המים.
אמר ר' אליעזר:"כי בדבר אשר זדו עליהם- בקדירה שבישלו בה נתבשלו" [סוטה י"א]
כלומר בגזירה שגזרו על ישראל להשליך את כל הבנים ליאור,הם בעצמם נענשו-כי טבעו בים.
לפי דברי רבינו בחיי:"נתחכמה"-מבחינים בשני סוגי חוכמה ,יש חוכמה טובה- שהיא בתחום התורה והמוסר,אך יש חוכמה של עורמה הנחשבת לרעה. וזו התחכמות שאינה חוכמה,על כך הזהיר שלמה המלך:"..ואל—תתחכם יותר.." [קוהלת ז,ט"ו] וכך המצרים נהגו[בחוכמה הרעה],תחילה פגעו בממון  בני-ישראל, לפי שנאמר:"וישימו עליו שרי מיסים".וכל זאת מתוך ערמומיות שרצה פרעה להוכיח להם כי זו דרכו של מלך- להטיל מיסים על יושבי הארץ,אבל אחר כך גזר עליהם כבר שיעבוד על גופם-כנאמר:"ויעבידו מצרים את בני ישראל  בפרך-שפרעה הפקיר את בני ישראל-ובהמשך הגזירות נהיו יותר ויותר קשות ואכזריות וכל זה היה במטרה להתיש את כוחם של בני ישראל ולהמעיט את זרעם, כדי שלא יתרבו במצרים וכאשר ראה שאינו משיג את מטרתו שהרי נאמר:"כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" בהמשך גזר עליהם הריגה.
ולמעשה היה יכול מייד לצוות להורגם,אך היות ולא רצה שיאשימו אותו כי גוזר עליהם מוות בפרהסייא -לכן רצה להתחכם נגדם ולהשמידם בחשאי. ומטעם זה ציווה גם על המיילדות שיהרגו את הזכרים על האובניים.

התשובה לשאלה ג]
חשיבתו של פרעה מזכירה לנו מאד את בלק מלך מואב:"וירא בלק בן-ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי: ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל: ויאמר מואב אל זקני מדיין:עתה ילחכו הקהל את כל סביבתנו  כלחוך השור את ירק השדה" [במדבר כ"ב,א-ד]
ואילו פרעה אומר:"..הנה עם בני  ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכמה לו, פן ירבה,והיה כי-תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על-שונאנו ונילחם בנו ועלה מן הארץ" [שמות  א,ט-י]
שני מלכים אלו פוחדים  מהמספר הרב של בני ישראל,אלא שפרעה מנסה להכניע את ישראל באמצעות גזרות קשות ,ואילו בלק מנסה להתגבר על ישראל באמצעות קללות.
אך כידוע הם נכשלים במזימה.
חז"ל מביאים מדרש:"אמר רבי סימאי: שלושה היו באותה עצה: בלעם ואיוב ויתרו,בלעם שיעץ[לשעבד את ישראל]- נהרג,איוב ששתק- נידון בייסורים,יתרו שברח-זכו  מבני- בניו שישבו בלשכת הגזית".איוב לא הביע התנגדות לתוכניתו של בלעם- נענש בייסורים,יתרו התנגד לשעבוד ישראל-  נמלט מאימת  המצרים ובתמורה צאצאיו נמנו עם חברי הסנהדרין בירושלים.
לסיכום,לאור האמור לעיל:
המסקנה: פרעה מלך מצרים,בין אם הוא היה חדש ובין אם היה אותו מלך,אלא נתחדשו גזירותיו,בדומה לו -גם בלק רצה להביס את ישראל בדרכו שלו.
שניהם לא הצליחו,אך למעשה כל המהלך במצרים- הייתה  תוכנית אלוקית,אשר אותה הבטיח ה' לאברהם בברית בין הביתרים,שתכליתה לזכך את ישראל במצרים ולהופכם לעם אשר ראוי לקבל את התורה ולהתנחל בארץ הקודש.
התוצאה הסופית, אלוקים אינו נוטש את בניו,כנאמר:
"כי לא ייטוש ה' עמו  ונחלתו לא יעזוב.."[תהלים צ"ד,י"ג]