פרשת לך לך
פרשת לך - לך בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו.
מאת: אהובה קליין.
פרשה זו פותחת במילים: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה. וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה', וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ, מֵחָרָן. וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן".
השאלות הן:
א] מדוע אין הכתוב מתאר את עברו של אברהם?
ב] מה הכוונה: "וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן" ?
תשובות
עברו של אברהם
הדרך בה הגיע אברהם לגלות את אלוקים אינה מתוארת במקרא, אלא רק במדרשים-אשר מתארים: כיצד התווכח אברהם עם בני דורו וכיצד הושלך לכבשן האש למען קדושת האמונה בקב"ה. למרות זאת הוא עמד בניסיון והיה נוהג לפרסם את המציאות האלוקית במסירות נפש.
מדרכו זו התפעלו אומות העולם ופרסמו זאת בספרים.
ספר המורה חלק ג, פרק כ"ט, מצטט את ויכוחיו של אברהם עם בעלי אמונה אחרים ואת הסבל שעבר בשל מאבקו למען הפצת האמונה באל אחד - עוד לפני שאלוקים התגלה אליו.
הרמב"ם בספר ה"יד החזקה" הלכות עבודה זרה - מתאר את התפתחות הרוחניות עד שמגיע אברהם אבינו : ש"השיג דרך האמת והבין קו הצדק מתכונתו הנכונה, וידע שיש אלוקים אחד והוא מנהיג הגלגל, והוא ברא הכול, ואין בכל הנמצא אלוקים חוץ ממנו, וידע שכל העולם טועה ודבר שגרם להם לטעות, זה שעובדים את הכוכבים והצורות עד שאבדה האמת מדעתם"
מוזכר רק ברמז בספר ישעיהו [כ"ט]:"אשר פדה את אברהם" דבר המוכיח כי אברהם אכן היה בסכנה גדולה לחייו מצד מתנגדיו באור כשדים בשל השקפתו האמונית , אך בסייעתא דשמיא- ניצול מידם.
אין התורה מזכירה מעשה מיוחד שעשה אברהם ,טרם אמר לו ה' לצאת מבית אביו וללכת אל הארץ אשר ה' יראה לו.
הרמב"ן שואל: מה הסיבה שאלוקים פונה אל אברהם ומבקש ממנו לעזוב את ארצו ומולדתו ולהיות נבחר אלוקים ואוהבו? וזאת ללא ניתנת טעם להיבחרו כאיש צדיק תמים, או עובד ה', זהו מצב יוצא דופן, שהרי תמיד התורה מקדימה את תולדותיו ומעשיו של הצדיק.
אלא, התורה סמכה על דברים שהתפרסמו ,ידוע שאנשי אור כשדים הציקו לו רבות בשל אמונתו באלוקים, לכן ברח מפניהם במטרה להגיע אל ארץ כנען, אך התעכב בחרן, לכן ה' ציווה עליו ללכת לכנען, דבר שהיה בכוונתו של אברהם לעשות.
ובכנען אברהם אמור לקרב את הרחוקים באמונה באל אחד. מטעם זה נועדה הברכה שה' בירך את אברהם ששם יגדל שמו ויתברכו בו הגויים. דבר הפוך למה שעוללו לו אנשי אור כשדים שהשליכוהו לכבשן האש בשל אמונתו בה'.
ממשיך ואומר הרמב"ן: "אבל התורה לא רצתה להאריך בדעות עובדי עבודה זרה ולפרש העניין, שהיה בינו ובין הכשדים באמונה, כאשר קצרה בעניין אנוש וסברתם, בעבודה זרה שחידשו"
גם בספר המורה חלק ג' פרק כ"ט אומר רעיון דומה על ההתרחשות באור כשדים: "כאשר חלק על דעת בני אדם כולם, שהיו מקללים ומבזים אותו התועים ההם, וכאשר סבל הכל בעבור ה', וכן הדין לעשות לכבודו, נאמר לו: "ואברכה מברכיך ומקללך אאור"- כלומר בעקבות מה שקרה לאברהם בעברו בעתיד, רוב העולם יסכימו להגדילו ולהתברך בו ולא יסכלו את דרכו.
על פי המדרש מסופר: "אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת, אמר תאמר שהבירה הזו בלי מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה ואמר אני בעל העולם"
הנמשל: על פי מדרש זה, אותו אדם שראה שהעיר נשרפת באש חשב שאין מנהיג באותו מקום, פתאום הופיע המנהיג ואמר שהוא בעל המקום וכוונתו הייתה שהוא יודע שהעיר עולה באש כי זה באחריותו, אברהם אבינו היה עובר ממקום למקום לשמוע כל מיני דעות ומתוך חקירה זו גילה מיהו בעל הבירה אשר האיר לו את הדרך דרכה הגיע בכוחות עצמו.
במילים אחרות, הוא גילה את אלוקים השולט על העולם.
אור החיים, שואל: מדוע ה' מדבר עם אברהם לפני שהתגלה אליו במראה הנבואה?
ותשובתו:
א] לא היה צורך שה' יתגלה אליו קודם הציווי שילך לכנען, לפי שאברהם כבר גילה את הקב"ה בכוחות עצמו.
ב] הקב"ה לא רצה להתגלות אליו קודם שיעמיד אותו בניסיונות ויראה אם הוא אכן מקיים את הציוויים.
היות ואברהם הופיע אחרי עשרה דורות שקלקלו, לכן ה' רצה לבחון אם אכן אברהם ראוי להתגלות אלוקית יותר מהדורות הקודמים.
בעל הטורים מביא רעיון יפה: עשרה ניסיונות שהתנסה בהם אברהם- הם כנגד עשרה מאמרות – בהם נברא העולם, כדי לתת שכר טוב לצדיקים. [מסכת אבות משנה ג הסמוך ל"ה]
" וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן"
רש"י מפרש בשתי דרכים:
א] אברהם ושרה לוקחים איתם לכנען את כל האנשים והנשים שהם גיירו אותם תחת כנפי השכינה, לפי ששרה הייתה מגיירת את הנשים ואברהם מגייר את האנשים. לכן מעלה עליהם הכתוב:" אֲשֶׁר-עָשׂוּ בחרן".
ב] על פי הפשט: אלו היו עבדים ושפחות שהם קנו - מלשון קניין.
רש"ר הירש מסביר: רעיון דומה, אלה היו בני ביתו שקישרו עצמם אל אברהם גם מבחינה רוחנית, כדוגמא לכך משמש: אליעזר- עבד אברהם שהיה גר צדק אמיתי. לאברהם היה כוח השפעה חזק מאד ואלה שנלוו אליו ספגו השפעה זו והתחברו אליו.
גם לוט הושפע מאברהם, אלא שקשר זה לא היה רצוף,
רבינו בחיי מוסיף ואומר: שגם יצחק היה הולך בדרכו של אברהם אביו ומגייר אנשים כפי שכתוב: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן".
והכוונה "מְגוּיירֵי אָבִיו —" הדבר בא ללמדנו: שיצחק היה מגייר את האומות.
יעקב גם הלך בדרך אבותיו כפי שהכתוב מציין זאת: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-בֵּיתוֹ, וְאֶל כָּל-אֲשֶׁר עִמּוֹ: הָסִירוּ אֶת- אֱלֹהֵי הַנֵּכָר, אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם"[בראשית ל"ה ,ב']
מכאן המסקנה שכל האבות- הלכו לבטל את העבודה הזרה ומנגד עסקו בפרסום האמונה באל יחיד- הקב"ה .
על פי מדרש חז"ל:
"אם מתכנסים הם כל האומות לברוא יתוש אחד, אין יכולים לזרוק בו נשמה- ואתה אומר: "וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ..", אלא אלו הגרים שגיירו, ללמדך שכל מי שמקרב את הגוי- כאילו בראו".
אמר רבי חוניא: אברהם היה מגייר את האנשים ושרה- את הנשים"
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד על חכמתו ופעולותיו של אברהם- למען פרסום האמונה בקב"ה שהוא השולט היחידי על כל העולם!
ואין התורה מתארת את עברו של אברהם, אך אלוקים הבוחן כליות ולב- יודע היטב את מאבקו של אברהם למען הפצת ההכרה -באל אחד ורצונו לעלות לכנען- ולא היה מן הכבוד לתאר את עניין המלחמה בעבודה זרה כדברי הרמב"ן.
לכן יפים דברי חז"ל:
אמר רבה בר רב הונא אמר רב הונא, ואמרי לה אמר רב הונא ארבי אליעזר: מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים, בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו. מן התורה, דכתיב (במדבר כ"ב, י"ב): "לא תלך עמהם", וכתיב (במדבר כב, כ): "קום לך אתם". מן הנביאים דכתיב (ישעיהו מח, יז): "אני ה' אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך (זו) תלך". מן הכתובים דכתיב (משלי ג, לד): "אם ללצים הוא יליץ, ולענוים יתן חן".
מכאן שאלוקים סייע לאברהם ללכת בדרך בה חפץ מאד להגיע..
יהי רצון שנזכה ללכת בדרכי אבותינו אברהם יצחק ויעקב.
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת לך לך
- כניסות: 1565
אברהם והליכתו.
שיר מאת: אהובה קליין ©
ויהי אברהם מואס באלילים
בחכמה ותבונה מגלה אלוקים
אור כשדים כבשן האש
אותו לא ירתיע לא ייאש.
לציוויי עליון מציית באהבה
בזה הרגע ללא השהיה
בחדרי ליבו ניצתת להבה
משנס מותניו רגליו כאילה.
אל ארץ כנען נושא רגליים
שרעפים עליו יביטו משמים
שרה, לוט, עבדים ושפחות
יצטרפו ללוותו בהרים וגבעות.
בדרך שאדם חפץ להגיע
לשם יוליכהו גם במפתיע
רצון האדם כבודו תמיד
אם רק יחפוץ ובדרכו יתמיד.
הערה: השיר בהשראת פרשת לך-לך [חומש בראשית]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת לך לך
- כניסות: 1541
ירידת אברהם ושרה למצרים
שיר מאת: אהובה קליין©
ויהי היום בכנען
רעב ניחת הפעם
אברהם איתן באמונתו
יאלץ השתדלותו.
לא לחם ומים
לא מטר שמים
מצוקה מרקיעה שחקים
דלות וצימאון שוחקים .
יורד מעתיק מגורים
למצרים בה דרים זרים
אדמה עתירת גידולים
נילוס משקה עדרים.
אברהם מגן על שרה
מפני רוע ושררה
סופו יצא בניסים
רכוש מרובה ונכסים.
הערה: השיר בהשראת פרשת: לך-לך [חומש בראשית]
7.11.16
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת לך לך
- כניסות: 1304
פרשת לך לך, האם ירידת אברהם למצרים הייתה עבירה?
מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו הכתוב מתחיל לתאר את ניסיונותיו של אברהם אבינו , אחד מהם היה: הירידה למצרים בעקבות הרעב בכנען, כפי שהכתוב מתאר: "ויהי רעב בארץ וירד אברהם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ: ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה- נא ידעתי כי אישה יפת מראה את: והיה כי יראו אותך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אותי ואותך יחיו : אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך": [בראשית י"ב,י-י"ד]
שאלות
א] מדוע רק במצרים אברהם מבחין ביופייה של שרה ?
ב] האם אברהם חטא בירידתו למצרים וביחסו לשרה?
תשובות
אברהם מבחין ביופייה של שרה.
רש"י מביא כמה הסברים:
א] מדרש אגדה על פי חז"ל: עד שאברהם לא הגיע למצרים הוא לא שם לב ליופייה של שרה - וזאת מתוך צניעות ששררה ביניהם, אלא שעכשיו הבחין ביופייה - כפי שמבואר [תנחומא ה'] ראה אותה משתקפת במי הנהר. ולכן אמר לה: "הנה – נא ידעתי כי אישה יפת מראה את"
ב] בטבעו של עולם - על ידי טורח הדרך מראהו של האדם מתבזה והיגיעה וטלטולי הדרך ניכרים על פניו, אך שרה נשארה יפה , למרות ההליכה והטרחה המרובה , לכן אמר לה אברהם כי כעת יודע שהיא באמת יפה.
ג] פשוטו של מקרא: אמר אברהם לשרה: כעת הגיע השעה שיש לדאוג ליופייך כי אומנם ידעתי שאת יפה, אך כעת פה במצרים אנו באים בקרב אנשים מכוערים והם לא הורגלו לראות אישה יפה ועל כן זו העת שעלינו לדאוג שלא יקרה לנו משהו רע.
רבינו בחיי מביא גם את פירוש רש"י: כי למרות טורח הדרך - שרה נשארת ביופייה, אך הוא מוסיף את דעת רז"ל: שאברהם לא התבונן בשרה מעולם עד אותה שעה. כי אברהם בענוותנותו הגדולה – היה כורת ברית לעיניו, כפי שאמר איוב:"ברית כרתי לעיניי", הצדיקים כורתים ברית עם איבריהם שלא יגרמו להם להינזק - בדומה לכך שאדם כורת ברית עם אויביו למען לא יזיקו לו.
האם אברהם חטא?.
רבינו בחיי מביא את דעת הרמב"ן- שאכן אברהם חטא בשוגג : כאשר אמר לשרה: "אמרי נא אחותי את" ובעקבות זאת באה גלות מצרים, ועצם העניין שאברהם הביא את שרה הצדיקה במכשול של עוון וכל זה מהחשש שאם ידעו שהיא אשתו יהרגוהו ,הרי כאן הוא נכשל בביטחונו בה' שהרי היה צריך לבטוח בקב"ה שיציל אותו ואת אשתו והחטא הנוסף שחטא- שהוא ירד למצרים בעקבות הרעב בארץ- וזאת למרות שהקב"ה שלח אותו לארץ כנען !
אברהם היה צריך לבטוח בה' שיציל אותו מהמוות כתוצאה מהרעב. בעקבות עוון זה נגזר על זרעו - גלות מצרים כי במקום החטא שם מתרחש גם העונש.
על פי דעת רז"ל: גלות מצרים היא תוצאה של דברי אברהם לה': "במה אדע כי אירשנה" שנאמר במדרש – שהוא אמר: "במה אדע"? וה' אמר לו: "ידוע תדע", כאן ה' החשיב את דברי אברהם לחטא , וכתוצאה מכך נענשו ישראל בגלות מצרים .
הרב שמשון רפאל הירש :אינו רואה את מעשיו של אברהם בגדר חטא,
א, אברהם עוזב את ארץ כנען בזמן הרעב ויורד מצרימה, מפני שאינו סומך על הנס , אלא עושה השתדלות כדי לספק את מזונו.
ב, בנוגע לכך שסיכן את אשתו במקום כמצרים ,אי אפשר היה להתחמק מסכנה זו ,עובדה שאברהם חזר על כך שנית כאשר ירד לארץ פלישתים וגם יצחק בנו נקט באותם אמצעים כאשר נקלע למצב של רעב ,כפי שהכתוב מתאר :"ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך – פלישתים גררה" [בראשית כ"ו, א] וכל זה קרה למרות שאברהם היה יכול לבטוח בה' שיספק את מזונותיו בארץ כפי שהוריד מן לעם ישראל במדבר.
הרי אברהם שהוא בבחינת בשר ודם לא היה לו מישהו ששימש לו דוגמא כיצד לנהוג במקרים כאלה והכל למד מתוך ניסיונות באופן עצמאי . לכן לאברהם הייתה הזכות להגיד: "אין סומכין על הנס"
בנוגע לעניין שרה, הרי במצרים באותה תקופה הייתה אווירה של פריצות ואישה פנויה הייתה בטוחה יותר מאשר אישה נשואה, היות ואם ואישה הייתה נשואה- היה קיים חשש שיהרגו את בעלה ואותה ייקחו, בעוד שאישה פנויה המלווה על ידי אחיה- כדי להשיג אותה - היו צריכים לנהל משא ומתן עם האח ובינתיים מרוויחים זמן ובמקביל יכולה להופיע הישועה.
אם כן , זו הברירה היחידה שעמדה לאברהם והוא נהג כשורה, מצד אחד אמנם האמין בה' , אך מנגד הבין שיש לעשות השתדלות כדי להציל חיים.
לסיכום, לאור האמור לעיל, אברהם הועמד בניסיון הרעב בכנען , בנוגע לפתרון העניין – ישנם הסוברים –כדוגמת הרמב"ן ורבינו בחיי- שהוא חטא בשני דברים ראשית, מעצם ירידתו למצרים ובכך אמונתו בה' נפגמה – ולא הבין כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים ובעקבות זאת הוא גרם לגלות מצרים כי במקום שנעשה החטא שם מתבצע גם העונש.
שנית , הוא סיכן את שרה אשתו במקום שאין יראת שמים.
מנגד רבי שמשון רפאל הירש סובר: כי אברהם נקט בדרך נכונה בהיותו מאמין באלוקים . אך מנגד הבין כי עליו לעשות השתדלות ולא לסמוך על ניסים בלבד ואין לראות במעשי אברהם חטא.
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת לך לך
- כניסות: 1321
פרשת לך-לך, על מה נחלקו רועי לוט ורועי אברהם?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת לך- לך ,פותחת את תולדות אבותינו- אברהם יצחק ויעקב והתורה מייחדת לכל תולדות האבות עשר פרשיות עד סוף חומש בראשית.
בפרשתנו התורה מתארת גם את לוט- בן אחיו של אברהם ועל פי התנהגותו ניתן ללמודרבות על אופיו:לראשונה לוט מוזכר בסוף פרשת נח:"ואלה תולדות תרח,תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את- לוט"[בראשית י"א, כ"ז]
ובהמשך התורה מתארת:"וייקח תרח את- אברם בנו ואת לוט בן הרן בן- בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו איתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו עד חרן וישבו שם:"
לוט היה אחיינו של אברהם ואברהם אהב אותו מאד והתייחס אליו כאל אח.
בזכות אברהם לוט התעשר כפי שנאמר:"וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואוהלים: ולא- נשא אותם הארץ לשבת יחדיו כי- היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו ויהי ריב בין רועי מקנה- אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"
השאלות הן:
א] על מה נחלקו רועי לוט ורועי אברהם?
ב] מדוע לוט בחר להתיישב דווקא בכיכר הירדן?
תשובות.
המחלוקת בין רועי אברהם לרועי לוט.
רש"ימדגיש: כי כל עושרו של לוט היה בזכות הליכתו עם אברהם.
עיקר הריב נוצר, היות והמרעה לא הספיק בארץ גם לעדרים של רועי לוט וגם לעדרים של רועי אברהם.מתברר שהיה הבדל מהותי בין רועי אברהם לרועי לוט: רועי לוט היו רשעים וכאשר המרעה לא הספיק לצאנם ,פלשו לשדות זרים, בתגובה על כך רועי אברהם היו מוכיחים אותם על איסור גזל ואילו הם הצדיקו את מעשיהם באומרם:כי הארץ ניתנה לאברהם ואין לו בן אשר יירש אותו[יצחק טרם נולד] ולכן לוט בן אחיו ראוי ליורשו ומטעם זה -אין חדירתם לשדות זרים נחשבת לגזל.
על טענה זו משיב הכתוב:"והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"- כלומר באותה עת הארץ הייתה שייכת לעמים זרים ואברהם עדייו לא זכה בה[ על פי מדרש- רבה]
על כן ,רועי לוט לא צדקו בדבריהם.
הרמב"ן בנוסף לדברי רש"י נותן הסבר נוסף לסיבת המריבה: היות וללוט ואברהם היה רכוש רב- לא נשאה אותם הארץ ורועי לוט נאלצו להכניס את מקניהם לשדות אחרים שלא בבעלותם.
חז"ל מסבירים את הקשר בין הריב שהתרחש בין שתי הקבוצות- רועי לוט ורועי אברהם לכתוב: "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"
התורה מלמדת אותנו , שריב בין אחים הוא מאד מסוכן , כאשר מסביבנו קיימים אויבים המביטים בנו ועלולים לפרש זאת כחולשהומסוגלים לנצל מצב זה על מנת להילחם בנו ,מה גם שכאשר אין אנו מאוחדים- הדבר עלול לדרבן את האויבים לנסות לפלוש לארץ ולדחוק את רגלנו מנחלת אבותינו.
ה"כלי יקר" מפרש: כי כוונת הכתוב בהזכרת הפריזי והכנעני- הייתה: להדגיש כי הם היו אומות גדולות וחיו בשלום ביניהם ללא מריבות – זאת בהשוואה לרועי לוט ואברהם שלא הסתדרו ביניהם לשבת יחדיו בארץ.
מעניינת במיוחד תגובתו של אברהם אל לוט: "אל- נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו"
רש"י מביא על כך שני פירושים:
א] אנשים אחים- זהו כינוי לאנשים קרובים.
ב] מדרש אגדה: חז"ל דרשו: שלוט ואברהם נקראו אחים- היות והיה דמיון ביניהם מבחינה חיצונית בפניהם.
לוט ובחירתו בכיכר הירדן.
אברהם מציעפתרון ללוט ליישב את הסכסוך ביניהם:
"הלוא כל- הארץ לפניך הפרד מעלי אם- שמאל ואימינה ואם- הימין ואשמאילה:ויישא- לוט את- עיניו וירא את- כל כיכר הירדן כי כולה משקה לפני שחת ה' את- סדום ואת- עמורה כגן ה' כארץ מצרים בואכה צוער: ויבחר לו לוט את-כל- כיכר הירדן וייסע לוט מקדם וייפרדו איש מעל אחיו":[שם י"ג,ח-י"ב]
רש"י מסביר את הצעת אברהם ללוט, הכוונה: שאברהם ישב תמיד בקרבתו של לוט,בין מימין בין משמאל ואם יזדקק לעזרה, אברהם יבוא לעזרתו ובהמשך אכן אברהם קיים את הבטחתו וסייע ללוט כשנשבה במלחמת המלכים, כפי שהכתוב מתאר:
"וישמע אברם כי נשבה אחיו.."[שם י"ד, י"ד]
לוט מתבונן בכיכר עבר הירדן והמקום מוצא חן בעיניו מאד,הוא שם לב כי במקום ישנם נחלי מים רבים וכך יוכל להשקות את השדות ועדריו. המקום היה כה פורה- בדומה לגן עדן שבו היה "כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל"[שם ,ב,ט]
האדמה הייתה פורייה וטובה לזרעים בדומה לארץ מצרים אשר מקבלת את מימיה מהנילוס.
רש"י אומר: על המילים:"בואך צוער- כי הכיכר הזו הכוללת את כל הטוב שבה –הייתה עד העיר צוער,זהו לפי פשוטו.
לפי מדרש אגדה:סיבת בחירתו של לוט את המקום , כיוון שיושבי המקום היו פרוצים בעברותיהם ולכן החליט לשבת בשכונתם.[כך מבואר במסכת הוריות [דף י:]
לגבי התנתקותו של לוט מאברהם, אומר רש"י: כי לוט עזב את אברהם שהיה במזרח והלך לכיוון מערב- למערבו של אברהם.
ומדרש אגדה: על פי חז"ל, לוט הסיע את עצמו מהקב"ה שקדם לעולם ,כי כאשר נפרד מאברהם אמר:אינני רוצה באברהם ולא באלוקיו.[רא"מ]
לוט הקים אוהלים לו ,לרועיו ולמקנהו עד גבול סדום.
הכתוב מציין כי אנשי סדום היו: "רעים וחטאים"- על כך אומר רש"י: שלושה ביטויים נאמרו על אנשי סדום:
א]רעים – בגופם
ב] חטאים בממונם[סנהדרין ק"ט]
ג]"לה' מאד "-למרות שהכירו בבורא עולם- היו מתכוונים למרוד בו.
ישנו קשר הדוק בין תיאור אנשי סדום והתנהגותם הרעה וכאן הכתוב בא לדבר בגנותו של לוט שלמרות שידע שבני המקום היו רשעים- הדבר לא הרתיעו וחז"ל לומדים מזה:"ושם רשעים יירקב" [משלי י,ז] והכוונה: כשמזכירים שם רשע גם מגנים אותו והיות והתורה הזכירה את סדום באותה נשימה הדגישה שהם היו רעים וחטאים.
עוד מוסיף רש"י:כי כל עוד לוט היה בקרבתו של אברהם השכינה פרשה מאברהם, אבל לאחר שנפרד מלוט, השכינה שבה אל אברהם.
רבינו בחיי מדגיש: כי התורה גם באה ללמדנו כי זכותו של אברהם, שלא נפל גורלו במקום של רשעים, אלא במקום של ארץ קדושה.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: לוט לא היה כלל צדיק , עיקר המחלוקת שפרצה בין רועיו לרועי אברהם הייתה -על רקע רעיית העדר בשדות זרים ואברהם שהיה צדיק וישר לא הסכים שלוט ייהנה מהגזל, אך בכך שלוט בחר את כיכר עבר הירדן, ניתן להסיק שהוא היה אדם מאד גשמי ועניין הרוחניות ממנו והלאה.
ולעניות דעתי ניתן להגיד עליו- לאור זה שלא נרתע לשבת בקרבת סדום ועמורה החוטאים: "אוי לרשע ואוי לשכנו" או במילים אחרות:"אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה".
כמו כן, כל עוד לוט הרשע היה בקרבת אברהם ,השכינה הייתה מרוחקת מאבי האומה והיא שבה אליו אך ורק לאחר שלוט נפרד ממנו.
מי ייתן ונלך בדרכו של אברהם אבינו :בתורה,במידות טובות ,בהשכנת שלום ובדרך ארץ.
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת לך לך
- כניסות: 1668
לוט/ שיר מאת: אהובה קליין©
לוט בן הרן
כצל בעקבות אברהם
כאדרת למלך מכובד
בזכותו יתעלה במעמד.
בחלקו רבו עדרים
כמים יציפו שטחים
למנגינת חלילי רועים
נהנים מגזל ושבעים.
מעתה הרכוש רב
כנהר העולה על גדותיו
הארץ לא תאכילם
בעצת אברהם תפרידם.
לוט נושא עיניים
לכיכר מוצפת מים
גן עדן עלי אדמות
לצד רשעים כבירי עבירות.
הערה:השיר בהשראת פרשת: לך- לך[חומש במדבר]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת לך לך
- כניסות: 1754
משמעות הירידה למצרים:
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת לך לך
- כניסות: 1944
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת לך לך
- כניסות: 2018
מאמר מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת במילים:"ויאמר ה' אל אברם לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך:ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה:
התשובה לשאלה א]
התשובה לשאלה ב]
התשובה לשאלה ג]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת לך לך
- כניסות: 1885
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת לך לך
- כניסות: 1695