- פרטים
-
קטגוריה: פרשת לך לך
-
פורסם בשלישי, 20 אוקטובר 2020 12:39
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 461
פרשת לך-לך, על מה נחלקו רועי לוט ורועי אברהם?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת לך- לך ,פותחת את תולדות אבותינו- אברהם יצחק ויעקב והתורה מייחדת לכל תולדות האבות עשר פרשיות עד סוף חומש בראשית.
בפרשתנו התורה מתארת גם את לוט- בן אחיו של אברהם ועל פי התנהגותו ניתן ללמודרבות על אופיו:לראשונה לוט מוזכר בסוף פרשת נח:"ואלה תולדות תרח,תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את- לוט"[בראשית י"א, כ"ז]
ובהמשך התורה מתארת:"וייקח תרח את- אברם בנו ואת לוט בן הרן בן- בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו איתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו עד חרן וישבו שם:"
לוט היה אחיינו של אברהם ואברהם אהב אותו מאד והתייחס אליו כאל אח.
בזכות אברהם לוט התעשר כפי שנאמר:"וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואוהלים: ולא- נשא אותם הארץ לשבת יחדיו כי- היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו ויהי ריב בין רועי מקנה- אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"
השאלות הן:
א] על מה נחלקו רועי לוט ורועי אברהם?
ב] מדוע לוט בחר להתיישב דווקא בכיכר הירדן?
תשובות.
המחלוקת בין רועי אברהם לרועי לוט.
רש"ימדגיש: כי כל עושרו של לוט היה בזכות הליכתו עם אברהם.
עיקר הריב נוצר, היות והמרעה לא הספיק בארץ גם לעדרים של רועי לוט וגם לעדרים של רועי אברהם.מתברר שהיה הבדל מהותי בין רועי אברהם לרועי לוט: רועי לוט היו רשעים וכאשר המרעה לא הספיק לצאנם ,פלשו לשדות זרים, בתגובה על כך רועי אברהם היו מוכיחים אותם על איסור גזל ואילו הם הצדיקו את מעשיהם באומרם:כי הארץ ניתנה לאברהם ואין לו בן אשר יירש אותו[יצחק טרם נולד] ולכן לוט בן אחיו ראוי ליורשו ומטעם זה -אין חדירתם לשדות זרים נחשבת לגזל.
על טענה זו משיב הכתוב:"והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"- כלומר באותה עת הארץ הייתה שייכת לעמים זרים ואברהם עדייו לא זכה בה[ על פי מדרש- רבה]
על כן ,רועי לוט לא צדקו בדבריהם.
הרמב"ן בנוסף לדברי רש"י נותן הסבר נוסף לסיבת המריבה: היות וללוט ואברהם היה רכוש רב- לא נשאה אותם הארץ ורועי לוט נאלצו להכניס את מקניהם לשדות אחרים שלא בבעלותם.
חז"ל מסבירים את הקשר בין הריב שהתרחש בין שתי הקבוצות- רועי לוט ורועי אברהם לכתוב: "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"
התורה מלמדת אותנו , שריב בין אחים הוא מאד מסוכן , כאשר מסביבנו קיימים אויבים המביטים בנו ועלולים לפרש זאת כחולשהומסוגלים לנצל מצב זה על מנת להילחם בנו ,מה גם שכאשר אין אנו מאוחדים- הדבר עלול לדרבן את האויבים לנסות לפלוש לארץ ולדחוק את רגלנו מנחלת אבותינו.
ה"כלי יקר" מפרש: כי כוונת הכתוב בהזכרת הפריזי והכנעני- הייתה: להדגיש כי הם היו אומות גדולות וחיו בשלום ביניהם ללא מריבות – זאת בהשוואה לרועי לוט ואברהם שלא הסתדרו ביניהם לשבת יחדיו בארץ.
מעניינת במיוחד תגובתו של אברהם אל לוט: "אל- נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו"
רש"י מביא על כך שני פירושים:
א] אנשים אחים- זהו כינוי לאנשים קרובים.
ב] מדרש אגדה: חז"ל דרשו: שלוט ואברהם נקראו אחים- היות והיה דמיון ביניהם מבחינה חיצונית בפניהם.
לוט ובחירתו בכיכר הירדן.
אברהם מציעפתרון ללוט ליישב את הסכסוך ביניהם:
"הלוא כל- הארץ לפניך הפרד מעלי אם- שמאל ואימינה ואם- הימין ואשמאילה:ויישא- לוט את- עיניו וירא את- כל כיכר הירדן כי כולה משקה לפני שחת ה' את- סדום ואת- עמורה כגן ה' כארץ מצרים בואכה צוער: ויבחר לו לוט את-כל- כיכר הירדן וייסע לוט מקדם וייפרדו איש מעל אחיו":[שם י"ג,ח-י"ב]
רש"י מסביר את הצעת אברהם ללוט, הכוונה: שאברהם ישב תמיד בקרבתו של לוט,בין מימין בין משמאל ואם יזדקק לעזרה, אברהם יבוא לעזרתו ובהמשך אכן אברהם קיים את הבטחתו וסייע ללוט כשנשבה במלחמת המלכים, כפי שהכתוב מתאר:
"וישמע אברם כי נשבה אחיו.."[שם י"ד, י"ד]
לוט מתבונן בכיכר עבר הירדן והמקום מוצא חן בעיניו מאד,הוא שם לב כי במקום ישנם נחלי מים רבים וכך יוכל להשקות את השדות ועדריו. המקום היה כה פורה- בדומה לגן עדן שבו היה "כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל"[שם ,ב,ט]
האדמה הייתה פורייה וטובה לזרעים בדומה לארץ מצרים אשר מקבלת את מימיה מהנילוס.
רש"י אומר: על המילים:"בואך צוער- כי הכיכר הזו הכוללת את כל הטוב שבה –הייתה עד העיר צוער,זהו לפי פשוטו.
לפי מדרש אגדה:סיבת בחירתו של לוט את המקום , כיוון שיושבי המקום היו פרוצים בעברותיהם ולכן החליט לשבת בשכונתם.[כך מבואר במסכת הוריות [דף י:]
לגבי התנתקותו של לוט מאברהם, אומר רש"י: כי לוט עזב את אברהם שהיה במזרח והלך לכיוון מערב- למערבו של אברהם.
ומדרש אגדה: על פי חז"ל, לוט הסיע את עצמו מהקב"ה שקדם לעולם ,כי כאשר נפרד מאברהם אמר:אינני רוצה באברהם ולא באלוקיו.[רא"מ]
לוט הקים אוהלים לו ,לרועיו ולמקנהו עד גבול סדום.
הכתוב מציין כי אנשי סדום היו: "רעים וחטאים"- על כך אומר רש"י: שלושה ביטויים נאמרו על אנשי סדום:
א]רעים – בגופם
ב] חטאים בממונם[סנהדרין ק"ט]
ג]"לה' מאד "-למרות שהכירו בבורא עולם- היו מתכוונים למרוד בו.
ישנו קשר הדוק בין תיאור אנשי סדום והתנהגותם הרעה וכאן הכתוב בא לדבר בגנותו של לוט שלמרות שידע שבני המקום היו רשעים- הדבר לא הרתיעו וחז"ל לומדים מזה:"ושם רשעים יירקב" [משלי י,ז] והכוונה: כשמזכירים שם רשע גם מגנים אותו והיות והתורה הזכירה את סדום באותה נשימה הדגישה שהם היו רעים וחטאים.
עוד מוסיף רש"י:כי כל עוד לוט היה בקרבתו של אברהם השכינה פרשה מאברהם, אבל לאחר שנפרד מלוט, השכינה שבה אל אברהם.
רבינו בחיי מדגיש: כי התורה גם באה ללמדנו כי זכותו של אברהם, שלא נפל גורלו במקום של רשעים, אלא במקום של ארץ קדושה.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: לוט לא היה כלל צדיק , עיקר המחלוקת שפרצה בין רועיו לרועי אברהם הייתה -על רקע רעיית העדר בשדות זרים ואברהם שהיה צדיק וישר לא הסכים שלוט ייהנה מהגזל, אך בכך שלוט בחר את כיכר עבר הירדן, ניתן להסיק שהוא היה אדם מאד גשמי ועניין הרוחניות ממנו והלאה.
ולעניות דעתי ניתן להגיד עליו- לאור זה שלא נרתע לשבת בקרבת סדום ועמורה החוטאים: "אוי לרשע ואוי לשכנו" או במילים אחרות:"אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה".
כמו כן, כל עוד לוט הרשע היה בקרבת אברהם ,השכינה הייתה מרוחקת מאבי האומה והיא שבה אליו אך ורק לאחר שלוט נפרד ממנו.
מי ייתן ונלך בדרכו של אברהם אבינו :בתורה,במידות טובות ,בהשכנת שלום ובדרך ארץ.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת לך לך
-
פורסם בשלישי, 20 אוקטובר 2020 12:38
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 535
לוט/ שיר מאת: אהובה קליין©
לוט בן הרן
כצל בעקבות אברהם
כאדרת למלך מכובד
בזכותו יתעלה במעמד.
בחלקו רבו עדרים
כמים יציפו שטחים
למנגינת חלילי רועים
נהנים מגזל ושבעים.
מעתה הרכוש רב
כנהר העולה על גדותיו
הארץ לא תאכילם
בעצת אברהם תפרידם.
לוט נושא עיניים
לכיכר מוצפת מים
גן עדן עלי אדמות
לצד רשעים כבירי עבירות.
הערה:השיר בהשראת פרשת: לך- לך[חומש במדבר]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת לך לך
-
פורסם בשני, 19 אוקטובר 2020 14:04
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 581
פרשת לך –לך- מעשה אבות- סימן לבנים-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון]
הפרשה פותחת בניסיונות שנתנסה אברהם אבינו:
במסכת אבות נאמר "עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם להודיע כמה חיבתו של אברהם עליו השלום"
כבר בתחילת הפרשה -התורה מתארת את שלושת הניסיונות הראשונים:
הניסיון הראשון: באור כשדים ששם הפילו נמרוד לתוך כבשן האש וניצל, אין הדבר מפורש בתורה, אלה בקבלה, אך הדבר רמוז בסוף פרשת נח, שם נאמר פעמיים: "אור כשדים"[בראשית י"א, כ"ח-ל"א] ובעבור אותו ניסיון שאברהם עמד בו- הבטיח לו ה' להביאו אל הארץ: "..לך- לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך: ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה"[שם י"ב, א-ב]
הניסיון השני: הרעב בארץ: "ויהי רעב בארץ וירד אברהם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ: ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה-
ויאמר אל- שרי אשתו הנה- נא ידעתי כי אישה יפת מראה את: והיה כי- יראו אותך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אותי ואותך יחיו: אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך"[י"ב, י-י"ד]
הניסיון השלישי: פרעה כועס על אברהם לאחר שלקח אליו את שרי והתברר לו כי היא אשתו ולא אחותו: "ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה—זאת עשית לי למה לא—הגדת לי כי אשתך היא: למה אמרת אחותי היא ואקח אותה לי לאישה ועתה הנה אשתך קח ולך:"[שם י"ב, י"ח-כ]
השאלות הן:
א] ניסיון הרעב בארץ- מה המיוחד בו?
ב] מה המשמעות של הירידה למצרים?
ג] מדוע פרעה נענש בנגעים?
ניסיון הרעב בארץ.
הרמב"ם[במסכת אבות ה, ג] אומר: כי ניסיון הרעב בארץ היה ניסיון גדול -לפי שהקב"ה הבטיח לאברהם כי היעוד שלו בארץ ישראל:"ואעשך לגוי גדול"
והנה דווקא בארץ כנען נוצר מצב של רעב.
רש"י אומר: כי הרעב היה אך ורק בארץ כנען ולא בשאר חלקי העולם, לפי שהקב"ה רצה לנסות את אברהם אם יהרהר אחרי דבר ה' ,בו בזמן-שהבטיח לו כי בארץ כנען ייהנה מטובה וברכה. ודווקא עכשיו הוא גורם לו לעזוב את המקום מפני הרעב.
משמעות הירידה למצרים:
רבינו בחיי מסתמך על דברי חז"ל ואומר: כי המצב הזה שבו נתון אברהם, - יש בו דמיון מדהים לגבי זרעו בגלות מצרים שהרי המצרים לקחו את שרי אשתו, וכעונש הקב"ה נקם נקמתו בנגעים אצל פרעה ולבסוף פרעה השיב את שרי לאברהם ואברהם יוצא ממצרים במקנה, בכסף וזהב. וגם ציווה עליו פרעה אנשים לשלחם. כל התרחשויות אלו אירעו גם לבניו.
בבראשית רבה דורשים רז"ל: "כל מה שתמצא באברהם תמצא בישראל, באברהם כתיב ויהי רעב בארץ. ובישראל כתיב[בראשית מ"ה, ו] כי זה שנתיים הרעב. באברהם כתיב ותוקח האישה בית פרעה, ובישראל לקחו בנותיהן, שנאמר וכל הבת תחיון. באברהם כתיב[בראשית י"ב] וינגע ה' את פרעה, ובישראל כתיב[שמות י"א] עוד נגע אחד אביא על פרעה. באברהם כתיב[בראשית י"ב] ויקרא פרעה לאברם וגו', הנה אשתך קח ולך. ובישראל כתיב[שמות י"ב] ויקרא למשה ולאהרון לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי.
ובאברהם כתיב [בראשית י"ב] ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו,
ובישראל כתיב[שמות י"ב] למהר לשלחם מן הארץ, באברהם כתיב[בראשית י"ג] ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב, ובישראל כתיב[שמות י"ב] וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, באברהם כתיב[בראשית י"ג] וילך למסעיו, ובישראל כתיב:[שמות י"ב] וייסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה"
גם הרמב"ן מדגיש את רעיון עניין האבות והבנים:
1]האבות מלמדים את הבנים מהי דרך ההתנהגות-במצבים מסוימים מתוקף היותם אבות האומה.
2] הקב"ה קובע את עתיד הבנים על פי מה שהתרחש לאבות.
3] מעשיהם של אבותינו משפיעים על עתיד הדורות הבאים.
פרעה נענש בנגעים.
רבינו בחיי שואל : מה פשעו של פרעה, הרי הוא האמין ששריי היא אשת אברהם?
אלא ,בפני הציבור אמרה שרה כי היא אחותו של אברהם, אך לפרעה גילתה את האמת שאכן היא אשת אברהם, מתוך נקודת הנחה שמלך היושב על כיסא מלכותו לא יגרום עוול, אך פרעה אמר לה כי הוא מאמין רק לדברים הראשונים שאמרה, ולא לכך שהיא אשת אברהם. מטעם זה פרעה נענש בנגעים.
וכשהתלונן בפני אברהם: "למה לא- הגדת לי כי אשתך היא"? הרי הוא האמין רק לאברהם ולא לשרה.
רש"י המסתמך על בראשית רבה- מפרש: כי הקב"ה הביא על פרעה "ראתן" –שהוא אחד ממיני השחין -כדי שלא יתקרב לשרי, הנגעים באו גם על אנשי ביתו.
ולפי המדרש: ארמונו של פרעה לקה בנגעים לרבות כתליו ,עמודיו וכליו.
ועל פי דיבורה של שרי, שהייתה אומרת למלאך: "הך" והמלאך היה מכה את מלך מצרים בנגעים.
ופרעה לא נהג כאבימלך שאמר לאברהם לאחר שהשיב לו את שרה: "הנה ארצי לפניך[בראשית כ, ט"ו] והסכים שיישאר לגור שם, אלא בניגוד לכך, פרעה אומר: "לך" ולא נתן לו אפשרות לשהות במקום, כדי למנוע שיכשלו בה בני אדם, לפי שידע פרעה והכיר את המצרים שהם שטופי זימה ועליהם נאמר:[יחזקאל כ"ג, כ]"וזרמת סוסים זרמתם" הכוונה: להתנהגות של פריצות.
פרעה נהג כך כדי לשלחו בשלום.
ולפי אונקלוס: פרעה שילח את אברהם ואשתו בכבוד.
כאשר אברהם שב לארץ ישראל-הוא ופמלייתו שבים עם רכוש רב, כפי שהכתוב מציין:
ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב"[שם י"ג, ב]
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי אברהם בעל אמונה איתנה, הוא עומד בניסיונות ,אינו שואל שאלות את ה', אלא נוהג כפי שהתורה דורשת: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"[דברים י"ח, י"ג]
ומעניינים במיוחד כל ההתרחשויות במצרים אשר עוברים עליו ואשתו, כפי שחז"ל אומרים- אכן הם סימן למה שעתיד להתרחש במצרים לזרעו,
כפי שנאמר בבראשית רבה: "אמר לו הקב"ה[לאברהם] שב, אתה סימן לבניך".
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת לך לך
-
פורסם בשני, 19 אוקטובר 2020 14:04
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 576
אברהם ושרה במצרים/ שיר מאת: אהובה קליין©
אברהם עובר כברת דרך
עמקים טרשים שדות ירק
ממושבו באור כשדים
אל כנען בציווי אלוקים.
לפתע רעב בארץ היעודה
בו התברך בגדלות וברכה
עם שרה ירד למצרים
בחדרי ליבו צער כמים.
אברהם מתמלא חששות
ולשרה יציע עצות
לפרעה נלקחת באילוצים
מיד ייענש בנגעים.
חיש ישיב שרה
תחושתו רעה ומרה
ישלחהו בכבוד מלכים
עמוס אוצרות כבדים.
הערה: השיר בהשראת פרשת לך-לך [חומש בראשית]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת לך לך
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 13:49
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 552
פרשת לך -לך –האם אברהם קיים שליחותו בהצלחה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת במילים:"ויאמר ה' אל אברם לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך:ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה:
ואברכה מברכיך ומקללך אאור ונברכו בך כל משפחות האדמה"
השאלות הן:
א] מה הייתה שליחותו של אברהם?
ב] מדוע אלוקים הבטיח לאברהם ברכות?
ג] האם אברהם מימש את שליחותו בהצלחה?
התשובה לשאלה א]
שליחותו המיוחדת של אברהם הייתה בראש וראשונה :להפיץ את האמונה באלוקים -כאחד והיחיד בעולם, כבורא ומשגיח על ברואיו תמיד:
את זאת עשה עוד במקום הולדתו ששם הייתה נפוצה העבודה הזרה- על פי מסקנתו וחוכמתו - כי עבודת האלילות היא חסרת תועלת.
על פי סיפורי חז"ל:אברהם עוד בעודו נער ניפץ את אלילי אביו כאשר הבין שאין להם שום כוח וערך.
הרמב"ם:"יד החזקה" הלכות עבודה זרה כותב - על אברהם:"השיג דרך האמת והבין קו הצדק מתכונתו הנכונה,וידע שיש אלוקי אחד,והוא מנהיג הגלגל,והוא ברא הכול,ואין בכל הנמצא אלוקי חוץ ממנו.וידע שכל העולם טועה ודבר שגרם להם לטעות,זה שעובדים את הכוכבים והצורות עד שאבדה האמת מדעתם".
אולם , אין המקרא מתאר את קורות אברהם בבית אביו ואת יחסו לאלילות והכרתו את ה' בכוחות עצמו.
אומנם בספר ישעיהו יש על כך רמז:"אשר פדה את אברהם"[ישעיהו כ"ט]
כלומר:אברהם היה שרוי בסכנת חיים מצד המתנגדים לדעתו במשך שהותו באור כשדים וניצול בידי ה'..
רבים המפרשים השואלים: מדוע מדבר ה' אל אברהם באופן ישיר בטרם נראה לו במראה הנבואה?
אור החיים הקדוש עונה על שאלה זו בשני טעמים:
א]הקב"ה לא היה צריך להתגלות אל אברהם, מאחר וראה כי אברהם גילה את מציאותו באופן עצמאי לחלוטין מתוך חוכמתו.
ב] הקב"ה לא רצה להתגלות בפניו,בטרם יבדוק אם אברהם עומד בניסיונות.
מציית לצווי ה' ואינו שואל שאלות.
אברהם הופיע אחרי עשרה דורות שחטאו,לכן הקב"ה היה מעוניין לבחון את לבבו, אם אכן ראוי להתגלות אלוקית בהשוואה לדורות הקודמים.
וכידוע , בדורות הבאים האמונה הופצה ברבים והקב"ה התגלה לנביאים.
המצווה הבאה שאברהם נצטווה הייתה: יישוב ארץ ישראל.
התשובה לשאלה ב]
לפי רש"י: הקב"ה אמר לאברהם: כי הליכתו לארץ-היא לטובתו, כי שם ה' יעשה אותו גוי גדול,כי בחרן אינו זוכה לבנים,אבל בארץ כן. ועל ידי ההליכה לארץ הקב"ה יפרסם את מהותו וחשיבות שמו בעולם של אברהם וה' מבטיחו:
"ואעשך לגוי גדול" במילים אחרות:"משנה מקום,משנה מזל"
אברהם הוצרך לקבל ברכות אלה- לפי שכאשר אדם מתהלך בדרך, ישנם שלושה דברים שעלולים להתמעט: פרייה ורביה, ממון וגם שמו . שהרי אין אדם הנמצא בדרך יכול לעסוק בצרכיו ובצרכי שמים,וכספו הולך ומתמעט ושמו גם יורד מגדולתו. לכן היו נחוצים לאברהם שלושת ברכות אלו.
על ריבוי הבנים,על ברכת הממון,ועל גדולת השם.
בנוגע לשמו,שהיה: אברם, מעתה שמו אברהם ואברהם בגימטרייא רמ"ח,-כנגד רמ"ח אבריו של אדם.
ולגבי הברכות,מעתה הם יעברו אל אברהם והוא יוכל לברך את מי שיחפוץ.
רש"י מביא פירוש נוסף על נושא הברכות:
לפי דעה זו :שלושת הברכות מתייחסות לשלושת האבות בתפילת:" שמונה עשרה":"ואעשך לגוי גדול" מתייחס ל:"אלוהי אברהם"
"ואברכך" מתייחס ל:"אלוהי יצחק"
"ואגדלה שמך"- מתייחס ל:"אלוהי יעקב"
בסיום הברכה חותמים רק באברהם,במילים:"מגן אברהם" היות והוא בעל הברכה שמכוחו משפיע ברכה על כולם.
אברבנאל אומר:"ונברכו בך כל משפחות האדמה"-באמצעות אברהם תתפרסם אמונת אלוקים,אשר תאיר את הבריאה כולה.
הרמב"ם [ בספר המורה חלק ג,כ"ט]מביא פירוש מעניין:כאשר אברהם היה חולק על תושבי המקום באזור בית אביו על העבודה הזרה,אותם תועים היו מקללים ומבזים אותו והיה סובל-
בעבור הפצת האמת על האלוקים-בורא העולם.
לכן בירך אותו ה':"ואברכה מברכיך ומקללך אאור"
בעזרת ברכה זו יכבדו את אברהם בעולם גם אלה שהם אינם מזרעו.
וגם יתברכו בו.
התשובה לשאלה ג]
בעלי המדרש אומרים: כי אברהם היה הולך ממקום למקום והיה מאזין ובודק את כל הדעות הפסולות,ומתוך חקירתו העצמית הגיע למסקנה כי יש בורא לעולם.
וה' האיר לו את הדרך שאליה הגיע בעצמו.
לפי מדרש,ראשונים ואחרונים:אברהם עלה והתעלה מדרך החקירה העצמית אל ההכרה שלו בקב"ה והגיע להתגלות אלוקית.
השאלה ששאל אברהם את בעלי הדעות והאמונות השונות:"תאמר שהעולם בלי מנהיג"? וקושייה זו הייתה קשה ביותר וסתרה את בעלי דעות אלה וביססה את האמונה באלוקים אחד ויחיד ולאורה האנושות הולכת גם היום.
לסיכום: לאור האמור לעיל: ניתן לראות בבירור כי אברהם עמד בשליחותו בהצלחה מרובה ואף התברך בברכות מה' אשר כולם התקיימו.
גם בניו וצאצאיו הלכו בדרכו והיום רוב האנושות אינה מאמינה באלילות,אלא בקב"ה שהוא ברא את העולם וישנה השגחה פרטית על כל אחד ואחד.
