- פרטים
-
קטגוריה: פרשת וישב
-
פורסם בראשון, 25 אוקטובר 2020 05:08
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 406
פרשת וישב - מה גנוז בשנאת האחים ליוסף ?
מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו יוסף - בציווי יעקב אביו - הולך לתור אחר אחיו הרועים בשדה ולדרוש בשלומם
כפי שהכתוב מתאר: "וַיִּרְאוּ אֹתוֹ, מֵרָחֹק; וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם, וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ. וַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל-אָחִיו: הִנֵּה, בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה--בָּא. וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ, וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה, מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו. וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן, וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם; וַיֹּאמֶר, לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן, אַל-תִּשְׁפְּכוּ-דָם--הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל-הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, וְיָד אַל-תִּשְׁלְחוּ-בוֹ: לְמַעַן, הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם, לַהֲשִׁיבוֹ, אֶל-אָבִיו. וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-בָּא יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו; וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת-יוֹסֵף אֶת-כֻּתָּנְתּוֹ, אֶת-כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו. וַיִּקָּחֻהוּ--וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ, הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם. וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם, וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד.." [בראשית ל"ז, י"ח- כ"ה]
השאלות הן:
א] מהיכן נבעה שנאת האחים ליוסף?
א] מה משמעות השלכת יוסף לבור?
ב] התנהגות האחים לאחר השלכת יוסף לבור?
תשובות.
שנאת האחים ליוסף.
הסבר יפה לסיבת שנאת האחים כלפי יוסף כותב הרב אליהו שלזינגר בספרו "אלה הדברים" על התורה.
שתי הסיבות העיקריות לשנאה זו כלפי יוסף היו:
א] "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת- דִּבָּתָם רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם".[ בראשית ל"ז, ב]
ב] וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים. "וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם".[בראשית ל"ז, ג- ד]
נשאלת השאלה - האם בגלל שתי סיבות – ישנה הצדקה להרוג את יוסף?
אלא הייתה סיבה נוספת לשנאתם .
אברבנאל ו"בעל העקדה" מסבירים: השבטים ראו – כי אברהם, ראש לכל האבות והיו לו בנים רבים: יצחק, ישמעאל ובני קטורה, אולם, רק יצחק נבחר להיות חלק של כלל ישראל, כפי שהכתוב מציין:
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע". [שם, כ"א, י"ב] ליצחק היו שני בנים- יעקב ועשיו, אך מתוך השניים - רק יעקב נבחר להמשיך את שושלת האבות ולבנות את בית ישראל ,לעומתו עשיו נדחה ולא זכה לשום חלק בכלל ישראל.
לכן , כשראו האחים שיוסף מוציא דיבה רעה עליהם ,מלשין עליהם שהם אוכלים אבר מן החי ומזלזלים בבני השפחות וחשודים על עריות,
בנוסף , יעקב אהב את יוסף אהבה יתרה, נפל עליהם פחד נוראי - משום כך חששו שיעקב יעביר את כוחו כממשיך השרשרת של כלל ישראל -רק ליוסף ואילו שאר האחים לא ישתייכו בתוך כלל ישראל.
זה הטעם לכך ששנאו אותו ,זממו להורגו ולסלקו מדרכיהם. בדומה לכך שיעקב לקח את הברכות מעשיו בדרך רמייה ,היות ועשיו שאף לקבל את הברכות מיצחק אביו - באמצעות הצייד הכפול שלו- הן בשדה והן בפיו- צד ומרמה את אביו כמצטייר בעיניו צדיק וישר דרך. באופן זה החליטו אחי יוסף להבטיח את המשך השושלת של יעקב בתוך כלל ישראל , הסבר זה מתאים לתוכן הפסוקים ולהסברו של רש"י: הטוען: כי יוסף - היה בן זקונים ליעקב וכל מה שלמד אצל שם ועבר - מסר רק ליוסף, מכך הסיקו האחים שיעקב מעוניין לדחותם וההוכחה - שלימד את יוסף בלבד תורה ופסח עליהם.
חז"ל אומרים: שכל השנאה של האחים כלפי יוסף וכל הפעולות שהתלוו לתחושתם כלפיו - נבעה מתוך ההחלטה של ההשגחה העליונה בשמים כדי לקיים את הבטחת ה' :
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". [בראשית ט"ו, י"ג].
השלכת יוסף לבור.
על פי רש"י: מהמילים:" וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ" – מלשון "נכלים" ערמומיות ניתן להסיק: שהאחים- הפעילו מחשבות ותחבולות להרע לו ולהורגו.
וכאשר אמרו: "וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ"- ענתה להם רוח הקודש:
"וְנִרְאֶה, מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו" לפי שגזירת ה' הייתה לקיים חלומותיו וכוונותיהם של האחים הייתה להורגו ולבטל את חלומותיו. לכן אומר הכתוב: נראה רצון מי יצא לפועל? רצון ה': שיתגשמו חלומות יוסף? או, רצון האחים להרוג את יוסף? ולא ניתן לפרש את דברי האחים: כביכול מה יהיו חלומותיו של יוסף לאחר שיהרגוהו!
לפי רש"י, ראובן הבכור רצה למנוע את ההריגה על ידי שיבוא הוא אחר כך להעלותו מן הבור ולהשיבו לאביהם. יוצא, אפוא, שראובן היה שונה משאר אחיו בדעותיו - לפי שהבין שהאשמה תוטל עליו בהיותו הבכור.
יוסף מושלך לבור כשהאחים מפשיטים מעליו את כותונת הפסים, הבור היה ריק ממים, אך מלא בנחשים ועקרבים.
ה"אוזניים לתורה" [רבי זלמן סורוצקין.]מסביר: מעלת הבור הייתה: שהיה ריק ממים, ואילו החיסרון - ששרצו בו נחשים ועקרבים והסכנה רבה לזה שמצוי בקרבתם ,אך בתורה לא מפורש שהיו בבור נחשים ועקרבים, אלא הכתוב מציין את חוסר המים. חז"ל מסיקים: אם על הבור התורה לא מציינת בפירוש את החיסרון דהיינו- הנחשים והעקרבים -קל וחומר שעל בני אדם עלינו לדבר במעלותיהם באופן ברור ואם יש הכרח לספר את חסרונותיהם עלינו רק לרמוז על כך ולא באופן גלוי ומפורש.
הרמב"ן אומר: [על סמך מסכת שבת כ"ב] שהיו נחשים ועקרבים בתוך החורים של הבור, או בתחתית הבור והם לא ידעו על כך , שאילו היו מבחינים בהם ורואים שהם אינם מזיקים לו, היה הדבר ברור להם שנעשה ליוסף נס כי הוא צדיק גמור והיו יודעים שהזכות שלו מצילה אותו מכל רע ואיך יגעו במשיח ה' שהוא חפץ בו ומצילו. כפי שנאמר:
"אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ, וּסְגַר פֻּם אַרְיָוָתָא--וְלָא חַבְּלוּנִי; כָּל-קֳבֵל, דִּי קָדָמוֹהִי זָכוּ הִשְׁתְּכַחַת לִי,.." [דניאל ו, כ"ג] אבל הדבר הזה לא היה ידוע להם.
רבינו בחיי מביא מדרש: הבור של יעקב נתרוקן ממים אל בניו, שלא ידעו תורה, נאמר: שאין בבור מים והכוונה שאין בהם דברי תורה - שנמשלה למים לפי שנאמר:"הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" [ישעיהו נ"ה, א] ההוכחה: שלא ידעו על האיסור שכתוב בתורה: "כִּי-יִמָּצֵא אִישׁ, גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִתְעַמֶּר-בּוֹ, וּמְכָרוֹ--וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ". [דברים כ"ד, ז]
התנהגות האחים בתום השלכת יוסף לבור.
נאמר: "וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם"
רבינו בחיי - מסביר בשני פירושים:
א] האחים קבעו עצמם בסעודה.
ב] ובמדרש תהלים :"אמר הקב"ה אתם מכרתם אחיכם בתוך מאכל ומשתה שנאמר: "וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם" הרי בניכם נמכרים בשושן מתוך מאכל ומשתה, שנאמר: "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ, לְמָלְכוֹ, עָשָׂה מִשְׁתֶּה, לְכָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו.." [מגילת אסתר א, ג]והמן בא ולוקח אתכם מתוך מאכל ומשתה שנאמר: "וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת, וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה". [מגילת אסתר ג, ט"ו]
כלומר - בזמן שנגזר לאבד ולהשמיד את היהודים, המלך והמן חוגגים במאכל ומשתה.
לסיכום, לאור האמור לעיל ,ניתן להסיק על אחי יוסף ,כי בנוסף לאותם גורמים שהביאו אותם לשנאתם – האהבה היתרה של אביהם וחלומותיו, הרי היה גם גורם גנוז- והוא: הפחד שרק הוא ימשיך את שושלת אבותיהם ואילו הם ידחו הצידה - כדוגמת עשיו.
שנאתם וקנאתם הייתה בגדר:
"הַקִּנְאָה, ְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם"
[מסכת אבות ד, כ"א]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת וישב
-
פורסם ברביעי, 21 אוקטובר 2020 15:26
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 302
פרשת וישב- מדוע שלח יעקב את יוסף אל אחיו-השונאים אותו?
מאת: אהובה קליין
הפרשה פותחת בתיאור ישיבתו של יעקב- בארץ כנען ועל כך אומר רש"י : כי יעקב ביקש לשבת בשלוה לאחר ששב מגלותו לארץ מגורי אביו , הוא שאף מעט להירגע ודווקא אז קפץ עליו רוגזו של יוסף שאותו אהב מכל בניו כפי שהכתוב מציין: "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" [בראשית ל"ג, ז].
למרות יחס האחים אל יוסף, יעקב שולח את יוסף אליהם - כפי שהכתוב מתאר: "וַיֵּלְכוּ, אֶחָיו, לִרְעוֹת אֶת-צֹאן אֲבִיהֶם, בִּשְׁכֶם. וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם--לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר לוֹ, לֶךְ-נָא רְאֵה אֶת-שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת-שְׁלוֹם הַצֹּאן, וַהֲשִׁבֵנִי, דָּבָר; וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, וַיָּבֹא שְׁכֶמָה. וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה; וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר, מַה-תְּבַקֵּשׁ. וַיֹּאמֶר, אֶת-אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ; הַגִּידָה-נָּא לִי, אֵיפֹה הֵם רֹעִים. וַיֹּאמֶר הָאִישׁ, נָסְעוּ מִזֶּה--כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים, נֵלְכָה דֹּתָיְנָה; וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו, וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן. וַיִּרְאוּ אֹתוֹ, מֵרָחֹק; וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם, וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ. יוַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל-אָחִיו: הִנֵּה, בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה--בָּא. וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ, וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה, מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו". [בראשית ל"ז, י"ב-כ]
השאלות הן:
א] מדוע אהב יעקב את יוסף מכל בניו?
ב] מהי כותנת הפסים שיעקב עשה ליוסף?
ג] יעקב שולח את יוסף אל אחיו – מדוע ?
תשובות.
אהבת יעקב ליוסף.
"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ.."
רש"י מסביר : הסיבה לאהבתו היתרה של יעקב ליוסף הייתה: - כי יוסף בן זקונים- היינו - שנולד לו לעת זקנתו.
ואונקלוס מתרגם: "בר חכים הוא ליה"- יוסף היה בן חכם ליעקב, כל מה שיעקב למד בבית מדרשם של שם ועבר מסר ליוסף.
פירוש נוסף למילה: "בן זקונים"-שהיה יוסף: "זיו – איקונין", לאביו- פני יוסף היו דומים לפני יעקב.
"בעל הטורים"- אומר: אותיות "זקונים"- מרמזות על חמישה מששת סדרי משנה: ז'- זרעים- ק'- קודשים-נ'-נשים, י'-"ישועות"[כינוי לסדר נזיקין - שבת ל"א, ע"א] מ'- מועד. וכאשר כותבים: את המילה-"זקונים" בכתיב מלא, הו"ו מרמזת על השישי בסדרי המשנה בסדר "טהרות"- מכאן המסקנה: שיעקב לימד את יוסף את התורה כולה....
ה"כלי יקר" מסביר: כי יעקב אהב את יוסף מכל בניו כי היה בן זקונים- שנאמר: "והוא נער את בני בלהה", שהיה עושה מעשה נערות בדומה להם, למרות זאת יעקב אהב אותו: "לפי שבהיותו אצלו היה מתנהג את עצמו כזקן ורגיל ופרקו נאה, ולא ידע הנהגתו שעם אחיו על כן אמר : כי בן זקונים הוא לו"
במילה "לו"- הוא הדגיש שדווקא לו - הוא היה בן זקונים ולא לאחיו - כי כאשר היה בחברתם של אחיו היה עושה מעשה נערות כמותם, אבל כאשר היה אצל אביו הזקן, היה עושה מעשה זקנה, ואולי לא רצה לשנות מן המנהג וידע להתנהג עם כל אחד בהתאם לרמתו.
ה"כלי יקר" ממשיך ואומר: כי יש הסוברים: שכל מה שיעקב למד אצל שם ועבר- מסר ליוסף אך לא לשאר בניו - כי כל בניו מאסו בחכמות ולא התחברו אל אביהם כדי להקשיב לדבריו, לעומתם –יוסף היה נכסף אל אביו ותמיד היה מוכן לשמוע מה שלמד בבית מדרשם של שם ועבר.- לכן יעקב היה אוהב אותו.
והיה דומה ליעקב בחכמה-"כי חכמת אדם תאיר פניו" ויש רמז למה שאמרו רז"ל : גדול תלמוד שמביא לידי מעשה.
כך הזכיר כאן את שלמות יוסף שהפסוק מתאר: שהוא היה רועה את אחיו בצאן "למעט כל מיני רעיה אסורים", ואחיו לא אהבו אותו בגלל שהיה חכם ולמד הרבה תורה.
הרב שמשון רפאל הירש מסביר: יעקב אהב את יוסף- כי היו לו תכונות אישיות בלתי רגילות - למרות כל חולשותיו , יעקב ראה בו כממשיך דרכו- הוא ראה בו את היורש לכל קנייניו הרוחניים.
הרמב"ן מסביר את אהבתו היתרה של יעקב ליוסף לפי שנראה לו, כי מנהג ידוע של זקנים, לקחת אחד מבניהם הקטנים שישרתו את הישיש כדי שיוכל להישען עליו ולא להיפרד ממנו והוא נקרא:" בן זקונים" לפי שמשרת אותו לעת זקנתו. ולכן יעקב לקח אותו לשרתו ומהטעם הזה יוסף מראש לא הלך לרעות את הצאן עם אחיו הרחק מהבית.
כתונת הפסים- המשמעות.
נאמר: "וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים"
רש"י מסביר: בשני אופנים:
א] כותונת זו הייתה מצמר מובחר רך ונקי, ובדברי חז"ל- ניקרא בשם: "כלי מילת"[מסכת שבת ל]
בלשון המקרא: נקרא "פסים"- כמו שנאמר במגילת אסתר[א', ו'] – "חור כרפס ותכלת" ובגמרא מפורש [מגילה י"ב]- "כרפס כרים של פסים"- ולבישת כותונת זאת מסמלת דרך של חשיבות, וכמו כותונת הפסים המוזכרת אצל מעשה של תמר ואמנון [שמואל-ב, י"ג, י"ח] שם נאמר: "ועליה כותונת פסים כי כן תלבשן [תלבשנה] בנות המלך" – זהו לפי פשוטו של מקרא.
ב] מדרש אגדה: דורש את האותיות של המילה: "פסים"- רמז למה שמתרחש עם יוסף בעתיד: על פי ראשי תיבות: שנמכר לפוטיפר, נמכר לסוחרים, ולישמעאלים ונמכר למדיינים.
רבינו בחיי מביא כמה פירושים.
א] זה היה בגד מעולה –כמו שכתוב: "וכותונת תשבץ" [שמות כ"ח] ועניין זה גרם לקנאה מצד האחים, ומעניין זה דרשו חז"ל: "לעולם אל ישנה אדם את בנו בן הבנים"
הכותונת הזאת הייתה אחת ה מהסיבות הראשונות שבעטיה נתגלגלו למצרים לצורך שיעבוד ויותר מאוחר מות עשרת הרוגי מלכות, "כי כן –הגוף - כותונת הנפש"
ב] במדרש נאמר על בגד הפסים: "משום שהכותונת הייתה גדולה ומכסה את שתי ידיו".
ג] פסים- על שם שהטילו ביניהם [גורלות] באיזו מיתה ימיתו אותו מתוך ארבע מיתות בית –דין.
וההוכחה, שנאמר: "ויתנכלו אותו להמיתו" ומכוון שהם מכרו אותו הטילו פיס ביניהם, מי יוביל את הכותונת לאביהם ולבסוף נפל הפיס על יהודה, כמו שנאמר בכתובים: "הכר נא" [בראשית ל"ח]הכר נא למי החותמת. באותו רגע כאילו פסקו חייו של יעקב לכן פסקו חיי בניו מן העולם- הכוונה לער ואונן- כפי שנאמר בירמיהו: "ומשלם עוון אבות אל חיק בניהם אחריהם"
ד] יעקב פסק ליוסף סוד- כ"ב אותיות. והכוונה שיעקב הלביש את יוסף כ"ב אותיות – חכמה שלמד מפי שם ועבר.
ה"כלי יקר" מביא הסבר מעניין: לאחר שראובן בלבל את יצועי אביו יעקב לקח ממנו את הבכורה והעבירה ליוסף ולכן תפר לו כותונת פסים לפי - שהעבודה בבכורות-היה הבכור כהן לאל עליון ולכן התקין גם ליוסף בגד שמטרתו- כבוד ותפארת הדומה לבגדי כהונה –שהרי לכוהנים היה בגד מכובד ומשובץ אבנים. ואולי גם מסיבה זו נאמר על יוסף:" בן זקונים" כאילו היה הזקן והבכור מכל בניו. לכן אחיו אמרו לו:"המלוך תמלוך עלינו אם משל תמשול בנו"- היות והבכור נוטל פי שניים בכל אשר מגיע לו ואף לו מיועדת הבכורה, כמו שנאמר: "ראובן בכורי אתה יתר שאת ויתר עז"- הכוונה מלכות.
לפי הרב שמשון רפאל הירש: זה היה בגד מיוחד שהיה לו עיטור בקצוות, עיטור שנעשה בכל בגד- כדי לציין את חשיבות האישיות.
יעקב שולח את יוסף לאחיו.
כאן נשאלת השאלה: מדוע יוסף נשלח לראות את אחיו בשדה?
על כך אומרים חז"ל במדרש תנחומא:"לכו חזו מפעלות אלוקים נורא עלילה על בני אדם וכו',אמר רבי יודן היה הקב"ה מבקש לקיים גזירת . "ידוע תדע"- והביא עלילה לכל דברים אלה-כדי שיאהב יעקב את יוסף וישנאהו אחיו, וימכרו אותו לישמעאלים ויורידוהו מצרימה" והסיבה הראשונה לכל העלילות אחריה: דברי יעקב: "ויאמר ישראל ליוסף הלא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם":
ההבטחה שניתנה בברית בין הבתרים מתקיימת באמצעות מילות יעקב ליוסף.
לסיכום, לאור האמור לעיל: התורה מוכיחה לנו כי הבטחת ה' בברית בין הבתרים מתקיימת הלכה למעשה, אך בד בבד היא מלמדת אותנו עד כמה יש להימנע משנאת אחים והשנאה היא, היא שגורמת את הרעה , למרות הגזירה שהייתה כבר מראש[ דברי הנצי"ב]
