אתר השבת
דבר החסידות – פרשת חוקת – ג' תמוז
- פרטים
- קטגוריה: פרשת חוקת
- פורסם ברביעי, 29 יוני 2022 10:11
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 426
ב"ה
דבר החסידות – פרשת חוקת – ג' תמוז
מוקדש לבעל המאמרים והשיחות הנכתבות כאן, הלוא הוא נשיא ישראל ואוהבו, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ורבים השיב מעוון, הגאון האלקי אדוננו מורנו ורבנו נשיא דורנו
– לקראת יום ההילולא הכ"ח, ש"ק ג' תמוז הבעל"ט –
"כרועה עדרו ירעה, בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא"
מספרת הגב' דבורה אליאן, ארה"ב:
הייתי תלמידת "מכון חנה" לבעלות תשובה בקראון-הייטס כאשר השתדכתי עם בעלי בסוף קיץ תשמ"ג, והתייעצנו עם הרבי מתי להינשא: תאריך אחד היה י"ב תשרי והשני היה בחודש כסלו.
הרבי השיב למכתבנו "למה לחכות כל כך הרבה" והקיף בעיגול את התאריך י"ב תשרי. היה לנו זמן קצר מאוד לארגן חתונה אבל עשינו כדבריו.
[התברר לנו, שאמנם שהרבי נוהג לערוך התוועדות לרגל י"ג תשרי, יום ההילולא של אדמו"ר מהר"ש, אבל היא נערכת במוצאי י"ג תשרי, כך שזה לא אמור להתנגש עם החתונה]
בצהרי יום החתונה מתקשר אלי מזכירו של הרבי הרב בנימין קליין ובפיו הודעה: שמסיבות רוחניות הוחלט להקדים את ההתוועדות להערב, אך על מנת לפייס את הכלה, הרבי מבקש שנודיע לכל אורחי החתונה שהחתונה תתחיל בזמן ושיכוונו בעת נטילת ידים ששבע הברכות יתקיימו בהתוועדות אצלו, בבית מדרשו של הרבי!!!
החתונה נערכה באולם שמעבר לכביש של בית מדרשו של הרבי 770. וכך, כשהגיע הזמן לשבע-ברכות, פמליה של חתן וכלה וכל החוגגים איתם חצתה את הכביש ל-770, שהיה מלא מפה אל פה. ההמון פילס דרך לחתן, וכן בעזרת הנשים – לכלה.
הרבי ראה שהגענו והחל לדבר במעלת שמחת חתן וכלה, ואמר:
"מאחר שחלקינו החמצנו את החתונה הערב, כיון שהיינו כאן בהתוועדות, אל לנו לוותר על מצוות שמחת חתן וכלה ועלינו להשלימה עכשיו".
הרב יעקב יהודה העכט, שהיה היו"ר של מכון חנה התכבד בשבע ברכות, וכל מאות החסידים שנכחו שם השתתפו בשמחתנו.
ומסיימת הגב' אליאן:
"בכל פעם שאני חושבת על כך אני נדהמת מחדש. היו עשרות חתונות שהתקיימו במקביל להתוועדויות, ובמה זכינו דווקא אנחנו ששבע הברכות שלנו יתקיימו בתוך ההתוועדות של הרבי? והרבי בכלל לא חייב לנו שום דבר!
הרגישות של הרבי, לחשוב על שני בעלי-תשובה צעירים שנישאים בחתונה קטנה יחסית, ולמנוע את עגמת הנפש שהייתה עלולה להיגרם לכלה טרייה ביום חופתה, זאת גדלות שאין לתאר."
(מפי בעלת המעשה, ע"פ הסרט "Sensitivity" ["רגישות"], סיפורים על הרבי בהוצאת JEM. וראה ג"כ תו"מ התוועדויות תשד"מ ח"א עמ' 168)
~~~
שלושת ההרים שנשארו
בסיפור הסתלקותו של אהרן הכהן פותח הכתוב (פרשתנו, כ-כב): "ויבואו בני ישראל כל העדה הר ההר".
מפרש רש"י: "הר על גבי הר, כתפוח קטן על גבי תפוח גדול. ואף על פי שהענן הולך לפניהם ומשווה את ההרים, שלושה נשארו בהן: הר סיני – לתורה, והר נבו – לקבורת משה, והר ההר – לקבורת אהרן".
וצריך להבין:
מדוע ממתין רש"י עד למיתת אהרן כדי לספר שנשארו שלשה הרים, הרי כבר במתן תורה בפרשת יתרו היה צורך לתרץ את השאלה: כיצד נשאר הר סיני, הרי הענן משווה את כל ההרים*?
ויש לתרץ:
בפעם הראשונה שמדובר בתורה על הר סיני הוא נקרא בשם "הר האלוקים" (שמות ג, א), וממילא מובן שאין מקום לשאלה מדוע הענן לא השווה אותו, כי מכיוון שמדובר על "הר האלקים" – פשיטא שחס ושלום להסירו, כשם שחלילה וחס להסיר את בית המקדש, "בית אלקים" (ורק אחרי שרש"י צריך לפרש על הר ההר שנשאר לקבורת אהרן – הוא מוסיף שגם הר סיני נשאר לתורה, ואין כבר צורך לתירוץ ד"הר האלקים").
אבל עדיין יש לדייק: מקורם של דברי רש"י הוא במדרש**, אבל רש"י משנה מהמדרש בשני פרטים:
א) במדרש נאמר: "הר סיני לשכינה" ורש"י משנה וכותב "הר סיני לתורה".
ב) במדרש נאמר שבנוסף לשלושת הרים אלה, היה הענן "מניח מקום גבוה למשכן" בכל מקום שחנו בני ישראל, ומדוע משמיט רש"י דברים אלו?
מבאר הרבי שקושיה אחת מתורצת בחברתה:
לשיטת המדרש: הטעם שהר סיני נשאר על מקומו הוא לצורך השראת השכינה, שכן כבוד השכינה הוא לשכון במקום גבוה, ובהתאם לזה – גם המשכן (שעליו נאמר "ושכנתי בתוכם") בכל מקום שהוא חנה היה צריך לעמוד אף הוא במקום גבוה.
ואילו לשיטת רש"י: מצד השראת השכינה אין משמעות למקום גבוה כי לפני הקב"ה אין הבדל בין הר למישור, ולכן גם המשכן יכל לעמוד על הקרקע הישרה, ובעצם גם התורה יכלה להינתן במישור (ובפרט שמשה שקיבל תורה מסיני היה "עניו מאוד" ולא היה איכפת לו אם תינתן התורה על הר או במישור) והטעם שבכל זאת הר סיני נשאר הוא מצד כבוד התורה שניתנה עליו, ולכן מדייק רש"י וכותב "הר סיני – לתורה".
שבת הילולא שלום!
מבוסס על: שיחת ש"פ חוקת תשל"ז. שיחת ש"פ חוקת-בלק תשמ"ו (נד' בתו"מ התוועדויות תשמ"ו ח"ד עמ' 53 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" במדבר (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' שכט-של.
______________
*) ואין לתרץ שהשאלה מתעוררת רק בהר ההר כיון שהוא "הר על גבי הר" ולכן קשה מאוד לטפס עליו וצריך להשוותו, משא"כ בנוגע להר סיני שהוא הר סתם, ואדרבה: "מכיך מכל טוריא" הרי אין כל כך קושיא שנשאר הר.
– כי פשוט שאין זה מתרץ את השאלה: וכי משום שאין זה הר על גבי הר אין צריך הענן להשוותו?! היכן מצינו שהענן היה משווה רק הרים גבוהים ומשונים ולא הר סתם?!
**) במדבר רבה פי"ט, טז. תנחומא פרשתנו יד.
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.