פרטים

קטגוריה: תלמוד תורה

פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 09:20

נכתב על ידי Super User

כניסות: 261

מכתב היסטורי של הרב יצחק איזיק הלוי הרצוג זצוק"ל בענין לימוד התורה של בני הישיבות

שבתאי פוגל, קו עיתונות דתית, מתוך ארכיונו של יו"ר זק"א יהודה משי זהב

למכובדי היקר והנעלה

מר דוד בן גוריון הי"ו,

אישי ראש הממשלה!

נחרדתי עמוקות ולבי נשבר בקרבי לנוכח השמועה כי נתעוררה כוונה להכניס שינויים במעמד הקיים של תלמידי הישיבות, שגיוסם נדחה כל עוד הם יושבים בחצרות בית ה' ומקדישים את ימיהם לתורה, ומצאתי לי לחובה לבוא לפני כב' בדברים הבאים:

זכויות היסטוריות, שגדלן עד שמי רום, נפל בחבלו של כב' להחזיר תפארת החרות והפדות לישראל ולכונן ממלכתו העצמאית במכורתו. נתקיים בכב' "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל". בטוחני שכב' ראה יותר מאשר מישהו אחר את נפלאות הבורא ונסיו הנלווים, אשר חפפו בשטח המדיני ועל שדות הקרב, אשר מהם ועל ידם הגענו עד הלום.

 זכינו בע"ה לפלא הנשגב הזה, שמתוכו נשמע גם פעמי גאולתנו כפי שהובטח לנו ע"י נביאנו, מסורתנו ומורשתנו. אבל לא זכינו, שמליוני אחים ואחיות מאירופה ישישו איתנו משוש בשמחתנו זו. אלה הושמדו בחמת פתנים, הורמה העטרה ונאות יעקב נחרבו בחרי אף בגלות אירופה, אולם במותם צוו לנו את החיים, חיי עם, לבנות  את הנשמות ולהקים את ההריסות בחומר וברוח.

ידוע ידע אותו רשע ימ"ש, כשם שידעו רבים שקדמו לו, כי נשמתו של אומה זו היא רוחה, הצפונה וטמונה מספרי הקודש ובתורה הכתובה והמסורה, ולכן התנכל לגווילי הספרים עוד טרם שפגע בגופות האנשים. לאסוננו ולהוותנו הוא בא על תאוותו זו, ועם תום המלחמה נתברר כי לקינו בכפלים: בגוף וברוח, ויחד עם חורבן קהילות ישראל ספו תמו כל מרכזי התורה המפוארים בגולה זו. ואירופה ערש-הישיבות, חרבה גם מבחינת התורה, יודעיה ולומדיה.

אולם חסדי ה' לא תמנו ולא כלו רחמיו: ארצנו, שהועדה והתייצבה כמקום כנוס לנדחי ישראל ולשיירי הטבח באירופה - קלטה במידה יתירה גם את שרידי תלמידי הישיבות וראשיהן. אלה, אחד מעיר ולא שמים ממשפחה - באו והקימו כאן מחדש את סוכת הישיבות, שנחרבה באירופה. כתוצאה מכך זכתה ארצנו הק' וזכינו אנו, שהתורה חזרה לאכסניה שלה, למקומה הטבעי. ומבחינה זו הגיעה להיות מרכז התורה, שאין בדומה לו בעולם כולו, דבר שלא זכינו בהרבה שטחים אחרים.

בטוחני, שדבר זה היה לפני עיני כב' לפני כעשר שנים בשעה שהעניק לתלמידי הישיבות את מעמדם המיוחד לגבי הגיוס. הענקת חיבה זו הוכיחה לכולנו הוקרתו והכרתו בשארית התורה בציון וחשיבותה במערכת חיינו החדשים במדינתנו החדשה-ישנה.

והנה בא העשור הראשון למדינה והביא שבי גולה מתפוצות שונות למולדתם. מאות אלפי אחים (כ"י) חזרו ובאו אלינו מהם גם מארצות המזרח, רובם אמונים על רוח ישראל סבא, שומרי מסורת ומורשת אבות, אבל אלה הביאו עמהם גם את הבשורה המדכאה כי חורבן התורה שפשה באירופה לא פסח על ארצות אלו, אם כי מתוך גורמים שונים. והנה בחסדי ה' נקלטו מתי מעט ביחס, מבני העולם האלה בישיבות, אשר מהם יתד ומהם פינה, שיחזרו את עטרת התורה ליהדות המזרח, זו שגדוליה האירו בתורתם ארץ ומלואה מאות בשנים. ואם בכל עת וזמן גדולה ועזה חרדתנו לקיום הישיבות בישראל, בדמותן ובצלמן, אשר קבעו להן הראשונים - על אחת כמה וכמה בשעה טרופה זו.

למעשה הרקע לעניין זה הוא הרבה יותר עמוק ורחב: חובה מוטלת על העם היושב בציון תחת שמי חיי עצמאות להעניק לבני הישיבות אשר הופקדו לשמור על נכסי הרוח של האומה (והם עושים את זאת במסירות נפש ובהקרבה לא ישוערו במצב כלכלי כבד מנשוא שלא יתואר בדברים) - שחרור מכל חובת גיוס כל דהו, כל עוד הם יושבים באוהלה של תורה. כי אף הם מגויסים ועומדים הם על בטחונה של תורת ישראל ומורשתו, אשר בהן תפארתו ובגללן הגענו עד הלום. אלה כאלה שומרים המה על קנייניה היסודיים של האומה, שהם תורת ישראל וארץ ישראל.

בטוחני, שכולנו מאמינים אמונה שלמה ובלתי מעורערת, כי קול התורה, הבוקע ועולה מהיכלי התורה וממתיבתות הקודש, הנו תריס בפני ידי עשיו וישמעאל החורשים עלינו מזימות רשע ורצח, וקרבת אלוקים החופפת על היכלי קודש אלה מחזקת את ידי המגינים היקרים, והם הם יפילו תחינה על שלומנו ועל נצחוננו.

אני בא, איפה, לפני כב' בלב רועד, אולם בבטחון, כי כב', אשר התרומם לספירות כלל ישראליות בהעניקו לתלמידי הישיבות את מעמדם המיוחד לגבי הגיוס יוסף להראות את חיבתו והוקרתו לבני התורה, ולא יחול שום שינוי במעמדם זה, אף כמלוא נימה.

לבי מלא תקווה, כי כב' יבין לרוחי הנדכא, אשר הבהילני לבוא במכתבי הארוך הזה, לעת חולשה ורפיון כוח, ונעם ה' יהא חופף על כב' להיעתר לבקשתי.

בברכת התורה והארץ ובהוקרה עמוקה.

יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

• קודם
• הבא