חגים ומועדים וימים מיוחדים

גדולי ישראל השקיעו בחינוך - מדברי הרבי מליובאוויטש זי"ע

כשהורים רוצים לחנך את ילדיהם בדרך הנכונה, עליהם להתחיל בחינוך הנכון תיכף בקטנותם. חינוך נכון הוא דווקא כשמחנכים את הילדים ליהדות שלימה ללא שום פשרות.

כשרוצים להיות בטוחים ש'גם כי יזקין לא יסור ממנה' אי אפשר להסתמך על כך שכאשר הילד יתבגר ויצא לרחוב, אזי יספרו לו שאינו צריך להתפעל משום מונע ומעכב, אם אכן רוצים ששום נסיון לא ירתיע את הילד כשיתבגר צריך להתחיל בעודנו ילד קטן.

ולכן השתדלו חכמי ישראל ביותר, והשקיעו כוחות גדולים ביותר על חינוך בני ובנות ישראל על טהרת הקודש.

גדולי ישראל החשיבו מאוד כל פרט בחינוך הילדים, אפילו אותם פרטים שלא היו נראים חשובים כל כך, זאת מפני שבגודל חכמתם וידיעתם הם הבינו ששנות החינוך נוגעות לכל משך ימי חייהם, וגיל החינוך הוא הזמן לתת לילד את התוקף הדרוש בפני הנסיונות והאתגרים להמשך החיים.

האדם דומה לאילן 'כי האדם עץ השדה'.

כאשר עושים שריטה באילן לאחר שכבר גדל, השריטה אינה אלא במקום שנעשתה בלבד, וגם אינה גורמת נזק. אבל, כאשר עושים שריטה בגרעין שעומדים לנטוע, יתכן שמשריטה אחת יצמח אילן בעל מום.

וכן הוא בענין החינוך.

אדם בשנות העמידה, כשכבר עבר מחצית דרכו בחיים, ונדמה לו שהוא מוכרח להסכים על פשרות, הרי שהפגיעה היא למשך שנים אחדות בלבד. שנים רבות הוא חי ללא פשרות, ואם יכשל ויעשה פשרה לתקופה מסוימת, השנים הטובות יתנו לו כח להתגבר ולמאוס בחיים של פשרות.

אבל, כאשר מדובר אודות הדור הצעיר, ואותם רוצים לחנך על פשרות - נוטלים מהם את החום ליהדות לכל ימי חייהם, השריטה שעושים בנשמתם בצעירותם, עלולה לגרום לגדילת יהודי בעל מום רחמנא ליצלן!

זו טעות לחשוב שבחינוך עם פשרות יצליחו למשוך את הנוער הצעיר, שהרי הנסיון הוכיח שכל אלו שלפני שנים התפשרו בחינוך לא הצליחו במטרתם.

ויהי רצון שעל ידי חינוך נכון ואמיתי נזכה לחנוכת בית המקדש השלישי במהרה בימינו אמן.

(מעובד עפ"י תורת מנחם חלק י' עמ' 290)