מאמרים

מצילים את השבת והארץ - הרב יעקב אריאל שליט"א

 מצילים את השבת והארץ - הרב יעקב אריאל שליט"א

בשבוע שעבר כתבנו על הצורך הדחוף באפליה מתקנת ולהעדיף שומרי שבת, בתדלוק, בקניון, במשתלה וכדו'. יש ליצור דעת קהל ולחץ כלכלי חברתי חיובי. זוהי משימה דחופה ביותר וחייבים להתחיל בה כבר ביום ראשון הקרוב!

ייתכן שיימצאו טוענים: הארץ בוערת. הנושא הדחוף כרגע הוא גורלה של ההתיישבו בארץ ישראל. כל עתידנו וקיומנו כאן. נושא השבת סובל דיחוי. ולא היא. ולא רק שאין סתירה בין הדברים (יש מקום בראש להניח שני זוגות תפילין) אלא אדרבה, יש קשר ישיר בין השבת והארץ. הגישה המטריאליסטית, נטולת הערכים היא המספסרת בערכי הרוח והחברה, היא המחללת כל קודש, היא המודדת כל ערך במדד כלכלי ותועלתי מידי, היא היהא הגורם להפיכת אדמת מולדת לנדל"ן. ההתנתקות מהארץ שורשה בהתנתקות משורשינו העמוקים, מערכינו התרבותיים והמוסריים.

השבת היא יסוד מוסד בתרבות הישראלית המקורית, דרך עם הישראל קיבל העולם כולו את הערך הסוציאלי של יום מנוחה שבועי. אולם העולם עדיין רחוק מלמלא יום זה בערכים ולהופכו למנוף תרבותי, ליום של התעלות רוחנית המשרה אווירה אידיאליסטית על כל ימות השבוע.

זכותנו וחובתנו על הארץ מתחילות מ"בראשית ברא". וכדברי רש"י על בראשית א א:

"שאם יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

השבת מעידה על בריאת העולם. ממנה נובעת כוח הזכות שלנו על הארץ. בלעדיה נשארת רק זכות הכוח, לסטים אתם!

יתירה מזאת, השבת המעידה על כך שהעולם נברא ע"י כוח עליון, מביאה את האדם להכרה שקיימת מציאות רוחנית מעבר לעולם החומר שבו אנו חיים. השבת מעלה אותנו לזווית ראיה אחרת, ומאפשרת לנו להתבונן בעולם בראיה רוחנית ערכית ולא בראייה חומרנית שטחית ומצומצמת בלבד. היא מחדירה לתודעתו שיש בעולמנו גם ממד של קודש ולא של חול וחול ורק חול. הארץ אף היא אינה סתם פיסת קרקע אלא מקום הנושא ערכים חברתיים מוסריים ורוחניים. זמן קדוש יוצר אדם קדוש ומעלה אותו למקום קדוש.

עתה נבין יותר את הקשר ההדוק שבין זכותנו על הארץ לבין כבוד השבת, שעליו עמד הנביא ישעיהו: (בפרק נח):

"אִם-תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי; וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. אָז, תִּתְעַנַּג עַל-ה', וְהִרְכַּבְתִּיךָ, עַלי בָּמֳתֵי אָרֶץ; וְהַאֲכַלְתִּיךָ, נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ--כִּי פִּי ה' דִּבֵּר".