מאמרים

יש פתרון לצרות

יש פתרון לצרות

מתוך: שבת המלכה מקור הברכה - הרב לוגאסי שליט"א



דורנו דור שרבו בו הצרות והאסונות מיום ליום ומשעה לשעה: תאונות, מחלות שונות ומפתיעות, קשיי פרנסה, בעיות שלום בית, זרע של קימא.

ובכן, מהי העצה?

קוראים יקרים! לא אלאה אתכם – רק אבקש מכם: אנא, קראו כאן מספר סיפורים יפים ואמיתיים והסיקו לבדכם את פתרון הצרות.

על רבי יהושע ליב דיסקין זצ"ל מסופר: רבי ישראל דוד ברורמן בהיותו תינוק חלה קשה בגרונו וסכנה נשקפה לחייו, ואותו היום ערב שבת קודש היה סמוך לשקיעה. לקחה האם את הילד בחיפזון על זרועותיה והכניסה אותו אל רבינו אשר התגורר באותה החצר בלוית יללות היומות על הילד הנוטה למות, חס ושלום.

רבינו ניגש אל התינוק, נתן אל תוך פיו כף אחת עם מרק שהוכן לכבוד השבת. הילד לגם את המרק מידי רבינו הקדוש – ועיניו אורו, והטבה פתאומית חלה במצבו. (עמוד אש עמ' קסא)

על ה"חפץ חיים" זצ"ל סיפר הגאון רבי שמואל גרינימן זצ"ל: אני הייתי עד ראיה איך שבאו לאכסניה שלו בוילנה הרבה עשרות אנשים לבקש ברכות ולכולם בירך, כדרכו בקודש, ורק לאחד מאן לברך, ואמר: "כלום מקור הברכות אני?!" כל ההפצרות לא הועילו – והוא באחת: אין אני המברך! ולא נזקק אפילו לשמוע מה בפי המבקש שלא ראהו מעודו.

פנה הלה אלי בבקשה להשתדל עבורו, ואזי אמר לי ה"חפץ חיים" זצ"ל, שצריכים להסביר לו כי ברכתי לא תועיל אם לא ישמור את השבת כראוי לה.

מכיון שאמרתי לו זה, התחיל בוכה ומתחנן כי מעתה כבר ישתדל לעשות מלאכתו ביום שבת קודש בטחנת המים אשר לו רק על ידי גוי ואף עם יהיה היזק מזה, ובלבד שהצדיק יברכנו.

ואנחנו, העומדים מסביבו, שאלנו זה את זה: מי גילה לה"חפץ חיים" רז זה, שלאיש הזה יש טחנה לטחינת חיטים וכי הוא עושה מלאכתו ביום השבת קודש? אכן, משמים גילו לו כל הרזים, וסוד ה' ליראיו (הח"ח על התורה, מעשי למלך עמ' לב)

הרב הישיש ר' אלכסנדר יהודה פוזנרזו הי"ו בהיותו כבן שבע עשרה נסע לראדין לחזות בעבודת הכהן הגדול מאחיו – מרן ה"חפץ חיים" זיע, כשהפעם הקדים להגיע כבר ביום חמישי שלפני שבת. בהגיעו לבית ה"חפץ חיים" מנעו ממנו בני הבית את הכניסה לחדר מרן, באמרם כי ה"חפץ חיים" תשוש וחלש וכעת הוא נח ואי אפשר בשום אופן להפריעו.

בעוד הוא עומד בבית ה"חפץ חיים", הגיעה אל הבית אישה אחת מתושבי ראדין כשהיא נכנסת ודמעתה על לחיה, וסיפרה שבעלה חולה מסוכן והרופאים לא הצליחו לרפאו, וכעת היא באה לבקש את ברכת קדשו של ה"חפץ חיים", אולם מבוקשה גם לה לא ניתן על ידי בני הבית, כשהם חוזרים ומבארים לה שהצדיק כעת לא יכול לקבל אף אחד. אך אישה זו לא ויתרה, והחלה לצעוק צעקות גדולות שהיא מוכרחה להיכנס לקבל את ברכת ה"חפץ חיים" בשביל בעלה שיקום ממיטת חוליו, ושהיא לא תזוז מכאן וכו', וצעקה ובכתה, עד שהדי הויכוח והצעקות הגיעו לאזניו של הסבא קדישא ששאל מי צועק שם, ואמרו לו את הענין, ואז אמר ה"חפץ חיים" שיתנו לה להיכנס.

כיון שנפתחה כבר הדלת – מספר הרב אלכסנדר הנ"ל – ניצלתי את ההזדמנת ונכנסתי אף אני פנימה. מרן החפץ חים שמע את מבוקשה של האישה... וכאן המשיך מרן ואמר: "ממני את מבקשת ברכה?! וכי אני יכול לתת ברכה?! הריבונו של עולם נותן את הברכות! אם שומרים שבת – ה' יתן ברכה, ואם לא שומרים שבת, אם החנות פתוחה גם בשבת... לא ממהרים לסגור אותה בטרם התקדש היום... – אי אפשר לזכות לברכה.

"אם בעלך יבטיח שיסגור את חנותו בשבת – הוא יבריא". סיים ה"חפץ חיים", שכנראה ידע מהתנהגותו הסוררת של הבעל מחלל השבת, "ואם הוא לא יבטיח – אז הוא לא יבריא".

האישה, בשמעה דברים מפורשים יוצאים מפי כהן גדול, נענתה תיכף ואמרה: "אני מבטיחה, אני מבטיחה". אולם ה"חפץ חיים" לא הסתפק בכך, ושאל את האישה: "את מבטיחה – אבל מה עם הבעל? אני רוצה שהוא יבטיח!" "שבעלי יבטיח?!" שאלה האישה, "הרי הוא לא יכול לקום ממיטת חוליו!"

"תלכי אלו כעת", אמר ה"חפץ חיים", "ותורי לו בשמי שיבטיח כי הוא מקבל על עצמו לסגור חנותו בשבת".

"אבל עד שאני אלך אליו, הוא ימות בינתיים", ניסתה האישה להתחמק מצוויו של הרב. "אל דאגה", אמר ה"חפץ חיים", "הוא לא ימות... תלכי אליו כעת עם הבחור הזה", אמר, כשהוא מתכוון אלי, סיפר הרב פוזנרזון, "ושהוא יתן לבחור הזה תקיעת כף על התחיבותו לשמירת שבת קודש, ואחר כך יקבל ברכה". בלית ברירה עשתה האישה כאשר נצטותה. הלכנו אל בעלה החולה שנתן לי תקיעת כף כדרישת ה"חפץ חיים", ואז חזרתי אל מרן ואמרתי לו שאכן הלה נתן תקיעת כף. או אז אמר ה"חפץ חיים": "נו, אם כך, עכשיו יש מקום לברכה לחול עליו שיבריא..."

למותר לציין – סיים הרב אלכסנדר יהודה הי"ו – שאכן כך הוה ("מאיר עיני ישראל" ח"ב כרך ב' עמ' 703-705)