סיפורים לכבוד שבת
שבת מגינה ומצלת - הסיפור של סטיב
- פרטים
- קטגוריה: סיפורים לשבת
- פורסם בראשון, 05 יולי 2020 11:57
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 315
שבת מגינה ומצלת - הסיפור של סטיב
מקור: חוברת עורה
www.oorahhakitzah.co.il
באותו הבוקר, כשנסע סטיב לעבודתו, לראשונה בחייו ברך את פקק התנועה הארוך שנתן לו כמה רגעים של חסד לגייס אומץ לפני המעשה. הוא ידע שהוא עושה את הדבר הנכון, אך ציפה לגרוע מכל.
סטיב גדל במשפחה חילונית אמידה, עם קשר רופף לבית הכנסת הקונסרבטיבי שהיה באזור, ובזה הסתיימה חובתם כלפי היהדות. כשבגר הרגיש צורך להתחבר ליהדות וחידש את ביקוריו בבית הכנסת, אך משהו שם היה מזוייף. הרב הגיע למניין לעיתים רחוקות ולעיתים ניהלה אישדה את המניין - סטיב החליט לחפש את המקור. בד בבד פגש סטיב את רות, אישה בעלת שאיפות רוחניות שעברה גיור קונסרבטיבי (שאין לו תוקף ביהדות) והם נישאו. בעידודה של רות נרשם סטיב לתכנית החברותות של עורה, וסוף סוף מצא את היהדות האמיתית אליה שאף. החברותא שלו צבי לימד אותו בבהירות ובנועם, מצווה אחר מצווה.
הנסיון הקשה ביותר בשבילו היה שמירת השבת. במפעל בו עבד היה היום השביעי משמעותי ביותר, ואם לא יופיע עלולים היו לפטרו. צבי עודד את סטיב לקחת יוזמה ולהפסיק לעבוד בשבת, אבל סטיב שפחד לעזוב את הקרקע המוצקה שעליה הוא נמצא דחה את העניין משבוע לשבוע, עד שלבסוף אזר אומץ והחליט לקפוץ למים. הוא יפסיק לעבוד בשבת!!!
ולכן באותו הבוקר נכנס סטיב למפעל מתוח ולחוץ. הוא ניגש למפקח והודיע בנימוס שלא יוכל להמשיך לעבוד בשבתות. המפקח ענה שהדבר אינו תלוי בו והסמכות להחליט נמצאת בידי המנהל. בדחילו ורחימו נכנס סטיב לדבר עם המנהל. המנהל שהכיר בערכו של סטיב והעריך את מוסר העבודה הגבוה שלו, הסכים שיעבוד ביום ראשון - יום המנוחה הרשמי בארה"ב, וישבות ביום השביעי. המנל הודיע לו חד משמעית שההסדר אינו תקף לשבוע זה, אלא רק לשבוע שאחריו וחשוב שיראה פניו בשבת משום שיש עבודה מסוימת שרק הוא יכול לבצעה.
סטיב עזב את המשרד בסערת רגשות. מצד אחד הוא שמר על מעמדו במפעל, וישמור את השבת, אך מצד שני הוא יאלץ לחלל את השבת הבאה. בפעם הבאה שלמד עם צבי שטח בפניו את צרתו, וצבי הלך להתייעץ עם רבו. התשובה היתה חד משמעית "אל תעבוד בשבת". ויותר מכך הוסיף הרב: "מי ששומר את השבת, השבת שומרת עליו". אך סטיב, שהפחד מפני מכתב פיטורין רדף אותו, החליט שילך לעבוד בשבת רק עוד פעם אחת.
בליל שבת לא יכול היה סטיב להירדם. הוא התהפך במיטתו חושש מיום המחר. בבוקר קם מוקדם והתכונן לצאת לעבודה. כששתה את כוס הקפה צדה עינו דף פרשת השבוע שהביאה ביתו מביה"ס. במקרה (או שלא) נכתב בעמוד השער באותיות קידוש לבנה מודגשות: "כל השומר את השבת, השבת שומרת עליו". סטיב חש שהן נכתבו במיוחד בשבילו. הוא החליט להשאר.
ביום ראשון הגיע סטיב לעבודה בחרדת מה מתגובת המנהל, אולם המנהל הראה לו פנים שוחקות ואמר לו שהגיע בשבת ממש בהפתעה עובד המתמחה בתחומו של סטיב מסניף אחר של החברה, והוא עשה את העבודה במקומו.
סטיב הרגיש שברגע זה למד שיעור ממשי באמונה. אם היה מגיע אתמול, היה מחלל את השבת לשווא וללא צורך. אכן, הוא שמר את השבת, והשבת שמרה עליו, ועוד איך!
בשנה שעברה, זמן קצר לפני חג השבועות תשע"ב, רות וילידה עברו גיור כהלכה בבית הדין, ובערב שבועות באו היא וסטיב בברית הנישואין לפי ההלכה ודקדוקיה. רות וסטיג בחרו לחגוג את יום כלולותיהם ביחד עם משפחת עורה בקמפוס של מחנה הקיץ. שעה לפני כניסת החג, בין כל ההכנות והבלאגן, הפכו סטיב ורות לבעל ואישה, ועת נתקדש החג המשיכו חמש מאות איש שהיו במחנה לרקוד ולשמח את רות וסטיב שהרגישו שהגיעו אחרי הכל למקום שהתאוו לו. צבי החברותא חש בשמחה האמיתית שהקרינו החתן והכלה ושמח על הזכות שהיתה בידו להביאם עד הלום. במשך שלושת ימי החג היו סטיב ורות כמלך וכמלכה, וממש כמו בזמן שעם ישראל הבדיל עצמו מאומות העולם. קבלו עליהם עתה רות וסטיב את התורה מצטרפים לכלל ישראל, משאירים אבק בשדה הקרב ומנצחים במלחמה.
מספר ימים לאחר החג הגיע מכתב למשרדי עורה ובזה לשונו:
למשפחת עורה היקרה!
אין לנו מילים להביע את הכרת הטוב הגועשת בקרבינו, נוכל רק לאמר "תודה רבה" אך אין זה מספיק. כל אחד ואחד מכם דאג להפוך את יום כלולותינו ליום רוחני ומהותי במיוחד. עורה נכנסה לחיינו כמלאכים משמים והובילה אותנו יד ביד עד הלום ..
סטיב, אות, גפן ושירל.