שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט
אספקת גז בשבת ע"י גוי במקומות הקור בחו"ל
- פרטים
- קטגוריה: שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בשני, 07 ספטמבר 2020 14:40
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 559
שמואל ברוך גנוט
מח"ס ויאמר שמואל
אספקת גז בשבת ע"י גוי במקומות הקור בחו"ל
בדבר השאלה על מוסד בחו"ל, בו מגיעים מעלות הקור בזמן החורף ל-0 מעלות, ומחממים את המוסד באמצעות גז, והיות והמוסד שוכן במקום ישוב מרוחק, החברה של הגויים המספקת את הגז אינה מגיעה לאזור זה בכל עת, אלא מידי פעם בפעם, והזמן היחידי שהחברה מוכנה לחדש את אספקת הגז הוא בשב"ק. ורצו לידע האם מותר להשתמש בשירותי חברה זו, או שעליהם לרכוש גז באופן פרטי בעלות יקרה מאד, כאשר נשיאה בעול כספי זה הינה לנטל כבד ביותר על המוסד ומנהליו.
והנה חכ"א שליט"א כתב בזה כך: השו"ע (סי' רע"ו סעי' ה'):'בארצות קרות, מותר לאינו יהודי לעשות מדורה בשביל הקטנים ומותרין הגדולים להתחמם בו, ואפי' בשביל הגדולים מותר אם הקור גדול, שהכל חולים אצל הקור, ולא כאותם שנוהגים היתר אע"פ שאין הקור גדול ביום ההוא'. והיינו שהיקל בזה על סמך "הכל חולין אצל צינה", ועי' שם במשנ"ב ס"ק מ' שהתיר אפי' אמירה לנכרי להדיא, וא"כ ה"ה הכא. רק דבר זה צ"ע, דהרי זה ברור שאם יצטרך להוציא הוצאה מועטת בשביל למנוע אמירה לנכרי (אפילו אמירה המותרת לצורך חולה) מסתבר שחייב, כגון לקנות שעון שבת בכדי שלא לומר לגוי לחמם בשבת, ולא מסתבר שנתיר אמירה לנכרי בשבת בכדי. (ופשוט וברור הוא שלכתחילה צריך בכל פעם להכין אש מלפני שבת, אע"פ שהעצים עולים כסף, ולמרות שבמקום שיצטרך בשבת לומר לגוי להדליק האש, לא יצטרך עצים), וא"כ צריך לעיין עד איזה סכום מחוייב למנוע אמירה לנכרי. וכאמור, במקרה זה המחיר הוא יקר, פי שלשה מהמחיר הרגיל. ועוד כתב החכם הנ"ל: עוד יש לדון בזה, דהרי קבלנות לנכרי הותרה, ואפילו שיעשה בשבת בקבלן מותר, (וכבשו"ע סי' רמ"ד). וא"כ ה"ה הכא לחברה המספקת אין דין פועל אלא קבלן, וא"כ מותר. זה אינו, דאפילו בגוי העושה על דעת עצמו, אם זה בבית ישראל או בכליו של ישראל צריך למחות בו, וזה לשון המשנ"ב סימן רע"ו ס"ק י"א: "חייב לגרשו מביתו מפני חילול ה' שיחשדוהו שעושה הא"י בשליחותו כיון שהוא בבית ישראל, ואין חילוק בזה בין אם הא"י עושה בחינם או שקצץ ממנו שכר בקיבולת כיון שהוא עושה בבית ישראל". וא"כ לא עלתה בידנו היתר דקבלנות, עכ"ד חכ"א שליט"א בהאי עניינא.
ולענ"ד יש להעיר ולהוסיף בזה בכמה ענינים, וכדלהלן: א] בפשטות, רכישת גז אינה שייכת כלל לקבלנות או שכירות, אלא למכירת וקניית מוצר.ובמכר גמור לא מצינו האי דינא דסי' רמ"ג ורמ"ד. ב] גם א"נ דהוי קבלנות, בגין עצם עבודת התקנת הגז, הרי הכא כל העולם, ולאו דוקא בני אותה העיר, קונים בקבלנות את הגז. ובכה"ג יתכן שגם המחמירים בזה (עי' לקמן), יודו דשרי. וגם א"נ שלא כן, שהמציאות היא שלא כל בני העולם קונים בקבלנות, אזי במקום שכל בני העיר מזמינים גז בקבלנות, ולא רק אנשי אותו המוסד (וגם אלו שמזמינים גז באופן פרטי, ל"ח לשכיר יום או לשכירות אלא לקבלנות, משום שרוצים הם את הגז ולא את עובדי החברה), א"כ בכעי"ז איתא במשנה ברורה (סי' רמ"ד ס"ק ז') כך: "ויש שמקילין בזה כשמנהג כל העיר הוא בקיבולת. ועיין בבה"ל שביארנו דבשדה יש לסמוך על דבריהם במקום הפסד, אבל בבית צ"ע אם יש להקל בזה דהוא נגד דעת כמה פוסקים", עכ"ל. ועי' בביאה"ל שם דדווקא בשדה יש להקל כיון דיאמרו דשכרו באריסות. וא"כ הכא, שאין צד ומחשבה שחברת הגז נשכרה באריסות, דומה נידו"ד לבית, אשר בדינו יש מקילין בזה וכ' המשנ"ב דצ"ע האם יש להקל בזה. וראה במש"כ בזה האגר"מ (או"ח ח"ג סי' ל"ה) וז"ל: ופלא על המ"ב בבאור הלכה סי' רמ"ד שתמה על הנו"ב שלא חש לשיטת הר"ן והביא עוד חמש שיטות שסוברין כהר"ן, שלא קשה כלום דהא הוא ספק דרבנן שהוא לקולא ובפרט שבמספר השיטות שהביא בבאור הלכה שם אף בלא דעת המחבר והרמ"א הם שוין והמתירין הם הפוסקים המכריעין ביותר להוראה כדבריהם שהם הרמב"ם והתוספות והרא"ש והתו"י והרמב"ן והריטב"א שאף בדיני התורה היה לן להכריע כמותם וכ"ש בדרבנן. ונוסף לזה הרי המחבר והרמ"א הכריעו כן להלכה ודאי אין שייך אף להחמיר נגד הכרעתם בדינא דרבנן. ובכלל השיטות שכתב המ"ב שסוברין לאיסור אינם ברורים וכו', עכ"ל ועי"ש עוד. וממילא נראה דיש להקל בזה.
ג] יש לברר המציאות האם הנכרי עושה מלאכה האסורה בשבת ע"י מילוי הגז. שלפעמים יש בפתיחת וסגירת צינור הגז משום בונה, כיוון שאין דרך לפותחו ולסוגרו, ולעיתים אין במילוי הגז איסורי שבת, והכל לפי המציאות בזה. ואע"פ דהנכרים הגיעו מחוץ לתחום, ובמכונית, כדי למלאות הגז, הנה עי' במשנ"ב (סי' ש"ז ס"ק) גבי דורא שהביא נכרי לישראל, דכתב: "ואף דדבר שהובא מחוץ לתחום קי"ל דאסור ליהנות ממנה מי שהובא בשבילו ואף הכא הלא הקריאה והעיון הנאה היא לו, התם טעמו משום גזירה שמא יאמר לא"י שיביא לו מחוץ לתחום אבל הכא באגרת לא שייך לומר כן שאינו יודע מי ישלח לו. וגם י"ל דלא חשיב הנאה כיון שאינו נהנה מגופה של מלאכה", עכ"ל. ולכאו' הכא תליא בב' טעמי המשנ"ב, דמטעמא קמא דלא הזמין את הנכרי, הכא שהזמינו אסור, ומטעמא דלא נהנה מגופה של מלאכה יהיה שרי, וצ"ע. וזאת ועוד שבמקומות שחברת הגז מספקת את הגז גם ליתר התושבים הנכרים בשב"ק, א"כ י"ל שהגיעו מחוץ לתחום בשביל כל בני העיר הנכרים. ובפרט בנידו"ד שכל האיסור בקבלנות הוא משום מראית העין, וכבשו"ע סי' רמ"ד, א"כ על עצם הגעתם במכונית ובואם מחוץ לתחום אין מראית העין, כיון שבנסיעתם ברחובות העיר יאמרו שבאו בשביל כל הנכרים שהזמינום לכאן, ועצם מילוי הגז במוסד אין בה מלאכה האסורה בשבת. ואמנם במקום שבני הבית והאורחים של המוסד יחשדו שבאו למלאות הגז בשביל המוסד, אסור, כיון דהוי מחובר ובמחובר אסרו גם בכה"ג, עי' שו"ע ומשנ"ב סי' רמ"ד.
ד] ברוב המקרים הגז אינו אוזל דוקא בשב"ק, אלא קודם או אחר השבת, וא"כ אף א"נ שמפני ש'הכל חולים אצל צינה' מותר לאפשר לחברת הגז להביא גז כאשר הגז יסתיים בשב"ק עצמה, מבלי שנצטרך להוסיף ע"כ עוד ממון ע"י הזמנת חברת גז פרטית. אך כאשר הגז הסתיים כבר קודם השבת או יסתיים הוא רק במהלך השבוע שאחר השבת, כאן י"ל דל"ש ההיתר הנ"ל, כיוון שביכולתו להזמין גז במחיר גבוה יותר ולמנוע מעצמו, עוד לפני בוא הצינה, את הצינה והקור שתיווצר ע"י חוסר הגז בשב"ק. דנמצא שמה שיקרא לנכרי לעבוד אצלו בשבת יהיה רק מחוסר רצונו לשלם ביוקר, ולא משום הדין ד'הכל חולים אצל צינה', ודו"ק והבן.
ה] יל"ע בזה, במקום שאספקת הגז חשובה למכר ורכישת מוצר הגז, לדין מקח וממכר בשבת. כאשר לכאו' בעלי המוסד קונים את הגז בשבת ומתחייבים לשלם לו על הגז. וצריך שיכוונו בפירוש שלא לזכות בהגז עד למוצ"ש.