movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת ואתחנן

דבר החסידות – פרשת ואתחנן

 

כשמשה רבינו מצווה...

 

לפני כמאה שנה, היה יהודי שבנו, הבחור, רצה מאוד לנסוע לארה"ב ואילו האבא לא הסכים, משום שרוב האנשים שנסעו לשם בימים ההם נטו מדרך היהדות.

לאחר ויכוחים רבים, הציע האבא שיסעו אל אדמו"ר הרש"ב [=רבי שלום דובער, החמישי לשושלת חב"ד] וכאשר יאמר כן יעשה.

הבן היה בטוח, שבשמוע הרבי את טעמיו ונימוקיו יסכים לנסיעתו, והסכים להצעת האב.

הרבי שמע את שני הצדדים, ואמר שגם הוא איננו מסכים לנסיעה.

אך הבן לא שמע גם לדברי הרבי והפליג באניה. אך למרבה הצער נשברה האניה בלב ים והבחור טבע ל"ע.

בא אביו בזעקה אל הרבי: מדוע לא הזהיר את בנו? הרי אם היה אומר לו מה יקרה – בודאי שהיה שומע בקולו!

-         ענה לו הרבי: "גלויב מיר, אז איך האב ניט געוואוסט פריער, איך האב נאר געזאגט וואס ביי מיר איז אויסגעקומען" [="האמן לי שלא ידעתי מקודם. אני רק אמרתי מה שהתקבל לדעתי"].

[גרסה אחרת: "אנחנו רק מעבירים ממה שאומרים לנו מלמעלה"...]

("שמועות וסיפורים" (הר' רפאל נחמן הכהן) ח"א עמ' 122. וראה לקוטי סיפורים (פרלוב) עמ' רכ. לשמע אזן (דוכמן) עמ' 92. יש המספרים את זה (כנראה בטעות) על אדמו"ר הריי"צ)

 

~~~

בפרשתנו (ד, ב) מצווה התורה "לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם" מפרש רש"י: "כגון חמש פרשיות בתפילין, חמשת מינין בלולב וחמש ציציות".

וצריך להבין:

א)    מדוע בחר רש"י דווקא שלש דוגמאות אלה, הרי ישנם מצוות רבות שניתן להוסיף בהם, לדוגמא מצוות קרבן פסח שקדמה לכל מצוות אלה; שצריך להזהיר בה שיקריב פסח אחד ולא שני פסחים, וכן "שבעת ימים מצות תאכלו" – צריך להזהיר "ולא שמונת ימים"*.

ב)    ובכלל, מדוע טורח רש"י להביא שלש דוגמאות, ולא מסתפק בדוגמא אחת או שתיים, הרי עניינו של רש"י לפרש פשוטו של מקרא – ומה נוגע לפשט כל שלשת הדוגמאות?

ויש לומר הביאור בזה:

בתורה, באופן כללי, ישנם שלשה אופנים איך שהקב"ה מסר את המצוות לבנ"י:

א)    יש מצוות שבהם נאמר רק הציווי של משה לבני ישראל, מבלי שמוזכר בפירוש שהיא ניתנה מאת הקב"ה – לדוגמא: מצות תפילין, שגם בפ' קדש והיה כי יביאך (בא יג, ג) נאמר "ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה . . והיה לך לאות על ידך"** וגם פרשיות שמע והיה אם שמוע הרי הן חלק מדברי משה במשנה תורה [כמובן מכך שהקב"ה מוזכר בהן בלשון נסתר: "ואהבת את ה' אלקיך", "לאהבה את ה' אלקיכם ולעבדו"].

ב)    במצוות אחרות, לאידך, מוזכר רק ציווי הקב"ה למשה – לדוגמא: מצות ציצית, הפותחת (שלח טו, לז) "ויאמר ה' אל משה לאמר, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית". ולא מוזכר שמשה מסר את הציווי לבנ"י (אף שמובן מאליו שמשה עשה כן).

ג)     ויש מצוות שמוזכרים בהם שני הדברים, הן ציווי הקב"ה והן ציווי משה לבנ"י – והדוגמא לזה היא מצות לולב, שפותחת (אמור כג, לג) "וידבר ה' אל משה לאמר . . ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר גו'" ומסיימת "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל".

[וכמבואר העניין בתורה אור (לאדמו"ר הזקן) סוף פ' בא: "נאמר פעם ויאמר הוי' אל משה, ופעם לא נאמר אמירת הוי' אל משה אלא אמירת משה אל העם, כפי כח ויכולת העם שיוכלו לקבל, כך צמצם את עצמו. והכל גלוי וידוע לפניו באיזה אופן יוכל לצמצם כדי שיוכל העולם לסובלו"]

והנה, יש סברא לומר, שהאיסור של "לא תוסיפו" הוא רק במצוות שנתפרש בהם הציווי של משה, משא"כ מה שנאמר ע"י הקב"ה הרי דברי הקב"ה הם 'קיצור' לגבי משה (על דרך תושב"כ מול תושבע"פ) והיה מקום לומר שאפשר להוסיף עליהם.

ויש סברא להיפך – שדברי הקב"ה הם בתכלית הדיוק ולכן אי אפשר להוסיף עליו מאומה, משא"כ דיבורו של משה שאפשר להוסיף עליו.

ולכן מפרש רש"י את כל שלושת הסוגים: תפילין, לולב וציצית, ללמדנו שבכל סוגי המצוות חל איסור 'בל תוסיף'.

·         

ההוראה אלינו מכל האמור:

כשמתקבלת הוראה מנשיא הדור, "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא" (תקו"ז תקון ס"ט), עד לנשיא דורנו – הנה בין אם הוא אומר את מקור הדברים ובין אם לאו, צריך לדעת ש"רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני" (ש"ב כג, ב), "גלה סודו אל עבדיו הנביאים" (עמוס ג, ז), וממילא, הרי זה כמו ששומעים את הדבר "מפי הגבורה", מהקב"ה בעצמו.

ויש לקיים את הדברים ללא ויכוחים ו"פשטים", ובתכלית הזריזות, כמבואר באגה"ק (בתניא, סימן כא) ש"זריזותיה דאברהם אבינו היא העומדת לנו ולבנינו עד עולם, כי העקדה עצמה אינה נחשבה לנסיון גדול לערך מעלת א"א ע"ה, בשגם כי ה' דיבר בו קח נא את בנך כו', והרי כמה וכמה קדושים שמסרו נפשם על קדושת ה' גם כי לא דיבר ה' בם, רק שא"א ע"ה עשה זאת בזריזות נפלאה כו'".

ובאופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" (ויצא כח, יד) ועד לנקודה העיקרית – גאולה האמיתית והשלמה ע"י משיח צדקנו.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: שיחת ש"פ ראה תשכ"ט (לפני חמישים שנה) סעיף יב-ג, כו-ז (נד' בתו"מ התוועדויות חלק נז עמ' 287 ואילך ועמ' 301 ואילך) – ע"ש בארוכה גם ביאור נפלא על השינויים בפירש"י פ' ראה עה"פ "לא תוסף גו'" (ששם מביא רש"י מצוות אחרות). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" דברים (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' מה-ו.

 

______________

*)  כפי שמצינו במפרשים שקו"ט בנוגע ליו"ט שני, מדוע אינו בסתירה ל"בל תוסיף" – ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך בל תוסיף (כרך ג עמ' שכו ואילך) וש"נ. וראה גם לקו"ש חכ"ט עמ' 104 ואילך וש"נ.

 

**)  אף שתחילת הפרשה היא "וידבר ה' אל משה לאמר, קדש לי כל בכור גו'", אבל שם מוזכר רק במצוות בכור ואיסור חמץ וכו', משא"כ בנוגע למצוות תפילין לא מוזכר ציווי ה'. וק"ל.

 

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רינה בת עליזה פרומה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 18236997

אתר השבת