movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – חג הפסח

ב"ה

דבר החסידות – חג הפסח

 

הלחם שאכלו אבותינו

 

סיפר לי יהודי בשם ניומאן מבני ברק:

בבחרותי, למדתי כסטודנט ב-NYU (ניו-יורק יוניברסיטי). לקראת פסח תשי"ז תכננתי לנסוע לביקור בארץ ישראל. לקראת נסיעתי הגעתי לרבי מליובאוויטש ל'יחידות' להתברך.

במהלך היחידות הרבי נתן לי שלש הוראות:

1.    הרבי שאל האם אני קובע עיתים לתורה? ועניתי שאני משתדל ללמוד כל ערב משנה-ברורה. הרבי לא היה שבע רצון מכך, והציע שקודם אלמד את כל הקיצור-שולחן-ערוך, כדי שתהיה לי ידיעה כללית בכל הלכות התורה, ורק לאחר מכן אמשיך במשנה-ברורה.

2.    הרבי התעניין כיצד אני מתכנן לנסוע לארץ, ועניתי: באניה ישראלית מחברת צים. הרבי שלל את זה באומרו שהנסיעה כרוכה בחילול שבת של יהודים מצוות האניה. ואכן שיניתי את התוכנית.

3.    אחר כך שאל איזה מצות בדעתי לאכול בליל הסדר? ועניתי מצות שמורה מרובעות. אמר לי הרבי: ביציאת מצרים כתוב "עוגות מצות", ו'עוגה' פירושו עיגול, כמו שנאמר בסיפור חוני המעגל (תענית כג, א) "עג עוגה ועמד בתוכה", לכן אוכלים מצות עגולות דווקא...

(שמעתי ממנו בשנת תשנ"ה, כשנסענו יחד במונית שרות ירושלים-ב"ב)

 

~~~

בהגדה של פסח (תחילת מגיד) פותחים ואומרים: "הא לחמא עניא די אכלו  אבהתנא בארעא דמצרים".

וצריך להבין:

א)    אמנם המצה שאנו אוכלים דומה ומזכירה את הלחם שאכלו אבותינו, אבל איך מסתדר הלשון "הא לחמא עניא" – שפירושו שזהו אותו הלחם ממש?

ב)    מהו הטעם שפותחים את כל ההגדה עם 'עובדה' מוזרה זו – שהמצה הזו היא המצה שאכלו אבותינו?

ואכן, בגלל קושיא א', כותב אדמו"ר הזקן  בשולחנו (סי' תעג סי"ד): "יש מדקדקים לומר "כהא לחמא עניא" או "הא כלחמא", לפי שאין שייך לומר "הא לחמא די אכלו אבהתנא" שהרי אין זה הלחם  ממש שאכלו אבותינו. ולפיכך אף שבכל הספרים הנוסח הוא "הא לחמא" – מכל מקום האומר "כהא לחמא" או "הא כלחמא" לא הפסיד".

הסבר (ומקור) הדברים:

במגן אברהם (סי' תעג סקכ"ד) מבאר: שיש שאין רוצים לומר הנוסח "הא לחמא עניא" מכיון שאין זה הלחם ממש שאכלו במצרים. ומדוע אכן אומרים "הא"? ומביא בשם אחרונים* שהוא בדוגמת הפסוק (בשלח טז, לב) "למען יראו את הלחם אשר האכלתי אותם במדבר", כלומר: שכשם שהמן שהראו לבנ"י בדורות הבאים אינו באמת המן שאכלו בנ"י (כי אותו הם כבר אכלו, ואת המן הזה שבצנצנת טרם אכלו) – כך גם כאן מתאים לומר "הא לחמא עניא" למרות שהוא רק בדוגמא ללחם שאכלו.

אבל אז ממשיך המג"א ואומר ש"אין זה ראיה", כי שם הוא באמת לקח צנצנת מן, יוצא שאכן מראים לבנ"י מן שנשאר מהתקופה ההיא, אבל כאן אנו אופים מצות חדשות ובאמת אין זה אותו לחם, ולכן – מסיים המג"א – "האומר 'הא כלחמא' או 'כהא לחמא' לא הפסיד".

אבל אם כן יש להקשות:

מכיון שהמגן אברהם מגיע למסקנא ש"אין זה ראיה" כי בנידון שלנו אין זה אותו הלחם כלל, מדוע בכל זאת נפסק להלכה לומר "הא לחמא עניא" ולא "כהא" וכדו' (ורק "האומר כהא לא הפסיד")?

מבאר הרבי:

מכיון ש"בכל דור ודור [ובכל יום ויום] חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא [היום] ממצרים" (משנה פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז) – הרי כאשר יהודי קורא את ההגדה הוא צריך להרגיש שאתמול כאשר אפו את המצות הוא עדיין היה במצרים, ויוצא שהמצות האלו עצמם הם ה"לחמא עניא" מ"ארעא דמצרים"**.

על פי זה מובן מדוע פותחים את ההגדה ב"הא לחמא עניא":

יציאת מצרים היא "יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו" (ספר החינוך מצוה כא). וממילא מובן, שכדי שהאמונה של יהודי והתורה ומצוות שלו יהיו אצלו לא כדבר נוסף אלא שיחדרו בכל מציאותו ובכל פרטיו – צריך שהיסוד שלהם שהוא יציאת מצרים יהיה באופן של אירוע חי ומוחשי: שאצלו מתחוללת עכשיו היציאה משעבוד לגאולה, עד כדי הכרה שהמצות האלו שמונחות כאן על השולחן הן הן אותן המצות שהיו לפני כן במצרים [כלומר, שהן היו אצלו טרם יצא ממצרים הלילה...] וכך 'יחיה' יהודי עם התורה והמצוות במשך כל השנה כולה.

 

שבת שלום וחג הפסח כשר ושמח!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ז, בהוספות חגה"פ (עמ' 260-1). העיבוד בסיוע "המאור שבהגדה" נדפס ב"הגדה של פסח ערוכה ומבוארת" (הוצ' היכל מנחם תשע"ה) עמ' קפח-ט.

 

______________

*)  בשם מהרי"ב, דרכי משה ומטה משה.

 

*)  ומ"ש "הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים" – אף שהענין ד"הא לחמא" (ולא "כהא") הוא בנוגע למה שהוא עצמו היה מקודם במצרים (והול"ל דילי וכיו"ב) – הוא, כי מכיון שהיציאה שלו ממצרים היא עי"ז שיצאו אבותינו ממצרים (וכהלשון בהגדה "אף אותנו גאל עמהם"), לכן גם את הלחם ש"בארעא דמצרים" שלו מייחס הוא ללחם שאכלו אבהתנא בארעא דמצרים.

 

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 15830550

אתר השבת