אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת האזינו

ב"ה

דבר החסידות – פרשת האזינו

 

הנסיון לעצור את ההסתלקות...

 

מסופר על הגאון רבי יואל סירקיש (הב"ח), שכאשר סיים לכתוב את פירושו "בית חדש" על הטור – הביא אותו לאברך 'בן-עלייה', על מנת שיעבור עליו ויבדוק אם הוא פירוש טוב וראוי להדפסה.

לאחר תקופה, שאלו הב"ח אם כבר עיין בכתבים והאם הם ראויים להדפסה?

-         השיבו האברך: "אפילו אחר עשרים שנה איני רוצה להחזיר לך את הכתבים".

-         "למה?", שאלו הב"ח, "אם הספר אינו מוצא חן בעיניך – נא הגד לי חסרונו, שהרי על-מנת כן נתתי לך אותו, שתבקר אותו!"

-         "ספרך הוא טוב ומטיב", השיבו האברך, "אבל מיד שתדפיס את הספר ותפיצו בעולם – כבר סיימת בכך את תפקידך בעולם, ולכן אני מעכב מלהחזיר לך את הכתבים, בשביל שתחיה עוד בזה העולם!"

-         "אם זאת היא המניעה", השיבו הב"ח, "הריני מוסר את נפשי ונשמתי לבורא, ובשביל זה לא אעכב מלהוציא את ספרי, שהוא נחוץ לעולם!"

הוכרח האברך להחזיר את הכתבים, וכאשר פתר כן היה: בגמר הדפסת הספרים נסתלק הב"ח לבית עולמו*...

_______________

*) ספרי הב"ח על הטורים הופיעו בשנות שצ"א-ת' ובשנת ת' נפטר הב"ח.

 

(סיפורי חסידים, הרש"י זוין, מועדים, קהלת סיפור 156)

 

~~~

בסיום פרשתנו (לב, מח-ט) מסופר "וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה לאמר: עלה אל הר העברים הזה הר נבו . . ומֻֻת בהר...". מפרש רש"י: "בשלושה מקומות נאמר "בעצם היום הזה": נאמר בנח "בעצם היום הזה בא נח וגו'", במראית אורו של יום, לפי שהיו בני דורו אומרים 'בכך וכך, אם אנו מרגישין בו – אין אנו מניחין אותו ליכנס בתיבה' . . במצרים נאמר "בעצם היום הזה הוציא ה'", לפי שהיו מצריים אומרים 'בכך וכך אם אנו מרגישין בהם – אין אנו מניחין אותם לצאת' . . אף כאן במיתתו של משה נאמר "בעצם היום הזה, לפי שהיו ישראל אומרים 'בכך וכך אם אנו מרגישין בו – אין אנו מניחין אותו; אדם שהוציאנו ממצרים, וקרע לנו את הים . . אין אנו מניחין אותו'. אמר הקב"ה 'הריני מכניסו בחצי היום וכו'"

ויש לעיין בפירוש רש"י זה (שמקורו בספרי):

א) מה פירוש 'אין אנו מניחין אותו', וכי הדבר תלוי בידם? בשלמא בתיבת נח – חשבו למנוע ממנו בכח להיכנס, וכן ביציאת מצרים חשבו למנוע מהם לצאת, אבל איך חשבו בנ"י למנוע את פטירת משה, שהוא משהו לגמרי בידי שמים?

ב) מדוע נזקק רש"י לפרש כאן ש"בשלושה מקומות נאמר בעצם היום הזה"? ובפרט, שלא עשה כן בפרשת נח (ז, יג) אלא כתב שם "למדך הכתוב שהיו בני דורו כו'" ולא הביא שום דוגמא! וביציאת מצרים (בא יב, נא) לא פירש כלל את "בעצם היום הזה", ובפשטות – שסמך על מה שכבר כתב בפרשת נח (שמשמעות "בעצם היום הזה" הוא שהיו בני דורו אומרים כו') ומדוע כאן נזקק לדוגמאות?

מבאר הרבי, על-פי פשוטו של מקרא:

ללא הדוגמאות של נח ויציאת מצרים לא היה עולה על דעתנו שבני-ישראל ינסו לעכב את פטירת משה, כי הלוא היה על כך ציווי מפורש של הקב"ה: "עלה אל הר העברים הזה וגו'" [וכאן לא מדובר בדור-המדבר שפעלו כמה פעמים נגד רצון ה', אלא בדור שנכנסו לארץ שעליהם נאמר "ואתם הדבקים בה' אלקיכם גו'"] – לכן מקדים רש"י וכותב "בשלושה מקומות נאמר בעצם היום הזה", כלומר – מכיון שהפירוש של "בעצם היום הזה" בשאר המקומות הוא שהיתה התנגדות לכך – מוכח ש"אף כאן"היתה התנגדות להסתלקותו של משה.

ואיך חשבו לעכב כזה דבר? גם את זה למדים מנח ויציאת מצרים: שכשם שבני-דורו של נח חשבו לעכבו מלהכנס לשטח מסויים (התיבה) והמצרים חשבו למנוע מבנ"י לצאת משטח מסויים (מצרים) – כך גם כאן רצו בנ"י לעכב את משה מלעלות אל ההר! וזאת לאחר שהבינו שפטירתו של משה תלויה בעלייתו להר נבו ("עלה . . ומֻֻת"), לכן תכננו למנוע בעדו מלעלות אל ההר, וממילא לא יסתלק!

[ואף שזהו נגד ציווי ה' – סברו בנ"י שמשה הוא שנצטווה לעלות אל ההר, ואילו הם –עליהם מוטלת החובה של הכרת הטוב כלפי משה שהרי הוא הוציאם ממצרים וקרע להם את הים וכו', וממילא חל עליהם ג"כ החיוב להציל את משה, ומשה יהיה סה"כ בגדר 'אנוס' בכך שלא יוכל לקיים את הציווי]

ואף שכבר נגזרה גזירה "ונאספת אל עמיך גם אתה . . על אשר מריתם פי גו'" ואיך יוכלו לשנותה? – יש לומר שבנ"י סברו, שהגזרה על משה הוא עניין השייך לציבור, ותשובת הציבור יכולה לבטל גזר-דין אף לאחר שנחתם (ר"ה יח, א)!

אך אם כן, מהי באמת הסיבה שבנ"י לא הצליחו לבטל את הגזרה ולאפשר את כניסתו של משה רבינו לארץ ישראל?

על כך מרמז הפסוק "בעצם היום הזה" – שפטירתו של משה היתה נוגעת לעצם קיומו של עם ישראל, כידוע* שאילו היה משה נכנס לארץ – הרי "מעשה משה נצחיים הם" ולא היה יכול להיות מצב של "גלינו מארצנו" וממילא לא היה העונש באופן של  "שפך הקב"ה חמתו על העצים ועל האבנים" (איכ"ר פ"ד, יד) אלא על בנ"י ח"ו, לכן אי-ביטול הגזרה ופטירתו של משה הם אלה שהגנו בסופו של דבר על קיומו של עם ישראל.

 

כתיבה וחתימה טובה ושבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יט, האזינו שיחה ב (עמ' 339 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 365 ואילך). הרעיון לעיבוד מ"דבר-מלכות" השבועי עמ' צג-ד. ועיין בגוף השיחה שמיישב עי"ז עוד כמה קושיות ודיוקים ברש"י באופן נפלא.

______________

*) ראה מגלה עמוקות אופן קפה (הובא בילקוט ראובני פ' ואתחנן). אלשיך, אוה"ח ועוד ר"פ ואתחנן. אור התורה ואתחנן עמ' סה. ועוד.

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הגאון הרב אהרן יהודה לייב בן גיטל פייגא בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת טובה בת חנה מסעודה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רננה בת רות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת הילל רפאל בן יעל בתוך שאר חולי ישראל ולרפואת רועי בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה ולחזרה בתשובה לעידן בן שולמית וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 13680235

אתר השבת