movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home חגים הליכות והלכות לחגי ישראל רופא הנשמות מטריפולי

רופא הנשמות מטריפולי

רופא הנשמות מטריפולי

*** הם עוצמים עיניים, מוחאים כף לכף ומפזזים בגרונות ניחרים: "בר יוחאי נמשחת אשריך" * מהו מקורו של השיר- פיוט, שהתקבל כה באהבה ובחיבה בכל תפוצות ישראל? מדוע העדיף מחברו המקובל הצדיק להתגורר בטריפולי, במקום לעלות לאץ ישראל? מדוע בפרנקפורט העדיפו להשמיט את "בר יוחאי" מתפילת "קבלת שבת" ומהו התחליף של הרש"ש הקדוש ל"לכה דודי" ("בר יוחאי", כמובן...) * הרב שמואל ברוך גנוט שליט"א מספר לנו את סיפורו של המקובל הצדיק והגאון רבי שמעון בן לביא זי"ע, ומביא את קורותיו של רופא המלוכה בלוב, גאון בנגלה ובנסתר, שהוריש לכולנו את... "בר יוחאי" ***

העדיף להישאר בטריפולי

אש המדורה בערה בעוז, שולחת להבות של שמחה אל לב השמים. מסביב עמדו האבות והילדים ושרו בקול ניחר מהתרגשות: "בר יוחאי נמשחת אשריך, שמן ששון מחבריך". הילדים, ילדים קטנים של חיידר, ציטטו בעל פה קטעים שלמים מהפזמון "בר יוחאי", למול עיניהם הנדהמות של אבא ואמא. "בר יוחאי", הפיוט שהתקבל באהדה בכל תפוצות ישראל, חובר על ידי הגאון הקדוש רבי שמעון בן לביא, בעל "כתם פז". מיהו מחברו של "בר יוחאי"?

בהיותו ילד קטן גורש הילד שמעון בן לביא מספרד שטופת השמש, על ידי המלך פרננדו והמלכה המרשעת איזבלה. בני משפחתו של שמעון הקטן יצאו, יחד עם אלפי מגורשי ספרד, אל פאס שבאפריקה הצפונית. הילד שמעון בן לביא עלה והתעלה בתורת הנגלה ובתורת הנסתר, עד שהתעלה לאילן רב פארות. מעניין, כי למרות שכתביו של הקדוש האריז"ל לא הגיעו עדיין לידיו של רבי שמעון בן לביא, מציינים חכמי הקבלה, שישנם מקבילות בין דעותיו ובין מדרשי הקבלה מיסודו של האר"י ז"ל. עוד מעניין לציין את דבריו של רבי שמעון בן לביא עצמו, שהעיר שהרמב"ן לא ראה את ספר הזוהר הקדוש מעולם, "אך אם לא היה לו ספר הזוהר, שבימיו היה עדיין טמיר ונעלם, הרי קיבל מפה אל פה העניין עצמו"...

החיד"א בספרו "שם הגדולים" מספר שרבי שמעון בן לביא יצא מביתו שבפאס במרוקו כדי לעלות לארץ ישראל. אך בעוברו דרך טריפולי שבלוב ראה שבני המקום אינם יודעים להתפלל ולברך כהלכה והוא החליט שיותר חשוב שיישאר בטריפולי, כדי לחנך את התושבים לתורה, לתפילה ולברכות כתיקונן, מאשר לנסוע לארץ הקודש. יהודי טריפולי היו שארית הפליטה מכיבוש שלוחי מלך ספרד פרדיננד שהגיעו לטריפולי באוניות מלחמה וכבשו אותם. הספרדים הפילו את חיתתם על הטריפולאים וחלק מהיהודים התפזרו לכל עבר, כשהשאר עונו על ידי האינקוויזיציה וחלקם נלקחו לעבדים ונפדו בידי אחיהם היהודים בארצות הפזורה. ר"ש בן לביא, שמצא את הקהילה היהודית בטריפולי במצב כה קשה ועגום, השקיע את כל כולו לטיפוחם הרוחני והעלה אותם על דרך המלך. "הגיד מרדכי" (לרבי מרדכי הכהן) מספר שרבי שמעון בן לביא היה, מלבד גדלותו בתורה ובתורת הנסתר, גם מומחה בחכמת התכנה והאסטרונומיה ושימש כרופאו האישי של מושל טריפולי יחיה פאשה. רבי שמעון נודע בין חוגי הממשל בטריפולי וכל שרי הממשלה כיבדוהו והעריצוהו.

במשך כ- 200 שנה נותר ספרו של ר"ש לביא בכתב יד, עד שבשנת תקנ"ה הובא לדפוס ספרו בליוורנו שבאיטליה. הגאון החיד"א מספר ששם הספר הוא "כתם פז", מפני שהוא עולה בגימטריה ל"שמעון לביא ז"ל" (עם הכולל).

הצדיק שכב בקברו עטוף בטלית

רבי שמעון לביא נפטר בשנת שמ"ה, בהיותו קרוב למאה שנה. הסופר החרדי המחונן רבי בצלאל לנדוי מספר (בהוספותיו לספר התיעודי "מסע מירון") שבקרב יהודי טריפולי נודע שכל הבאים לקברו נענים שם בתפילתם ונושעים. פרשת קדושתו, כך לדברי רבי בצלאל לנדוי, התפרסמה בכל הארץ כאשר האיטלקים כבשו את מדינת לוב, שטריפולי היא עיר בירתה. התושבים המקומיים שקינאו ביהודים ניסו להתנכל לקברו של רבי שמעון לביא והנושא עלה בפני שופטי הערכאות המקומיות. השופטים הגבוהים, יחד עם שרי המלוכה, נשלחו מרומא שבאיטליה לטריפולי, לעמוד על פתיחת הקבר. הם פתחו את קברו של הצדיק ונדהמו למראה עיניהם. הקדוש רבי שמעון שכב בקברו עטוף בטלית, כשכל גופו היה שלם לחלוטין. הסיפור התפרסם חיש מהר בעיתונות התקופה ושמו וקדושתו של רבי שמעון בן לביא נודעו לתהילה.

"בר יוחאי" בכל "קבלת שבת"?

השיר "בר יוחאי" נודע כשיר גבוה מעל גבוה, העסוק בעשר הספירות הקדושות, ואשר טמונים בו רזי עולם, מספירה לספירה. למרות מעלתו הגדולה של הפיוט ומילותיו הנסתרות, לפחות אצל ההמון שאינו עוסק בסתרי תורה, התקבל הפיוט בכל קהילות ישראל ברוב אהדה וברכה. את סדר תפילת קבלת שבת קבעו תלמידי האריז"ל, והוא כולל את פרקי התהילים צ"ה- צ"ט ונפתחים ב"לכו נרננה", "מזמור לדוד" והשיר "לכה דודי" שחיבר המקובל הקדוש רבי שלמה אלקבץ זצ"ל, הקבור ליד ציונו של רבו האריז"ל. וכן, השיר "בר יוחאי" הושר גם הוא בתקופות הזוהר של תלמידי האריז"ל, כחלק מתפילת "קבלת שבת".

סדר "קבלת שבת" עבר מארץ ישראל ומבואותיה של צפת העתיקה אל אירופה המזרחית, שם התקבל בחיבה ובאהבה ומשם עבר לכל קהילות ישראל. רבי יוסף יוזפא בעל ה"יוסף אומץ" הנהיג את אמירת "קבלת שבת" ו"לכה דודי" בקהילת פרנקפורט, אך את השיר "בר יוחאי" לא קיבל הוא בנוסחו, מפני שהשיר קשור באופן עמוק לתורת הקבלה והמון העם אינו קשור לחכמה אלוקית זו.
באשכנז לא שרו את השיר בזמן "קבלת שבת", אך הוא הודפס בסידור "תיקוני שבת" במהדורותיו הרבות ובכך זכה לפירסום רב בקרב קהילות יהודיות רבות בכל העולם היהודי. מעניין שב"סדר תיקון שבת" שהודפס בליוורנו בשנת תקס"א הודפס השיר כחלק מ"קבלת שבת", תוך כדי הוספה שאת הסדר הזה סידר "איש אלוקים קדוש הרב מורנו רבי שלום שרעבי". מקובלי בית מדרשו של הרש"ש הקדוש לא שרו את "לכה דודי" בתפילת "קבלת שבת" ומומחי ספרות מציינים שיתכן שבמקום ה"לכה דודי" הוסיפו בבית מדרשו של הרש"ש את השיר "בר יוחאי".

"זמר נאה מארץ ישראל"

ספרים רבים פרסמו בתחילת או בסוף ספריהם את השיר "בר יוחאי". בסידור "תכלאל" של יהדות תימן מתפרסם השיר כ"פזמון נאה מארץ ישראל, שמסדרים בכל ערב שבת בסדר קבלת שבת". הנוסע המפורסם רבי יעקב ספיר, המספר בספרו "אבן ספיר" על מנהגי יהדות תימן, מספר כי "זה מקרוב באו להם סידורי נוסח ספרד החדשים, ושם השירה החדשה "בר יוחאי", קדוש יאמר לו, עד כי נקל להם למצוא בו תילי תילים רמזים וסודות, תעלומות וחכמה, ולכן זקן חכמת הקבלה יקום ויעמוד מעוטף בשחרות טליתו, ברגש קודש ובמורא איומה והתלהבות עצומה, ומזמר זה השיר בגודל שלהבתיה, וכל הקהל עונים אחריו "בר יוחאי", אחר כל חרוז בנעימה רבה". רבי יששכר בער מקרעמניץ זצ"ל, מחבר הספר "יש שכר" על ההכרעות ההלכתיות בזוהר, הדפיס בשנת שע"א את ספרו "אמרי בינה" על ספר הזוהר והדפיס בתחילתו "שיר שבח להרשב"י זצ"ל, שהובא מהארץ הקדושה", את השיר "בר יוחאי". בזמירונים רבים לשבת בדורות קדומים הובא השיר "בר יוחאי" ובקהילות מדינות אפריקה הצפונית, שם חי ופעל רבי שמעון בן לביא, נוהגים לשוררו בסעודת ליל שבת. גם ב"תיקון ליל שבועות והושענא רבא" שהודפס באיטליה בשנת תרט"ז הודפס השיר, ועליו נכתב ש"נוהגים לשוררו בקול נעים אחר כל לימוד זוהר, לעורר זכותו באתערותא מלתתא לעילא, והוא סגולה נפלאה להארת הנשמה, ובפרט בליל שבועות והושענא רבא אשר עלה במעלה".

"בר יוחאי" והאשכנזים

יהודי פרס שרים את השיר "בר יוחאי" בשבתות, כאשר בל"ג בעומר שרים הם אותו בתרגום פרסי. קהילות שונות מעדות המזרח שרים אותו בשעת לימוד "האידרא" וגם בלילי שבתות, כאשר רבי אפרים זלמן מרגליות מעיד שבצפת ובמירון נוהגים לשיר את השיר גם בכל בתי הכנסיות של האשכנזים לפני אמירת "כגוונא" לפני מעריב שבליל שבת, ובכל ערי ישראל נוהגים האשכנזים לשוררו בליל שבת שלפני ל"ג בעומר. עד היום הזה, אם תכנסו אל בתי הכנסיות של קהילות עדת ירושלים, "הפרושים" והסתעפויותיהם בכל רחבי ירושלים, או אל בתי כנסיות של קהילות החסידים, תשמעו בקול רינה והמון חוגג את הפזמון "בר יוחאי" מתנגן לו ברגש ובהתלהבות בליל שבת שלפני ל"ג בעומר. השיר נפוץ ביותר בפרט בחסידויות שהיו קשורות לירושלים, כמו חסידויות ברסלב, קרלין ולעלוב, שהתגרורו במשך שנים רבות בירושלים עיר הקודש ורכשו, יחד עם הרבה קהילות ירושלמיות אשכנזיות, חלק ממנהגי הספרדים. בהקדמה לספר "ביאור השיר בר יוחאי" של הגרא"ז מרגליות זצ"ל, מספר בנו רבי שלמה אליעזר מרגליות שאביו שאל את הרבי מסאטמר רבי יואל טיטלבוים זצ"ל האם מותר לשיר את השיר "בר יוחאי" במירון, ליד ציונו של רשב"י, גם בימי "בין המצרים". רבי יואליש' מסאטמר זצ"ל השיב להם שכיוון שמדובר בשיר קדוש העוסק בשבחיו של רשב"י, מותר לשיר אותו ליד ציון הרשב"י גם בשלושת השבועות.

ומדוע כל כך מיוחד לשיר את השיר?

כתבו על כך חכמי הקבלה, כי "יש בו סגולה נפלאה להארת הנשמה, כי האותיות מחכימות, והוא מיוסד ומסודר דרך המעלות, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, למעלה למעלה, עד לראש כל הכתרים".

נוסחאות חדשות בחרוזי השיר

ובלי נוסחאות חדשות הרי אי אפשר... אזי עלינו לדעת שבמהדורת השיר שהודפסה ב"סדר תיקון ל"ג בעומר", בעיר סלוניקי שביוון בשנת תק"צ, נוסף לו חרוז נוסף בסוף השיר, בו באה לידי ביטוי הכמיהה וההשתוקקות לגאולה: "בר יוחאי, זכותו יגן עלינו, ויבוא משיח צדקנו, במהרה יבוא ויגאלנו". ובמהדורת סלוניקי משנת תר"ז ובמהדורת איזמיר שבתורכיה משנת תקי"ד התפרסם גם החרוז הזה, כשחתימתו היא: "ונקריב קרבנות לפניך". מעניין, שלמרות הפצתו הרבה של השיר, שרים אותו בכל קהילות ותפוצות ישראל באותה המנגינה, למעט שינויים קלים. "ואשרי העומדים על סודך, בר יוחאי", היודעים היטב איזה שיר לשיר בשבחך...

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל, שרה צפורה בת רינה, רועי עובדיה בן שולמית רעות, אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 16687955

אתר השבת


מאמרים אחרונים