movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

דבר החסידות – פרשת שמיני

ב"ה    

דבר החסידות – פרשת שמיני

 

מה שלמדים מהשָׁלָךְ

 

מכיוון שחודש אדר טרם הסתיים, נפתח במילתא דבדיחותא:

פעם היה מלמד בכפר, שלימד את פרשת שמיני.

כשהגיע למילים "ואת השלך" (יא, יז) לא ידע כיצד לפרשו. קרא את דברי רש"י "זה השולה דגים מן הים" ועדיין לא הצליח להבין.

המשיך לקרוא "וזהו שתרגם אונקלוס ושלינונא", ואז 'תפס' ותירגם לילדים: "א משוגענע פיש" [=דג משוגע...]

-         היה שם תלמיד חריף, ששאל: אם הוא דג – מדוע הוא נמנה בין העופות?

-         ענה המלמד מיניה וביה:  זה חלק מהשגעון שלו – שהלך וישב לו בין העופות...

(שמעתי מהרי"י שי' זלמנוב, פעיה"ק צפת, בשם מורי וחמי הר' אהרן יצחק לייכטר ע"ה)

 

~~~

בפרשתנו (יא, יז), בין העופות שאינם טהורים נמנה השלך. מפרש רש"י: "ואת השלך – פירשו רבותינו זה השולה דגים מן הים, וזהו שתרגם אונקלוס ושלינונא".

וצריך להבין:

מדוע מקדים רש"י לפירושו "פירשו רבותינו", מה שלא כתב כן בכל שאר העופות שבפרשה?

ויש לומר:

בדרך הפשט מסתבר לומר ששמו של כל דבר מראה על תכונתו, וכפי שהאבן-עזרא אכן מפרש בפרשתנו את הקשר של שם כל עוף לתכונתו או למראהו וכדו'.

ואם כן, בנידון דידן היה יותר מתאים לומר ששלך הוא על שם שמשליך את ילדיו, כפי שאכן מפרש האבן-עזרא, ולא על שם ששולה דגים, כי "שלך" יותר קרוב ללשון השלכה מאשר ללשון שלייה.

לכן מדגיש רש"י "פירשו רבותינו", כי המסורת תופסת מקום חשוב בכל הנוגע לזיהוי סימני כשרות, והיא עדיפה על המשמעות הלשונית.

·         

ויש להוסיף בדרך הרמז:

מסופר בגמרא (חולין סג, א) שכשהיה רבי יוחנן רואה את השלך, היה קורא עליו את הפסוק (תהילים לו, ז) "משפטיך תהום רבה". מסביר רש"י: שהקב"ה גוזר בכל פעם איזה דג ייתפס ע"י השלך ואיזה יינצל, ומכך רואים את משפטו של הקב"ה גם ב"תהום רבה".

ומכאן מביא אדמו"ר הזקן* ראיה לשיטת הבעל-שם-טוב, שיש "השגחה פרטית" גם על פרטי דומם צומח חי ומדבר (ולא כדעת הסוברים שרק על עם ישראל יש השגחה פרטית, מה יקרה לכל אחד בכל רגע נתון, ועל שאר העולם יש רק "השגחה כללית" שיונהגו בחוקי הטבע שהקב"ה ברא), כי הרי כאן רואים שהשלך אינו שולה דגים באופן אקראי, כי אם כל דג כפי אשר גזר הבורא עליו**.

וזהו הרמז בדברי רש"י כאן "פירשו רבותינו זה השולה דגים מן הים":

פירשו רבותינו – פירוש זה של רבותינו כאן, שהשלך שולה דגים על פי משפטו של הקב"ה.

זה השולה דגים מן הים – פירוש זה מוציא את הדגים מתוך 'ים' הטבע [כידוע ש"טבע" הוא מלשון "טֻבעו בים סוף", כי הטבע מעלים את האור האלוקי כמו ים], ומוכיח שכל מה שנעשה בעולם – גם בדגים שבתוך הים – הוא בהשגחה פרטית של הקב"ה.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ז, שמיני שיחה א (עמ' 54 ואילך, ובמתורגם ללה"ק עמ' 56 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" ויקרא (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' קמו-ח.

 

______________

*)  ראה יהל אור (לאדמו"ר הצמח צדק) על הפסוק בתהילים שם סק"ג.

 

**) ובמכתב מחודש אייר תרפ"ט לבעל מחבר "לב אריה" (נד' ב"רשימות" חוב' סח) כתב הרבי בתימצות, וזל"ק:

"ראי' להשגח"פ בבע"ח – מוכחת: בירוש' שביעית (פ"ט ה"א) – ובאריכות קצת בב"ר פע"ט, מ"ר אסתר פ' גם ושתי, וקה"ר פ' חופר גומץ – רשב"י וכו' חמא חד צייד ציוד צפרין פרס מצודתי' שמע ברת קלא אמרה דימוס (חסד) ואישתזבת צפור (ובמ"ר מוסיף עוד: אמרה – הב"ק – ספקולא (עונש מיתה) ומיתצדא). אמר – רשב"י – צפור מבלעדי שמיא לא יבדא כ"ש בר נשא. והובא כ"ז בתוד"ה דימוס ע"ז (טז:)."

 

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17575048

אתר השבת