movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

דבר החסידות – פרשת ויקהל

דבר החסידות – פרשת ויקהל

 

מעלתו של הכיור

 

לכבוד חודש אדר (היוצא, והנכנס) נפתח במילתא דבדיחותא:

מספרים על יהודי אחד, שהיו לו בקביעות בבגאז' של מכוניתו עשרה בקבוקי וויסקי.

-         שאלו אותו תלמידיו: לשם מה עשרת הבקבוקים הללו?

-         ענה להם: "וואו איך פאר – פאר איך מיט א מניין!" [=היכן שלא אסע –תמיד יש לי 'מניין' איתי ברכב]

-         אמרו לו: אם, כן הרי מספיק תשעה בקבוקים להשלים לכבודו מניין!

-         השיב להם היהודי: לא הבנתם! "איך בין דער בית-מדרש, זיי גייען אריין אין מיר" [=אני הוא בית-המדרש, הם נכנסים בתוכי]...

(מפי ידידי עז, ספרא וסייפא, אוצר בלום וגל אגוזים, ינו"ן שמו)

 

~~~

לקראת סיום פרשתנו (לח, ח) נאמר: "ויעש את הכיור נחושת ואת כנו נחושת, במראות הצובאות אשר צבאו פתח אהל מועד". מפרש רש"י: "במראות הצובאות – בנות ישראל היו בידן מראות, שרואות בהן כשהן מתקשטות, ואף אותן לא עיכבו להביא לנדבת המשכן. והיה מואס משה בהן, מפני שעשויין ליצר הרע. אמר לו הקב"ה: קבל, כי אלו חביבין עלי מן הכל, שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים...".

והנה בעניין הכיור יש להקדים: שלמרות שהכיור נמשח יחד עם שאר כלי המשכן ועל כולם נאמר "והיו קודש קדשים" (תשא ל, כט) – מצינו אבל בכיור שני הבדלים מהותיים לעומת שאר הכלים:

א)    הציווי על שאר כלי המשכן מופיע בפרשיות תרומה ותצוה, ואילו הכיור מופיע לראשונה רק בפרשת כי-תשא.

ב)     מקומם של כל כלי המשכן היה באהל מועד, וגם מזבח הנחושת שהיה בחצר עמד "פתח משכן אהל מועד" – מול הפתח, לעומת זאת הכיור עמד בצד, כדברי רש"י (תשא ל, יח) "אין כיור לפני אהל מועד"*.

מסבירים מפרשים (חזקוני וספורנו שם), שזהו מפני שהכיור אינו עניין בפני עצמו, אלא מהווה הכנה לעבודה – "בבואם אל אהל מועד" או "בגשתם אל המזבח".

לעומת זאת אנו מוצאים שדווקא בכיור מוזכר משה רבינו: "ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם" (והגמרא לומדת מכך הלכה לדורות שצריכים להיות ארבעה ברזים לכיור – זבחים יט, ב), לעומת שאר הכלים שמוזכרים אהרן ובניו בלבד.

וצריך להבין, מכיוון שהכיור הוא רק הכנה לעבודה, מדוע הוא "חביב מן הכל" ודווקא בו נזכר משה רבינו?

ביאור העניין:

מטרתו של המשכן הוא "ושכנתי בתוכם", וכלשון הידוע (תנחומא נשא טז): "נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים", וזה נעשה ע"י שבני ישראל לוקחים דברים גשמיים (זהב, כסף וכו') והופכים אותם לקדושה.

לכן מובן מדוע מראות הצובאות "חביבין עלי מן הכל", כי מכיוון שהם באים מהדבר הכי נחות – "עשויין ליצר הרע" – הרי הפיכתם לקדושה היא "דירה בתחתונים" באופן הכי מושלם.

ומטעם זה, למרות שהכיור הוא רק הכנה לעבודה (ולכן הוא מופיע בפרשה נפרדת, וגם אינו באהל מועד) – הרי ההכנה שיהודי רוחץ את עצמו מהעניינים הבלתי-רצויים – היא חביבה אצל הקב"ה יותר מהעבודה עצמה, כי דווקא ברחיצה זו יש את העניין של "אתכפיא סטרא אחרא", כפיית היצר הרע והפיכתו לקדושה.

ועניין זה של 'אתכפיא' ו'קבלת-עול' רמוז בהמשך הפסוק "אשר צבאו פתח אהל מועד", כי קבלת עול היא העבודה של אנשי החיל – צבאות השם. ולכן דווקא בכיור מוזכר משה רבינו, כי קבלת עול קשורה עם התבטלות עצמית, "ונחנו מה" – דרגתו של משה.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ו, תשא שיחה א (עמ' 196 ואילך, ובמתורגם ללה"ק עמ' 207 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" שמות (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' תרמג-ד.

 

______________

*)  ומטעם זה היה מותר לגשת אליו לצורך רחיצת ידים ורגלים, למרות ש"בין האולם ולמזבח" אסור היה, לפי מספר דעות, להכנס לפני קידוש ידים ורגלים [ראה כלים ספ"א. תוספתא שם (הובא בתוד"ה הא מני זבחים נח,ב ובר"ש כלים שם). פסקי תוס' תמיד סט"ז].

 

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17843240

אתר השבת