movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

'שבט הלוי' בענייני ספירת העומר

'שבט הלוי' בענייני ספירת העומר

** גדול פוסקי הדור מרן בעל שבט הלוי זי"ע עזבנו לאנחות, אך תורתו ורבבות פסקיו והוראותיו ימשיכו ללוותינו עד בוא משיח צדקנו, ועד בכלל *  
** הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א מנחם אותנו בפסקי הוראותיו של מרן הגר"ש הלוי וואזנר זצוק"ל, בהלכות ומנהגי  ספירת העומר **

רבות יסופר על מסכת חייו המופלאה של מרן בעל שבט הלוי זצוק"ל, שעלה בסערה השמיימה בכניסת חג המצות. אך בבתי המדרשות ימשיך הגר"ש וואזנר לחיות, עוד רבות בשנים, בס"ד.

חותם של זהב השאיר מרן זצ"ל, בסדרת ספרי 'שבט הלוי', הנחשבים לספרי הלכה המקובלים על כל החוגים והעדות. רבבות תשובות, בכל חלקי התורה הקדושה, ימשיכו לחיות, לפעם בנשמת התורה, ליצור ולנוע, כי הרי אמרו בחז"ל בתלמוד הירושלמי: " תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן זכרונן". הבה ונמשיך להחיות את זכרו של הגר"ש הלוי זצוק"ל, בלימוד הלכות ספירת העומר, שעלו מתוככי כבשונו הגדול, בספריו, ספרי 'שבט הלוי', מפיו ומפי כתבי תלמידיו הגדולים.

ספירת העומר לפני מעריב?

הלכה מעניינת כתובה ב"משנה ברורה". לדבריו, מנהגנו לספור ספירת העומר עוד לפני "עלינו לשבח", מפני שכל שנוכל להקדים יותר את הספירה, כך ייטב, כיוון שכתוב בספירת העומר "תמימות תהיינה". לפי דבריו נמצא לכאורה שעלינו להתפלל מעריב כבר בצאת הכוכבים ולא להמתין למניין מאוחר של ערבית. ואם בכל השנה ישנו עניין להקדים ולהתפלל, במסגרת האפשרויות העומדות לפנינו, מהטעם ש"זריזים מקדימים למצוות", הרי שכעת ישנו עניין נוסף, של ה"תמימות".

ואכן, הגאון היעב"ץ (בספרו "מור וקציעה") כותב במפורש שחשוב להקדים, להתפלל ולספור, כי "מצוה הבאה לידך- אל תחמיצנה". והוא מוסיף שאם בקריאת שמע ותפילה ראוי להקדים ככל האפשר, זהו רק מחשש שאם לא יתפלל כעת, ישכח להתפלל אחר כך. אך בספירת העומר ישנו עניין נוסף, של ה"תמימות תהיינה", ולכן הדבר חמור יותר. גם הגאון החיד"א זצ"ל כותב (בספרו "מורה באצבע") שעלינו להשתדל ולהתפלל מעריב ולספור ספירת העומר מוקדם ככל האפשר, עדיף חצי שעה מתחילת הלילה. ה"כף החיים" כותב ש"כל מה שמתאחר יותר- גורם אחיזה אל החיצונים ביותר".

ומי שיש לו מנין קבוע של מעריב ב- 10 או – 11 בלילה, למשל. מדוע שלא יספור ספירת העומר עוד לפני מעריב, כדי להרוויח את ה"תמימות"?
זה כבר לא. כתב מרן בעל ה"שבט הלוי" זצ"ל, שאֵלו שמתפללים מעריב במניין מאוחר וקבוע, לא יקדימו לספור ספירת העומר לפני התפילה ביחידות, מפני ש"תדיר ושאינו תדיר- תדיר קודם", וקריאת שמע ותפילת ערבית תדירה יותר מספירת העומר. (ויש הסוברים, שבמקרה שלנו אין "תדיר קודם", ואין כאן מקומו להאריך). טעם שני הובא בעניין, והוא שמכיוון ולכתחילה ראוי לספור ספירת העומר בציבור וברוב עם, כפי שכתבו השל"ה וסידור היעב"ץ, לכן עדיף להמתין ולספור יחד עם הציבור ולא לספור קודם ביחידות.  מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל הוסיף בשו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' נג) הוסיף סברה נוספת, שספירת העומר היא דבר הנשכח בקלות, ואם הדבר יימסר ליחידים, שיספרו מיד בתחילת הלילה, יקרו מקרים שנשכח לספור. אך כשאנו מתפללים מעריב וסופרים ספירת העומר בסיום התפילה, בצורה מסודרת וקבועה, לא נשכח לספור אף יום, בעזרת ה'...

ואמנם כתב הגר"ש ואזנר זצ"ל ש"כשלאיזה סבה מתפלל גם מעריב מאוחר כמה שעות בלילה וביחידות - אמנם יכול לספור בתחלת הלילה ולא ראיתי טעם לאחר הספירה בזה".

הרב שכח לספור ספירת העומר

מרן בעל ה"בית הלוי" זי"ע נאנס באחד הלילות ולא ספר ספירת העומר, כך שהפסיד הוא אפשרות הספירה בברכה בהמשך הימים. ה"בית הלוי", שכיהן כרבה של בריסק, הוצרך כרב העיר, לברך ברכת ספירת העומר בפני הקהל, כפי הנהוג, והוא מצא עצה. ה"בית הלוי" ניגש לאחד המתפללים וביקש ממנו שהוא יוציאו ידי חובתו בברכת "ספירת העומר", וכך יכול היה ה"בית הלוי" לברך את הברכה ברוב עם, כאשר הברכה מיועדת לאחד המתפללים, שהגאון הוציאו בברכתו שלו, מדין "ערבות" ו"שומע כעונה".

הצעה זו מובאת בפרי חדש (או"ח תפ"ט). אולם הפר"ח דוחה דעה זו מכל וכל וסובר כי מאחר ואדם ששכח לספור אינו בר חיובא, א"כ אינו יכול להוציא ידי חובת מי שחייב בספירה, ודומה הדבר לדברי הירושלמי שבן כרך אינו יכול להוציא ידי חובת בן עיר בקריאת המגילה, כיון שבן כרך אינו מחויב בדבר.

מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל נשאל על אודות "רב מנהיג בעירו ששכח באחד הימים של ספה"ע לספור הספירה ע"י שלא התפלל בביהכ"נ ונשאלתי מה יעשה בשאר הימים, כי הוא רגיל לספור ברבים, וישנו כבוד התורה ובזיון אם לא יספור". הגר"ש זצ"ל דן בענין ומסקנתו היא ש"בעניותי במקום הדחק כזה אפשר לסמוך על דעת הראשונים שכל יום היא מצוה בפני עצמה, ויספור בשאר ימים בברכה, וכבר ידוע שהיו גדולים שעשו מעשה גם בלי זה לספור השאר בברכה, ואף על פי שאין לעשות כן..., מ"מ במקרה זה שישנו כבוד התורה וכבוד הצבור אפשר לסמוך בזה..., וכבר ידוע מש"כ הש"ך יו"ד סי' רמ"ב שבשעת הדחק בדרבנן אפשר לסמוך על דעת יחיד".

ספירת העומר באמריקה וישראל

יהודי ספר ספירת העומר בארה"ב, באחד מהשטיבלאך של בארא פארק. הוא טס לאחר מכן לארץ ישראל. כאשר הגיע בתחילת הלילה לישראל, עדיין לא עברו 24 שעות מזמן הספירה שספר בארה"ב, פסק מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל, כמובא בקובץ מבית לוי, שיכול הוא לספור את ספירת הלילה מיד, כיון שכעת בארץ ישראל הוא כבר היום הבא. ומעשה ביהודי ששכח לספור ספירת העומר בלילה בארץ ישראל. הוא טס לארה"ב והגיע לשם מבעוד יום. "אוי ואבוי", הוא נזכר, "הייתי עסוק בטיסה ולא ספרתי ספירת העומר בישראל". הוא ספר כעת, בארה"ב, מבעוד יום, ללא ברכה. מה יעשה הוא בלילה הקרוב? פסק הגר"ש וואזנר זצ"ל שבלילה הבא ימשיך לספור בברכה.

כולנו מכירים את ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך, שאם שואלים אותנו מהו היום לעור, אל נהאמר ש"היום כך וכך", כי אז לא נוכל לספור את ספירת היום בברכה, כיון שבכך שאמרנו כמה היום לעומר-יצאנו כבר ידי חובה.

ואולם הורה מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל שכשיהודי שאל, בלשון שאלה, "האם היום אחד עשר יום לעומר?!", או שאמר "היום אחד עשר לעומר??", שהוא לא יצא בספירה זו, הנאמרת בלשון שאלה, ועליו לשוב ולספור בברכה.

להיזהר בספירת הקטנים

עלינו לחנך את ילדינו הקטנים לספור ספירת העומר, ואב שספר את ספירת העומר יחד עם בנו הקטן, ואמר לו שהיום כך וכך בעומר, האב כבר אינו יכול לספור בברכה בלילה זה. אך אם התכוין במפורש שלא לצאת ידי חובת ספירה, כשסופר יחד עם בנו, יכול לספור בברכה כבר בלילה זה (שו"ת שבט הלוי ח"י סימן עו).

מוזיקה בספירת העומר

כתבו הגאונים הטור והשו"ע (או"ח תצ"ג) שנהגו שלא להרבות בשמחה ולהינשא בימי הספירה, בהם נפטרו תלמידי ר"ע. וכתב המשנ"ב בשם האחרונים: אבל לעשות ריקודין ומחולות נהגו איסור וכ"ש בשאר ריקודין ומחולות של רשות בודאי יש להזהירן, עכ"ל. כך שהמשנ"ב אסר רק "ריקודין ומחולות". אמנם הערוה"ש כתב: "וכ"ש שאסור לזמר בכלי זמר". וכן בשו"ת אגר"מ יו"ד ח"ב קל"ז ובשו"ת מנחת יצחק ח"א קי"א ובעוד ספרים כתבו שנהגו שלא לשמוע כלי זמר בימים אלו. והאגר"מ הוסיף שגם הנוהגים לשמוע כלי זמר בכל השנה, ביחיד, בימים אלו מחמירים שלא שומעים גם ביחידות. וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק ח"א קי"א.

בלקט יושר הביא שרבו בעל התרומת הדשן הקפיד גם שלא לנגן ניגונים בפיו בימי הספירה, וכ"כ בס' יוסף אומץ שכן נהגו בפפד"מ, שגם לא לשורר בפה. ובס' אורחות רבנו מובא שהגרי"י קניבסקי זי"ע אמר שלא מצינו איסור לשורר בפה בימי הספירה, אך בנו הגרח"ק העיד שאביהם הורה להם שלא לשיר בביתם, ורק בשבתות שרו. והנה למנהג התרומת הדשן וקהילות פפד"מ, ודאי שאין לשמוע מוזיקת טייפ וגם "שירה ווקאלית" אסורה. ולדברי המשנ"ב ש"ריקודין ומחולות" אסורים, לא מצינו שום איסור בכלי זמר. ובלשון המשנ"ב לא מצאנו שכלים ושירים המביאים לידי ריקוד (כמו שמיעת שירים סוערים וקצביים) אסורים. 

בענין שמיעת "שירה ווקאלית", הנה לפי המנהג שלא לשורר גם בפה, נראה שאסור גם בשמיעת שירים אלו. ולאלו הנוהגים לאסור בימי הספירה ניגון ושמיעת כלי זמר, א"כ שמיעת שירי קלטות בלא שמיעת כלי זמר מותרת שכיון שכתבו הפוסקים (עי' אגר"מ או"ח א' קס"ו וציץ אליעזר חט"ו ל"ג ועוד) שקלטות שנשמע בהם זמרת פה ולא זמרת כלי נגינה, אין זה בגדר "כלי זמר".

ולמרות שישנם רבים המתירים, הרי שבקובץ מבית לוי הובא שמרן הגר"ש ואזנר זצ"ל אסר אף שמיעת שירה בפה, בלא ליווי כלי זמר, המוקלטת בטייפ או בדיסק, שגם זה בכלל האיסור.

והורה מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל שבהתעמלות הנעשית יחד עם מוסיקת רקע שקטה, ניתן להקל ולשמוע מוזיקה זו, גם בימי ספירת העומר, אך בתנאי שיש בהתעמלות זו כצורך רפואה.

לגבי נגינה בגני ילדים, הורה הגר"ש וואזנר זצ"ל להקל לצורך בגן לגילאי שנתיים- שלש, אך אין להקל לגילאי ארבע-חמש, וזה למרות שהמנגנת משתכרת בניגוניה (קובץ מבית לוי בשמו).

ואגב, לדעת הרמ"א, אין לשמוע מוזיקה בקביעות וברגילות בכל השנה, ולא רק בספירת העומר. וכמה הוא 'רגילות'?

בספרי שלהי דקייטא הבאתי עדות נאמנה בשם מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל, שאין לשמוע מוזיקה כל יום, אך אפשר לשמוע אחת ל-3 ימים.

ואמנם פוק חזי מאי דבר, ורוב הציבור ככולו לא מחמירים, ושומעים מוזיקה בנגנים, בקלטות ובדיסקים ואף מכלי נגינה ממש. ומתוך כך כתב רבי אליהו שלזינגר, רבה של גילה בירושלים, בשו"ת שואלין ודורשין (ח"ד סימן לט) כי שורש הדבר בכך שגזירת חז"ל לא לשמוע כלי שיר זכר לחורבן בית המקדש היא בגדר "גזירה שאין הציבור יכולים לעמוד בו". 

אולם מרן הגר"ש וואזנר השיבו (מובא שם) "ומה שמביא ראיה ממה שמקילים היום לצערינו בזה ולעשותו גזירה שאין הציבור יכולים לעמוד בו, והיינו הגזירה כללית של כלי זמר, הרי זה שוגה בדמיונו. כי הגזירה הזאת של כלי זמר בחז"ל כבר נגזרה וכתובה בעט ברזל ועופרת, ואין לעוקרה ח"ו, אם לא באיזה לימוד זכות אז מוטב שיהיו שוגגים וכו' עכ"פ, ובודאי ישראל קדושים אין רוצים להרים ראש נגד חז"ל והראשונים".

מותר לעשות שילוח הקן בספירת העומר!!

בקובץ 'מבית לוי', ובו פסקי הלכות מבית מדרשו של מרן הגר"ש ואזנר זצוק"ל, מובאת ההלכה הבאה: מי שנזדמנה לו מצוות שילוח הקן בימי ספירת העומר, מותר לו לקיים את המצוה. מקור הדברים הם מדברי הרש"ש הקדוש, רבי שלום שערבי זצ"ל, שיש שהבינו בדבריו שאין לקיים מצוה זו, על פי סוד, בימי ספירת העומר, ואולם הובא שם שגדולי הפוסקים הורו שהכוונה היא שלא יחפש קן בימים אלו לקיום המצוה, אך אם גילה קן, יקיים את המצוה, גם בימי ספירת העומר, כדי שלא יפסיד מצוה כה נדירה. 

ואכן, לפני חודשיים התקשר אלי הגאון רבי ינון מלאכי שליט"א, רב ואב"ד בעירנו, אשר לצד עיסוקו בהרבצת תורה שבנגלה, עסוק הוא גם בלימוד וכתיבה בעניני תורת הסוד, וביקש לפרסם דבר זה, שחס ושלום לבטל את מצוות שילוח הקן בימי ספירת העומר, וטעמיו ונימוקיו עימו, כפי המופיע בספריו.

מלחמה על הבית

הרב מ.א. שליט"א, הינו פעיל בארגון התומך ביתומים צעירים ברוחניות ובגשמיות, בעידוד וקידום חינוכם בתורה ויראת שמים. בערב פסח תשע"ב נכנס הרב מ"א עם קבוצה של כ-20 בני בר מצווה יתומים מאב או מאם, אשר לראשונה יעבור עליהם ליל הסדר ללא אבא או אמא, אצל כמה מגדולי הדור, כדי לקבל מהם ברכה ועידוד.

כאשר נכנסו אצל מרן הגאון ר' שמואל הלוי וואזנר זצוק"ל פנה מרן זי"ע אל הרב מ.א. מייד בשאלה: "האם אתה האחראי עליהם?" ולכשענה שהוא עוסק עימם במשך השנה בחינוך, פנה אליו פוסק הדור ואמר לו בנחרצות: " אם ידוע לך על אחד מהיתומים הללו שיש לו בביתו או מתעסק עם אינטרנט פרוץ, אסור לך לקרב אותו יחד עם שאר היתומים, גם אם הוא יתום מאבא ומאמא!".

הגר"ש זצ"ל פנה אל היתומים עצמם והזהיר אותם שלא להתחבר עם שום ילד שיש בביתו אינטרנט ללא הגנה רוחנית. ועל כך נסובה כל הפגישה של היתומים האלו עם פוסק הדור. לשמור על עצמם ולא להתחבר לילדים שבביתם ישנו אינטרנט ללא הגנה.

אי אפשר לכתוב על גדלותו ורוממותו של בעל שבט הלוי זצוק"ל, ולא להתייחס למלחמתו החריפה נגד כל  המכשירים המסוכנים והאינטרנט הפרוץ. הגר"ש זצוק"ל פסק להלכה שמחזיקי האייפונים והאינטרנט ללא הגנה- פסולים לעדות. בדרשת שבת שובה התשע"ג התבטא מרן זצ"ל בחריפות גדולה ביותר ודיבר על מחזיקי האייפון והאינטרנט הפרוץ במילים של "אין להם חלק לעולם הבא", ה' ירחם וישמור. ועל כן, הבה נחזק את סביבתנו בדבר שהנפש והנשמה שלנו ושל ילדינו, ילדי ילדינו, עד סוף כל הדורות, תלויים בו, לעילוי נשמתו של מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל.  

(פורסם בעיתון קוראים אלעד)
 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17572082

אתר השבת