movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

הערות בעניני מגילת אסתר

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

מח"ס ויאמר שמואל ועוד ספרים

אלעד

הערות בעניני מגילת אסתר

מינוי המן למשנה למלך ומינוי מרדכי תחתיו

המלבי"ם ביאר   שאחשורוש שכח שאסתר אמרה לו שמרדכי גילה את מזימתם של בגן ותרש וסבר שאסתר היא זו שהצילתו מידיהם, ולכן רצה המלך לכבד את אסתר על כך ולא ידע במה, והמן – מהומן, שהיה הראשון מנערי המלך (כמובא במגילה פרק א פסוק י) כנראה הוא זה שיעץ לקחת נערה אחרת במקום ושתי (פרק ב פסוק ב) ועל ידו באה אסתר לבית המלך, לכן גידל המלך את המן ומינהו למשנה למלך.

ולפי"ד מובן היה לכאו', גם למלך עצמו, מדוע אסתר קראה למשתה אשר עשתה דוקא  את המן, שהרי המן גרם לה להיבחר למלכה.

והסבר נוסף כותב המלב"ים: לאחר שאחשורוש שכח מי הצילו מסם המוות של בגתן ותרש, ייחס המן את הדבר לעצמו ולכן אחשורוש העלהו לגדולה.

ולפי"ד נמצא  שבדין הוא שמרדכי יירש את מקומו, וכן שאם אסתר לא רוצה בו, ממילא עליו לרדת מגדולתו, ולכן כשאחשורוש מינה את מרדכי למשנה למלך, היה זה בדין ובצדק, על כך שגילה את מזימת בגתן ותרש לרצוח את המלך. ולפי"ז גם נתינת בית המן למרדכי היה בצדק, שהרי כמשנה למלך מגיע לו בית זה.

והנה כשאחשורוש ציווה להמן להרכיב את מרדכי על הסוס, הנה היה על המן להבין שהמלך מתכוין להעבירו מגדולתו ולתתה למרדכי, כיון שכאמור, כל גדולת המן ניתנה לו בגלל שרימה ואמר שהוא זה שהציל את אחשורוש מבגתן ותרש, ואם כעת קרא המלך בספר הזכרונות וגילה את האמת, עליו להורידו מגדולתו ולתתה למרדכי. אם כן, מדוע סבר המן להמשיך לשלוט ועוד לבקש מהמלך לתלות את מרדכי על העץ? ואם כך, קשה גם מדוע "וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו", הלא אין זה ענין להיותו יהודי, אלא לכך שאחשורוש גילה את התרמית ולכן רוצה כעת לגדל את מרדכי ולהפיל את המן?

ויתכן שהמן סבר שהמלך מינהו לתפקידו הרם מהסיבה השניה עליה מצביע המלבי"ם, לכך שהוא זה שגרם להריגת ושתי והעלאת אסתר לכס המלוכה, ולכן לא חשש שיורידו מגדלותו. וראיה לכך, שהנה המלך והמלכה ממשיכים להזמינו אל המשתה אשר עשתה אסתר.

 

*******

מדוע אסתר לא ביקשה על עמה במשתה היין הראשון

המלבי"ם מסביר שבתחילה, במשתה הראשון, נתן המלך לאסתר רק אפשרות לבקש בקשות לצורכיה האישיים, אך לא את צרכי הכלל ואילו במשתה השני איפשר לה לבקש בקשות לתועלת אחרים, עי"ש. ולפי"ז יובן מדוע לא ביקשה מיד על הצלת ישראל, כיון שרק במשתה השני הרחיב ונתן לה אפשרות גם לבקש על תועלת אחרים.

******

"ומרדכי ידע את כל אשר נעשה"

הנה הגר"א ז"ל האריך בביאורו ש"אסתר מן התורה מנין" היינו דפשיטא שהקב"ה עושה ניסים בא"י, אך לא הוברר להם שהקב"ה יעשה ניסים גם בזמן הגלות ובחו"ל. וא"כ יש להבין האיך מרדכי עצמו ידע שהקב"ה יעשה נס ישראל בזמן כזה והיה סמוך ובטוח ש"רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר".

והנה באסתר רבה איתא כך: "מרדכי הוא אחד מאלה שניתן להם רמז מן השמים וחשו. אמר, וכי אפשר לצדקת זו שתנשא לערל, אלא שעתיד דבר גדול שיארע על ישראל ועתידים להנצל על ידה, הדא הוא דכתיב ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר וגו'". וכן נראה דהנה בחגיגה ה' ב' איתא : "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא", אמר רבא: אמר הקב"ה: אע"פ שהסתרתי פני מהם - בחלום אדבר בו". ופרש"י: "בחלום אדבר בו - ביום ההוא קא דייק: ביום ולא בלילה, שמראין לו חלום כדי שיתפלל על הדבר". ועי' בס' עלי אור לחגיגה שם שהביא שעפ"ד הגמרא הללו פירשו דברי רש"י עה"פ "וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה", שפירש: "בעל החלום אמר לו שהסכימו העליונים לכך לפי שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר ושנהנו מסעודת אחשורוש", וצ"ע מהיכן נקיט רש"י שבעל החלום אמר לו, ובפרט שבגמרא נאמר שידע כן ברוח הקודש. אלא רש"י הערה מקורו מדברי הגמרא בחגיגה, שמראים בחלום לצדיקים בשעת הסתר פנים כדי שיתפללו על הדבר, וזהו ש"בעל החלום אמר לו". ולפי"ז יבואר שפיר מהיכן ידע מרדכי שאכן "רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר".

*************

 

ימי הפורים לא יתבטלו

כתב הרמב"ם (מגילה ב, יח): כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תושבע"פ שאינן בטלין לעולם, ואע"פ שכל זכרון הצרות יבטל שנאמר 'כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני', ימי הפורים לא יבטלו שנאמר 'וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם'. וכתב הראב"ד: כל ספרי הנביאים והכתובים עתידין ליבטל. דבר הדיוטות הוא זה, כי לא יבטל ספר מכל הספרים שאין ספר שאין בו למוד, אבל כך אמרו אפילו יבטלו שאר ספרים מלקרות בהם מגילה לא תבטל מלקרות אותה בצבור, עכ"ל. ונושאי כלי הר"מ כתבו שגם הרמב"ם מסכים לדעת הראב"ד, עי"ש. והאור שמח ביאר כך: "עיין נדרים כ"ב ע"ב אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא ספר יהושע בלבד כו', ויעוין מדרש קהלת א' פס' י"ד, וברש"י חולין דף קל"ז ע"א ד"ה תורת משה וכו', עכ"ל. ועי' בכתבי הגרי"ז ובמשאת המלך.

ואולם מלבד דין ביטול מגילת אסתר, יתבטלו גם שאר המועדים ולא יתבטל הפורים, כמש"כ הילקוט במשלי ט' ובפייט לקובץ לפורים, וכמשמעות הרמב"ם, וצ"ב מאי שנא פורים משאר המועדים.

והנראה בזה דהנה המלב"ים ביאר שהסנהדרין טענו למרדכי שהוספת מועד היא בגדר 'בל תוסיף', ואמר להם שאי"ז בגדר 'בל תוסיף', מפני שישראל יקבלו יום זה על עצמם כדין נדר, וכשם שקיבלו ישראל על עצמם, מדין נדר, את דברי הצומות וזעקתם.

ולפי"ז דברי הרמב"ם הם הפלא ופלא. שפורים אינו כשאר המועדים, כיון שאינו יום- טוב בעצמותו, אלא רק מדין נדר צדדי. ולהכי אם יתבטלו המועדות- לא יתבטל הפורים, דאינו כיתר המועדים, אלא מועד שקיבלו רק בנדר. ואמנם מדגיש הרמב"ם שאע"פ שמבחינת הדמיון, הרי זכרון הצרות לא אמורים להתבטל ג"כ , וכמש"כ המלבי"ם שגם הם התקבלו בנדר, מ"מ י"ל דשאני הצומות שאין כעת סיבה לציינם, כי הרי כבר נבנה ביהמ"ק, וא"ש הוספת הר"מ בענין 'זכרון הצרות'.

*********

"ורצוי לרוב אחיו"

"וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו". ובמגילה (טז, ב): "לְרֹב אֶחָיו ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין", ופרש"י: "שפירשו ממנו - לפי שבטל מדברי תורה ונכנס לשררה".

והנה המלבי"ם (פ"י פ"א) כותב: "הצליח מרדכי בהנהגתו בעניני המלוכה שכבש מדינות רבות בחיל המלך עד ששם המלך מס על כל הארצות הסמוכים אל מלכותו, וגם על איי הים הרחוקים", ועי"ש בפירושו בסוף המגילה שכ' שאע"פ שמרדכי הוא זה שכבש ארצות רבות, בכל זאת נקרא הדבר ע"ש אחשוורוש, משום כבוד המלך.

ולפי"ז י"ל שהיה רצוי רק לרוב אחיו, כי היה מיעוט מהסנהדרין שהרחיקו על כך שהתעסק בעסקי הצבא וחיל המלך וכבש ארצות. אך למרות זאת רוב הסנהדרין תמכו במעמדו וגדלותו.

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, שולמית בת בת שבע לבשורות טובות, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17981087

אתר השבת