שירת דוד המלך לה'

פרטים

קטגוריה: פרשת האזינו

פורסם בחמישי, 02 אוקטובר 2025 23:14

נכתב על ידי Super User

כניסות: 63

שִׁירַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ לָה'

מֵאֵת אֲהוּבָה  קְלַייְן ©

דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּכִישְׁרוֹנוֹ הָאַדִּיר

חָשׁ  תְּשׁוּקָה לְהַלֵּל אֵל כַּבִּיר

עוֹלֶה הוּא בְּמַעֲלוֹת קְדֻשָּׁה

אוֹחֵז  כִּינּוֹר - כְּלִי נְגִינָה

נִסְעָר נִרְגָּשׁ מִכָּל הַנִּסִּים

אֲשֶׁר חוֹלֵל לוֹ אֱלוֹקִים

נִצַּל מִכַּף כָּל אוֹיְבָיו

עַתָּה דְּמָעוֹת שָׁלִישׁ בְּעֵינָיו.

אוֹתוֹ רָדַף  שָׁאוּל מִקִּנְאָה

בּוֹ אָחֲזָה - רוּחַ רָעָה

דָּוִד הִשְׂכִּיל לְהִסְתַּתֵּר בַּמְּעָרָה

בְּנֵס יָצָא מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ.

אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ חַסְדֵי אֱלוֹקִים

בְּכָל רֶגַע מַעֲנִיק לוֹ חַיִּים

אֱלוֹקִים  שׁוֹמֵעַ וּמַקְשִׁיב

לוֹ יְשׁוּעָה וְהַצָּלָה יָשִׁיב.

דָּוִד הַמֶּלֶךְ תָּמִים עִם אֱלוֹקֵיו

בּוֹ בּוֹטֵחַ בְּ רְמַ"ח אֲבָרָיו

עָלָיו יַרְעִיף כְּבוֹד מְלָכִים

כִּי מֵגֵן ה' עַל כָּל הַחוֹסִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת שִׁירַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ ופרשת האזינו .  

פרשת האזינו וחג הסוכות- הקשר לדוד המלך

פרטים

קטגוריה: פרשת האזינו

פורסם בחמישי, 02 אוקטובר 2025 23:13

נכתב על ידי Super User

כניסות: 67

 פרשת האזינו וחג הסוכות- הקשר לדוד המלך?

מאת: אהובה קליין .

פרשת האזינו ממשיכה את סוף פרשת וילך – לפי ששם משה אומר ללוויים:

"הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם, וְשֹׁטְרֵיכֶם ; וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם, אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאָעִידָה בָּם, אֶת ־ הַשָּׁמַיִם וְאֶת־ הָאָרֶץ.  כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים—כִּי תַעֲשׂוּ אֶת־ הָרַע בְּעֵינֵי ה’, לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.  וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֶת ־דִּבְרֵי הַשִּׁירָה, הַזֹּאת--עַד, תֻּמָּם" [דברים ל"א, כ"ח- ל']

ובפרשת האזינו  רואים אנו את המשך דברי משה הקורא

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי ־ פִי. 

יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי,  תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, 

כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא,  וְכִרְבִיבִים עֲלֵי ־ עֵשֶׂב. 

כִּי שֵׁם ה’, אֶקְרָא:  הָבוּ גֹדֶל, לֵאלֹהֵינוּ. 

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ,  כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט: 

אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל,  צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. 

שִׁחֵת לוֹ לֹא, בָּנָיו מוּמָם:  דּוֹר עִקֵּשׁ, וּפְתַלְתֹּל. 

לְה’, תִּגְמְלוּ ־ זֹאת--  עַם נָבָל, וְלֹא חָכָם: 

הֲלוֹא־ הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ,  הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ" [דברים  ל"ב, א'- ז']

בהפטרה נקרא , בע"ה את שירת דוד המלך:

להלן קטעים מהשירה המתארת את תפילתו וזמרתו של  דוד המלך:

"מְהֻלָּל, אֶקְרָא ה’;  וּמֵאֹיְבַי , אִוָּשֵׁעַ."[שמואל-כ"ב, ד']

"חַי-ה’, וּבָרוּךְ צוּרִי;  וְיָרֻם , אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי. 

הָאֵל, הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִי;  וּמֹרִיד עַמִּים, תַּחְתֵּנִי. 

וּמוֹצִיאִי, מֵאֹיְבָי; וּמִקָּמַי, תְּרוֹמְמֵנִי,  מֵאִישׁ חֲמָסִים, תַּצִּילֵנִי. 

עַל-כֵּן אוֹדְךָ ה’, בַּגּוֹיִם;  וּלְשִׁמְךָ, אֲזַמֵּר. 

מגדיל מִגְדּוֹל, יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ; וְעֹשֶׂה-חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ  לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ, עַד-עוֹלָם".[שם, מ"ז- ס']

השאלות הן

א] מהי מטרת שירת "האזינו"?

ב] מה נלמד משירת דוד המלך?

ג] מה הקשר בין דוד המלך לחג הסוכות?

תשובות

מטרת שירת האזינו.

על מנת לענות על שאלה זו  עלינו לזכור את דברי משה גדול הנביאים  סמוך למותו הוא  חוזה את מה שעומד להתרחש לעם ישראל  בעתיד:

"כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן־ הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים—כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה’, לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.."

והנה אנחנו שומעים – כי אירוע רודף אירוע האויבים סביבנו מניפים את החרב כלפי עם ישראל -מאז ברכת  יצחק  לבנו: עשיו-גם בימים אלה ממש מניף את חרבו..

לפי שעשיו כעס מאד כי יעקב   אחיו הקדים אותו בהבאת הציד ליצחק טרם מותו והעניק לו ברכה לפניו , תגובת עשיו הייתה:

"וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל ־ אָבִיו, הַבְרָכָה אַחַת הִוא ־ לְךָ אָבִי--בָּרְכֵנִי גַם ־ אָנִי, אָבִי; וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו:  הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם, מֵעָל.  מ וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ". [בראשית  כ"ז, ל"ח- מ"א]

אם כן כיצד ניתן  להרגיע את צאצאי האויבים  שלנו היום ולחיות חיי שלום בארצנו הקטנה?

על כך מחליט משה להזהיר את עם ישראל בשירת האזינו ולהזמין את השמים והארץ להיות עדים לדבריו:

על פי הסבר רש"י: אמר משה : אני אדם בשר  ודם וגם לא אחיה לנצח ויתכן שעם ישראל  יאמר: לא קיבלנו את הברית [התורה] לכן משה העיד בשמים ובארץ שהם  נצחיים שיקשיבו להתראה שלו אל כל בני ישראל.

הטעם השני: לפי שאם עם ישראל ילך בדרך ה' הוא יבורך על ידי מטר השמים ועל ידי האדמה שתספק להם יבול דוגמת הגפן.

אם חלילה ישכחו את התורה ולא יקיימו את מצוותיה-  השמים יעצרו את הגשם והאדמה לא תיתן את יבולה והשלב הבא

"..וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר ה’, נֹתֵן לָכֶם" [להלן י"א, י"ז]

שירת דוד מלמדת את עם ישראל.

השיר בפי דוד המלך הוא: שיר  הלל שחיבר דוד המלך בעודו צעיר והיה שקוע בצרות וייסורים ובכל פעם שהיה ניצל מהצרה שבאה עליו היה שר לה' שירה זו. ובזקנותו שחיבר את ספר תהלים- כלל שיר זה בתוך הספר והוא מופיע בפרק : י"ח והיות וחיבר דוד המלך את ספר תהלים עבור תועלת   כל ישראל - כדי שיוכל כל אדם לשפוך שיחו לפני הי, עשה  כמה שינויים בספר תהלים כדי שהשירה תתאים לכל יחיד ויחיד בישראל.

מהשירה של דוד המלך ניתן ללמוד: אדם חכם ונבון הבא לבקש בקשה מה' אינו פונה אליו רק בצורת בקשה, אלא באופן של שבח ותהילה ואפילו בזימרה. אם אדם חולה ודורש החלמה – יהלל את ה'  שהוא רופא חולים - על ידי כך נוח לו יותר להיוושע ובכך הוא מרחיק את הקיטרוג. לכן הוא אומר: "מְהֻלָּל, אֶקְרָא ה’-   וּמֵאֹיְבַי, אִוָּשֵׁעַ"

הקשר בין  דוד המלך לסוכות

ישנו פסוק ידוע –:"הרחמן  הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"

בספר עמוס נאמר: "ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת, וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים ובניתיה כימי עולם"[עמוס, ט, י"א]

הכוונה: כי בתום הגלות  מלכות דויד שהייתה סוככת על עם ישראל תוקם מחדש בעזרת הקב"ה.

לפי דברי רש"י: בתום הגלות והייסורים יבוא יום הגאולה.

הקב"ה יקים את מלכות דוד המשולה לסוכה הנופלת.

מצודת דויד מפרש באופן דומה: בתום הייסורים והגלות - ה'  יקים את מלכות דויד שנפלה והושפלה בתקופת הגלות.

את הפירצה שהייתה בה –ה' יגדור מחדש והכוונה שלא ימלוך מלך אחר ,אלא ממלכות דויד בלבד.

לפי מצודת  ציון: ה' יבנה מחדש את החומה שנפרצה בזמן החורבן.  

המהר"ל מסביר: "דע שנקרא מלכות בית דויד :"סוכה"

כי כל מלכות נקרא: "בית"

לפי שהדבר שהוא מציאות חזק בעולם נקרא: "בית"- שהוא בניין קבוע וכן המלכות נקרא: "בית" מפני החוזק והקביעות שיש למלכות.

הבית כאשר נופל, נתבטל עניינו הראשון שהיה לו,

ואם חוזר להיבנות הוא בית חדש, ולא נקרא שהקים בית הנופל שכבר נתבטל רק כאילו בנה בית חדש מתחילה, אוכל בסוכה שאינו בית-שהוא בניין גמור וקבוע, ובקלות הוא חוזר ומעמידו-לכך אם נפל שייך בו הקמה והוא חוזר לעניין הראשון בקלות וכן מלכות בית דוד שהוא עומד להקמה אחר נפילת המלכות, נקרא המלכות: "סוכת דוד הנופלת". ואז  בשעת נפילתה יש עליה שם :"סוכה" כיון שהסוכה עומדת להקים אותה קרוב מאד והוא להקימו בקלות"

[נצח ישראל ל"ה]

לפי דברי המהר"ל הכוונה למשאלה הנכספת: בניין בית המקדש השלישי. היות והסוכה היא קלה לבנייה ועוד יותר קלה לפירוק, כך עם ישראל מייחל שאותה סוכה שהיא- מלכות  בית  דוד- נפלה בזמן החורבן והייתה גלות קשה לעם ישראל-אותה מלכות תוקם במהרה כה בקלות כשם שמקימים סוכה שנופלת.

לסיכום לאור האמור לעיל: בשירת האזינו מזמין משה  את השמים ואת הארץ –לשמש עדים לדבריו  האחרונים  בפני עם ישראל-  כי עליהם   לקיים ולשמור את התורה  לנצח נצחים- כתנאי לחיות בארץ המובטחת  לעד.

משירת דוד המלך נלמד כי יהודי חייב להיות מחובר לאלוקיו ולהודות לו על כל הטוב בכל יום מחדש ואם  משאלות הן רצונו -ירגיל עצמו להלל את ה'  תחילה. ומהישיבה בסוכה נלמד- כי כל חיי האדם הם זמניים בעולמנו – כאותה סוכה ועליו להתפלל ולקיים את מצוות ה' באהבה וביראה. יהי רצון שהרחמן יקים את סוכת דוד הנופלת במהרה ועם ישראל יזכה לגאולה, אמן ואמן.

עדות השמים והארץ

פרטים

קטגוריה: פרשת האזינו

פורסם בחמישי, 21 ספטמבר 2023 16:12

נכתב על ידי Super User

כניסות: 954

עֵדוּת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן. ©

מֹשֶׁה גְּדוֹל הַנְּבִיאִים

לְעֵת יָמָיו הָאַחֲרוֹנִים

מְבַצֵּעַ נֶאֱמָנָה צִיוּוּיִים

חִישׁ מַקְהִיל הַשְּׁבָטִים.

דְּמָמָה שׁוֹרָה בַּקָּהָל

מֹשֶׁה מַבִּיט אֶל עַל

פִּיו מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת

עָבַר, הוֹוֶה, עֲתִידוֹת.

מַצְבִּיעַ לְעֵבֶר הַשָּׁמַיִם

קוֹרֵא לְהאַזְּנָתָם בְּאָזְנַיִם

תִּשְׁמַע הָאָרֶץ  אִמְרִי שְׂפָתַיִם

נְבוּאוֹת, מְסָרִים כִּפְלַיִם.

אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מַבִּיטִים

דְּבָרָיו אוֹתָם מַפְתִּיעִים

כִּי זִמֵּן בִּפְנֵיהֶם עֵדִים

לְנֵצַח נְצָחִים קַיָּימִים.

בָּהֶם תָּמִיד מִתְבּוֹנְנִים

יוֹמָם  וָלֵיל מַשְׁגִּיחִים :

הָרְאוּיִים  לִבְרָכָה וּמָטָר

אוֹ חָלִילָה לְקוֹץ וְדַרְדַּר .

הערה: השיר  בהשראת פרשת :"האזינו" [חומש דברים]      

פרשת האזינו - שירת האזינו - התחזית לעתיד

פרטים

קטגוריה: פרשת האזינו

פורסם בחמישי, 21 ספטמבר 2023 16:11

נכתב על ידי Super User

כניסות: 955

פרשת האזינו - שירת  האזינו - התחזית לעתיד

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו נאמרת ב : "שבת שובה" - שבת  קודם  יום הכיפורים הבא עלינו לטובה.

פותחת במילים: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה;  וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי- פִי". 

אך כדאי להתייחס לסוף פרשת וילך:

"וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר:  עַד, תֻּמָּם.  וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת -הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִיתְ-ה' לֵאמֹר לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִיתְ-ה' אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה-שָׁם בְּךָ, לְעֵד.  כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת- מֶרְיְךָ, וְאֶת -עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה; הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם, מַמְרִים הֱיִתֶם עִם-ה', וְאַף, כִּי-אַחֲרֵי מוֹתִי.  הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת-כָּל-זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם, וְשֹׁטְרֵיכֶם; וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם, אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאָעִידָה בָּם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ.  כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי-הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים--כִּי-תַעֲשׂוּ אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי ה', לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.  וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה, הַזֹּאת--עַד, תֻּמָּם". [דברים ל"א, כ"ד- ל']

השאלות הן:

א] כיצד מתחברת שירת האזינו - לפרשת "וילך" ?

ב] מדוע מזמין משה ,דווקא, את השמים ואת הארץ לעדות?

ג] מה תכלית - שירת האזינו?

תשובות.

הקשר בין פרשת "וילך" לפרשת: "האזינו"

מפרשים רבים, מסכימים שהכוונה בפרשה  הקודמת היא: ל"שירת האזינו"

בדרך זו ישנה אחדות דעים בין רש"י והרמב"ן ועוד מפרשים אחרים.

הרמב"ן רואה בשירה זו נבואה ממש לכל מה שעתיד לקרות לעם ישראל מאז ומקדם ועד ימינו ממש וההוכחה לכך שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה-הַזֹּאת--בְּאָזְנֵי הָעָם":

המילה: "כל" מרמזת-כי השירה כוללת את כל העתידות .הכתיבה אומנם תמציתית ,אך מרמזת על כל מה שעתיד להתרחש.

הרמב"ן  מרוב התפעלותו מדגיש: "אילו הייתה השירה הזאת, מכתב אחד מן החוזים בכוכבים- שיגיד מראשית, ועד אחרית, כן היה ראוי להאמין מפני שהתקיימו בו כל הדברים עד הנה ,לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי אלוקים, מפי נביאו הנאמן בכל ביתו,[הכוונה למשה] אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו עליו השלום"

על פי דברי הרמב"ן: ניתן  להבין כי הוא רואה בשירה - נבואה ממש על מה שיקרה לעם  ישראל מהרגע שיכנסו לארץ עד בוא הגאולה. ובסופה של השירה  - הסבר לעונש שה' ישלם לאויבים. שהציקו לעם ישראל –הם ייענשו- למרות שהם היו שליחיו של ה' להעניש את ישראל- אשר עברו על המצוות. ה' השתמש באויבים כדי להשיב את עם ישראל לדרך הטובה. אך שנאת הגויים הייתה לה' יותר מאשר כלפי ישראל. מנקודת מבטם של האויבים - שנאתם  הייתה לא בגלל שישראל סרו מהדרך, אלא  כי קיבלו את התורה  לעבוד את ה'.

לכן על כך ה' ינקום בגויים והנקמה הזו  נועדה לגאולה האחרונה שעדיין לא התקיימה עד היום, אבל היות וכל מה שכתוב בשירה התקיים- ברור שגם הגאולה בעתיד בוא תבוא.

ספורנו סובר: כי באחרית הימים יבוא כיליון על עם ישראל ותישאר ממנה רק פאה וגם נותן רמז כי עם ישראל ינצלו בארץ אבותם כפי שכתוב: "בהר ציון תהיה פליטה".

עדות השמים והארץ.

על פי  רש"י: אמר משה: אני בשר ודם ועתיד למות ואם יאמרו ישראל: אנחנו לא קיבלנו את הברית, כלומר- לא קיבלנו את התורה? מי יבוא ויגיד שאין זה נכון? לכן העיד  את השמים  ואת הארץ שהם נצחיים וקיימים לעולם.

המיוחד בעדים נצחיים אלה, אם עם ישראל יקיים את המצוות- הוא יקבל שכר  משמים- כדברי זכריה הנביא: "הַגֶּפֶן תִּיתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּיתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ, וְהַשָּׁמַיִם, יִתְּנוּ טַלָּם"[מלשון- טל]; [זכריה ח, י"ב]

ואם חלילה יחטאו- ויתחייבו בעונש - יענשו על ידי שמים כדברי הכתוב:

"וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִיתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר ה', נֹתֵן לָכֶם".

בתחילה ה' יעצור את השמים – לא יהיה מטר ואם ימשיכו לחטוא האומות יגרשו אותם מארץ ישראל.

רש"ר- [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: השמים והארץ הם מתמנים להיות עדים וכערבים על ברית ה' [קבלת התורה]ועל מה שיאמר אודות עתיד עם ישראל.

קיים הבדל בין המילה: "להאזין" לבין המילה "לשמוע":

"להאזין"- הפירוש - להטות אוזן. יש כאן עניין של הקשבה מצד המאזין אל האיש שמדבר.

אך "לשמוע" - אפשר לשמוע - גם אם לא מעוניינים בכך.

לדוגמא: איש  הולך ברחוב ופתאום שומע צעקות  - בוקעות מחלון של בית. השמים והארץ נדרשים לייצג את ברית ה' הייצוג הזה מתבצע בעיקר על ידי השמים. ורק בעקיפין על ידי הארץ.

השמים הם הפעילים ואילו הארץ בעיקרה - בלתי פעילה. בגלל שכל הברכה והקללה בהתפתחות הפיזית של הארץ, ובענייניי בני האדם- התלויים בהתפתחות זו, מתרחשות כתוצאה מהשינויים בחלל העולם המתרחשים והם במסגרת "השמים" .מחוץ ל"ארץ" ואלה כלולים במושג "השמים" לכן נאמר:

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" הדרישה  העיקרית מופנית אל השמים- והם נדרשים "להטות אוזן" כדי לקלוט את הדברים שיאמרו, בניגוד לכך נאמר על האדמה: "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ" וזוהי תוצאה עקיפה ל"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם",

בספרי משווים את שירת משה לנבואת ישעיהו: "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ" [ישעיהו א', ב']

כך הסבירו: כיון שהיה משה קרוב לשמים לפיכך אמר: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" ולפי שהיה רחוק מן הארץ, אמר: "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ..."בא ישעיהו וסמך לדבר ואמר: "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ". "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם" שהיה רחוק מן השמים. "וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ"- שהיה קרוב לארץ.

מכאן שהשמים הם הפעילים-  המעניקים את המתנות- ואילו הארץ היא בעיקרה בלתי פעילה-המקבלת. ומשה היה קרוב לשמים מפני ששליחותו הייתה דומה להשפעתם הפעילה והמעניקה - [טל, גשם, שמש].הוא נשלח אל שדה -ההתפתחות של האנושות- את זרעי האור והחום, האמת והחיים. השפעותיו הצפויות מלימודיו והבטחותיו של משה נמשלו למתנות שבאות - משמים. הגורמות לארץ- פוריות ושפע. לכן, משה היה רשאי לראות עצמו קרוב לשמים.

על כן, הוא היה מכוון  את דבריו לאוזני השמים. לעומתו ישעיהו הנביא - ניסח את דבריו על פי צורת הביטוי של רבו-  משה שעמד גבוה מאד מעליו. ישעיהו ראה את עצמו קרוב לארץ שהיא בלתי פעילה. הוא אינו אומר "ואדברה" אלא: כ"ִּי ה' דִּבֵּר" לכן הוא אומר:

"שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ" 

תכלית שירת האזינו.

ה"נתיבות שלום" מסביר: "שירת האזינו"- היא חשובה מאד בתורה הקדושה.

כמו שכתוב בפרשת "וילך":

"וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם:  לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  כִּי- אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְאָכַל וְשָׂבַע, וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל- אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי.  וְהָיָה כִּי-תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ"![דברים  ל"א, י"ט- כ"ב]

על פי ספר החינוך- הציווי לכתוב ספר תורה אשר בה כתובה השירה הזאת - משמע- שהשירה הזאת- היא עיקר התורה –שכל התורה קרויה על שמה. והיא מהווה למצב של הסתר פנים גדול- כלומר כשלא יבינו עם ישראל מדוע מתרחשים דברים קשים? יקראו את התשובה בשירה  הזאת!

בספרי נאמר: "גדולה שירה זו- שיש בה: עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא. יש בה מהעולם הזה ויש בה מהעולם הבא.

יש בה הבטחה מבוארת לגאולה העתידית.

הגאולה מובטחת לעם ישראל ללא שום תנאי!

הנקמה באויבים בוא תבוא כנאמר:

"הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ,  כִּי דַם-עֲבָדָיו יִקּוֹם;  וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו,  וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ" [דברים ל"ב, מ"ג].

פרשת האזינו – שירת האזינו , שירת דויד וחג הסוכות

פרטים

קטגוריה: פרשת האזינו

פורסם בחמישי, 06 אוקטובר 2022 07:00

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1199

פרשת האזינו – שירת האזינו , שירת דויד וחג הסוכות

מאת: אהובה קליין

פרשת האזינו פותחת בשירה: שירת האזינו –הנה קטע מתוך  שירה זו: 

הַֽאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַֽאֲדַבֵּ֑רָה - וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי ־פִֽי׃

יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י - תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י

כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־ דֶ֔שֶׁא - וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי ־עֵֽשֶׂב׃

כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א - הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵֽאלֹהֵֽינוּ׃

הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּֽעֳל֔וֹ - כִּ֥י כָל־ דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט

אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃

שִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל"׃

[דברים ל"ב, א'- ו']

ההפטרה לפרשה נקראת בספר: שמואל ב, [פרק  כ"ב]

להלן  קטע הפתיחה להפטרה - שירת דויד:

וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיהוָה, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת,  בְּיוֹם הִצִּיל יְהוָה אֹתוֹ 

מִכַּף כָּל-אֹויְבָיו, וּמִכַּף שָׁאוּל.  וַיֹּאמַר:  יְהוָה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי, 

וּמְפַלְטִי-לִי. אֱלֹוהֵי צוּרִי, אֶחֱסֶה-בּוֹ;  מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, 

מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי,  מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי. 

מְהֻלָּל, אֶקְרָא יְהוָה;  וּמֵאֹויְבַי, אִיווָּשֵׁעַ. 

כִּי אֲפָפֻנִי, מִשְׁבְּרֵי-מָוֶת;  נַחֲלֵי בלייעל, יְבַעֲתֻנִי. 

חֶבְלֵי שְׁאוֹל, סַבֻּנִי;  קִדְּמֻנִי, מֹקְשֵׁי-מָוֶת. 

בַּצַּר-לִי אֶקְרָא יְהוָה, וְאֶל- אֱלֹוהַי אֶקְרָא;  וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי, וְשַׁווְעָתִי בְּאָזְנָיו". [שמואל כ"ב, א'- ח']

פרשת האזינו צמודה לחג הסוכות.  את חג הסוכות אנו  מצווים לקיים על פי התורה:

החג נקרא גם בשם: חג האסיף –בו מצווים  אנו לחגוג - במשך: שבעה ימים – כפי  שנאמר בתורה  במקורות הבאים:

א] "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַיהוָה.  בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.  לו שִׁבְעַת יָמִים, ......... אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-יְהוָה, שִׁבְעַת יָמִים; בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.  וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים.  וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה, שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ.  בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת.  לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".  [ויקרא  כ"ג, ל"ג- מ"ד]

ב] "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים:  בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ".... " [דברים ט"ז, י"ג- י"ד]

ג] "שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה:  כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ"[שם, ט"ו]

השאלות הן:

א]  מהי חשיבות השירה בפרשת האזינו?

ב] מה הקשר לשירת דוד ולפרשת האזינו?

ג] מה המטרה במצוות חג הסוכות?

תשובות.

חשיבות השירה בפרשת האזינו.

"נתיבות שלום: סובר:  כי  השירה מאד חשובה בתורה הקדושה.

אמר כבר רש"י בפרשת "וילך" שהכוונה  לשירה המופיעה בפרשת האזינו, כאשר יבואו הצרות על עם ישראל - השירה הזו תענה להם - כי ה' הזהיר את עם ישראל מפני הצרות – האלה אם יחטאו, שהרי ישנה הבטחה שהתורה לא תשתכח  מזרעם לגמרי.

על פי ספר החינוך: מצווה היא לכתוב  את התורה אשר בה כתובה השירה הזו.

מכאן נבין: שהשירה הזו היא עיקר  התורה - לפי שכל התורה קרויה על שמה והיא גם מספקת תשובה למצב שבן אדם מרגיש , גם כאשר יש הסתר פנים.

בספרי נאמר: "גדולה שירה זו  לפי שיש בה: עבר הווה ועתיד.

יש בה  את העולם הזה ואת העולם הבא ומתפלא ה"נתיבות שלום" מדוע הקטע הזה  בפרשה נקרא שירה בזמן  שלכאורה הוא תוכחה ועונשים?

אלא הביאור של הרמב"ן: שירת האזינו היא משהו נצחי ומתארת את כל מה שמוצאות אותנו , יש בה גם  הבטחת הגאולה העתידית.

השירה מתארת גם את כל הטוב והחסד שה' גמל לעם ישראל וכל הנסים בהיותם נודדים במדבר למרות שהיו כפויי טובה וחטאו - לכן ה' כעס עליהם ושלח בארצם דבר ,רעב , חיה רעה וחרב ופיזר אותם בכל רוח ועוד עונשים שונים וקשים. אך בסוף השירה  מתואר- איך הי יתנקם בגויים וזו תהיה בגאולה העתידית . אין הכוונה לא לתקופת בית שני –לפי שעליה לא נאמר:

"הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ,  כִּי דַם-עֲבָדָיו יִקּוֹם ְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו,  וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ".

הנקמה בגויים תבוא רק בזמן הגאולה הקרובה.

הגאולה הזו מובטחת ללא כל תנאי שה' דורש מעם ישראל. גם אם לא יעשו תשובה - הגאולה בוא תבוא - כהבטחת ה'.

כל העונשים שבאו על ישראל - הם במטרה: לטהר את ישראל לקראת הגאולה.

הרמב"ן מסביר: שעיקר השירה הוא - ההבטחה על נצחיות עם ישראל והגאולה.

כאשר ה' ינקום בכל הגויים הרשעים שהציקו לישראל ,אז יראו כל הגויים שישראל הם עם ה' ונחלתו לנצח. ולכן השירה משמשת שטר עדות לכך.

שירת דוד והקשר לפרשת האזינו.

המלב"ים מסביר: דוד  שר את השירה הזאת כמה פעמים, ביום שה' הציל אותו מכף כל אויביו, ובכל פעם שהוא היה נושע- היה שר וגם כאשר ניצל משאול - היה שר את השירה.

רש"י סובר: כי דוד היה שר את השירה לעת זקנתו לאחר שעברו עליו כל  צרותיו וניצל מכולם וגם מכף שאול. שאול היה רודף אותו יותר מכולם.

דוד משבח את ה' על התקופות שבהם  ישב בשלווה ללא צרות.

הישועה מיד ה' מכילה שלושה חלקים:

א] הימלטות מהאויב.

ב] בריחה אל המצודה.

ג] המקום שעליו עומדת המצודה- סלע גבוה וחזק באותה מידה גם ה' מהווה לדויד סלע - וממלט  אותו מיד האויב.

באותם ימים לא רק שהאויב לא השיג אותו ,אלא דוד  ניצח אותם וזאת בזכות ה' שהגן עליו - ה' הושיע אותו מהאויבים שהם אנשי חמס.

בזמן שאינו נמצא בצרה לא יצטרך להתפלל אל ה' שיושיע אותו. אלא יקרא לה' בשם "מהולל" לפי שיש להלל את ה' על רוב טובותיו ועל ידי שיהלל את ה'  יוושע מאויביו..

אך כאשר האויבים ילחמו בו אז יצטרך להתפלל  ולקרא אל ה' שיסייע לו.

הנקודה המרכזית  בשירת דוד -: האמונה בה' והדבקות בו לאורך כל הדרך בכל מצב. דוד  מקיים את הקשר באמצעות שירה, ודברי הלל.

לעניות דעתי, השירה שמופיעה גם בפרשת האזינו – מסמלת את הקשר ההדוק בין ה' לעם ישראל בכל מצב - ואת אהבת ה'  אל העם הנבחר.

המטרה בחג הסוכות.

בחג הסוכות אנו מצווים לשבת שבעה ימים בסוכות.

אנו יוצאים מדירת קבע אל דירת עראי וכאן אנו מביעים את ביטחוננו ודבקותנו אך ורק בקב"ה. מבחינה חינוכית - הישיבה בסוכה מלמדת אותנו להסתכל על העולם בו אנו חיים כיושבים בו בדירת ארעי.  יפים דברי רבי יעקב:

"רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין": [מסכת אבות ד, ט"ז]

כלומר, היהודי צריך בעולם הזה לעסוק בתורה ומצוות – כדי  להכין את הקרקע לקראת הטרקלין בעולם הבא – לאחר מותו.

כידוע, חג סוכות נקרא גם בשם: חג האסיף - היות ובתקופה זו כאשר האיכר אוסף את יבולו, צריך להיזהר ,לא לתלות את הצלחתו בכוחותיו  בלבד, ואל  יגיד: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" לכן  בזמן הזה היהודי נדרש לשבת בסוכה, השמחה עליה התורה מצווה אותנו בחג הסוכות- היא שמחה של הודיה לה' – הכרת הטוב על כל מה שדאג לנו בעבר- במדבר הושיב אותנו בסוכות.

וגם על כל מה שדואג לנו בהווה,

כאשר אנחנו יושבים בסוכה והסכך מעלינו הוא: "פסולת גורן ויקב" – הדבר מעיד כי מי שמגן עלינו באופן תמידי – הוא: הקב"ה בכבודו ובעצמו, כמו שנאמר:

"כי יצפנני בסוכו ביום רעה יסתירני בסתר אוהלו בצור ירוממני".[תהלים כ"ז, ה]

בזמן זה. האיכר אוסף את תבואתו בשדה, אך כאן עליו לזכור כי הצלחתו ביבול  היא: מאת ה' ואין הוא יכול לזקוף את ההצלחה על כוחו שלו בלבד.

זוהי שמחה של שביעות רצון, של אמונה בה' כי הכול מאתו יתברך. בסוכה שהיא - דירת ארעי  כדי להמחיש לעצמנו: שכל חיינו כאן ארעיים.

לסיכום לאור האמור לעיל: בשירת האזינו , בשירת  דוד  ובמצוות הישיבה בסוכה בחג הסוכות - – ישנו  קו משותף אחד:

הקשר הנצחי  בין עם ישראל:  בעבר,  הווה  ועתיד- לקב"ה. ויפים  דברי דוד המלך:

"וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָמַל עָלָי".

 [תהלים  י"ג, ו']