פרשת האזינו

פרשת האזינו- האם היא תוכחה ,או נבואה לעם ישראל?

פרשת האזינו- האם היא תוכחה ,או נבואה לעם ישראל?
מאת: אהובה קליין.

פרשת האזינו כוללת את "שירת האזינו"- זוהי שירה מרוממת כתובה בשפה ציורית,שופעת מסרים חשובים לעם ישראל.

הנה אחד הקטעים:"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי:יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי.."

השאלות הן:

א] מה תפקיד שירה זו?

ב] האם היא נבואה ,או תוכחה?

ג] מה משמעות המטר בשיר?ומה מסמל הטל?

התשובה לשאלה א]

הרמב"ן אומר:

"היות ישראל יאמרוה תמיד בשירה ובזמרה,וכן נכתבה כשירה, כי השירים יכתבו בהם הפסק,במקומות הנעימה".[דברים ל"א,י"ט]

הכוונה בדבריו: כי הלווים בבית המקדש היו שרים במוספי שבת את "שירת האזינו"- באופן הבא: מחלקים את "האזינו" לשישה חלקים וכל חלק וחלק היו שרים בשבת – במשך שישה שבועות.

הרמב"ן בדבריו- מסתמך על מסכת ראש השנה דף ל"א.

התשובה לשאלה ב]

דעת הרמב"ן: שירה זו כוללת בתוכה נבואה לעם ישראל והיא נאמרה בצורה תמציתית ומגלה לעם את כל אשר יתרחש- מרגע כניסתם לארץ המובטחת -עד לגאולה השלמה.

הרמב"ן מתפעל ממסקנה זו ומציין:"אילו הייתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים,שיגיד מראשית אחרית, כן ראוי היה להאמין מפני נתקיימו כל דבריה עד הנה, לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי אלוקים,מפי נביאו הנאמן בכל ביתו, אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו.."

מכאן שהרמב"ן רואה בשירה זו : נבואה לעם ישראל ומוסיף כי בסופה של השירה ישנו הסבר על העונש שיקבלו אויבי ישראל- בשל פגיעתם בעם הסגולה.

תפקיד האויבים הוא: מעין שוט להכות את העם שסר מדרך הישר- וקיום המצוות- וזאת כדי שיתעוררו וישובו אל אביהם שבשמים .

אך האויבים נלחמו נגד ישראל ,יותר מכל הם שנאו את ה' וכעסו על ישראל לפי שקשרו את גורלם בידו ובעבודתו – ולכן רשעים אלה עתידים להיענש על ידי בורא עולם.

אברבנאל מבאר את העניין באופן דומה: ורואה בשירה זו שבעה סעיפים שעתידים להתרחש:

1]נקמה בגויים:"לי נקם ושלם","אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם"."אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר, כי דם עבדיו יקום".

2]הנקמה וגאולת ישראל- יש להם זמן מוגבל:"הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותיי".

3]מצב של שפלות בעם טרם הגאולה:"אפס עצור ועזוב".

4] תמה זכות אבות, מצב של סכנה לעם:"לולא כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידנו רמה"

5] תחיית המתים תתרחש אחרי קיבוץ גלויות, כפי שכתוב:"ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם- אני אמות ואחיה"[יחזקאל פרק כ,ה]

עניין זה נאמר גם בדניאל:"ורבים מישני עפר יחיו"

6] תגיע גאולה וכפרה- ללא קשר לחזרה בתשובה.

7] חלק מהשירה כבר התקיימה ובע"ה גם הלק האחרון עתיד להתקיים.

לעומת מפרשים אלה, רש"י רואה בשירה: תוכחה ומסביר כי משה מביא את השמים והארץ[שהם נצחיים לעומת בני האדם] כעדים לדבריו כלפי העם.

התשובה לשאלה ג]

"יערוף כמטר לקחי"."תיזל כטל אמרתי"

-אברבנאל מפרש את המשפטים בדרך הבאה: משה מסביר לעם: הדברים שאני אומר לכם אומנם מעטים כטל בכמות, אבל באיכות יש להם משקל רב- לקח רב, ממש כמו הגשם שיורד בשפע ומועיל לכל.

מכאן למדו חז"ל:"לעולם ישנה[ילמד] אדם לתלמידו דרך קצרה"[פסחים ג,ע"ב]

הסבר מעניין נותן הצדיק-

רבי אלימלך מליזנסק,בעל"נועם אלימלך": כשם שהמטר והטל יורדים על האדמה ואינם עושים זאת לתועלתם הפרטית, אלא למען העולם, כך דברי משה נאמרים לשם שמים ולמען עם ישראל בלבד.

רבי חזקיהו בן מנוח-"החיזקוני" אומר:כי דברי משה הם ממש תפילה והוא מייחל לעם שדבריו יהיו מועילים כטל השמים והמטר ,המרווים את האדמה ובעקבות זאת מצמיחה פירות וירקות לברואים.

לסיכום, לאור הנאמר לעיל:"שירת האזינו" היא שירה מיוחדת כתובה באמצעים אומנותיים, יש סוברים כי היא תוכחה ויש סוברים כי היא רומזת על אחרית הימים.

נייחל שבע"ה בקרוב נראה גאולה וישועות לכל עם ישראל, אמן ואמן.

פרשת האזינו- כיצד להימנע מכישלונות בחיים?

פרשת האזינו- כיצד להימנע מכישלונות בחיים?
מאת: אהובה קליין. 

בפרשת האזינו מזמין משה את השמים והארץ לעדות על דברי שירתו.
ומדוע הוא דווקא מזמין אותם?
על כך אומרים המפרשים : כי השמים והארץ הם נצחיים בהשוואה למשה עצמו, שלמרות גדלותו- הוא בשר ודם בלבד. ובנוסף- יש בכוחם גם להעניש את הברואים: השמים- על ידי עצירת הגשמים והאדמה - על ידי אי צמיחת מזון. בשירה זו, מביא משה מסר חשוב לכל אחד מאיתנו על אופן ההתגברות על בעיות ועצה חשובה כיצד ימנע אדם עצמו מן הכישלונות בחייו.

וכך הרעיון מתבטא במילות השירה המיוחדת:
"שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך...."[דברים ל"ב,ז]
נשאלת השאלה: מה פשר מסר זה ובמה כוחו לסייע בהימנעות מכישלונות?
על כך מוצאים אנו תשובה יפה ומעניינת[שמות רבה, ג,י]
"לעולם זקנים מעמידים את ישראל וכו', אימתי ישראל עומדים כשיש להם זקנים למה? כשהיה בית המקדש קיים היו שואלים בזקנים שנאמר:"שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך,[אפילו בתקופה שבית המקדש היה קיים ושרתה נבואה והכהן נשא עמו את האורים והתומים ורוח הקודש שרתה על עם ישראל- בכל זאת היו מתייעצים בזקנים והם סנהדרין בענייני מלחמה]
שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל"[שמות רבה ג,י]
על פי דבריו של הרב צבי יברוב, להבטחה זו יש שלושה מימדים:
א] אדם צדיק המשקיע את עמלו בלימוד התורה- כל שיכלו נתון לדעת תורה ורעיון זה העלה גם שלמה המלך:"אם תבקשנה ככסף ומטמונים תחפשנה"
אדם שעמל בתורה ללא הרף ומגיע לדרגה כה גבוהה-הוא ירא ה' ומבין את דעת אלוקים.
הרמב'ן אומר:[דברים י"ז, י"א] "כי רוח ה' על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו,לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול"
ב] במסכת אבות נאמר:"בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך" [אבות פ"ב]
הצדיק האמיתי מגיע לדרגה כה גבוהה של יראת אלוקים- שהוא מבטל את רצונו מפני רצון אלוקים.
וכך גם מוסבר במסכת ברכות [דף כ]שלראשונים התרחשו ניסים מהסיבה:שהיו מוכנים למסור את נפשם על קידוש ה' ללא כל תנאים.
מכאן שאף הקב"ה עושה ניסים עם לומדי תורה.
ג]כאשר אדם מאמין בדעת חכמים, עצם האמונה מעניקה כוח לדברי החכם שיהיה בכוחם להתקיים וכל זאת אפילו ללא כוח הצדיק עצמו.
דוגמא לכך מוצאים אנו בתנ"ך על הנביא אלישע ושונמית, היא האמינה בכוחותיו שיחיה את הילד-
ובעיקר בגלל אמונתה זו, עלה בידו להחיות את הילד, לכן לא נאמר:"וישמע ה' בקול אלישע"
מכאן שעל ידי שהאדם מאמין בכוחו של צדיק- הוא יגיע בע"ה לישועה גם ללא כוח הצדיק.
מסקנה: משה מעביר מסר חזק לעם ישראל וזהו מסר נצחי: על מנת להשיג הצלחה בחיים- יש להתייעץ עם גדולי חכמים- לפי שהם דבוקים לאלוקים בכוח התורה- בה הוגים יומם ולילה ולכן השכינה שורה עליהם.
ממילא העצה שתצא מפיהם -תמיד תהיה עצה חכמה ומועילה.
מי ייתן ונזכה לקראת השנה החדשה להיטיב את דרכינו ולהיות דבוקים בתורה ובדברי צדיקים. בע"ה נזכה לחיים טובים ללא כישלונות.אמן ואמן.

חיים טובים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

חיים טובים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

הוא נצר לדור ישרים
יתור אחר תשובות ורזים 
מעשה הבריאה והיקום
דרכי חייו וסוד הקיום.

חש כי שוחה בימים
מתגבר כארי על הגלים
נס מעצות אחיתופל
מתרחק מעלטה ואופל.

שומע בעצת חכמים
הדבוקים לתורה ואלוקים
שותה בצמא המילים
מתורתם מחכים.

מאמין בכוחם הנשגב
לחולל שינויים בחייו
כאמונת שונמית באלישע
את בנה החיה וגם הושע.

הערה:השיר בהשראת פרשת האזינו [חומש דברים]