חומש במדבר

דבר החסידות – פרשת פינחס

דבר החסידות – פרשת פינחס

 

והייתם נקיים...

בפרשתנו (כז, ה) כאשר בנות צלפחד הגיעו למשה וביקשו נחלה, נאמר "ויקרב משה את משפטן לפני ה'". מפרש רש"י "נתעלמה הלכה ממנו".

יש מקרה נוסף – בסוף פרשה קודמת, כשהביא זמרי את המדיינית לפני משה ושאל "זו אסורה או מותרת ואם תאמר אסורה – בת יתרו מי התירה לך?" נתעלמה ממנו הלכה ואז נזכר פינחס בהלכה ש"קנאין פוגעין בו" וכו'.

וצריך להבין מדוע דווקא בשני מקרים אלו נתעלמה הלכה ממשה רבינו?

יש דין בגמרא (יבמות עז, א – ע"פ פירוש התוס') שתלמיד חכם שרואה מעשה ופוסק הלכה, הרי אם הוא עצמו נוגע בדבר [=יש לו טובת הנאה מכך] – אין שומעין לו, אלא אם כן כבר פסק הלכה זו בעבר, לפני שהיה צד בעניין.

אומר הרבי, רואים כאן דבר מופלא! בשני המקרים הנ"ל היה משה נוגע בדבר:

א) בסיפור זמרי והמדיינית, הרי זמרי התקיף את משה באופן אישי: "בת יתרו מי התירה לך" ואף שמשה לקח את צפורה בהיתר כיון שזה היה קודם מ"ת וכו' – הרי הוא כבר היה "נוגע בדבר" ולכן לא יכל לפסוק הלכה.

ב) גם בפרשתינו, הרי בנות צלפחד אמרו "והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח", כלומר, כבר היה פה איזה 'שוחד' כלפי משה רבינו: שאבינו לא היה מאלו שחלקו עליך, וממילא נהיה משה נוגע בדבר ולכן כבר לא היה מתאים שמשה יפסוק את משפטן*!

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יג פינחס שיחה א סעיף ד ואילך, (עמ' 96 ואילך. השיחה בלה"ק במקור) הרעיון לעיבוד בסיוע "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' קלה.

 

*) וזה שבסופו של דבר כשהביא את משפטן בשם הקב"ה הי' נאמן – הוא מפני כמה טעמים:

      א) להסוברים דבת"ח שמורה הלכה ובא וכו' לא חיישינן דמשקר אלא שאומר בדדמי )ראה דעות בזה בשו"ת צ"צ חאהע"ז סי' סו) הרי מכיון שאמר לו הקב"ה ההלכה בפירוש בנוגע לבנות צלפחד נסתלק החשש שאומר בדדמי.

      ב) לכל הדעות נאמן במילתא דעבידא לגלויי (פרש"י יבמות שם ד"ה דהא, ט"ז יו"ד סוס"י רמב. שו"ת צ"צ שם) והרי כאן עבידא לגלויי כשתכתב ס"ת למטה*.

      ג) מכיון שבפ' זו נאמר גם "ואם אין לו בת וגו'" ה"ז "מעשה אחרינא בהדה" שאז נאמן (יבמות צח, א).

____________________

*( ואין לומר דכיון דגם כתיבת ס"ת למאה הוא ע"י משה לא יהי' נאמן גם בכתיבתו הואיל והוא נוגע בדבר,

דפשוט דאין החשוד להטות משפט נחלת בנות צלפחד, חשוד שישלול (ע"י שיכתוב זה בתשב"כ) ולעולםהמציאות דס"ת כשירה וכל הדינים הקשורים בזה.