פרשת אחרי מות קדושים- משפט צדק כיצד?
- פרטים
- קטגוריה: פרשת קדושים
- פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 10:13
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 1911
פרשת אחרי מות קדושים- משפט צדק כיצד?
מאמר: מאת: אהובה קליין.
פרשת קדושים פותחת בפסוק:"וידבר ה' אל- משה לאמור: דבר אל-כל- עדת בני ישראל ואמרת אליהם: קדושים תהיו,כי קדוש אני ה' אלוהיכם"
[ויקרא, י"ט,ב]
בהמשך הפרשה התורה מדברת על דינים ומצוות –מצוות עשה ומצוות לא תעשה, בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.
אחת מהמצוות הלא תעשה- לא לעשות עוול במשפט,כפי שכתוב בלשון הכתובים:"לא תעשו עוול במשפט,לא- תישא פני דל ולא תהדר פני גדול:בצדק תשפוט עמיתך" [ויקרא י"ט,ט"ו]
עניין זה חוזר באופן תקיף יותר בפסוקים הבאים:"לא תעשו עוול במשפט,במידה,במשקל ובמשורה מאוזני צדק,אבני צדק,איפת צדק והין צדק יהיה לכם:אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים:ושמרתם את כל-חוקותיי ואת-כל משפטיי ועשיתם אותם: אני ה'"[שם י"ט,ל"ה-ל"ז]
ובהמשך כתוב:"ושמרתם את כל-חוקותיי ואת כל משפטיי ועשיתם אותם,ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה"[שם,כ,כ"ב]
השאלות הן:
א] מדוע מבקש ה' ממשה לדבר :"אל כל עדת בני ישראל" ולא כמו ביתר המקומות בתורה:"דבר אל בני ישראל"?
ב] ממה התורה מזהירה את השופטים?
ג] מדוע התורה חוזרת בשנית על עניין:"לא תעשו עוול במשפט"?
ד] היכן מוצאים אנו דוגמאות לנושא המשפט בתנ"ך?
התשובה לשאלה א]
היות וכל עשרת הדיברות מופיעות בפרשה, לכן הפנייה לכל עם ישראל,מהסיבה- וכולם חייבים לקיים את הכתוב בעשרת הדיברות.
כשם שכולם היו נוכחים בקבלת התורה-כאיש אחד בלב אחד
שהרי נאמר על עם ישראל:"ויחן-שם ישראל נגד ההר "[שמות י"ט,ב]
ולא כתוב:"ויחנו", מלמד שכל עם ישראל היו מאוחדים – במעמד הר סיני- כאיש אחד בלב אחד.
והמטרה לפי ציווי ה' להיות עם קדוש,אם עם ישראל ילך בדרך ה' על פי כל הציוויים- התוצאה :עם סגולה- עם קדוש, כי האדם נקרא: אדם" מהסיבה:הוא חייב להידמות לה',אדם=אדמה לעליון..
התשובה לשאלה ב]
התורה מזהירה את השופטים לשפוט משפט צדק.
רש"י מצטט את דברי :תורת כוהנים:""לא תעשו עוול במשפט"- בדין,מלמד שהדיין המקלקל את הדין קרוי עוול שנאוי משוקץ חרם ותועבה[מ"ו],וגורם לחמישה דברים:מטמא את הארץ,ומחלל את ה',ומסלק את השכינה,ומפיל את ישראל בחרב, ומגלה אותו מארצו"[ב]
כלומר דיין שאינו נוהג בצדק הוא נחשב ל:"עושה עוול"-אלו דברים השנואים והחמורים בעיני אלוקים.
העוול נקרא גם בשם תועבה,לפי שנאמר :"כי תועבת ה'..כל עושה עוול",[דברים כ"ה,ט"ז]והתועבה קרויה חרם ושקץ,לפי שנאמר:"ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמוהו שקץ תשקצנו.."[שם ז.כ"ו]
התשובה לשאלה ג]
על שאלה זו עונה רש"י ומביא כאן את דעת-תורת כוהנים:
כאן כוונת התורה : "לא תעשו עוול במשפט".כגון:במידה,במשקל ובמשורה,
שהמודד נקרא דיין,כמו שהדיין חותך את הדין בהתאם לאמות מידה שבידיו,כך גם המודד בהתאם לכלי המידה שבידיו,מכאן שאם רימה במידות,הרי שהוא מקלקל את הדין.
מידה- זו מידת הארץ.
משקל-מאזניים.
משורה-מידת הלח והיבש.
מידת הארץ:יש להיזהר לא למדוד את הקרקע- לאחד -בימות הגשמים ולשני- בימות החמה. לפי שסרט המדידה בימות הגשמים הוא לח וכך מתפשט לפי הצורך,אבל בימים יבשים,הוא מתכווץ מתוך היובש,וכאן יש חשש לאי יושר במדידה.
ובמשקל :שלא יטמין את משקלותיו במלח כדי שהמשקולות יספגו לחות וכך יכבידו יותר- וכל זה כדי להונות את האנשים.
ובמשורה: שלא ירמה את הציבור על ידי שפיכת הנוזלים מגובה רב ואז הנוזל יעלה קצף ויראה כאילו שהמידה מלאה.
או ,שלא יחמם את הנוזלים טרם המדידה,כי כתוצאה מכך הם מתפשטים ונראים בכמות גדולה יותר וזו רמאות.
הקב"ה דורש משפט צדק ,כשם שבזמן מכת בכורות במצרים הבחין ה' בין בכור לבין שאינו בכור,כך הוא מבחין גם באלה שאינם ישרים וטובלים את המשקולות במלח ועתיד להענישם על כך.
גם כאן רש"י מצטט את תורת כוהנים:"אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים"- על תנאי כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים,שתקבלו עליכם מצוות מידות.שכל המודה במצוות מידות מודה ביציאת מצרים,וכל הכופר במצוות מידות כופר ביציאת מצרים"[ג]
תשובה לשאלה ד]
בתנ"ך,אנו מבחינים בשני סוגי משפט:
משפט שעורך הקב"ה בכבודו ובעצמו ומשפט של שופט-אדם בשר ודם.
ההבדל בין שני סוגי המשפט הוא:
משפט הנערך על ידי אלוקים- נעשה בצדק מוחלט,גם אם לפעמים לאדם לא מובן התהליך,או פסק הדין.
לעומת זאת, אצל השופטים,גם אם הם ישרים ומשתדלים להגיע למשפט צדק, תמיד יש גם חשש לטעויות.
הנה כמה דוגמאות בנושא המשפט בתנ"ך:
א] דור הפלגה: כאשר הם חטאו ובנו מגדל וכל זה כנגד אלוקים.מסופר כביכול שאלוקים יורד לראות מקרוב את מעשיהם, כפי שכתוב:"וירד ה' לראות את- העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם" [בראשית י"א,ו]
יש כאן מסר לשופטים בשר ודם והוא: עניין הקל וחומר, אם הקב"ה טרם מעניש, כביכול יורד לקרקע כדי לראות את החוטאים,קל וחומר ששופטים שהם בני אדם, חייבים לבדוק היטב את החשוד טרם יפסקו את פסק הדין.
ב]מהפכת סדום ועמורה:
אברהם מבקש ומתחנן לקב"ה- בתחנונים:"..האף תספה צדיק עם-רשע?אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא- תישא למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה.."[בראשית י"ח,כ"ג- כ"ד],שמא נשארו צדיקים בסדום,אך הקב"ה אינו מקבל את תחנוניו,ולפני זה נאמר:"ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי- רבה וחטאתם כי כבדה מאד:ארדה-נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה.." [שם י"ח,כ-כ"א]
גם במשפט זה כביכול ה' יורד מקרוב לראות את החוטאים והתוצאה:מהפכת סדום ועמורה.
ג]עונשו של פרעה,כאשר אברהם ושרה היו במצרים,פרעה חמד את שרה ולקח אותה אליו והתוצאה:"וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם" [בראשית י"ב,י"ז]
ד] משפט שלמה המלך.[מלכים פרק י"ג,פסוקים ט"ו-כ"א]
ה] דבורה השופטת :עסקה גם במשפט אך הייתה גם נביאה.[שופטים ד,ד-ה']
לסיכום לאור האמור לעיל.בפרשה זו מופיעים מצוות רבות.
ישנה הקפדה על משפט צדק ויחד עם זאת הקב"ה מזהיר כי במקרה של עשיית עוול במשפט החוטא ישלם על כך מחיר וייענש קשות,כי אין דבר הנסתר מעיני הקב"ה.
הדרישה היא לקיים את כל המצוות- כדי להיות עם קדוש.
ולהמשיך להתגורר בארץ ישראל לנצח.
יהי רצון ועם ישראל יקיים את המצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו וישמש אור לגויים בקדושתו. אמן ואמן.