פרשת צו - במה מועילה הזריזות לאדם?

פרטים

קטגוריה: פרשת צו

פורסם בשלישי, 20 אוקטובר 2020 18:38

נכתב על ידי Super User

כניסות: 468

פרשת צו - במה מועילה הזריזות לאדם?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

 פרשה זו מפרטת את שמות הקורבנות שהוזכרו בפרשת ויקרא, אך בסוף הפרשה התורה מתארת לנו בפרטי פרטים את הטקס המיוחד בו משה מקיים את  ציווי ה' - הקדשת אהרון ובניו לעבודת הקודש - במשכן.

כפי שהכתוב  מתאר: "וידבר ה' אל משה לאמור: קח את אהרון ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האלים ואת סל המצות: ואת כל- העדה הקהל אל פתח אוהל מועד: ויעש משה כאשר ציווה ה' אותו ותיקהל העדה אל פתח אוהל מועד" [ויקרא, ח, א- ה]

ובהמשך התורה  גם מתארת את משה לוקח את שמן המשחה אתו: "ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אותם: ויז ממנו על- המזבח שבע פעמים.. ויצוק משמן המשחה על ראש אהרון וימשח אותו לקדשו.."[שם ח, י- י"ב]

 השאלות הן:

 א] מה הקשר בין זריזות לציוויי המצוות?

ב]  הקהלת העם בזמן הכתרת הכוהנים מול פתח אוהל מועד, מדוע?

ג]  מה היה תפקידו של שמן המשחה שלקח אתו משה אל המשכן?

 תשובות.

 הקשר בין זריזות לציוויים.

 רש"י אומר: כי המילה :"צו"- משמעותה- לשון זירוז ,מיד ולדורות ורבי שמעון אומר : במקום שיש חסרון כיס - שם יש צורך בלשון זירוז.

אלא שבימינו כאשר אין בית מקדש - אזי על ידי התעסקות בלימוד תורת הקורבנות - נחשב כאילו  הוקרבו  הקורבנות ממש, כפי שנאמר בגמרא: "מאי  דכתיב זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם, כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת.." [מסכת מנחות  קי, א]

ראיתי הסבר יפה של הרב אליהו שלזינגר בספרו :"אלה הדברים": אחרי חורבן הבית שאין באפשרותנו להקריב קורבנות, יש לנו שני תחומים:

א] השרשת האמונה בה' והתרחקות  מעבודה זרה.

ב] עצם לימוד תורת הקורבנות נחשב ללומד כאילו עלה בידו להקריב את הקורבן. והרי  תפקיד הכוהנים היה להורות לישראל, כפי שכתוב: "יורו משפטיך ליעקב.." [דברים ל"ג, י] ועוד נאמר: "כי  שפתי כהן ישמרו דעת.."[מלאכי ב, ז], יוצא ,אפוא - שעל ידי כך שהכוהנים ילמדו את העם  דעת ותורה - הם יגרמו לכך שעם ישראל לא יחטא וילך בדרך הישר וכתוצאה מכך הם לא יצטרכו להביא קורבנות, הדבר עשוי  לפגוע בכוהנים מבחינה כלכלית- היות ולא יהיה להם מהקורבנות רווח, דבר זה עלול להשפיע עליהם –שיסרבו לעסוק בתפקידם- היינו  - הוראת התורה. לכך התכוון רבי שמעון להגיד: כי  משמעות המילה: "צו" לשון זירוז מיד ולדורות במקום שיש בו חסרון כיס, וזאת מהטעם שמקור מחייתם של  הכוהנים הוא מהקורבנות- שהם מוקרבים ככפרה על חטאים- לכן ישנו  את הציווי לכוהנים, למרות חשש זה-  להמשיך  להורות את דברי התורה - זוהי ההלכה.

הצורך להקהיל את העם.

 ה' מצווה למשה להקהיל את העם מול אהל מועד בזמן הטקס המיועד להכתרת הכוהנים. רבינו בחיי מסביר: כי עצם עניין התקהלות כל העם- מעשה נס היה. "וזה אחד מן המקומות שהחזיק המעט את המרובה"

מצב דומה  התרחש במעשה  מי המריבה, שנאמר: "וייקהלו משה ואהרון את הקהל אל פני הסלע"[במדבר כ,י'] ונאמר במדרש: כאשר ה'  ציווה את משה להקהיל את העם, אמר משה אל ה': כיצד אני יכול לאסוף שישים ריבוא אנשים ושישים ריבוא בחורים- כיצד באפשרותי לאוספם אל מול פתח אוהל מועד? ענה לו הקב"ה: על זה אתה  מתפלא? הרי השמים בשבילי הם כדוק- [ככיסוי], שאני  מתחתי אותם מסוף העולם ועד סופו, כפי שנאמר: "הנוטה כדוק שמים וימתחם כאוהל לשבת"[ישעיהו מ] וגם במעמד הר סיני  נגלה הקב"ה לעיני עשרים ושניים אלף מרכבות של מלאכי השרת. כפי שכתוב: "רכב אלוקים ריבותיים  אלפי שנאן,.." [תהלים ס"ז] ובהר סיני התרחש נס: שהקב"ה  היה אומר להר להתרחב כדי לקבל את בני האמונים [מקבלי התורה] וכאשר בני ישראל עברו את הירדן- נכנסו כל בני ישראל בין שני בדי הארון ,שנאמר: "ויאמר יהושע אל בני ישראל גשו הנה ושמעו את דברי ה' אלוקיכם"  [יהושע ג] וגם לעתיד לבוא כל הדורות שיצאו מהאדם הראשון עד תחיית המתים יהיה להם מקום, לפי שעתיד ה' להרחיב את ירושלים, כפי שנאמר: "הרחיבי מקום אוהלך ויריעות משכנותיך" [ישעיהו נ"ד]   ועוד נאמר:" ורחבה ונסכה למעלה  מעלה"  [יחזקאל מ"א]

אור החיים מסביר: יתכן שכאשר עם ישראל ראו איך משה מכתיר את אהרון ובניו  לכוהנים התקהלו בעצמם לראות את הדבר. או שקרה כאן נס שהמקום  החזיקם על פי המדרש.

תפקיד שמן המשחה.

שמן המשחה היה מיועד לסוך בו את המשכן וכליו – כדי להקדישם לעבודת הקודש ,   שמן זה נעשה על ידי משה בכבודו ובעצמו, לאחר שנצטווה על כך, כפי שנאמר : " וידבר ה' אל משה לאמור: ואתה קח- לך בשמים ראש מר- דרור חמש מאות וקינמן - בשם מחציתו חמישים ומאתיים וקנה בושם חמישים ומאתיים: וקידה חמש מאות בשקל הקודש ושמן זית הין: ועשית אותו שמן משחת קודש רוקח מרקחת מעשה רוקח שמן משחת קודש יהיה: ומשחת בו את - אוהל מועד ואת ארון העדות.." [שמות ל, כ"ב-ל"ד]

הכלי יקר מדגיש : כל מצוה שראויה שתתייחס אל משה נאמר בה: "ואתה" וכך נאמר גם בשמן המשחה - שהרי משה עשוי למשוח בו את המשכן וכליו, אהרון ובניו, כל הכוהנים הגדולים ומלכים .ואמרו  שהשמן שמשה עשה הוא  קיים לנצח  כנאמר במסכת הוריות [דף י"א, ע"ב] הוכחה שכתוב: "שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם" וכל זה רמז למה שנאמר [דברים ל"ג, כ"א]  "וירא ראשית לו" שהרי דרשו על משה שהיה  ראשית והתחלה לכל הנביאים, כוהנים ומלכים וכל מיני שררה הואצל ממשה, כפי שאמרו רז"ל: "אין הקב"ה משרה את שכינתו, כי אם על גיבור ,חכם ,עשיר ועניו וכל מי שבא אחריו קיבלו את האצילות ממשה וצריכים היו  להידמות לתכונותיו- כי הוא  היה בישורון מלך ובשמים היה ראש לכל הבשמים- כי עליו נאמר: "ראשית.." וממנו יושפע נר השררה ונר הנבואה, כפי שנאמר בתהלים [קל"ב, י"ז]: "ערכתי נר למשיחי"   ולכן  משקל הבשמים היה חמש מאות ומחציתו מאתיים וחמישים כנגד פעמיים שני הנרות שיצאו ממנו.

וממקור זה יודלק כל נר שהוא נצחי-כי פני משה כחמה המאירה את העולם לנצח באופן קבוע לכן אמר לו ה': אם אתה רוצה ששמן משחה זה יהיה לעד- אז אתה בעצמך תעשה אותו ולא על ידי שליח, כי בך קיימת הסגולה שכול מה שבא ממך - הוא נשאר תמיד- ממש  כמו השמש, ולכן  ניתן ליחס גם את התורה שהיא נצחית כחמה ממש - למשה . לעומת משה- פני יהושע כלבנה מפני שהוא הנחיל לעם ישראל את הארץ, ומתנה זו אינה קבועה- היא ניתנת לשינויים כמו הלבנה שמשנה  את צורתה, ועל כן נאמר: "שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם" מכאן למדו  רבותינו שהשמן בשלמותו קיים לעתיד לבוא והמילה: זה" בגימטרייה- 12- שהם היו  12 לוגים [שמות ל, ל"א]

אך עם כל זה התורה מזהירה: "על בשר אדם לא ייסך ובמתכונתו לא תעשו כמוהו קודש הוא קודש יהיה לכם: איש אשר ירקח כמוהו ואשר ייתן ממנו על  זר ונכרת מעמיו"  כלומר אסור מן השמן הזה לסוך על אדם סתם כך, ואין לעשות שמן אחר. 

 לאור האמור לעיל , ניתן להסיק כי, כשיש חסרון כיס - יש  "צו"  שהוא לשון זירוז.

ואכן נראה שמשה  קיים את כל הציוויים  שנצטווה בנאמנות ובזריזות ובכך שימש דוגמא אישית לכוהנים ולכל עם ישראל ,מכאן נלמד כמה מועילה  מידת הזריזות אצל האדם- הן מבחינה גשמית  והן מבחינה רוחנית, ויפים הם דברי רבי יהודה בן תימא האומר: "הווי עז כנמר וקל כנשר וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים" [מסכת אבות ה, כ]

פרשת צו- כוחם של ציוויים מאת ה'- כיצד?

פרטים

קטגוריה: פרשת צו

פורסם בשני, 19 אוקטובר 2020 14:31

נכתב על ידי Super User

כניסות: 561

פרשת צו- כוחם של ציוויים מאת ה'- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשת צו ישנו המשך  לנושא הקורבנות השונים שכבר הוזכרו בפרשת ויקרא,

והם: עולה, מנחה, חטאת, אשם ושלמים.

כבר בתחילה מתואר ציווי: "וידבר ה' אל משה  לאמור: צו את אהרון ואת בניו לאמור: זאת תורת העולה.."[ ויקרא ו, א]ולבש הכוהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העולה על המזבח ושמו אצל המזבח:ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה,,[ויקרא,א-ד]

בפרק ח', מתואר טקס חגיגי של הקדשת אהרון ובניו לעבודתם במשכן:

"ויעש משה כאשר ציווה ה' אותו ותיקהל העדה אל- פתח אוהל מועד.."[ויקרא ח,ד]

הפרשה  חותמת בציווי אל הכוהנים לאכול את הבשר והלחם בפתח אוהל מועד:"ויאמר משה אל אהרון ואל בניו בשלו את הבשר פתח אוהל מועד אשר בסל המילואים כאשר ציוויתי לאמור אהרון ובניו יאכלהו " [ויקרא ח,ל"א.]

השאלות הן:

א]  מה מהותו של הציווי?

ב]מדוע התורה הקדימה את אהרון לבניו בציווי הראשון בפרשה, בעוד שבעבודתם במשכן -הקדימה את בניו?

ג] מה תכלית בגדי הכהונה ומהו האבנט?

התשובות.

מהות הציווי.

הקב"ה המצווה ציוויים, נותן ציווים וגם משגיח עליהם, כפי שכתוב:

"כי הוא אמר ויהי הוא ציווה ויעמוד"[תהלים ל"ג,ט]

בציווי הראשון אנו  נתקלים בחומש בראשית.כפי שנאמר:"ויצו ה' אלוקים על האדם לאמור,מכל עץ הגן תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל"אך האדם הראשון הפר ציווי זה ועד ימינו התוצאה נותנת את אותותיה בחיי האנושות.

מי שבוטח בהקב"ה ומתפלל אליו בבקשות ותחנונים,מאמין באמונה שלמה:"כי מלאכיו יצווה לך לשומרך בכל דרכיך"[תהלים צ"א,י]

על  נח שנחשב צדיק בדורותיו נאמר:"ככול אשר ציווה אותו אלוקים כן עשה"[בראשית ו,כ"ב]

אברהם אבינו שמילא את הציווי בעקדת יצחק- זכה לברכה עבורו וגם עבור הבאים אחריו,כפי שנאמר"ויאמר בי נשבעתי נאום ה' כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך יחידך:כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער אויביו"[בראשית כ"ב,ט"ו-י"ח]

ירושלים עיר הקודש ובירתה של ישראל נחשבת למרכז העולם, כמו שנאמר: "כי שם ציווה את הברכה חיים עד עולם"[תהלים קל"ג, ג]

"צו"- בגימטרייא- סוד ה'.

"צו" – מלאכה,התפילה היא כמלאכה.

מעניין להתבונן בפרק צו- בתהלים,המזמור פותח במילים:"שירו לה' שיר חדש,שירו לה' כל הארץ" מכאן ניתן ללמוד: כשם שהקב"ה מחדש מעשה בראשית כל יום מחדש,כך גם האדם,חייב להתחדש , להוסיף אור חדש בכל יום,בהעשרת   חייו הרוחניים וידיעותיו בלימוד התורה- הלכה למעשה.

על פי רש"י–צו-  לשון זירוז  מיד ולדורות.

רבינו בחיי אומר: כי קורבן עולה הוא הנכבד ביותר מכל הקורבנות וכפרתו  עצומה, אך עם זאת על האדם לזכור לעבוד את בוראו. אדם חייב להרגיל עצמו להיות כנוע ושפל בפני ה' ולהתהדר  בזמן תפילתו וקיום המצוות ויכיר בעצמו כי הוא סך הכול בשר ודם, כפי שאמר אברהם אבינו: "ואנוכי עפר ואפר"[בראשית י"ח]

ודוד המלך אמר:"ונבזה בעיניו נמאס"[תהלים, ט"ו]

ופרשת צו- כשמה כן היא, גדושה ציוויים רבים למשה ולכוהנים.

התכלית של הציווי- היא להתקרב אל ה',בזמן המשכן ויותר מאוחר בזמן המקדש- הקרבת הקורבנות הייתה נוהגת במטרה להתקרב לקב"ה, אך היום באין מקדש -התפילה משמשת לאותה מטרה וכל יהודי יחשיב את ליבו כמזבח שעל מוקדו אש. והיא אש אהבת  ה' באמצעות התפילות וקיום המצוות.

הציווי לאהרון ובניו.

רבינו בחיי אומר: כי הכתוב הקדים את אהרון לבניו בציווי הראשון בפרשה,לעומת  תיאור העבודה במשכן ששם נאמר:"וזרקו בני אהרון" ,"וערכו בני אהרון" ואילו אהרון לא הוזכר שם וזאת מהטעם שלקח  חלק בחטא העגל,לפיכך הורחק על כך.

פנה משה ואמר לה' :"ריבונו של עולם באר שנואה ומימיה חביבין,אם לעצים חלקת כבוד בשביל בניהם דתנן כל העצים כשרין למערכה חוץ משל זית וגפן,קל וחומר לאהרון בשביל בניו,לכך נאמר:צו את אהרון  ואת בניו-הקדים אהרון לבניו"

כלומר לפי הסבר זה: פנה משה אל ה' ואמר לו: האם אפשרי לשנוא באר שמימיה חביבים וטובים?

והנמשל הוא: אם הקב"ה מקרב את בני אהרון אליו,כיצד יתכן שירחיק את אביהם?

 והרי הקב"ה אתה נתת כבוד לעצים שמשתמשים בהם במערכה  על המזבח,כפי שנאמר:"כל העצים כשרים למערכה[תמיד ב,ג] חוץ משל זית ושל גפן"[לפי שפירותיהם  משבעת המינים ונועדו למטרת קדושה] ולאהרון אינך  חולק כבוד בשביל בניו? ענה לו ה': "חייך שבשבילך אני מקרבו ולא עוד, אלא שאני עושה אותו עיקר ובניו טפלים, כלומר אהרון מוזכר לפני בניו.

בגדי הכהונה והאבנט.

רבינו בחיי מפרש: כי בגדי הכהונה הם בעלי חשיבות רבה. אפילו בהרמת הדשן חייב הכוהן ללבוש בגדי כהונה-על פי מידתו, כי אסור שיהיה דבר חוצץ בין גופו לכותנתו.

ואם עבד עם מכנסיים והם קצרים-עבודתו פסולה.

,מכאן שהכוהן הדיוט האוסף את הדשן חייב בארבעה בגדים ואילו כוהן גדול לובש שמונה בגדים.

היות והכוהן עובד  לפני ה' לכן גם בהרמת הדשן יקפיד להיות לבוש בבגדי הכהונה, ומכאן נלמד דרך חיים, שכל מי שמתקרב אל ה', הן בתפילה הן בשאר מצוות יתהדר לפניו וישפיל כבודו לכבוד ה'.

אומנם יהיה לבוש באופן מכובד, אבל לא יתגאה, אלא ישפיל עצמו לפני מלך מלכי המלכים.

כמו שאמר דוד המלך: "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר..." [תהלים נ"ז]

הכוונה כי אין כבודו של אדם חשוב כלל אצל כבוד ה' "

לגבי סדר לבישת הבגדים: תחילה, כותונת ,מכנסיים,אחר כך- אבנט ,מעיל, אפוד, חושן, מצנפת ציץ הזהב.

האבנט -שימש כחגורה על הכותונת שלבשו הכוהנים בעבודתם במשכן ויותר מאוחר במקדש.

לדברי רבי לוי: "היה אורך האבנט של הכהן- ל"ב אמה והיה מעקמו לכאן ולכאן

[ירושלמי יומא פ"ז,ח] ורוחבו היה –כשלוש אצבעות.

לדברי ר' ענני בר שושן: מדי הכוהנים היו מכפרים כמו הקורבנות,והאבנט מכפר על הרהור הלב.[ערכין ט"ז]

ר' סימון אומר: כי האבנט מכפר על גונבי דעת הבריות.

כשחוגרים אבנט חדש, נוהגים לברך:"ברוך אוזר ישראל בגבורה"

ונוהגים לומר זאת בברכות של שחרית.

האבנט היה עשוי מחוטי פשתן הטווים יחד עם חוטי צמר,הצבועים בצבעי תכלת,ארגמן ותולעת שני.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד על חשיבותם של הציוויים מאת ה', ומנגד את נכונותם של הבריות לקיים את המצוות ככתבם ולשונם.

בגדי הכהונה מסמלים מצד אחד את הכבוד שיש לנהוג כלפי ה', בעת מילויי המצוות וקיום התפילות, אך מנגד יזכור האדם, שהוא חייב להיות כנוע לפני בוראו, רק בדרך זו יזכה להתברך בברכת שמים.

הלבשת הכוהנים./ שיר מאת: אהובה קליין©

פרטים

קטגוריה: פרשת צו

פורסם בשני, 19 אוקטובר 2020 14:30

נכתב על ידי Super User

כניסות: 545

הלבשת הכוהנים./ שיר מאת: אהובה קליין©

בפתח  המשכן ניצבים

בני אהרון הכוהנים

משה מקיים ציוויים

קרב אליהם בצעדים.

ילבישם בחיל ורעדה

לגופם בגדי הכהונה

יקפיד כחוט השערה

בגודל הלבוש והצורה.

כותנת בוהקת כלבנה

מצנפת ככתר תורה

אבנט מסריג  איכותי

מצמר ותולעת שני.

הערה:השיר בהשראת פרשת צו[חומש ויקרא]

סמיכה /שיר מאת: אהובה קליין©

פרטים

קטגוריה: פרשת צו

פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 11:08

נכתב על ידי Super User

כניסות: 597

פרשת צו- כל העוסק בדיני תורת הקורבן כאילו הקריב באמת – האם ?

פרטים

קטגוריה: פרשת צו

פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 11:07

נכתב על ידי Super User

כניסות: 593