י"א חשוון

דבר החסידות – חודש מרחשון

דבר החסידות – חודש מרחשון

 

המשכת ה'גשם' לכל השנה

חודש חשון נקרא בהלכה מרחשון, כיון שבו מתחילה עונת הגשמים (תענית ו, א) ולכן נקרא בשם "מר" שפירושו טיפה, על שם טיפות הגשם, כלשון הפסוק (ישעי' מ, טו) "הן גוים כמר מדלי" (עיין ערוך, ערך מרחשון).

והנה ידוע, שחודש תשרי, אותיות 'רשית', הוא חודש כללי המשפיע על כל השנה כולה, בדוגמת הראש המשפיע על כל האיברים. וכפי שנאמר במדרש (ויק"ר פכ"ט, ח) שלכן הוא נקרא "חודש השביעי" – על שם "שהוא משׂובע בכל", והוא הממשיך שפע לכל השנה כולה.

והרי, הסיום של חגי תשרי הוא שמיני עצרת, שבו אומרים את תפילת הגשם– שהכוונה שכל השפע של חודש תשרי יומשך בגשמיות על כל השנה. וזה קורה בפועל בחודש חשון, כי חודש חשון הוא 'אבן הבוחן' אם העבודה שלו בחודש תשרי אכן השפיעה עליו בעבודתו בעולם.

ועל פי זה נמצא, שחשון הוא החודש הראשון של "עבודה פרטית", אחרי שסיימנו את ה"עבודה כללית" של חודש תשרי.

וזה מתבטא בירידת הגשמים בחודש חשון, כפי שהגמרא מפרטת (תענית שם) שיש שלשה זמנים לירידת הגשמים: תחילת חשון, כ"ג חשון ור"ח כסלו. כי אם הוא זריז – זה ניכר כבר בתחילת החודש, ויש מי שלוקח לו עד כ"ג חשון, אבל על-כל-פנים עד סוף החודש נותנים לו לתקן את עבודתו, וכנפסק ש"הנודר עד הגשם – אסור עד ר"ח כסלו" (רמב"ם הל' נדרים פ"י הי"א). ונמצא שחשון הוא הקובע את אופן ההמשכה ('גשם') של תשרי על כל השנה כולה.

נאחל ונתפלל לה' שיאמר לצרותינו די ובחודש חשון יומשך רק טוב לישראל וישלטו היהודים המה בשונאיהם, והעיקר – שיבוא כבר משיח צדקנו בקרוב ממש.

 

חודש טוב ושבת שלום!

 

מבוסס על: תורת מנחם התוועדויות חלק מא עמ' 180, חלק כט עמ' 212-3. וראה לקוטי תורה דרושי שמע"צ פח, ד. צא, א. ובכ"מ.

השיר לרחל מאת הרבנית ימימה מזרחי, חשוון תשע”ב

השיר לרחל מאת הרבנית ימימה מזרחי, חשוון תשע”ב
 פרשה ואשה

נבקש ממך, אמא, אלף סליחות.
כל כך רציתי לספר לך חדשות שמחות.
אני יודעת כמה שנים את מחכה
שבִּיתך שבגרה תרוץ אליך, כמו רבקה.
“אמא”, היא תאמר לך בשמחה גדולה.
“ראי מה הביא לי האיש – אני כלה!”

כמה את מחכה שביתך, כמו שרה,
תלחש לך “שחוק עשה לי אלוקים, אמא. אני הרה”.
איך את רוצה שנרוץ אליך בצעד מתנשם
ונאמר לך כמו לאה הפעם אודה את השם.
את לא רוצה שנחכה ונייחל
ונהיה כמוך, אמא; כמו רחל.

סליחה, אמא, שאנו באות אליך רק לבכות.
סליחה שאת רואה אותנו ועינינו רכות.
סליחה שאנחנו באות בידים ריקות.
אמא, אין לנו עוד כוח לחכות…
מאין נמצא כוחות לרקוד בחתונות?
כל כך רוצות פעם אחת להיות הכלה ולא השושבינות.
איך לא נקנא באחותנו, כבר יולדת תינוקות
ואנחנו שוממות. אמא, כך עונים את המעוּקוֹת?

בִּיתך כבר בכתה בפסח, בפורים, בימים נוראים,
כבר ענדה את כל הקמיעות, אספה את כל הדוּדאים
נסעה לאומן, לרבי שמעון ולכל הצדיקים
אמרה פרק שירה, פיטום הקטורת ואת כל הפסוקים.
אספה את כוחותיה לשמח את אחותה.
מתי כבר, אמא, יאסוף אלוקים את חרפתה?
בלילה היא חולמת. תקווֹת היא מלאה.
ובבוקר שוב היא קמה… והנה היא לאה.

אנחנו יודעות, אמא, שעכשיו בשמים
את מול כיסא הכבוד ועינך יוֹרדה מים.
עומדת שם, לא זזה. רחל מבכה
וסביבך משמר כבוד: חיילי עופרת יצוקה
לידך הבבא אלעזר, הרבנית קנייבסקי,
הדס פוגל התינוקת ולייבי קלצקי,
המוני פעוטות שלא זכו להיגמל,
ששת המיליונים ושרופי הכרמל
וה’ יאמר אז: “מי אתם פה, בנֵי בְּחוּנַי?”
ואז תעני בקול רועד: “כולם היו בני“.
“כל אלה שלך?”
ואת תעני: “כולם”.
ויגזור אז ה’: “ישובו לגבולם“.

וקהל גדול ישובו הנה, כל הבנים
הרה ויולדת בבכי ותחנונים
צולע ופיסח נשענים שכם אל שכם
רצים אליך, אמא, בדרך בית לחם
וישיב ה’ אבות לבנים ובנים להורים
ואת בצד הדרך, אמא, דמעותיך – תמרורים.
“ראי, רחל“, יאמר ה’. “הם שבו. ושוב את בוכה?”
ולראשונה תאמרי, אמא: “זה מאוֹשר.
עכשיו אני אם הבנים שמחה“.

י"א בחשון: יום פטירת רחל אימנו - קישורים מומלצים

י"א בחשון: יום פטירת רחל אימנו

תפילות
תפילה אצל קבר רחל אימנו  | תפילה ליום י"א חשון

הרצאות
הרצאה של הרב עמנואל מזרחי שליט"א

 שירים
השיר לרחל מאת הרבנית ימימה מזרחי, חשוון תשע”ב | סט שירי רחל אימנו | סרטון מרגש

זכרונות
הביקור הראשון בקבר רחל - הרב מנחם פורוש ז"ל | רחל אימנו עוזרת לבניה התפילות אצל רחל אימנו במלחמת העולם השניה

 
קישורים

 

קבר רחל - קטע מראיון עם הרב מנחם פורוש זצ"ל

קבר רחל - קטע מראיון עם הרב מנחם פורוש זצ"ל, לעלון ישראל שלנו


ההיסטוריה שלי עם קבר רחל התחילה לפני הרבה מאוד שנים.
תמיד התפללנו במקום, וידענו שהבכיות בקבר רחל אמנו מסוגלות לישועות ולגאולה.
לאחר מלחמת ששת הימים, כשזכינו בחסדי שמיים לחזור למקום,
באתי לשם עם הצדיק הירושלמי ’אבי האסירים’ רבי אריה לוין זצ"ל, והגאון רבי חיים שמולביץ.

לקחתי קרטון וכתבתי עליו: ’כאן קבר רחל’.

במקום היו בכיות נוראות.
רבי אריה לוין צעק בבכי: ’מאמע רחל’,
ורבי חיים שמולביץ אמר בבכיות נוראות:
’אמא רחל, כתוב בפסוק ’מנעי קולך מבכי’,
ואני אומר לך המשיכי לבכות כי יש שכר לפעולתך’.
קשה לתאר את המעמד הנורא רווי ההוד שהיה שם.

"ב"הסכמי אוסלו" עמד רבין למסור גם את קבר רחל.
רבים ניסו ללחוץ עליו שלא ימסור את המקום, אך לא הצליחו.
בתחילה היססתי, אבל לבסוף ביקשתי פגישה עם רבין.
באתי אליו, ואמרתי לו:
"איך החלטת להעביר את קבר רחל? ההחלטה כעת נתונה בידך".
תפסתי את רבין והתחלתי לבכות, ואי אפשר היה לעצור את זה.

"רבין, עמד דום והיה נבוך. והוא אמר לי: ’הרב פרוש, עד כדי כך אתה נרגש?’.
אמרתי לו: ’קבר רחל זה הנשמה שלנו’, והבכיות הלכו וגברו.
לא הצלחתי לעצור את עצמי.

עוד באותה פגישה, הודיע לי איתן הבר
ששינו את ההחלטה למסור את קבר רחל לרשות הפלשתינית.
היום אני מקווה שאותן חומות שהם בנו סביב קבר רחל להפריד את ’מאמע רחל’ מבנֵיה לא יעזרו,
ואכן נזכה שהמקום ישקוק חיים".

 

ועוד מספר הרב פורוש על הביקור הראשון בקבר רחל:

ביום השישי של מלחמת ששת הימים,
ניגשתי לביתו של ר' אריה ולקחתיו עמי לקבר רחל
אשר בפאתי העיר בית לחם, שזה עתה שוחררה.

משנפתחה הדלת ונכנסנו לאוהל הקבר,
פרץ ר' אריה בבכי והחל למלמל כתינוק המתרפק על אימו:
מאמא רחל, מאמא רחל, מה שלומך ומה מעשייך?
כה התגעגענו אלייך,
ואף כי שנים רבות לא יכולנו לעלות לקברך ולסור לבקרך,
חשנו כי אף את מתגעגעת אלינו ולא שכחת אותנו.
הוי מאמא רחל, בקשי רחמים עלינו, היי ברוכה אימנו היקרה"...

(מתוך: צדיק יסוד עולם, עמ' 361)