חגים ומועדים וימים מיוחדים

דבר החסידות – פרשת נצבים – ראש השנה

ב"ה

דבר החסידות – פרשת נצבים – ראש השנה

 

שנה מבורכת

ידוע מאמר הבעש"ט: "החודש השביעי שהוא החודש הראשון לחדשי השנה, הקב"ה בעצמו מברכו בשבת מברכים, שהוא השבת האחרון דחודש אלול, ובכח זה ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה".

וממשיך, שזה מרומז בפרשתנו: "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם": "היום" מתייחס לראש השנה שהוא יום הדין, כפי שנאמר באיוב (א, ו) "ויהי היום ויבואו בני האלקים להתייצב על ה'" אומר התרגום (וגם המפרשים): "והוה יום דינא רבא". והפירוש "אתם נצבים" הוא קיימים ועומדים והיינו שזוכים בדין [ומנהגנו לקרוא את כל התהילים בשבת זו כמו בשבת מברכים].

בפעם האחרונה שהרבי דיבר לקראת השנה החדשה (לפני 24 שנה. זכיתי להיות נוכח שם) היתה זו שנת תשנ"ב. ראש השנה חל אז בימי ב' וג' (כמו השנה) והרבי הזכיר בשיחה את הסימן שמובא בשולחן ערוך (סי' תכח ס"ד) על הפסוק "פתבג המלך" (דניאל א, ה): "ב"ג המלך פת וילך" כלומר, מתי שראש השנה ("המלך") חל ביום ב' או ג' – אז  פרשת וילך נפרדת ("פת" כמו "פתות אותה פיתים") ונקראת לחוד.

וכשם שבדניאל נאמר "וימן להם המלך דבר יום ביומו מפתבג [=סעודת] המלך ומיין משתיו" – כך בראש השנה, במיוחד כשהוא חל בימי ב"ג, מזמין הקב"ה, מלכו של עולם, לכל אחד ואחת מישראל את כל צרכיו ("פת") לכל השנה משולחן המלך!

ויהי רצון שכן תהיה לנו בשנה זו שהיא גם "שנת הקהל" – שניקהל כבר יחד כל בני ישראל בשולחן המלך בביהמ"ק השלישי ובקרוב ממש.

 

שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה!

 

מבוסס על: "היום יום" כ"ה אלול. תו"מ התוועדויות ה'תשנ"ב ח"ב עמ' 10 ועמ' 18. לשלמות העניין מומלץ ללמוד את השיחה כולה, המבארת באריכות ובפרטיות את הקביעות המיוחדת של השנה ושל פרשיותיה, וגם את סימנה 'בש"ז', שהיא גם סימנה של השנה הבעל"ט - תשע"ו.