תפילות וזמירות

ואלה שמות

ואלה שמות

אריה, עמיאל, נתנאל, רפאל, ארז, יפה, חיה, מרגלית, גיא, עידו, שאול דוד * אלו שמות כדאי לקרוא ואיזה לא*  מי מחליט על השמות, האב או האם, האם השם בת-אל הוא שם טוב ואיזה שמות הומצאו על ידי 'המשוגעים'?  *השמות במשנת מרן הגר"ח קניבסקי, במאמרו של הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א**


"האם נראה לכם שכדאי שבפרשת מצורע, נקרא לבננו בשם 'מצורע'? או שבפרשת  פרה נקרא לבת בשם 'פרה' ?", תהה מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, "ואם כן, מדוע בשבת שירה קוראים לבת 'שירה'?"...
נאמר במדרש (קהלת רבה פ"ז) "שלשה שמות נקראו לאדם. אחד שיקראו לו אביו ואמו אחד שקראו לו אחרים (היינו שכל קוראים לו בני האדם) ואחד שקרוי לו בספר תולדות בריתו".
 הגמרא (ברכות ז', ב') אומרת ששמו של האדם גורם לו כיצד להתנהג. ונאמר בילקוט שמעוני (ישעיה רמ"ז תמ"ט): "אמרו רבותינו, כשהיה רבי מאיר רואה אדם, היה למד שמו, ומשמו היה יודע את מעשיו". הרשב"א (שו"ת הרשב"א ח"ד, ל') כותב: "דע כי קריאת השם יורה על הקיום, ובדבר המתפסד ואין לו קיום-אין ראוי לקרוא לו שם". הקדוש רבינו האר"י ז"ל כותב ב"שער הגילגולים" (פנ"ט) ש"השם שקוראים לו אביו ואמו בעת שנימול, הוא נכתב למעלה בכסא הכבוד וכך הוא נקרא באקראי, כי הקב"ה מזמין אותו השם בפי אביו ואמו שיקראוהו כן,  ולכן רבי מאיר ורבי יהושע בדקו בשמא".

לארבעה מילדינו קראו בשמותיהם של הסבים והסבתות של הורינו ולשתיים מבנותינו הסתפקנו כיצד לקרות. כאשר דנו בינינו לבין עצמנו האם לקרוא לבתנו בשם אילה, פתחתי גמרא, ושם הופיע הדברים הבאים (יומא כ"ט, א') "דאמר ר' בנימין בן יפת אמר ר' אלעזר, למה נמשלו תפילתם של צדיקים כאילת, לומר לך  כל זמן שמגדלת, קרניה מפצילות, אף צדיקים כל זמן שמרבין בתפילה-תפילתן נשמעת". כאשר הסתפקנו האם לקרוא לבתנו בשם נועה, ראיתי בחלום באותו הלילה את פסוקי התורה בעניין בנות צלפחד, ואחת מהן היתה נועה, כשקמתי בבוקר סיפרתי בבית את דבר החלום ואמרתי שהוא חלום של דברים בטלים, מפני שככל הזכור לי נועה אינה אחת מבנות צלפחד. פתחתי את החומש והנה, טעיתי, אכן נועה היתה אחת מבנות צלפחד...
מעשים אלו הם דברים שבכל יום ומתרחשים אצל יהודים רבים. אפילו אצל יהודים פשוטים ורגילים כמו כולנו, כי אכן כן, הקב"ה הוא זה שמנווט את השם שההורים קוראים לילדיהם והקב"ה מסייע בעדם לבחור את השם הנכון לכל ילד וילדה.

אלפי יהודים, מכל גווני הקשת, מגיעים בתכיפות אל מו"ר רבינו מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, כדי להיוועץ עימו בעניני שמות לילדיהם. לאחרונה יצא ספר "שמא גרים", מתוככי משנתו של הגר"ח שליט"א בעניני שמות, שכתב תלמידו המובהק הרב הגאון רבי צבי יברוב שליט"א, וכשהספר יצא לאור (בחודש סיון התשע"ב), שמח רבנו שליט"א עד מאוד והיה שרוי בחדוותא דאורייתא. רובו המוחלט של המאמר לפניכם מצוטט מספר זה, בתוספת דברים ששמעתי בעצמי מהגר"ח שליט"א בענינים אלו עם הערות והארות.

"והוא מסודות התורה"

נאמר בזוהר הקדוש ששמות בני האדם וצירופי השמות שלו, גורמים לו לטובה או לרעה, ואמר הגר"ח שליט"א שדברים אלו הם מסודות התורה. לגבי אותם אנשים וכל מיני "מקובלים” המחשבים את שמות החתן והכלה לגימטריות במספר גדול וקטן, אמר מרן שליט"א שאין אנו יודעים לחשב חשבונות אלו, איזה מספר טוב לזיווג לפי השם ואיזה לא, ורק בעלי רוח הקודש יכולים לחשב זאת.

האם קריאת שם על שם אדם שנפטר, נועד לתועלת לתינוק, שיגדל כשמו של הנפטר ויגדל כמותו, או לטובת הנפטר? מרן שליט"א כתב לי פעמיים שאין בקריאת שם על השם הנפטר, שום טובה לנפטר והוא נועד רק למזכרת, כדי שנזכור את האדם שנפטר ע"י קריאת השם לילדינו. ולכן הופתעתי לראות בספר "שמא גרים" שמביא מרן שליט"א כתב שישנם אחרונים הסבורים שלנפטר ישנו נחת רוח מכך שקוראים לילד על שמו, וישנם אומרים שהשם טוב לתינוק, ובשם מרן החזון איש זצ"ל אמרו שכאשר קוראים על שם הנפטר הוא טובה לנפטר, וכשקוראים שם מפרשת השבוע, הוא טובה לתינוק. ואכן, בהערות בספר זה נרשם שמרן שליט"א שינה את דעתו בעניין ואכן בעבר הורה הוא כפי שכתב לי ששם על הנפטר, הוא רק למזכרת.

אלישבע-על שם החזון איש

שאלו את הגר"ח קניבסקי האם ישנו ענין לזכר נשמת הנפטר או הנפטרת, שיראו לצאצאיהם על שמם בשם דומה, כמו שיקראו לבן "צבי" ע"ש הסבתא, שקראו לה "צביה", או דן ע"ש הסבתא "דינה", ו"ברוך" ע"ש הסבתא "ברכה". כתשובה סיפר ע"כ הגר"ח שליט"א, שכאשר נפטר מרן ה"חזון איש" אמר אבי מורי זצ"ל (הסטייפלר) לאחותי לקרוא לבת שנולדה לה בשם אלישבע, כיון שיש בשם זה אותיות של "אברהם ישעיהו", ולמרות שאין זה שמו של החזון איש, אך יש בכך רמז לשמו. יש שעורר שלא לקרוא לילד אחד בשם 'שאול דוד', מפני ששאול ודוד לא אהבו זה את זה. וכפי שאין קוברים יחד שונאים. ואמר מו"ר הגר"ח שליט"א שאין להקפיד כלל על הדבר וכבר השלימו בחייהם. על השם 'רחל' אמר מרן שליט"א שהוא שםך טוב, שהרי כך נקראית אשתו של רבי עקיבא וגם בתו של האמורא שמואל.
למשפחה אחת נפטר תינוק וכעבור שנה נולד להם תינוק אחר למזל טוב, ואמר הגר"ח שליט"א שהגר"א ז"ל אמר שיקראו לתינוק בשמו של אחיו המת, אך יקדימו לו שם נוסף.

ולמנהג מעניין, שהגר"ח מאשר את מקורו, הוא שנהגו שאדם שאשתו נפטרה רח"ל ונולדה לו בת מאשה אחרת, שקורא לבתו מאשתו השניה על שם אשתו הראשונה. מקור למנהג מפתיע זה הוא מדברי רש"י (דברי הימים א', ב' י"ח) על הפסוק: "וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשתו", ופירש רש"י: "לפי שהיתה לו אשה ששמה עזובה, לכן כינה שם בתו עזובה".

תלמיד חכם אחד בעל תשובה נקרא בשם אלירן ואמר לו מרן הסטייפלר זצ"ל:”וכי איזה שם זה, ומכאן ואילך שמך יהיה אלחנן אליהו", והסביר הגר"ח שליט"א שאביו רצה שיהיו לו שמות הדומים לשמו הקודם, ואמנם אם מחליפים שם, ניתן להחליף גם לשם שאינו דומה לשם הקודם. (ומו"ר שליט"א החליף את שמו של תלמיד חכם יקר, בן למשפחה בעלת תשובה, שקראו לו זוהר, לשם מאיר, מפני שזוהר הוא מאיר...). מרן שליט"א נשאל האם ישנה קפידה שלא לסחור בשמות ולפרסם שיינתן כסף למי שיקרא לבנו על שם פלוני, והשיב הגר"ח: "לא שמענו על קפידה בדבר".

השמות החדשים של המשוגעים

ידועה דעתו של הגר"ח שליט"א שאין לקרוא לבנים ולבנות בשמות החדשים, שלא היו מקובלים בדורות קודמים. בספר "שמא גרים" כותב הגר"ח כך: "על השמות החדשים שלא היו מעולם והמשוגעים המציאו, עיין בראשית רבה (פרשת לז, ז) שהראשונים ע"י שהיו מכירים את יחוסיהם והיו משתמשים ברוח הקודש, היו מוציאים לשם המאורע. אבל אנו שאין אנו מכירים את יחוסינו ואין משתמשים ברוח הקודש, אנו מוציאים לשם אבותינו". הגר"ח הוסיף על כך דברים חריפים: "והנה שמות שהמשוגעים המציאו, יש לבטלם לגמרי".

הגר"צ יברוב כותב שהגר"ח קניבסקי מקפיד ביותר בעניין שמות, שאין לקרוא אלא רק בשמות המופיעים בתנ"ך או ב"בית שמואל" ב"שמות אנשים ונשים", או בשם המפורסם בכל הדורות. הוא סובר ששמות חדשים הם כלל לא שמות, והוא מורה בכל יום לאנשים לא מעטים שנקראים בשמות חדשים, להחליף את שמם, באומרו ששם חדש אינו שם כלל...
שאלו את הגר"ח מהו ההבדל בין השמות המודרניים, מכל השמות של האמוראים שנקראו בארמית, וכל נשות ישראל בכל הדורות נקראו בשמות באידיש, ומה ההבדל בין אידיש לעברית? וזאת ועוד, שהגמרא (יומא יא, ב) אומרת ששמותיהם של רוב היהודים בחו"ל הם משמות גויים, ורק על שמו של רשע מצאנו בגמרא (יומא לח, ב) שאין ראוי לקרוא על שמו? והשיב ע"כ הגר"ח קניבסקי: "שמות שמצאנו שכתוב בגמרא, שהתנאים והאמוראים נקראו בהם, אפשר לקוראם. אבל להוציא שמות חדשים, כמו שיש היום זה לא ראוי", והגר"ח הצביע על דברי המדרש שהבאנו לעיל. ועדיין דעתם של השואלים לא היתה נוחה מהענין והצביעו על כך שבדורות התנאים והאמוראים התחדשו כל הזמן שמות חדשים ובערי אשכנז היו קוראים תמיד בשמות חדשים, לפי השפה המדוברת, וגם בערי ארצות המזרח קראו היהודים לילדיהם בשמות מקומיים.  ועל כך השיב הגר"ח שליט"א: "מה שמצינו בדורות הקודמים שקראו מדעת עצמם, כנראה היה להם סיבות שקראו, ועל זה אין קושיה. אבל מה שבזמנינו קוראים שמות מדעת עצמם, אין לה ראוי לעשות. חז"ל אומרים לקרוא על שם אבותינו, ומה שהם קראו שמות אחרים, היתה להם סיבה אחרת. אבל סתם להמציא שמות, זה לא היה אף פעם ותמיד היה טעם לזה. כל השמות היו מאבותינו או מאבות אבותיהם, אבל לא מהגויים. היו שמות שהתחלפו מהגויים, אבל חלילה להמציא שמות".
לא מזמן נכנסתי אל הגר"ח שליט"א עם ידידי הרה"ג ר' צבי קופמן שליט"א, עורך תורני בכיר במכוני תורה חשובים ורב בית ספר "שובו", ששאל את מרן שליט"א, בשם משפחה מסורתית שהסתפקו האם לקרוא לבנם בשם אורי, או בשם עידו או בשם גיא. על השם אורי אמר מרן שליט"א שהוא שם מצוין, שהרי כתוב בתורה, וכך השם עידו שהוא שמו של עידו הנביא, וניתן לקרוא אורי או עידו (והדגיש שאין צורך להעדיף את השם אורי על פני השם עידו). ועל השם גיא אמר: "זה שם של משוגעים... גיא זה בכלל לא שם"...

צבי, אילה, דב וזאב

האם ניתן לקרוא לאדם על שם של חיה? ומדוע קוראים לילדיהם צבי, אילה, דב, אריה, יונה וכד'? הגר"ח שליט"א הצביע על דבריו של הרב החיד"א בספרו "שם הגדולים", הכותב שחכמי אשכנז קיבלו שאדם שנקרא בשמה של חיה, יינצל ממחלות. וסיפור מעניין בעניין הקשור לשם בת א-ל: הגר"ח סובר שאין לקרוא לבת בשם בית א-ל, והסביר הגר"ח שלמרות שבפרשת ויצא מופיע שהיתה עיר בשם בית א-ל וכך קראו לה בזמנם, אך לכתוב בית א-ל יש להיזהר, כדי שלא יתגלגל למקום לא ראוי. בחור שהציעו לו שידוך עם בת בשם בת א-ל יש לו בעיה, מפני שכל פעם שיקראו לה, יצטרך להזכיר שם ה'. ולכן שתוסיף שם ויקראוה בשם השני. והטעים מרן שליט"א שהחילוק בין שם זה  לשמות גבריאל, עמנואל, שמואל, ויתר השמות המוזכר בהם שם ה', הוא בכך ששמות אלו הם מילה אחת, ואילו השם בת א-ל הוא שתי מילים. (וכנראה מרן שליט"א לא הציע שיקראו לה בשם חיבה או בשם קיצור, כפי הנהוג בהרבה שמות אנשים ונשים, שקוראים להם בשם חיבה או בשם קיצור, משום שישנם זמנים, כמו ב"מי שברך" בעליה לתורה, או בברכת "רפאנו" בתפילה על חולים, שיצטרך לקרותה בשמה המלא והמדויק- שב"ג).

אמר מרן שליט"א שמנהג ישראל לקרוא לבנים שמות המלאכים, כמו רפאל, מיכאל, גבריאל ואוריאל. וציטט את דברי החיד"א ב"שם הגדולים" שרבים מגדולי ישראל נקראו בשם עזריאל, למרות שהוא שם של מלאך מכת השרפים. והראה רבינו שמספר פעמים מובא בתוספות שאחד מבעלי התוספות נקרא בשם עזריאל.

השם עובדיה והשם מרגלית

בספר "זכר דוד" כתב שאין לקרוא בשמות הגרים, ולכן אין לקרוא בשם אונקלוס, יתרו וכדומה. והעירו על כך השם עובדיה, שהיה גר אדומי, ולמרות זאת השם עובדיה מוזכר בגמרא בברכות (טו, ב) ונדה (כ, ב), ואמר מרן שליט"א אמר שאכן, לא שמענו להקפיד על כך. ושאלו את מרן שליט"א מדוע אונקלוס הגר לא שינה את שמו, והשיב שמאחר שאין זה הלכה אלא רק מנהג, לכן העדיף אונקלוס להישאר עם שמו, כי היה בכך כבוד שאונקלוס, שהיה מגזע הקיסרות הרומאית, התגייר.

אמר הגר"ח שליט"א שלא שמענו שקוראים בשמות כמו יהלום, שמיר וברקת, ואין לשנות ממנהג אבותינו. אך השם מרגלית הוא שם באידיש, פעריל, שהיה שם מקובל אצל נשות גדולי הדורות, ותרגמוהו ללשון הקודש למרגלית. על שמות הדס, ורד ושושנה כתב מרן שליט"א שאסתר נקראה בשם הדסה, וכמו כן ישנו מדרש בשם "מדרש שושנה" (מהספרים החיצוניים) וכמדומה שהראשונים ציטטו ממדרש זה, אך הוסיף מרן שליט"א שאינו יודע מי המציא לקרוא לאנשים בשמות של עצים, שהרי מצינו שמות על שם פרחים, אך לא על שמות עצים.

מרן החזון איש זצ"ל ייעץ שלא לתת לילדים שמות שאינם מקובלים, כדי שלא יתביישו, וסיפר הקהילות יעקב זצ"ל על יהודי שפעל בדרך משובשת ולא נכונה, שקרא לבניו בכוונה בשמות לא מקובלים, כמו טרייטל, טודרס וחאלוונה, כדי שיתביישו בשמם ועל ידי כך לא יהיו בעלי גאוה...

אמרתי פעם להגר"ח שליט"א שהגרש"ש קרליץ זצ"ל, אב"ד בתל אביב, אמר שלא כדאי להעניק לילדים שמות באידיש, משום שהוא מעיד שבבתי הדין נתקלים בבעיות הלכתיות רבות בכתיבת שמות אלו בגיטין. אך מרן שליט"א אמר לי שלא שמענו שהקפידו על כך וניתן לקרוא בשמות אידישאיים.

כיצד כותבים את סוף השמות שהגיעו מאידיש? לאחותי קוראים בשם פרומה לאה. היא נקראת בשם זה על שם סבתא-רבה, שנקראה בשם "פרומא לאה" ואילו אחותי רושמת שם זה באות ה'. לפני נישואיה בשעטו"מ התקשרתי למו"ר שר התורה הגרב"ש דויטש שליט"א לשואלו כיצד הוא כותב בכתובה שמות באידיש, האם באות א' או באות ה'. והשיב שמרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל הורה ששטר כתובה הינו כשטר ממוני לכל דבר, ובשטר ממוני כותבים כפי השפה המדוברת, ולכן עלינו לכתוב באות ה' ולא באות א', כמו שכותבים באידיש. ואולם באותו השבוע נכנסתי עם ידידי הרב שמואל גרוסברד שליט"א אל הגר"ח קנייבסקי שליט"א, וניצלתי את ההזדמנות גם לשואלו על כך, והשיב שאת כל השמות באידיש רושמים בסוף באות א', ועלינו לכתוב "פרומא"

השם חיים

ומה המקור לשמו של רבינו בעצמו? האם אין זה שם חדש, שלא מצינו כמותו בתנ"ך ובספרי הראשונים? הגר"ח נשאל על כך והראה שבמדרשי תימן, שכתבו גדולי חכמי תימן, מופיע השם "חיים". על השם "חיה" הראה הרב יברוב להגר"ח קניבסקי שה"כלי יקר" כתב שלפני חטא אדם וחוה, היתה נקראת חוה בשם חיה, והסכים הגר"ח שאכן, זהו מקור שם זה. ועל השם "יוספה" אמר מרן שליט"א שזהו שם על שמו של יוסף, והחליפוהו לשם של נקבה. על השם "יעל" אמר רבינו שהוא שם מהתנ"ך ויעל  היתה אשה  צדיקה, ולכן ניתן בהחלט לקרוא בשם זה. על השם "עליזה" אמר שהוא תרגום מאידיש של השם פריידא. להורים שרצו לקרוא לבנם על שם רבינו בעל "האבי עזרי" זי"ע, ורצו לדעת מהו השם "מן", אמר הגר"ח ש"מן" הוא שם בפני עצמו, כפי המופיע "בשמות אנשים" במפרשי שולחן ערוך אבן העזר. על השם "פסח" אמר הגר"ח שעל שמות לא מקשים קושיות... כנראה אחד נולד בפסח וקראו לו על שם חג הפסח, והוסיף שהיו גדולי תורה שנקראו בשם זה, כמו ר' פסח פינפער ור' פסח פרוסקין. [ואני רשמתי על שם זה כך: השם 'פסח' נזכר  בספר תוספות רבי עקיבא איגר על המשניות סוף מסכת פאה (פ"ח משנה ט'), שכתב: "וזכורני שבקהילת ליסא סמכו על זה הבד"צ בגט". ובשו"ת דברי חיים (ח"ב חאה"ע סי' קנ"א) הובא גם  השם 'פסח'. ובספר יד אליעזר (ח"ב קונטרס השמות אות פ') דן במקור השם פסח, וציין לדברי החמדת משה (סימן קס"ז), שהביא את הפסוק בדברי הימים (ד' י"ב): "וְאֶשְׁתּוֹן הוֹלִיד אֶת בֵּית רָפָא וְאֶת פָּסֵחַ וְאֶת תְּחִנָּה אֲבִי עִיר נָחָשׁ אֵלֶּה אַנְשֵׁי רֵכָה". ויש להוסיף שכן מצינו בעזרא ב' מ"ט: "בְּנֵי עֻזָּא בְנֵי פָסֵחַ בְּנֵי בֵסָי". ואמנם הניקוד שונה בפסוקים אלו, ומכל מקום בחמדת משה (שם) כתב שאף שאנו משנין את הניקוד ומנקדים אותו כניקוד חג הפסח, מכל מקום יוצא הוא משם המקרא, ואף אם נאמר ששם זה הוא  כשם חג הפסח, מכל מקום הוא שם קודש, ממילת לשון הקודש].

על השם "קרן" אמר הגר"ח שגם איוב קרא לבתו בשם קרן ("ושם השלישית קרן הפוך" איוב מ"ב, י"ד) והספרדים קוראים בשם זה, למרות שהם חוצים את שמה של בת איוב, שנקראה בשם "קרן הפוך".  על השם "מוריה" אמר שהוא שם של הר, ולא של בני אדם...  על השם "ישראלה" אמר רבינו ש"המשוגעים המציאו את זה", ועל שם "דליה" אמר הגר"ח שלא שמענו על שם כזה, ואם השם נהוג אצל הספרדים, אזי ניתן לקרות בשם זה. [ואני הוספתי על כך את הדברים הבאים:  הנה מצינו שמות אלו  בזכר, ובניקוד שונה. הַשְּׁבִעִי יְשַׂרְאֵלָה בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר (דברי הימים א, כה, יד). בְּנֵי דְלָיָה בְנֵי טוֹבִיָּה בְּנֵי נְקוֹדָא  (עזרא ב,ס). והזכירו בערוה"ש אבהע"ז סי' קכט סעיף קכא. ומצינו בספרי דברים (פרשת דברים פיסקא ב): אבה יוסי בן חנן איש ינוח אומר משום אבה כהן בן דליה, וכן בספר יוחסין (מאמר שני סדר האמוראים אות האל"ף) כך: אבא כהן ברדלא: אמר ר"ל משמו ד' אמות קונות למציאה שאינה ברשות הרבים מתקנת רבנן, (בבא מציעא י א) ונראה שהוא תנא דברייתא מהאחרונים, ובספרי באלה הדברים (פיסקא ב' משנה א') אבא יוסי בן חנינא משום אבא כהן בן דליה"]. 

על השם 'שניאור' כתב הגר"ח שליט"א שהדבר מופיע בספרים על פי מחלוקת שהיתה, וכוונתו היא לדברי המהרש"ל בים של שלמה (פ"ד דגיטין סי' כו), שכתב: "זקני הרב מנחם ציון היה לו בן, ושם אביו היה רבי מאיר, ושם חמיו רבי אורי, והיו מחולקים בקריאת שם הבן, וקראוהו: שניאור, כלומר: שני- אור, כי מאיר הוא אור, וגם אורי הוא אור".

מי מחליט על השם-האב או האם?

הגר"ח הזכיר את דברי הרמב"ן (בראשית לח, ה) שכתב בשם "יש אומרים" שדרכם של הדורות הראשונים היה שהאב קורא את שם בנו הבכור ואילו האם קוראת את שם הבן השני. ואולם מרן שליט"א כתב לי (וכן כתבו בשמו) שלמנהגנו, האישה זוכה בשם הראשון מפני צער הלידה שלה., ואילו הבעל קורא את השם השני. ואמנם כתב הגר"ח שליט"א שאם האב מתנגד ומתעקש שלא לקרוא בשם שהאשה רוצה בו, יתכן שיכול הוא "להטיל וטו" על השם שהיא רוצה בו. והוסיף הגר"ח שכאשר קראו לבנו בשם בלי רשות האב, יכול האב לשנות את השם כרצונו, ואולם כאשר מלו את הבן בלא ידיעתו וחמיו קרא שם שלא כרצון האב, אמר הגר"ח שהעולם  אמרו שכשהאבא לא נמצא בברית, יכול אחר לקבוע לבן שם (ראה בראשית לח, ה, וברמב"ן שם). ואמר רבינו שליט"א שכאשר ישנו דין ודברים בין הבעל לאשה איך לקרוא לבנם שיקראו שני שמות...

נגענו בנושא מעט, ותמיד כדאי להתייעץ, לשאול ולברר.