מאת תמר כהן 

פורסם באתר הידברות 

 

עד כמה עלי להתאמץ לכבוד השבת, ומדוע? הרי לא ייתכן כי להכביד עלי חפצה המלכה?

 

בחיפושי אחר תשובה אשר תניח את דעתי, הופניתי, בסיעתא דשמיא, לספרו של הגאון רבי שמשון דוד פינקוס זצוק"ל, "שבת מלכתא", וכך הוא כותב (עמ' פ"ה):

 

"וזו עיקר מצות יום הששי, ההכנה בכדי לקבל למחר את הנוראות והנפלאות של שבת קודש. והלמעשה הוא כפשוטו, וכמפורש בתורה, את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו, לנקות ולצחצח, לבשל ולאפות, פשטידה וחמין, ולקנות מטעמים לרוב, כל זה להראות השמחה והצפיה אל בואו של השי"ת ביום השבת. ולאו דוקא בערב שבת, אלא גם להתכונן בכל ששת הימים שלפני השבת כפי שהיה עושה שמאי הזקן, לזכור הנה באה השבת, לצפות לה, ולבטא שמחתו וצפייתו על ידי שהוא מרבה בהכנות... וכפי מידת הרצון והצפיה, באה אח"כ השראת הקדושה במתנה ממנו יתב'".

 

השבח לבורא עולם, קבלתי מענה לשאלתי: ריבוי הכנותי לקראת השבת הוא אופן ביטוי לשמחתי בבואו של השי"ת ביום קדשו. ככל שתגדל שמחתי, ככל שירבו הכנותי, כך תרבה השראת קדושת השבת עלי, כך תתעצם ברכתה. הטרחה, אם כן, ראוי שתהא רבה עד כמה שניתן (במסגרת הכוחות, העומס, הזמן, התקציב וכו' – הורה לי הרב שלמה גוטפריד, שליט"א), שכן, כביטוי לציפייתי לבוא השבת, היא המקרבת אותי להשי"ת.

 

הן ידעתי, לא בהכנעתי חפצה שבת מלכתא; רחומה היא ונדיבת-לב. רצונה היחיד – להיטיב עמי בלי גבול ותכלית, לראות בשמחת לבי. הכנותי הן אך כלי להכלת שאיפתה זו, על כן אהבתיה ועל כן, בעונג ובחדווה תלֻווה טרחתי.

 

אתכונן לקראתה שבוע מראש על-מנת להיות ערוכה כיאות. אחבל תחבולות ואשתלט היטב על הבישול, הניקיון, הכביסה, הקניות. אכוון לשם מצווה, אלחש "לכבוד שבת קודש" אל תוך הסירים, אשתף את ילדיי בשמחת ההכנה. מסירות הנפש שלנו למען השבת, אין היא חוזרת ריקם!

 

ואף זאת אזכור – שסגולותיה של השבת הן מעל כל זמן קדוש אחר, ומי שטרח בערב שבת – יאכל בשבת.

 

הספר המוגש לפנייך אוצר בתוכו שנים של התבוננות בנושא המהווה, לעניות דעתי, עמוד תווך בבניין הבית היהודי, והוא נכתב מתוך תפילה שיסייע, ולו במעט, לנשות ישראל הקדושות, המבקשות להוסיף אהבה על אהבתן את השבת. בקשה אחת לי אליך, אשת-חיל יקרה: רצונך להכניס את השבת ברוגע – מעלה גדולה היא ותדרוש היא ממך מאמץ והתמדה. אל תטעי לחשוב שבן-לילה יתרחש השינוי המיוחל; אל תתייאשי כשהתוצאות תאחרנה להופיע. המשיכי להתפלל, המשיכי לעבוד: ידיעותיך יהוו בסיס איתן לשכלול התארגנותך – עם הזמן. שאבי עידוד מעצם העובדה שאת מתקדמת ובסופו של דבר, בסיעתא דשמיא, תתגשם שאיפתך הטהורה.