יהדות
ההלכה קובעת את המציאות - הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל
- פרטים
- קטגוריה: יהדות
- פורסם בשלישי, 12 יולי 2022 00:46
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 323
ההלכה קובעת את המציאות - הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל
שערים, 5.8.59
בתשובה למכתבו, תמהני על עצם העמדת השאלה בענין טהרתו ושלמותו של עם ישראל, שעל שמירתו מבוסס קיומו, כאילו היא זקוקה עוד לפתרון ולחות דעת ממי שהוא, בדבר פשוט ומפורש בתורה הקדושה ובכלל ישראל לדורותיו מיום היותו לעם.
א) הדבר ברור כי יהודי הוא רק אם הנהו יהודי על פי דין תורתנו הקדושה. ומי הוא יהודי לפי דין התורה, מבואר היטב בהלכה בברור. וההלכה קובעת ועושה את המציאות, וכן הוא מעת היות ישראל לגוי. אין כח ויכולת בידי שום אדם או גוש צבורי לשנות פני הדברים, כמו שאין אפשרות לשנות את המציאות עצמה. וכל שינוי בזה הוא זיוף גמור וביטול עצם צורתו ומהותו של עמנו.
עצם ענין הגירות, שהוא האופן היחידה כיצד להכנס לכלל ישראל, ענינו ומהותו הוא כניסה לברית עם ה', בברית שנכרתה בהר סיני שעל ידה נעשינו לעם. ועל פי תנאי ההלכה, כמפורש בגמרא וברמב"ם.
(כמובן שגם אם נתגיירה האם אחרי הלידה בדין תורה, אין זה משנה את דינו של הילד הנולד לפני הגירות).
ב) אין שום הבדל במונחים של "דת" או "לאום", כי אין הבדלה כזאת בישראל - לא מצד ההלכה ולא מצד מציאות הדברים.
ג) הרישום של אינם יהודים בתור יהודים הוא הירוס גדול לאומה, ויש בזה מכשלות גדולים לעצומים לאנשי האומה, ביותר בגלל סכנת ההתערבות בישראל על ידי נשואין, ונוגע גם לנתוק הדורות הבאים מעם ישראל. (וזה לשון הרמב"ם פ"ב מאיסורי ביאה: "עון זה אע"פ שאין בו מיתת ב"ד אל יהי קל בעיניך, אלא יש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו - שהבן מן הכותית אינו בנו שנאמר "כי יסיר את בנך מאחרי", מסיר אותו מלהיות אחרי ה', ודבר זה גורם להדבק בעכו"ם שהבדילנו הקב"ה מהם, ולשוב מאחרי ה' ולמעול בו").
כתוצאה מתערובת זו, בהכרח שיתהווה פילוג וקרע בעם ישראל.
ד) אני מוצא לחובה להגיב עוד על מה שכתב כבודו כי "הממשלה החליטה שדתו או לאומו של אדם מבוגר ירשמו כ"יהודי" אם הצהיר בתום לב שהוא יהודי ואינו בן דת אחרת" - ודאי שגם בזה ישנה הסכנה של ערבוב וטשטוש וכל הכרוך בזה, כמבואר לעיל.
מי שלא נולד יהודי וישנן ידיעות על זה, מתעודותיו או מאנשי מדינתו - ואפילו מפי עצמו בלבד - אם רק ישנם אנשי מדינתו שאפשר להודע מהם, באופן שאין כאן "הפה שאסר הוא הפה שהתיר", או אפילו אם יצא קול בלבד על זה - באופנים האלו אפילו אם יאמר שנתגייר בבי"ד כדין, אין לו שום נאמנות, רק עפ"י עדים כשרים, ואם לאו הוא צריך להתגייר עכשיו ע"י בי"ד.
ומכל שכן, אם אינו אומר שנתגייר כדין, אלא "מצהיר" בלבד, הרי ודאי שאין בזה כלום.
ואפילו אם אין יודעים על התולדה שלו ובא לפנינו בתור יהודי, הרי הוא צריך עדים לגבי יוחסין לישא ישראלית, ומכל שכן אם ישנו איזה מקום לחשש, ומכיון שכן, הרישום בתור יהודי לאיש שאין ידועה תולדתו עלול להטעות ולהכשיל.
והרי בודאי חשודים הנכרי או הנכריה להצהיר על יהדותם במרמה, ובפרט לפי המציאות בישראל. ומי יוכל לברר אם הוא מצהיר בתום לב כמו שכתב כבודו, או בתרמית לב, רק הקב"ה אשר יראה ללבב.
ה) ויש להוסיף כי בנוגע להתיירותם ע"פ הדין, הדבר מסובך וצריך דיון מיוחד בכל פרט (מהות האיש, דעותיו באמונה ועוד), וישנם כמה תנאים הזקוקים לבירור ע"י בי"ד מובהק. וכן בנוגע לקטנים שאפשרות גרותם "בנוי" על יסוד הזכות - "זכין לאדם שלא בפניו" - גם בזה ישנם פרטים, באופן שבכל פרט צריך ברור בהלכה ע"י רבנים. ובעזרא פ' ט' וי' שם באריכות שכרתו הברית להוציא הנשים הנכריות והנולד מהם וכן עשו, ומוכח שלא קבלום בתור גרים.
לאור האמור, באמת אין מקום להוסיף עוד טעמים, ומספיק מה שקבוע ומפורש בתוה"ק. בכ"ז כ"יהווא ועוד לקרא" יש להעיר שגם מכל הצדדים השונים כל שנוי וסטי' מן המקובל סכנה גדולה היא לכל עצם קיומו של עמנו.
א) דבר ברור ומאומת הוא כי קיום האומה עד היום הוא רק ע"י התורה שבכתב ושבע"פ שהיא אחת. כל הכתות והזרמים שקמו בתקופות שונות, שהתקיימו בתור גוש מיוחד, שרצו לבסס את יהדותם על שיטות אחרות הנוטות מדרכי האמונה באופן המקובל מדור דור, בין בהיותנו בא"י ובין בגולה, נאבדו מתוך הקהל.
(ויותר מזה: כל קבוץ יהודי שנותק מן התורה, ע"י שכחה או סיבות אחרות - בטל הקיבוץ ההוא, וכל חלקי עמנו התקימו רק אם עמדו בקשר עם אנשי האומה ההולכים לפי התורה ומושרשים בה).
ב) ומבלב הנ"ל הרי אין תחליף בעולם לתורתנו הק' ולהאמונה, ואין שום מטרה ותכלית שיוכלו למלאות החלל הריק אם עוזבים את קדושת התורה והאמונה הנצחיות נשמת האדם. (וכל האידיאלים החדשים שטעו בהם דורות האחרונים נשברו כנבל יוצרים לאור המציאות), ובעצם אין במה לזור את רוח האדם בדור זה ובעתיד, כי הקב"ה לא ברה מטרה אחרת, וממילא לא יתכן שתהי' מטרה אחרת במציאות. כל המטרות השליליות, אינן יכולות להועיל כלום, ואינן יכולות לתת שום יציבות ושמחה בחיי העם, ומכל שכן הכח לעמוד בנסיונות ולהתגבר על קושיים ומכשולים שישנם תמיד (והמצב המוסרי הירוד אשר אחריתו מי ישורנה ח"ו מאשר את זה).
ג) בנוגע לאחוד האומה, הדבר ברור ופשוט כי אין שום דרך אחרת רק ע"י התורה המיחדת את ישראל ומבדילה בין ישראל לעמים, ועושה אותה לחטיבה אחת בעולם.
"הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב", אין אפשרות של קיום לישראל בתור אומה מן האומות, וכשם שאין היחיד יכול להתבולל ולצאת מכלל ישראל (וכל' הרמב"ם באגרת תימן "וזאת התורה לא ימלט ממנה איש ולא זרעו ולא זרע זרעו לעולם"), מכ"ש שאין האומה כולה יכולה להתבולל וללבוש צורה אחרת, כמפורש בתורה ובנביאים. (והלחץ של אומות העולם לא יפסק גם אז, כידוע ביחידים ובקבוצים, וכן על האומה בכללה). כל נסיון לשנות פני האומה הרי הוא התכחשות לעצמנו עד כדי ביטול הויתה. והרי ידוע כי גדולה היתה סכנת המתיוונים לקיום עמנו ח"ו, מאשר הסכנה של היונים.
וממילא שהבסיס היחידה לאיחוד ומיזוג חלקי האומה אינו אלא ע"י התקשרותם לשורש המשותף ולמטרה המאחדת. "ויחן שם ישראל נגד ההר" - כאיש אחד, בלבד אחד.
ובסיום הדברים אביע את התמהון על הפני' בענין יסודי של קדושת ישראל לאנשים שאינם חכמי התורה, ומהם אף לא אנשי דת, וגם לאנשים שנתקו כמעט כל הקשרים עם עם ישראל בכלל. הלא לאל' פתרונים בתוה"ק ובחז"ל.
אקוה כי הממשלה תסדר את כל הענין עפ"י ההלכה ע"פ דעת הרבנים חכמי התורה באה"ק.
החותם בברכת התורה ובכבוד
אהרן קוטלר