פרטים

קטגוריה: ט"ו בשבט

פורסם ברביעי, 23 ספטמבר 2020 21:22

נכתב על ידי Super User

כניסות: 505

 ט"ו בשבט
מאת לימור שמעוני

לע"נ כל נפטרי ישראל ובתוכם
ז'אק-יצחק (פפה) ז"ל בן סעודה ושמואל תנצב"ה
נלב"ע יא' שבט התשס"ד- תנצב"ה

אעפ"י שט"ו בשבט נקרא ראש השנה, לא נקרא כן אלא לעיניינו, ענין מעשר פירות האילן.
הואיל שהמעשרות אינם שווים בכל שנה, בשנה הראשונה שאחר שנת השמיטה, והשניה והרביעית והחמישית- שנות מעשר שני הן: והשנה השלישית והשישית – שנות מעשר עני הן, מלבד מעשר ראשון שיש בכל השנים: והואיל שאין מעשרין מפירות שנה אחת על פירות שנה אחרת- איזה הוא היום שבו יוצאת שנה אחת ונכנסת שניה? חלוקי דינים וזמנים יש בענין זה בין ירקות ותבואות ופירות האילן: לזה ר"ה שלו ולזה ר"ה שלו, ופירות האילן- ראש השנה שלהם בט"ו בשבט.
וכן לענין ערלה ורבעי- נגמרת השנה בט"ו בשבט ולא באחד בתשרי. ויש אומרים שגם לענין פירות שביעית, הפירות שחנטו עד ט"ו בשבט של שנה שמינית, דינם כשל שביעית.
חנטו פירותיהם קודם ט"ו בשבט, הרי פירות אלה לכשיתבשלו על פירות אשתקד יחשבו: חנטו לאחר ט"ו בשבט, על פירות השנה יחשבו. וחנטה זו שאמרנו, לאו פריחה היא, אלא תחילת הפרי וקודם שגדל מגדלו המלא.
וקבעו חכמים את יום חמישה עשר בשבט כיום גבול בין שנה לחברתה, כיוון שביום זה כבר יצאו רוב גשמי השנה ועלה השרף באילנות, וכל חנטה של פירות שהאילן יוציא מכאן ואילך, ברכת השנה החדשה תהא.
בט"ו בשבט, כבר אגורים דישנה ושמנה של האדמה בתוכה, ממה שגשמי החורף הפרוה, וכל נטיעות שנוטעים מט"ו בשבט ואילך- בחזקת שייקלטו יפה ויוציאו פירות.

ביום זה אין איסור מלאכה ולא משתה ושמחה ולא זכר בתפילה.
אף על פי כן משנים בו מעט משאר הימים, שינוי למעליותא, ונוהגים קצת יום טוב: אין אומרים בו תחנון בתפילת שחרית ולא בתפילת המנחה שלפניו כיון שמעלת היום מתחילה עם הערב, ואין עושים בו הספד למת, ואם חל בשבת אין אומרים "אב הרחמים" שיש בו הזכרת נשמות המתים. ונוהגים בו להרבות באכילת פירות ארץ ישראל, ולהדר ולאכול פרי חדש שעדיין לא אכלוהו בשנה זו כדי לברך עליו שהחיינו.
ומה בין ראש השנה זה, לראש השנה השני של אחד באלול שאין עושים בו שינוי של היכר יום טוב כלל, ובזה משנים מעט?-

לפי שיש בראש השנה זה מענין שבח ארץ ישראל. כי ביום זה מתחדש כח האדמה שבא"י להניב תנובתה ולהוציא פירותיה ולהראות שבחה, ורוב שבחה של ארץ ישראל על פירות האילן נאמר ככתוב (דברים ח'): "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש"- הרי שבחה של ארץ ישראל בשני מיני דגן וחמישה מיני פירות האילן, שדבש האמור כאן, בדבש תמרים הכתוב מדבר. יום שאדמת ארץ ישראל מחדשת בו כוחותיה להוציא שמנה ודובשה, יום של שמחה הוא לישראל נוחליה אוהביה ומצפיה.
וכשישראל אוכלין מפירות הארץ ונהנים מטובם, הרי הם מברכים עליהם תחילה וסוף למי שהנחילם ארץ חמדה זו, ומתפללים אליו שיחדש נעורה ונעוריהם כמקדם וככל אשר הבטיח לאבותיהם אברהם יצחק ויעקב, ככתוב באותה פרשה שמדברת בשבחה של ארץ ישראל: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך".
עוד טעם, שראש השנה לאילן הוא גם שעת תפילה ודין גם לאילן שכך הוא מידתו של הקב"ה שבכל תחילת הצמיחה של כל אחד מברואיו הוא סוקר את כל עתיו עד סוף כל מעשיו ואז עת תפילה היא לבקש על הצלחתו. והתורה משלה את האדם לעץ השדה, הרי שיום זה מעין יום הדין הוא גם לאדם שנמשל בעץ, וזהו אופיה של אומה זו, שכל ישראל, שהם שמחים ביום של דין. יצא הדין כאשר יצא, ובלבד שיראו הכל שיש דין ויש דיין. ומפני שישראל אוהבים דין ושמחים בו, לכן הם יוצאים זכאים בדין.

• ט"ו בשבט

• הבא