שבועות

שו"ת שבועות

שו"ת שבועות
הרב בנימין שמואלי, הידברות

ב"ה שלום לכבוד הרב. חג השבועות הבא עלינו לטובה יחול במוצ"ש. רציתי בבקשה לדעת את סדר ההבדלה לפני כניסת החג - האם קודם להבדיל או ישר להדליק נרות ליום טוב? כמו כן, האם יש צורך לעשות "עירוב תבשילין" לפני כניסת שבת ולהכין נרות נשמה בכדי שאוכל להעביר מאש לאש? 

שלום וברכה. מדליקים נרות עם צאת השבת ולפני הדלקת הנרות אומרים את המשפט הבא "ברוך המבדיל בין קודש לקודש". את ההבדלה על היין עושים יחד עם הקידוש, וזהו נוסח הקידוש (ספרדי): 

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה´ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה´ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: סַבְרִי מָרָנָן (ועונים: לְחַיִּים(. בָּרוּךְ אַתָּה ה´ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:

בָּרוּךְ אַתָּה ה´ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם. וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן. וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֵּן לָנוּ ה´ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה. מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה. חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן. אֶת יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה. אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה. זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ. בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם: כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׂתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה´ מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה´ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:

בָּרוּךְ אַתָּה ה´ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. וּבֵין אוֹר לְחוֹשֶׁךְ. וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים. וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ. וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הִקְדַּשְׁתָּ וְהִבְדַּלְתָּ. וְהִקְדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה ה´, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ:

בָּרוּךְ אַתָּה ה´ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

אין עושים עירוב תבשילין. יש להכין נר נשמה כדי שיהיה לך מקור אש במוצ"ש.

שלום כבוד הרב,

הוריי, שיהיו בריאים, אינם שומרי שבת. אמי הזמינה אותי לחג שבועות, והדגישה לפני שהם מתנהגים "כרגיל" וזה אומר שלא ישימו פלטה, כי זה יום טוב ולא שבת. היא הוסיפה ואמרה שהיא תדליק את הגז מנר של יום טוב שאותו היא תדליק כראוי. בדרך כלל היא נוהגת להדליק מנר של יום טוב, אבל מכבה את הגז. על אף שבעלי ואני שוחחנו איתה על כך היא מתעקשת ולא מקבלת בטענה שכך היא נוהגת לעשות, והיא לא מתכוונת להדליק את הגז למשך כל היום, ולא מוכנה לשמוע עוד!

שאלתי:

1. האם מותר לנו לאכול מהמאכלים שהוכנו בהעברה מאש לאש על אף שהיא מכבה את האש?

2. אם לא, כיצד אוכל לסרב להזמנתה? גם כך יחסינו מעורערים עם הוריי מאז שהתחלתי לשמור שבת. זו באמת פעם ראשונה שהם מזמינים אותנו לחג שמצריך שמירה... מה עלי לעשות? אני לא רוצה לפגוע ברגשות שלהם ובטח שלא לחטוא. אני מרגישה בין הפטיש לסדן! אני יודעת שזהו ניסיון של השם.לשבת כבר הורי התרגלו שהם שמים פלטה ומיחם ולא מדליקים טלוויזיה בסלון. אך עכשיו כשזה "יום טוב" ועוד היא הדגישה שהם יתנהגו "כרגיל"... רק שתדע שלדבר אל ליבה ולהסביר לה לא יועיל. כבר עשיתי זאת מספר רב של פעמים, והורי תמיד טוענים שאני זו שהשתניתי ולא הם.

שלום וברכה

מותר לך לאכול על אף שאמא תכבה את הגז.

תיעני להזמנתה, והקב"ה יעזור שאמך תזכה לקבל על עצמה את עול התורה בחג השבועות. 

שלום לרב. רציתי לשאול - האם מותר להעביר אש בחג השבועות למנגל או שאסור? ושאלה נוספת: האם מותר בחג הזה לחגוג מחוץ לבית?

שלום וברכה. שניהם מותרים, אבל כמובן אסור לנסוע בחג כבשבת. 

בקשר לשבועות, אם אני מדליק טלוויזיה לפני כניסת החג ולא מכבה עד יציאת החג - מותר לי לצפות בטלוויזיה? שלום וברכה. אסור. 

כבוד הרב, האם יש עניין ללבוש לבן בשבועות? למה אוכלים חלבי בחג הזה? והאם צריך לאכול גם משהו בשרי אחרי החלבי, או דגים לפני?

שלום וברכה. אין עניין ללבוש לבן.

בנוגע למאכלי החלב, להלן חלק מתוך ספר התודעה (פרק 28):

נוהגים בהרבה מקומות לאכול בשבועות מאכלי חלב, (ובחו"ל - ביום הראשון של חג). וטעמים הרבה נאמרו על מנהג זה. ומנהג אבותינו תורה היא, ואין לעבור על מנהג זה.

רבים נוהגים גם לאכול בשבועות תופיני עוגה האפויה ומטוגנת בדבש, על שם: דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ (שיר השירים ד) האמור על מי שזוכה לתורה.

העולם נוהגים לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, ואחר כך אוכלים בשר, לקיֵּם ושמחת בחגך, ואין שמחה בלא בשר. אז צריך לדקדק להתקדש, בפרט ביום קדוש כזה שהוא מתן תורתנו, לעשות קינוח והדחה היטב, להפסיק בברכת המזון ולהמתין כשעה, ואחר כך יפרוס מפה אחרת, ויערוך השלחן לבשר. ורמז לדבר: רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה´ אֱלֹקֶיךָ (רמז לחג הבִּכורים) - לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ, שיהא נזהר שלא יערבבנו (של"ה).
ויש מן הפוסקים שמתירים בשבועות לאכול מאכלי חלב וגבינה אחרי מאכל בשר, קצת לפני שיעור ההמתנה הנהוג בכל השנה.

למה אוכלים מאכלי חלב בשבועות?

- כשם שאוכלים שני תבשילים בפסח, לזכר הפסח והחגיגה, אף כאן עושים זכר לקרבן היום, שתי הלחם, שכיון שאסור לאכול בשר וחלב מככר אחד, צריך להביא שתי לחמים על השולחן, הדומה למזבח. - לפי שיום שֶׁמָּשׁוּ את משה מן המים, ששי בסיון היה, ולא רצה לינוק אלא מחלב אשה עבריה; לכך מזכירין זכותו ביום זה במאכל חלב.

- לפי שעד מתן תורה הותר להם בשר נחירה ובהמה טמאה, ועכשׁיו אחר נתינת התורה נצטוו על השחיטה ועל מאכלות אסורות (שכל תרי"ג מצוות היו כלולות בעשרת הדברות), ונאסרו להם כל הכלים, ולא היו יכולים להגעיל הכלים, שאותו היום שבת היה, כי הכל מודים שבשבת נִתנה תורה, והוכרחו לאכול מאכלי חלב. לפי שקודם שנִּתנה להם תורה חששו לאכול מאכלי חלב מטעם איסור אבר מן החי שנוהג בבני נח, והתר אכילתם, מן התורה לומדים, שמנתה בו שבח ארץ ישראל.

חלב בגימטריא ארבעים - כנגד ארבעים יום שעשה משה בהר סיני; אמרו במדרש: שמונה שמות להר סיני, אחד מהם - ´גבנונים´, שהוא לבן וצח כגבינה, לכך אוכלים גבינה; עוד טעם, משום שהתורה אינה אוהבת אלא שפלות, לכך בימים קדמונים היו יושבים על הארץ ולומדים תורה. ומאכל חלב הוא מאכל של קטנוּת. ´דבש וחלב תחת לשונך´ - יש מי שאומר: לפיכך נמשלה התורה בדבש וחלב, לפי ששנים אלה רומזים על כח התורה, שכל העוסק בה יוצא מטומאתו ונטהר. שכן הדבורה - שרץ טמא, והדבש שהיא עושה - טהור. אף החלב תחילתו דם שהוא אסור, וממנו נעשה חלב שהוא מותר. שכך אמרו חכמים: ´דם נעכר ונעשה חלב´. 

שלום כבוד הרב! רציתי לשאול - מדוע מתוך שלושת הרגלים סוכות ופסח אורכים שבעה ימים, ואילו שבועות אורך רק יומיים (החג ו"אסרו חג")?

שלום וברכה. מבואר בזוהר הקדוש שכשם שסוכות הוא שבעה ימים ולאחריו יש את שמיני עצרת, כך גם פסח הוא שבעה ימים ולאחריו שבועות. ובמדרש מבואר שהיו צריכים לקבוע את שמיני עצרת בחורף, אולם בורא עולם חס על בניו שלא יצטרכו להיטלטל מבתיהם בחורף לעלות לרגל, ועל כן הסמיכה לסוכות. עוד יש בזה דברים הרבה, ולעת עתה נסתפק בזאת.

שמחת הקציר

שמחת הקציר

 שיר מאת: אהובה קליין ©

השחר האיר בקמה

הקוצרים יצאו  בדיצה

בליבם חדווה וגיל

שפתיים לוחשות שיר.

 

שיר הודיה לאלוקים

בתוך ים  שיבולים

זהובות , גדושות  גרעינים

שורשיהן  יונקי רביבים.

 

פרי  עמלם יבולים

את בוראם מהללים

על   הטל והגשמים

שמחתם מרקיעה שחקים.

הערה: השיר בהשראת חג השבועות.

 

 

 

 

תורת האדם - הרב שלום ארוש שליט"א

תורת האדם - הרב שלום ארוש שליט"א

אנו עומדים ממש ערב יום קבלת התורה – היום הכי חשוב והכי גדול בכל השנה כולה ובכל החיים; היום שרק בזכותו העולם עומד. כי כל העולם לא נברא אלא בשביל שיקבלו ישראל את התורה, כמו שכתוב (ירמיה ל"ג): "כה אמר ה', אם לא בריתי יומם ולילה, חוקת שמים וארץ לא שמתי". – 'בריתי' זו התורה, שהקדוש-ברוך-הוא התנה עם מעשה בראשית, להתקיים בזכות התורה שתינתן בהר-סיני. וכן דרשו חז"ל על מה שכתוב במעשה בראשית: 'יום השישי' – למה נוספה 'הא' הידיעה, שלא כמו בשאר הימים, שכתוב רק 'יום אחד', 'יום שני' וכו', בלי 'הא' הידיעה? אלא מרמז על יום השישי בסיון שבו ניתנה תורה, לומר לך שקיום ושלמות הבריאה היא רק על-ידי התורה שנתנה בשישי בסיון.

איזה תורה היא קיום ושלמות הבריאה? האם התורה של הצדיקים בגן-עדן? או התורה של המלאכים והשרפים? לא ולא! בבקשת אלפי מחילות, מכל הצדיקים בעולם העליון, שכבר בחייהם למדו תורה שאנחנו לא יכולים לתפוס קצה ממנה, וכל-שכן שבעולם העליון לומדים במתיבתא דרקיעא, סודות נוראים שאלפי שנים לא יספיקו להתחיל לפרטם, אבל רק התורה של האדם שחי בעולם השפל הזה, היא שמקיימת את העולם! כי תכלית ותיקון הבריאה, הוא דווקא על-ידי שהאדם, שהוא בשר-ודם, ומוקף כולו בחומות ומחסומים של גשמיות וטרדות, הוא יתחזק לעסוק בתורה מתוך החושך של העולם הזה, ויאיר את אור ה' בעולם הזה התחתון, ומכאן לכל העולמות ביתר שאת. כי 'זאת התורה – אדם', התורה שהאדם לומד בעולם הזה, היא כל היופי של העולמות, האור של העולמות, החיות של העולמות וכו'. היא ממשיכה את כל ההשפעות לכל העולמות, ברוחניות ובגשמיות, וכל אחד, אפילו הקטן שבקטנים צריך לחזק את עצמו בידיעה זו, שהתורה שהוא לומד היא שמקיימת את כל העולמות, ועל-ידי זה לקחת את הלימוד ביתר שמחה והתלהבות, וביתר אחריות וכובד ראש.

ועל זה קטרגו המלאכים כשעלה משה לקבל תורה, ואמרו שאין ראוי לבשר-ודם לקבל תורה קדושה וטהורה, כמו שמובא במסכת שבת דף פח עמוד ב: "בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר-ודם? מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו. אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים!
אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: החזיר להן תשובה!
אמר לפניו: רבונו של עולם, מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם. אמר לו: אחוז בכסא כבודי, וחזור להן תשובה. 
אמר לפניו: רבונו של עולם, תורה שאתה נותן לי מה כתוב בה (שמות כ): אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. אמר להן (למלאכים): למצרים ירדתם? לפרעה השתעבדתם? תורה למה תהא לכם? שוב מה כתיב בה: לא יהיה לך אלהים אחרים - בין הגויים אתם שרויין, שעובדין עבודה זרה? שוב מה כתיב בה: זכור את יום השבת לקדשו, כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות? שוב מה כתיב בה: לא תשא, משא ומתן יש ביניכם? שוב מה כתיב בה: כבד את אביך ואת אמך, אב ואם יש לכם? שוב מה כתיב בה: לא תרצח לא תנאף לא תגנב, קנאה יש ביניכם? יצר הרע יש ביניכם? 
מיד הודו לו להקדוש ברוך הוא וכו'."

לכאורה, לפי התשובה שמשה ענה לקטרוג המלאכים, הקושיה של המלאכים כלל לא מובנת! וכי הם לא ידעו שהם לא ירדו למצרים ושאין להם יצר רע לעבודה זרה, ולא צורך בעשיית מלאכה וכו'? אם כן מה היתה קושייתם של המלאכים?

אלא התשובה היא, שכל הקטרוג של המלאכים נבע מקנאה! כי המלאכים ידעו, שברגע שתינתן תורה לישראל, אזי כל יהודי שיש לו יראת שמים, תהיה לו משלה על המלאכים ומה שיאמר הם יהיו מחויבים לעשות, כמו שרבנו הקדוש כותב בליקוטי מוהר"ן תנינא, בתורה א', שהאדם נברא כדי שתהיה לו ממשלה על המלאכים, כמו שראינו אצל יעקב אבינו: וישלח מאכלים – מלאכים ממש וכו', וכל זמן שלא ניתנה תורה לישראל, המלאכים היו מושלים בעולמו של הקדוש- ברוך-הוא, כמעט בבלעדיות מלבד יחידי הצדיקים כנ"ל, ועתה ימשלו בהם המוני ישראל, בני אדם קרוצי חומר?! זה עורר את קנאתם וקטרוגם של המלאכים. לכן, אף- על-פי שהם לא יכלו לקיים את התורה כפי שהבורא רצה, בעולם הגשמי, הם רצו שהיא תישאר בידם בתור תורה רוחנית, ולא ירדו לעומק דעתו של בורא עולם, שעשה כך, שכל שלמות העולמות תהיה דווקא על-ידי התורה של בני אדם בשר-ודם בעולם הגשמי הזה, כנ"ל.

והנה, במה שהקדוש-ברוך-הוא יעץ למשה לאחוז בכסא הכבוד ולהחזיר למלאכים תשובה, יש בזה סוד גדול. כי בכל מלה בתורה יש משמעות, וצריכים להתבונן, למה יעץ ה' למשה לאחוז בכסא כבודו? וכי חסרות לבורא עולם דרכים אחרות להשתיק את המלאכים ולהרגיע את משה? לא די שיביט בהם בגערה לרגע, ומיד יהיו נאלמים דום ורועדים מפני הדר גאון עוזו ותפארתו, ומשה יוכל לענות להם בנחת את תשובתו הניצחת? אלא, מגלה לנו אדוננו מורנו ורבנו, רבי נחמן מברסלב זצוק"ל, בתורה הנ"ל, שכסא הכבוד, זהו סוד שרשי נשמות ישראל, החצובות מתחת כסא הכבוד, ובמה שיעץ למשה לאחוז בכסא הכבוד, רמז לו שבשביל לקבל את התורה צריכים להיות מחוברים עם כל נשמות ישראל, בלי יוצא מן הכלל, ובזה לימד אותנו את יסוד ושורש קבלת התורה: אהבת ישראל! שרק על-ידי אחדות ואהבה אפשר לקבל את התורה, ולכן בקבלת התורה כתוב (שמות יט) 'ויחן שם ישראל נגד ההר', ודרשו חז"ל: 'ויחן' בלשון יחיד – כאיש אחד בלב אחד!

ובמה שאמר הקדוש-ברוך-הוא למשה: אחוז בכסא כבודי וחזור להם תשובה, מרומז גם עניין עצום, שהמלאכים קטרגו, איך אפשר לתת תורה כזו חמודה וגנוזה לבשר-ודם שבודאי יחטא ויעבור עליה? אמר הקדוש-ברוך-הוא למשה, תחזיר להם 'תשובה' – תאמר להם שיש תשובה בעולם, ועל-ידי שהאדם לא מתייאש והוא מתחזק אחרי הנפילה ועושה תשובה על חטאיו, לא זו בלבד שהוא מתקן מה שקלקל, אלא אף מתעלה למדרגה יותר גבוהה מאילו לא חטא כלל, כמו שאמרו חז"ל, שבמקום בעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, וכמו שמקובל בידינו מרבי אברהם בר"נ ז"ל, שתיקון העולם אחרי החטא, יהיה יותר יפה מאילו לא היה חטא אדם הראשון.

חשוב מאוד להדגיש, שבודאי אסור לחטוא, ואסור היה לאדם הראשון לאכול מעץ-הדעת, והוא הכעיס את ה' והביא מיתה לעולם וכו' וכו', אבל אחרי הכל, אחרי גמר התיקון, הכל יהיה עוד יותר יפה ממה שהיה, אילו לא היה חוטא כלל, וזה מנפלאות תמים דעים, שאין לנו אפשרות להבינם ולחקור בהם, אלא רק להתנהג בתמימות, ולהתרחק בכל כוחנו מצל ונדנוד עברה, ומצד שני לדעת, שאין שם יאוש בעולם כלל, ועל הכל מועיל תשובה וזדונות נעשות כזכויות וכו'.

והעיקר לענייננו, שהקדוש-ברוך-הוא הסכים עם המלאכים, שבדואי כן הוא שהאדם יכשל ויחטא ויעבור על התורה, אבל גילה להם שיש דבר שהוא יותר גבוה מהתורה, והוא התשובה!

לכן עם כמה נקודות אלו של חיזוק –
א. דווקא התורה של בשר-ודם היא שחשובה לקדוש-ברוך-הוא, לכן כל יהודי צריך לשמוח בתורתו ולהתאמץ בה. 
ב. רק על-ידי אהבת ישראל אפשר לקבל את התורה, וככל שיש לאדם יותר אהבת ישראל, יותר אחוזים מהתורה הוא יקבל, ולכן יש לבנות את זה בהדרגה משנה לשנה, עד שנזכה לאהבת ישראל בשלמות ולקבלת התורה בשלמות. 
ג. האדם צריך להכיר את עצמו, שיש לו יצר רע, ואין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, אבל על הכל מועיל תשובה, ומי שלא מתיאש מהנפילה, הוא יתעלה על-ידה עוד יותר ויותר – עם שלושת הנקודות האלו, ועוד נקודות שלמדנו בשבועות האחרונים, וכל אחד מה שהוסיף ולמד והתחזק, עם כל זה אנחנו ניגשים ליום הגדול של קבלת תורה, בשישי בסיון הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, ויהי רצון שנזכה שיאיר אור התורה הקדושה בכל העולמות והמאור שבה יחזירנו למוטב, ונזכה לתשובה שלמה, ולגאולה שלמה במהרה בימינו. 

בברכת שבת שלום ומבורך
וחג שבועות שמח

לכל בית ישראל

תיקון ליל שבועות/שיר מאת: אהובה קליין ©

תיקון ליל שבועות/שיר מאת: אהובה קליין ©

עת תיקון חצות

ליל חג שבועות
הזמן עוצר מלכת
רוח התורה סוחפת.
 
מול ארון הקודש לומדים
והגית בו יומם וליל מיישמים
יחדיו מתחברים לשורשים
שמחה מרוממת רקיעים.
 
שערי שמים נפתחים
הד שירת מלאכים
המשאלות מרקיעות שחקים
מתגשמות מבורכות כטללים.