חגים ומועדים וימים מיוחדים

דבר החסידות – חג הסוכות

דבר החסידות – חג הסוכות

 

מה נשתנה חג הסוכות?

בפרשיות המועדות שבתורה מצינו דבר פלא: בחג הפסח לא מוזכר שמחה כלל, בשבועות נאמר שמחה פעם אחת ואילו בסוכות נאמר שמחה 3 פעמים: "ושמחתם לפני ה' אלקיכם" (אמור כג, מ) "ושמחתבחגך . . והיית אך שמח" (סוף ראה).

מוסבר על כך בילקוט שמעוני (ויקרא רמז תרנד), שפסח הוא בחודש האביב שעדיין לא נגמרה התבואה ולפיכך אין כאן שמחה עדיין, בשבועות יש כבר שמחה על התבואה שנקצרה, ואילו שלמות השמחה היא רק בחג הסוכות, חג האסיף, 'באספך את מעשיך מן השדה'.

והנה התורה היא נצחית, לכל מקום ולכל זמן, וא"כ לא מובן איך קבעה התורה את רמת השמחה בחג ע"פ מצב תבואת השדה, שאינו אלא כשבני ישראל על אדמתם ומתפרנסים מחקלאות?

אלא צריך לומר, שהכוונה כאן היא לא רק בתבואה הגשמית, כי אם גם בתבואה הרוחנית (שהתורה נקראת תבואה – סנהדרין מב, א, ו'מאי פירי מצוות' – סוטה מו, א), הקשורה עם שלשת הרגלים:

בחג הפסח – יציאת מצרים – נקבע ענין האמונה, כמ"ש ויאמינו בה' ובמשה עבדו. אמונה היא היסוד שעליו עומד כל הבנין אבל באמונה לבד אין קיום מצוות בפועל, והרי זה דומה לזמן האביב שאין כאן תבואה בשלה.

בחג השבועות – מתן תורה – כבר ישנה ה"תבואה", תורה ומצוות, אבל עדיין אין את הקיום בפועל, רק הקבלה, נעשה ונשמע, והרי זה כמו קצירת התבואה בעודה בשדה.

אבל בחג הסוכות – כבר נמצאים תקופה שלמה אחרי מתן תורה, שבו קיימו תורה ומצוות בפועל, והשמחה היא בשלמות, ולכן עיקר השמחה שנאמרה בסוכות היא במצוות לולב וישיבה בסוכה – שמחה של מצוה.

 

חג שמח!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כט עמ' 232 ואילך, ובתרגום ללה"ק ב'שערי המועדים – חג הסוכות' עמ' לו ואילך. העיבוד בסיוע "פנינים עה"ת ומועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' קפא.
מצורפים: תמונות משמחת חג הסוכות במחיצת הרבי זי"ע.