מאמרים
"לרעוב ולא לחלל שבת!..." / סיפור
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים לכבוד שבת קודש
- פורסם בראשון, 26 יולי 2020 10:04
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 1136
"לרעוב ולא לחלל שבת!..." / סיפור
מתוך: שבת המלכה מקור הברכה - הרב לוגאסי שליט"א
"היה זה בתשעה באב תש"ד במחנה הריכוז ברגן-בלזן. זו הפעם הראשונה שכל המחנה (היה זה מחנה של יהודים בעלי דרכונים של מדינות שמחוץ לארצות הכיבוש הנאציים, והיו אלה "מחנות משפחתיים" בברגן-בלזן) קיבלו עונש: היום אין אוכל. לא למבוגרים ונשים, ולא לזקנים ולילדים! אמא הסתכנה ובישלה דיסה של מים בשביל בתיה, אחותי הפעוטה, בת השלוש וחצי. לרוע המזל נתפסה אמא על ידי אנשי השמירה היהודית שבמחנה, והללו חרצו את דינה: משפט יהיה!
וזה דבר המשפט במחנה: נוסף לענשים שהגרמנים מטילים עלינו, מוטל על האחראים היהודים שבמחנה להעניש את ה"עברינים". למטרה זו קים משפט פנימי, והגרמנים נהנים מאוד לראות איך יהודי מעניש יהודי. משפטה של אמא נקבע ליום שישי בערב, ליל שבת, שבת נחמו תש"ד. בדרך כלל מתנהל משפט כזה זמן רב ובעסק גדול. מופיע תובע יהודי, עדים, הודעת הנאשם, נאום הסנגור, ולאחר מכן פסק דין של השופטים. אולם משפטה של אמא ארך זמן מועט. מיד הוצא פסק דין: שלילת מנת הלחם במשך יומיים. אמא ויתרה על זכותה להכחיש חלק מן ההאשמות המופרזות, ואף ויתרה על השתתפותו של הסנגור כדי לבקש הקלת העונש על בישול עבור תינוקת בת שלוש. "מוטב לקבל עונש חמור ולא להאריך את הדיון" – אמרה אמא.
בברגן-בלזן לא היתה הפרדה מוחלטת בין מחנה הגרים ומחנה הנשים [במחנות המשפחתיים]. משך היום ניתן היה להיפגש. שאלתי את אמא, למה לא ניצלה את זכותה להכחיש חלק מההאשמות, ולמה לא טענה כי באותו היום לא חילקו אוכל, והדיסה היתה בשביל בתה הפעוטה?! אמא לא השיבה לי. ראיתי שהיא נרגשת כולה. העזתי ושאלתי שוב. ואז השיבה לי אמא: היו שם לא רק שופטים, גם תובע וגם סנגור, וגם מזכיר שישב ורשם את הפרוטוקול. כל מילה שהייתי אומרת, היתה מיד נרשמת על ידי יהודי, וזה בליל שבת! לכן שתקתי, אמרתי לעצמי כי מוטב לרעוב קצת יותר, מאשר לגרום לכך כי יהודי יכתוב ויחלל שבת". (מר יונה עמנואל, שבילה את ילדותו בצילם של כבשני ברגן-בלזן).