פרטים

קטגוריה: סיפורים לשבת

פורסם בחמישי, 02 יולי 2020 12:44

נכתב על ידי Super User

כניסות: 273

מתוך: עלון ישמחו, פרשת דברים, התשע"א

 עם ישראל כולו, התעטף השבוע באבל כבד, עם היוודע הבשורה המרה, בהסתלקותו של האדמו"ר הצדיק בנן של קדושים וטהורים, רבי אלעזר אבוחצירא זכר צדיק וקדוש לברכה, בנו הגדול של האדמו"ר הצדיק המופלא הידוע בגאונותו וקדושתו רבי מאיר אבוחצירא, שהיה בנו הגדול של אור מופלא שכל העם ענה אחריו מקודש רבי ישראל אבוחצירא המכונה "בבא סאלי", זכר צדיקים וקדושים לברכה לחיי עד.

בהיותו נצר ונטע נאמן לשושלת גדולים וקדושים, אף צדיק זה נודע בדרכיו הפלאיות, בסגפנותו הגדולה כשהיה מרבה בתעניות, ובשמירת עיניו בקדושה ובטהרה באופן מופלא ביותר, ורבים נהרו אל מעונו אותו הקים בבאר שבע במצוות זקינו הקדוש, כדי לזכות בברכותיו ובעצותיו.

על אף גודל פרסומו בחיי חיותו, כשכבר לפני ארבעים שנה יצא שמו לתהלה, עוד בחיי אביו וזקנו הקדושים, עם זאת הנהגותיו ודרכיו נותרו נעלמות, כאשר היה עובד את ה' בהצנע לכת, ומעטים זכו לראות את תהלוכותיו בקודש.

את שעות היום היה מעביר בחדרו המיוחד שבבית המדרש, שם היה שופך שיח לפני קונו במשך זמן רב, ולאחר מכן שוקד על תלמודו בעיון רב ובהתמדה מופלאה. במשך השעות המאוחרות של היום, ועד לתוך השעות הקטנות של הלילה, היה מקבל את זרם הפונים אליו לקבלת עצה וברכה, כשבחצר ביתו היו מכינים סעודות כיד המלך.

במשך ימי השבעה התוודעו ההמונים הרבים שזרמו למעונו כדי לנחם את בני המשפחה הרוממה, לסיפורים ועובדות מדהימות מהליכותיו בקודש והנהגותיו הקדושות. כך נודע לרבים, כי מידי שבוע בשבוע, היה עורך את סעודת ליל שבת באופן מיוחד במינו, כאשר תמיד היו אורחים מסובים על שולחנו, אורחים אותם בחר בקפידה, כשהוא עצמו היה משגר להזמינם אליו, וכל שבוע נמשכה סעודת השבת במשך שעות ארוכות. כמחצית מזמן הסעודה היו משוררים זמירות שונים, כאשר הוא זצ"ל היה מקפיד לשורר את כל סדר הזמירות הנהוגות בבית אבותיו הקדושים, וכן היה מבקש מאורחיו לכבד את השבת בשירה ובזמרה כפי מנהגיהם הם. במחצית השניה של זמן הסעודה, היה דורש בדברי תורה, כאשר בדרך כלל היו דברי התורה לוקחים מעל לשלוש שעות מתוך סעודת השבת הארוכה. עם זאת, נודע לרבים זה עתה, כי למרות הסעודות כיד המלך שהוכנו בחצר ביתו, הן להמונים שסעדו בבית התבשיל אותו הקים שם חילקו סעודות רחבות מידי ערב, והן במעונו פנימה לאורחים הרבים שהסבו על שולחנו, עם זאת הוא עצמו כמעט ולא טעם מאומה מכל אותם מאכלים, ובמשך עשרות שנים, קרוב לשלושים שנה, לא הכניס לפיו בשר כלל.

במהלך השבעה סיפר אחד מבניו, רבי עמרם שליט"א, על הנהגותיו במילים אלו: "אבא היה אדם מאוד מסוגף, מראש חודש אלול ועד למוצאי יום הכפורים היה שרוי בתענית. כמו כן כל ימי השובבי"ם היה מתענה. בנוסף לכך, בשלושים השנים האחרונות הזיר את עצמו מאכילת בשר. בכל חודש אלול אבא היה נכנס לבית הכנסת בשעה שלוש לפנות בוקר, ולא היה יוצא עד הצהריים. מי שהיה רואה את אבא אומר תיקון חצות היה מרגיש כאילו עתה נחרב בית המקדש".

וכאן תפסה את עינינו, הנהגה מיוחדת, הראויה להחרט עלי עלון קדוש זה, העוסק כולו בקדושת השבת, ובמיוחד בחשיבות ההכנה המוקדמת בימי שישי, וכך המשיך וסיפר בנו: "אבא היה מוכן לקבלת השבת, שלוש שעות לפני כניסתה. אם היינו מגיעים חצי שעה או שעה לפני כניסת השבת, היה גוער בנו והיה אומר "מאוחר". הוא היה יושב ומצפה ומחכה לבואה של השבת".

"אספר מעט על חביבות המצוות שהיתה לאבא זצ"ל. בכל מצוה היתה לאבא התעסקות ושאיפה לשלימות אמיתית, זכורני כי בסוכות היו מביאים לפניו ערבות מובחרות והדסים טריים, והרב היה שש ושמח עובר ובוחן את היפות. מידי יום היה מחליף את ערבותיו והדסיו, והיה מייחל ומצפה כבר שעתיים לפני כניסת החג לקבלת החג בסוכה. ההתעסקות שלו עם המצוות היתה ברמ"ח אבריו, כל בוקר מימות החג היו מביאים לפניו כמה אתרוגים מהודרים ויפים, והוא היה מנענע בהם בשמחה אין קץ".

כאשר דמות כזו, נעקרה מעמנו באופן כה כואב וצורב, עלינו לשמוע ולקבל לקח, וללכת בדרכיו הקדושים בחביבות המצוות, ובציפיה הדרוכה לקיומם, בבחינת "מתי יבוא זה לידי ואקיימנה". יהי רצון שלא נשמע עוד שוד ושבר בגבולנו, ובנחמת ציון וירושלים ננוחם, ונזכה לתחיית המתים במהרה בימינו, אמן.

• קודם
• הבא